יש 11 ספרים שמפרטים על העולם של הנשגבים במהדורה 2, וזה עוד בלי להחשיב את כול החומר מהמהדורה הראשונה שגם חלקו עדיין קאנון, או את כול הספרים שיש בהם מכאניקה אבל גם פלאף. אני באמת לא חושב שהם זקוקים לעוד פירוט.
לשחק דמות מהמין השני (פוצל מהעץ "איך אתם יוצרים דמויות?")
- מחבר/ת הנושא גנרל אסדת'!
- תאריך התחלה
- סטטוס
כן. רק שאיזה 30% זה מידע לא רלבנטי בסגנון הנ"ל
שוב- תלוי מה רלוונטי בשבילך. לכול שחקן דברים שונים הם רלוונטיים.
יתכן וזה דווקא כן רלוונטי. זה כמו שלאדם המצוי בישראל פחות חשוב לדעת על הרכב מועצת העיר תל אביב, הקריירה של רון חולדאי ועסקאות רכש הגומלין שבגללן תראה על חלק מהמנופים שלטים של חברת בניית טורקית בשם ילמזלר, אבל כן חשוב לו לדעת איך התחבורה הציבורית והחניה שם, באיזה שכונה זה בסדר ששני הומואים יחזיקו ידיים ובאיזה לא, איפה מסתובבים הסודנים והכייסים וכו'.
אוקיי.
תראו, אני חושב שטיפה קשה להתחקות אחרי האופן שבו ההבניות החברתיות נוצרות, לכן עדיף פשוט להשאיר אותן כמו שהן.
הרעיון של ליצור עולם חסר הבניות הוא טיפה אבסורדי ודורש הרבה מאוד השקעה.
תראו, אני חושב שטיפה קשה להתחקות אחרי האופן שבו ההבניות החברתיות נוצרות, לכן עדיף פשוט להשאיר אותן כמו שהן.
הרעיון של ליצור עולם חסר הבניות הוא טיפה אבסורדי ודורש הרבה מאוד השקעה.
גנרל אסדת'! אמר/ה:
או דב"שים סקסיסטיים , או מפלצות סקסיסיטיות - אבל העובדה שיש דברים כאלו לא אומרת שהשחקנים והשה"מ בהכרח סקסיסטיים.
כן, יצא לי לשחק דמות שנושא המגדר שלה היה מאוד לא ברור ( הכי כיף! קראת את הסיפור של פיץ'?) , וזה די חירפן אנשים אחרים שסביב השולחן, אבל מגדר וזהות של דמות לא מתחיל ולא נגמר במה שיש ( או אין) מתחת לחצאית. משחק כמו העלילה של מולאן יראה מוזר מאוד בלי החלוקה של "גברים/ נשים".
having said that - אני מעולם לא הצלחתי לשחק דמות של גבר ( להבדיל מדמות גברית ) בצורה סבירה.
אני אף פעם לא הצלחתי לדייק את המנעד של עולמות פנטזיה. מצד אחד, זה עולם פנטזיה, שבו אפשר לשחק על הפוליטקלי קורקט ולהגיד שכולם ביחד עושים קומבאיה.
מצד שני, זה כולם מונארכי ומעמדי לרוב, מה שיוצר גישה כוחנית, ענשיה קיצונית, משפטי שדה וזלזול באוכלוסיה חלשה.
תמיד היה לי קשה כשהשהם אמר לי "זה מעשה מרושע לירות בגנב", וואללה לא יודע. בעולם שבו מישהו שולט על אימפריה רק כי הוא נולד לשושלת הנכונה קשה לומר שזה מרושעת ובכלל מרושע זה עניין של זמן ותרבות.
מצד שני, זה כולם מונארכי ומעמדי לרוב, מה שיוצר גישה כוחנית, ענשיה קיצונית, משפטי שדה וזלזול באוכלוסיה חלשה.
תמיד היה לי קשה כשהשהם אמר לי "זה מעשה מרושע לירות בגנב", וואללה לא יודע. בעולם שבו מישהו שולט על אימפריה רק כי הוא נולד לשושלת הנכונה קשה לומר שזה מרושעת ובכלל מרושע זה עניין של זמן ותרבות.
עכשיו כשאמרת את זה, חשבתי על משהו. בקמפיינים שאני מריץ לחבורה של ילו אסיד כבר כמה שנים, אנחו כמעט ולא מתעסקים בנושאים של מגדר ומיניות. שני השחקנים דתיים, וכדי שירגישו בנוח לא שילבתי במהלך המשחק כמעט שום רומנטיקה או קו עלילה שקשור ביחסים בין המינים. הרבה מהדב"שים שהם נתקלו בהם במשחק היו זכרים, אבל רוב הזמן זה היה די חסר משמעות. גם כשהיו נשים, התפקיד שלהם במשחק רוב הזמן לא היה מושפע מהמגדר שלהן (למעט פעם אחת שזכורה לי, שהייתה נסיכה של כוכב מרוחק, שחלק מהסיפור היה שמדען מטורף התאהב בה). המין של הדב"שים במשחק לא שינה דבר כלפי העלילה, ובחלק מהזמן היה גם אפשר לא להתייחס בכלל למגדר של חלק מהם (למשל דב"שים שהם רובוטים או חייזרים).TheKnightWhosaidKnit אמר/ה:
אם המשחק לא מערב בצורה ברורה יחסים בין המינים, אז אני חושב שההתייחסות למגדר יכולה להיות מאוד שולית, עד לרמה שאפילו אין צורך להגיד אם דב"ש מסוים הוא זכר או נקבה. והכוונה לא לדמות עם מיניות נזילה או לא ברורה - אלא פשוט לדמות שיש לו תפקיד בסיפור שהיה זהה לחלוטין אם הוא היה מהמין השני, ולכן אין צורך להקדיש לזה תשומת לב.
Spartan אמר/ה:
עולמות פנטזיה גנריים לא מבוססים על ימי הביניים באירופה, אלא על אתוס אמריקאי שנע בין מציאות דמיונית של מערבון לעולם הערכים של ממשל רייגן. אזורי ספר, גיבורים קשוחים, אוצרות שמחכים לאנשים החלטיים שיקחו אותם, מלכים אביריים שנאבקים באימפריות רשע, קהילות קטנות שמתמודדות עם אינדיאנים, והאקדוחן הבודד עם הכובע הלבן ולב הזהב.
באופן קצת מפתיע, ברירת המחדל שלי היא לשחק את המגדר ההפוך משלי - כלומר כמעט כל הדמויות שלי הן נשים. אני גם לא מרגיש שזה יוצר ריחוק ביני לדמות, להיפך, לדמויות נשיות אני מתחבר הרבה יותר...
עוד נקודה מוזרה בהקשר הזה היא שהדמויות שלי גם מתנהגות בצורה די "נשית", נניח, פחות מרוכזות בלוחמה ויכולות של כוח פיזי ויותר עסוקות בלמצוא את מקומן בעולם שהוא ברובו גברי. לדוגמא - מתנקשת שמתבססת על זריזות וכריזמה גבוהה, אבל עם כושר/חוסן וכוח נמוכים במיוחד ותסביך נחיתות סביב החשש שהיא רק "אישה חלשה". עוד דוגמא טיפוסית - לפני שנה הנחיתי קבוצה וצרפתי דב"שית שהתחילה כסוג של הפוגה קומית, מעין נסיכה תמימה וסטראוטיפית שמתלווה לקבוצה ולא מבינה למה היא נכנסת. איכשהו השחקנים התחברו לדמות ורצו שתישאר, וכך היא התחילה להתפתח ולהתבגר, תוך גילויי תושייה ואומץ שבסוף הפכו אותה למנהיגת הקבוצה. המשחק זרם כך באופן טבעי, ובשלב מסוים השחקנים היו אלה שראו בה מנהיגה. היופי היה בכך שאותה דמות לא רכשה כישורים "גבריים" כדי להתפתח, היא ביססה את המעמד שלה על סמך אופי, יכולת לחימה בסיסית מאוד בפגיון ומקצוע 'תפירה'. לדעתי זו הייתה דמות מאוד פמיניסטית; היא בנתה לעצמה מעמד דווקא בזכות האישיות הקלישאתית-סטראוטיפית כביכול. היה לי גם מאוד מהנה לשחק אותה.
לגבי נושא היחסים הרומנטיים שעלה כאן - זה תחום שאני מעדיף להתרחק ממנו במשחק. הוא עלול לצאת מביך ומאולץ, או יותר גרוע, אמין ולכן מעורר מתחים בין השחקנים בקבוצה (כשאותה דב"שית כמעט התנשקה עם אחת הדמויות הגבריות בקבוצה, זה יצא כל כך אמין שחלק מהשחקנים לקחו את הסצנה קשה וכמעט הפסקנו את הסשן). נדמה לי שהמעורבות הרגשית של שחקנים בסיטואציות כאלה גבוהה יותר ולכן נדרשת זהירות ועדינות כדי להימנע ממתחים.
עוד נקודה מוזרה בהקשר הזה היא שהדמויות שלי גם מתנהגות בצורה די "נשית", נניח, פחות מרוכזות בלוחמה ויכולות של כוח פיזי ויותר עסוקות בלמצוא את מקומן בעולם שהוא ברובו גברי. לדוגמא - מתנקשת שמתבססת על זריזות וכריזמה גבוהה, אבל עם כושר/חוסן וכוח נמוכים במיוחד ותסביך נחיתות סביב החשש שהיא רק "אישה חלשה". עוד דוגמא טיפוסית - לפני שנה הנחיתי קבוצה וצרפתי דב"שית שהתחילה כסוג של הפוגה קומית, מעין נסיכה תמימה וסטראוטיפית שמתלווה לקבוצה ולא מבינה למה היא נכנסת. איכשהו השחקנים התחברו לדמות ורצו שתישאר, וכך היא התחילה להתפתח ולהתבגר, תוך גילויי תושייה ואומץ שבסוף הפכו אותה למנהיגת הקבוצה. המשחק זרם כך באופן טבעי, ובשלב מסוים השחקנים היו אלה שראו בה מנהיגה. היופי היה בכך שאותה דמות לא רכשה כישורים "גבריים" כדי להתפתח, היא ביססה את המעמד שלה על סמך אופי, יכולת לחימה בסיסית מאוד בפגיון ומקצוע 'תפירה'. לדעתי זו הייתה דמות מאוד פמיניסטית; היא בנתה לעצמה מעמד דווקא בזכות האישיות הקלישאתית-סטראוטיפית כביכול. היה לי גם מאוד מהנה לשחק אותה.
לגבי נושא היחסים הרומנטיים שעלה כאן - זה תחום שאני מעדיף להתרחק ממנו במשחק. הוא עלול לצאת מביך ומאולץ, או יותר גרוע, אמין ולכן מעורר מתחים בין השחקנים בקבוצה (כשאותה דב"שית כמעט התנשקה עם אחת הדמויות הגבריות בקבוצה, זה יצא כל כך אמין שחלק מהשחקנים לקחו את הסצנה קשה וכמעט הפסקנו את הסשן). נדמה לי שהמעורבות הרגשית של שחקנים בסיטואציות כאלה גבוהה יותר ולכן נדרשת זהירות ועדינות כדי להימנע ממתחים.
הייתה לי פעם שחקנית שבאופן עקבי העדיפה לשחק דמויות גבריות, אבל היא בנתה אותם יותר כ"גבר החלומות" שלה ולא כאלטר-אגו. ככה קיבלנו מצעד של כושים גדולים וקירחים וג'ינג'ים מזוקנים, שהיו נורא שריריים, מטופחים ואהבו לכתוב שירים.
Spartan אמר/ה:
למעשה, נשאלת השאלה עד כמה אמות המידה האלו הן פוסט מודרניסטיות, ז'אן דארק ו מולאן כדוגמא לנשים לוחמות גם בעידן ובמקום שבו זה היה מוגדר כ"לגמרי לא נורמלי", וה shield madian כדוגמא לעידן שבו זה כן היה נורמה, יש טענה שהנושא של מגדר וגזענות לא מתקדם באיזשהיא צורה, אלא בא בגלים - ולכן אם נלך מספיק אחורה נמצא תקופה מתקדמת יותר משנות השמונים באמריקה.
אפשר לומר שבסיקסטיז, כשכבר היו גלולות נגד הריון אבל עדיין לא היה איידס, הייתה קפיצה רצינית בחירויות שנשים נהנו מהן, ובאייטיז זה קצת הלך אחורה.
Spartan אמר/ה:
לא, אבל זה בעיקר כי במאות האחרונות הייתה התפתחות טכנולוגית כ"כ משמעותית ורחבה שקידמה את האנושות, עד שבעבור רוב האנושות ( ונשים בכללה ) אי אפשר להשוות שום תקופה ידועה קודם לכן, אבל בוא נשאר בנושא של מגדר ? ז"א, האם באותה תקופה היה טוב יותר להיות אישה יחסית לגבר ?
הבלש די נתן דוגמא - יש עליות וירידות בגישת הפמיניזם גם במאה האחרונה - היה נפוץ יותר לראות נשים בתפקידי מפתח בשנות העשרים של המאה הקודמת מאשר בשנות השלושים והחמישים של אותה מאה. אבל אם אנחנו הולכים יותר אחורה, נשים במאות האחרונות ( התקופה הויקטוריאנית בעיקר ) תוארו כהיסטריות, כחלשות וילדותיות. תשווה את זה לסיפורים על נשים בימי הביניים ( מרייאן של רובין הוד בסיפורי העם שקצת יותר השתמרו , לא הגירסאות הקולנועיות, איכס ) ותקבל תפיסה אחרת לחלוטין של נשים.
אני חושב שבהקשר הזה ראוי להזכיר את אמא ג'ונס- https://he.wikipedia.org/wiki/מרי_האריס_ג'ונס
הרבה פעמים, השאלה מה זה פמינזם, ומה מגדיר מעמד?
למשל.. לפחות לפי ספר היסטוריה צבעוני לילדים שקראתי, אצל הנורדים/ויקינגים האישה הוגדרה כ"המלכה של הבית"
יש ארצות שבהן נשים פשוט גם היו צריכות לעבוד בנוסף לזה שהן מטפלות בבית. (לפחות.. לפי ההורים שלי בברה"מ..)
הרבה פעמים, השאלה מה זה פמינזם, ומה מגדיר מעמד?
למשל.. לפחות לפי ספר היסטוריה צבעוני לילדים שקראתי, אצל הנורדים/ויקינגים האישה הוגדרה כ"המלכה של הבית"
יש ארצות שבהן נשים פשוט גם היו צריכות לעבוד בנוסף לזה שהן מטפלות בבית. (לפחות.. לפי ההורים שלי בברה"מ..)
הויקינגים גם היו פוליגמיסטים ואנסים, ככה שהם לא בדיוק דוגמא טובה לזכויות האשה. מצד שני, מצבן של נשות אירופה הנוצרית היה כנראה פחות טוב, ואם אני זוכר נכון הנשים בארצות הנורדים והסקסונים היו לפעמים בעלות רכוש משל עצמן, בכלל זה אדמות וספינות.
ב"פנדרגון", הם מציעים למי שרוצים קמפיין פחות-היסטורי שכולל נשים לוחמות מסדר סקסוני-פגאני שנקרא "בנותיה של פרייה", בו חברות נשים סקסוניות בלבד, שמתנזרות מגברים אבל נלחמות טוב כמוהם.
ב"פנדרגון", הם מציעים למי שרוצים קמפיין פחות-היסטורי שכולל נשים לוחמות מסדר סקסוני-פגאני שנקרא "בנותיה של פרייה", בו חברות נשים סקסוניות בלבד, שמתנזרות מגברים אבל נלחמות טוב כמוהם.
גנרל אסדת'! אמר/ה:
קודם כל-בהרבה עצים, שמתי לב שיש לך נטייה למתוח ביקורת חסרת קשר ופשר על כל דבר כמעט.
גברים ונשים הם דברים שונים. לרוב האנשים קל יותר לשחק דמות שהם מתחברים אליה- רוב הסיכויים הם שגבר ממוצע עם אידאלים של צניעות וחסכנות לא ישחק נסיכה עשירה...
למיטב ידיעתי סקסיזם זה אפליה מינית (אני לא מתעמק בנושאים כאלה), ואין בתגובה של אולדמן שום דבר מפלה. העובדה שהעולם הוא לא חברה של אמזונות לא אומרת שהגברים סקסיסטיים שוביניסטים.
החאן הטטרי, הקפצת עצים בני יותר משבועיים אסורה על פי חוקי הפורום אלא אם מדובר בתגובה שבאמת מוסיפה לדיון או מעדכנת בהתפתחות חדשה. אני מאמין שפשוט לא ידעת על זה עד עכשיו, אבל שים לב להבא וקרא את חוקי הפורום (יש קישור בראש כל דף).
- סטטוס
