• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

לא שאלה של פשרה - עץ הרשמה [WWN] (*0/4)

מעניין, אם יהיו לי שאלות נוספות אודיע לך.
מעניין. מחכה לחלקים החסרים, אבל כמה שאלות:
  • דוריאן נחשב כעריק ואם הוא יחזור לכפר/ממלכה שלו הוא יכנס לצרות (או אפילו כרזת מבוקשים בסכום נמוך) או שהוא נטש את הצבא אחרי הקרב ויש רק מעט פרצופים חמוצים בגלל הנטישה?
  • איך התשובה לשאלה הראשונה משפיעה עליו ומי כועס עליו על זה?
 
בכנות, אני לא יודע וזה פחות תלוי בי כרגע. אני לא רוצה לקבוע תאריך סופי כשחלק ממי שגילה עניין בהרשמה נמצא בתקופת מבחנים...
ואם עוד לא הודעתי על תאריך סגירה יש לפחות עוד שבוע.
 
- לדעתי אם הוא עדיין נחשב עריק זה יכול להיות מעניין בעתיד, אז אגיד שהמלחמה לא נגמרה אחרי שהוא עזב ולכן המפקד שלו אכן הכריז עליו כעריק ושם כרזה על ראשו.
- באופן אישי הבעיה הזאת לא מטרידה את דוריאן בכלל, לחזור הביתה זה הדבר האחרון שהוא חושב עליו כרגע, והוא יצטרך לחצות את הגשר הזה במידה והגעה לאזור תהפוך לרלוונטית מתישהו בהמשך. האנשים העיקריים שבוודאי כועסים עליו הם ההורים שלו, שקיבלו את המידע שהוא עריק כשחיילים הגיעו לבית שלהם לחפש אותו לאחר הקרב. מעולם לא היו לו יחסים טובים עם הוריו, וכמובן שעכשיו בתור אנשים קונסרבטיביים שחיים בקיבוץ קטן המעשים של הבן שלהם הביאו להם הרבה בושה בקרב הקהילה. לכן אם הוא אי פעם יחזור הביתה כנראה שלא יתקבל בזרועות פתוחות. בנוסף ייתכן שהמפקד שלו עצמו יהיה עצבני עליו אם הם אי פעם יפגשו, אבל אין לי יותר מדי עבורו בראש מעבר לדמות המפקד העצבני-המאניוק הקלאסית.
מקווה שעד שבת אספיק להשלים את החלקים החסרים ברקע ולהוסיף פרטים מכאניים
 
images




נסיון בשיטה: לצערי לא. אבל יש לי נסיון עם מוד"מ וOSR, אז אני חושב שאני מבין את רוח המשורר.


גזע/מקור: אדם.


רקע מכאני: כוהן.


מיומניות:


(גלגלתי:


+1 לתכונה, כל מיומנות שהי, תפילה.)


(מיומנות חופשית- שייט)


תפילה-1


הנהגה-1


שייט-1


מקצוע: מתמחה


נק"פ: 4/4


בונוס התקפה: +0


יכולת למידה מהירה


יכולת פעם בסצינה לגלגל פעם שניה יכולת לא קרבית


כשרונות:


סמכות(Authority)- הנהגה כמיומנות בונוס, פעם ביום יכול לגלגל כדי לבקש משהו בדבש ולגלגל כנגד המוראל שלו, בהנחה שזה לא מסוכן מדי או מנוגד מדי לאופיו.


פולימאת'- מתיחס לכל מיומנות לא קרבית כאילו היתה בדרגה 0. מיומנות בונוס: שייט


תכונות:


כוח: 11


זריזות: 9


כושר: 4 (1-)


תבונה: 11


חוכמה: 12


כריזמה: 14(+1)


תרבות (ארץ):
שבט הסאגיאר שוכן באי סאגה. לא במקרה האי נקרא כך: האי בנוי בחורבות מסתוריו וכבירות של תרבות כבירה ואבודה. למעשה, האי הוא רק חלק קטן ששרד מאי גדול בהרבה.


אבות הסאגיארים היו יורדי ים שנמלטו מסכנה או אויב שהאגדות רק קוראות לה "הצורר". זכרון הצורר היה נורא כל כך, שכשהפליטים מצאו את האי המסתורי, החליטו להשיל מעליהם את עברם ולהתחיל סיפור חדש- סאגה. נראה שגם האי הזה כמוהם, שרד אימה שעדיף לשכוח, ויחד איתם התחיל בסאגה בת מאות שנים.


(נסה לדמיין ויקינגים פוסט טראומטים מתישבים באי כרתים ומתישבים בתוך המבוך)


הסאגיארים הם יורדי ים שלא פוחדים מדבר מלבד העבר האסור. יש להם ספינות ייחודיות שבנו בהתבסס על שרידי הספינות שבאי, ספינות שכמוהן אין בשום מקום אחר בעולם, ובשילוב עם הטכנולוגיה המקורית שלהם ספינות ההידראר שלהם(ספינות עם ראשי הידרה... משני הצדדים) הפכו לאגדה ונחשבו למכושפות בעיני זרים. הם גם משתמשים בכלי אבן וארד העתיקים או בהשראת העתיקים. כלי הנגינה שלהם מבוססים על כלי המנגינה העתיקים


הסאגיארים חיו בחברה פרוטו דמוקרטית, שבה התכנסו ראשי בתי האב והכריעו החלטות חשובות בצעקות- הצד שצעק יותר הכריע.


מנהיגם היארל נחשב ל"עבד השבט", ולא היתה לו זכות הצבעה- העבודה שלו היתה להגשים את החלטות "מועצת הסופה". יארל נבחר על ידי מועצת הסופה, לאחר שהקודם מת או שהוכח שאינו כשיר להגשים את החלטות מועצת הסופה שכונו "ברקי הסאגה."


הסאגיארים היו אנשים קולניים ודעתניים, ונטו לתגרות אלימות, אך רק לעתים נדירות קטלניות- לפחות בינם לבין עצמם.


משפחה, ושושלת היא הכבוד. כל סאגיאר זוכר עשר דורות אחורה, עד לאב הקדמון המתישב.


אין ממש קאסטות, אך כל אחד ישתדל לעסוק במה שיגרום לאביו גאווה, במיוחד שהם מחולקים לבתי האב וראש בית האב בוחר יורש.


יש באי מכרות, וגם אוצרות העתיקות הן משאב יקר- אך אין הרבה קרקעות פוריות, זה אי סלעי מאוד וקר מאוד, כך שדגים ובשר הם מקור המזון העיקרי, מזון אחר בא מבחוץ. לעתים קרובות שבויים משועבדים עושים את העבודות שוברות הגב, או "חסרי כבוד'- סאגיארים שנכשלו למלא את ציפיות החברה- חכמים שניסו לפעמח את ההירוגליפים והעבר האסור, לוחמים שברחו מקרב, נשים שמעלו באמון בעליהן וכו'. אנשי המעמד הזה נקראים ת'ראלים.


הסאגיארים משתמשים בספינות ההידראר שלהם למסחר ובזיזה, והם ידועים בכך שישיגו את מה שירצו כך או אחרת.


הסאגיאריות יכולות להיות קולניות לא פחות מהגברים, והן יותר ינטו להתמחות במלאכות מאשר במסחר ולחימה.


לסאגיארים שני פולחנים מקבילים- פולחן חורבות האי, בעיקר שברי פסלי אלים נשכחים או לשרידי גולגלות לא לגמרי אנושיות.


זה בעיקר פולחן של כבוד ואחווה עם האי שמארח אותם.


עם זאת, נאסר הנסיון להבין את משמעות ההירוגליפים, הציורים- העבר שלפני סאגה צריך להישאר נשכח. אם כי, סיפורים "לא רשמיים" בכל זאת מסופרים, ובגלל הטאבו סביב חקר העבר שלפני הגעת הסאגיארים הסיפורים האלה נוטים להיות אפלים ומוזרים.


הפולחן העיקרי של הסאגיארים היה הים. גם כישות כללית מעורפלת וחסרת פנים, שייצגה את הכאוס שצריך לשרוד וגם לנצל את גליו, זה בצד הפילוסופי. אך חולקה לצורכי פולחן מעשי לפתניאון מורכב של אלים העיקרים ביניהם: דאגון, לוויתן, ותיאמת:


דאגון ייצג את הים המפויס והשליו, זה שנותן לדייגים לדוג בשלווה. לוויתן מיצג את העוצמה המלכותית של הים, זה שיעניק תהילה ועושר לגיבורים, אך רק לחזקים שבהם. תיאמת היא מפלצת שלא יודעת שובע. רק עוד ועוד קורבנות עשויות *אולי* להדוף אותה עוד יום. לכל אחד מאלי פנתיאון הים היה חג משלו, תפילות היחודיות לו ואף טאבו שונים ומשונים לפייס אותו.


הכוהנים, מלבד הפולחן, נחשבים ל"עוגן" או "אצטרולב" שמדריכים את האנשים ומעגנים אותם בעולם הכאוטי הזה שבעצם רובו ככולו ים או מושפע מהים.


הים לא דורש מוסריות- הוא דורש גמישות, הישרדות. לכל סאגיארי, יש אל שלו סגד הכי הרבה, והוא זה אשר ישפוט אותו בהיכלו בים.


ההיכל של לויתן נחשב ההיכל המכובד ביותר להיות בו- רק מוות גבורה בקרב מאפשר חיים טובים בהיכלו של לוויתן. אכזבת האל הנסגד, תגזור על הסאגיארי נצח בעבדות משפילה.


אבל רובם ככולם כעת בגורל כזה או אחר שוכנים בהיכלות הים.


לפני שלוש שנים צי פיראטים אכזר שהאדמיראל שלו כינה את עצמו "שר הצוררים", והפיראטים המוזרים האלה כינו את עצמם "צוררי הנחשול" הגיע ולאחר מלחמה עקובה מדם הביסו את הסאגיארים, וטבחו בהם באכזריות, בזזו את האי סאגה ומכרו את הניצולים לעבדות. צוררי הנחשול כעת התנחלו באי סאגה בעצמם. מיעוט שבמיעוט של המאגיארים נותרו כעבדים- ברי המזל בתנאי מוות במכרות, החסרי מזל נשמרו בחיים לבידורם הסדיסטי של צוררי הנחשול.


רקע:


גארוג נולד לבית האב גארהדרה- בית אב של כוהנים ברובם. . הוא נולד כבן שביעי לבנו השביעי של ראש בית האב. הוא היה ילד חולני מאוד, שהלידה הקשה גרמה לאמו להתעוור. הוא בהתחלה נחשב מקולל, הוא שרד. אבל במחלות התכופות היו לו חזיונות מוזרים על הים. או הזיות?


אביו של גארוג החליט שהילד הוא יותר מטרד משהוא שווה והשליך אותו לים.
גארוג טבע במים הקפואים.
האם אלה היו הזיות של מוח גוסס, או חזיון אמת של אל? איש כנראה לעולם לא ידע, אבל מבחינת גארוג הוא פגש בטראיאר- אל המזל, אוצרות וההפתעות. אל שנדיר לבחור כאל לסגוד לו באופן אישי, מפני שרוב הסאגיארים אינם בוטחים במזל, ופשוט למצוא אוצר זה נדיר מאוד.
טראיאר הופיע בפני גארוג כדג אדיר עם קשקשים ממטבעות זהב- מטבעות מכל ממלכה, מטבעות ממלכות אבודות ונשכחות מהעבר וגם מטבעות מהעתיד הבלתי נתפס, עיניים מיהלום וצחוק רוטט.


הפחד של גארוג מהמוות הצחיק את טראיאר.
הבושה של גארוג מחולשתו הצחיקה את טראיאר.
הסוד האמיתי למזל ולמציאות אוצרות הוא להמשיך לנסות. להמשיך לחיות. הים יכול להיות נדיב.
אם תמתין מספיק זמן תעלה את טראיאר בחכתך.


גארוג נזרק אל החוף, מכוסה בעשרות מטבעות זהב שמעולם לא נראו בסאגה לפני כן.
גארוג החולני טבע ומת בים. במקומו טראיאר הביא את גארוג, מחושל, חזק ומחייך.
לא היה בו פחד וחולשה- ואם היו, הסתיר אותם בחיוך. גארוג בבטחון בגילו הצעיר החל ליעץ לאחרים בדרכי הים ובמיוחד האל טראיאר, הוא הקרין חן אלוהי- כריזמה, ובמהרה התקבל אל שורות הכוהנים.
כשהיה בן שמונה עשרה, התאהב והתחתן עם כוהנת קודרת של תיאמת בשם פריירה(Freira).
ככוהנת של תיאמת היא היתה מודעת במיוחד לסכנה והרעב הבלתי נגמר של הים, רואה את משימת חייה לדחות את הבלתי נמנע ככל האפשר, גארוג הציע לה לראות בזמן שנותר אוצר, ועבורו ההבנה שלכל דבר יש סוף גרמה לו להעריך עוד יותר את האוצרות שבחייו.
נולדו להם חמישה ילדים וככל שנעשה אהוב ומכובד יותר, ראש בית אב גארהדרה בחר בו ליורש ואכן גארוג ירש אותו, למרות היותו צעיר מהרבה בני משפחה נכבדים אחרים.
אביו של גארוג ניסה לאתגר אותו, אבל גארוג העמיד אותו במקומו בסדרה של עלבונות עזים.
אביו של גארוג עזב ולא שב עוד.


גארוג היה מאושר, פריירה קיבלה חזיונות חורבן וחיה במתח מהיום שבו האושר יגמר.
והוא אכן נגמר.
צוררי הנחשול באו כאילו משום מקום, ובימים ספורים שברו את הלוחמים הסאגיארים הגאים.
גארוג, מאמין שלשרוד עוד יום אחד, שווה יותר ממוות בקרב סיכוי, הורה למשפחת גארהדרה לכרוע ברך ולהכנע.
הוא גילה שאביו מצא את צוררי הנחשול ומתוך מרירות ונקמה הוביל אותם אל סאגה.
רוב הבית האב, אחים, דודים, דודנים, אחיינים ועוד קרובי משפחה הוצאו להורג בעודם כורעים ברך. פריירה לא הורשתה למות, הצוררים רצו שתתחנן להיטרף בידי תיאמת ושר הצוררים לקח אותה לאחת מפילגשיו ועינה אותה מאז.
ילדו הקטן נשחט מול עיניהם והוא עם שאר הילדים נמכרו והתפצלו.
גארוג היה עבד, רק כדי להיתפס כשלל בידי צוות פיראטים אחר.


דב"ש:
תארג גארהדרה- אביו של גארוג, בנו השביעי של ראש בית האב הקודם. מריר ומלא קנאה. לאחר שהושפל סופית בידי גארוג יצא למסע למצוא את הצורר- והוא הביא אותו אל סאגה וכעת משרת אותו.


פריירה- אשתו של גארוג, היתה כוהנת של טיאמט כעת פילגש מושפלת של הצורר.


קריידה- בתם הבכורה. בת 16. גורלה לא נודע


תראיסור- בנם. בן 14. ידו נכרתה ולאחר מכן, גורלו לא נודע.


פריימורין וגריימור- תאום ותאומה בני 10. גורלם לא נודע.


בארדר- הפעוט. נהרג מול עיניהם.


רקע משותף: את גארוג תכירו כאיש קודר, אך עם הילה של סמכותיות. אם יש משהו שדורש ניהול קבוצתי-הוא ינהל. אם מישהו משתולל- הוא ירגיע אותו. אם מישהן מתיאש ונשבר- הוא ירגיע אותות


אופי ומטרות: ההומור של גארוג הפך לסרקסטי וקודר. הוא מלא מרירות אך נחוש להמשיך לשרוד.
הוא רוצה לפגוש ולשחרר את משפחתו, ואולי רק אולי..
לשחרר את סאגה.


מראה: בגובה ממוצע- כלומר נמוך ביחס לרוב הסאגיארים. גבו כפוף ופניו גורמות לו להיראות מבוגר מכפי גילו. שיערו וזקנו הם סבך אפל ומטונף.


ציפיות/הערות:
השארתי הרבה דברים- בעיקר הצוררים במעורפל.
אולי הם בני אדם. אולי הם אורקים. אולי הם שולקי מוח שסוגדים לקתולהו- אשאיר את זה לך


קצת קשה לי עם פאזלים אבל אני בעד אתגר. אוהב מאוד לרלפליי. ( אולי יותר מדי?)
 
ערכתי את המידע החדש על השבט בלשונית העולם.

סבבה
מעניין. כמה הערות:
  1. מבחינתי אין בעיה להשאיר דברים בצורה מעורפלת ולתת לי לעשות את ההשלמות או אם אתה מעדיף להשאיר את ההחלטה אצלך אז להחליט מאוחר יותר.
  2. יש לסאגיארים מאפיין ייחודי? מבטא/קעקוע/לבוש/תכשיט/צבע עור/אחר, כלומר אם תראה סאגיארי תדע לזהות אותו מרחוק/רק אחרי שהוא יפתח את הפה או שאתה צריך לדעת מי הם בשביל לזהות שמדובר בסאגיארי?
  3. הגילאים של המשפחה אלו הגילאים עכשיו או כשהייתה התקיפה?
  4. אני לא בטוח שהבנתי נכון, גארוג ניסה לברוח ונתפס על ידי פיראטים אחרים או שספינת הפיראטים עליה היה הותקפה ע"י פיראטים אחרים או שהוא נמכר למישהו אחר שהותקף על ידי פיראטים אחרים? מתי זה היה?

  5. הפורמט בהודעה הקודמת היה הרבה יותר נוח לקריאה...

אני חושב לסגור את ההרשמה בשישי-שבת שבוע הבא 18-19/2.
יש מישהו שעוד לא סיים עם הגשת הדמות (כלומר כולם חוץ מ-yds, SandChicken ו-The Necromancer) שהתאריך בעייתי עבורו?
 
מבחינתי בסדר גמור

אז כמו שסיכמנו, לבנתיים אני מחכה עם החלטות מכאניות לגבי הדמות.
- ניסיון בשיטה: אין לי ניסיון עם OSR כ"כ אבל מניח שאקלוט מהר, לא ראיתי משהו יותר מדי מסובך בספר חוקים.
- תרבות (ארץ): אז דוריאן מגיע ממלכת אורבריה (אני קצת רוכב על עילי כדי לא ליצור עוד ממלכה ימי-בינימיית סטנדרטית כזאת בלי סיבה), הוא פירט על הממלכה עצמה באופן כללי אז אני אפרט טיפה יותר על האזורים החקלאיים בה. דוריאן גדל בברונות קירקוואל, שהיא אחת מהברוניות השוכנות על גבול הממלכה, באחד מעשרות כפרים קטנים בשטחי הברונות. האזור עצמו פסטורלי, מלא בשדות, יערות ונחלים קטנים, אבל האדמה קשה והחורפים ארוכים. זאת, בנוסף לעובדה שלאורך השנים הממלכות השכנות לאורבריה ניסו לפלוש לאזור מספר רב של פעמים, הפך את האנשים לחרוצים אבל נוקשים. הם עובדי אדמה אשר ישברו את גבם בשדות גם כשהאדמה מסרבת לתת. מסורת היא הדבר החשוב ביותר עבור הכפריים בארבריה, וכל מי שתפיסת החיים שלו שונה מאוד מהמסורות שלהם עלול לגרום לבושה גדולה למשפחתו וקרוביו. מבחינה תרבותית, אנשי הכפרים מאמינים באלילה בשם קאגלאנה בתור האלה הפטרונית שלהם. קאגלאנה מסמלת את השמש, החיים והפריון, והאגדה העממית מספרת שכשהמתיישבים הראשונים הגיעו לארץ ורעבו ללחם, קאגלאנה שמעה את זעקתם והקריבה מעצמה עבורם בכך שחתכה את כף ידה, ומהדם שניגר על הארץ צמחו שדות של חיטה ושעורה. אנשי הכפרים נוטים לחגוג פסטיבלים בשמה של האלה בתחילתה של כל עונה, מתפללים לקציר טוב ופריון פורה.
- רקע משותף: שאר הדמויות הספיקו להכיר את דוריאן בעיקר על אופיו, הוא משתדל לשמור על חיוך ורוח טובה וחסרת דאגות מול השאר. הם יודעים שהוא נער חווה ושהיה חייל בצבא לפני שהגיע אל הפיראטים, אך לא שמעו מילה על פיניאן, ודוריאן מנסה להסתיר את היכולות הקסומות שלו לבנתיים.
- מטרות: המטרה של דוריאן כרגע היא לצאת להרפתקה ולחוות את העולם, כל הדברים שהוא לא יכל לעשות בכפר ביתו. בנוסף, אם תתאפשר לו ההזדמנות, הוא ירצה לדבר עם מישהו בניסיון להבין את פשר היכולות המיסטיות שלו.
- ציפיות: אז אין לי יותר מדי ציפיות מהמשחק, אני לא אומר את זה בקטע של "אני לא מצפה לכלום" אלא אני מכיר אותך, אני יודע שאתה אחלה שחקן ואני בטוח שאתה גם אחלה מנחה, אז אני מרגיש בטוח שתריץ את המשחק בצורה טובה ושכולם יהנו. באופן אישי אני מצפה מאוד לחלק הסאנדבוקסי של המשחק, זה סגנון שלא ממש יצא לי לשחק בו ונשמע מאוד מעניין.
 
1. אני רוצה להנות מהמסתורין שלהם בעצמי. אז..
2. אה. הנחתי שזה מובן. הם ויקינגים כאלה, גבוהים ורחבים מאוד, נוטים לצבעי שיער בהירים ועיניים כחולות. גברים מזוקנים, נשים עם צמות.
אממ. בגדים אני מניח "מעודכנים" לאקלים חם יותר, כי אני מדמיין את סאגה כמשהו ים תיכוני כזה. אז בגדים קלילים יותר. ואולי תכשיט או סמל לאל הים היחודי שלהם. נגיד במקרה של גארוג דג שעשוי ממטבעות.
3. זה הגילאים בהווה. חוץ מבארדר שנרצח כפעוט.
4. לא ניסה לברוח- ספינת צוררים משנית/ספינת עבדים שעבדה איתם נשדדה בידי כנופיה אחרת. לא חשבתי על טיימליין מדויק כאן. חודשים כאן חודשים פה, אני חושב שגארוג עצמו בקושי ישים לב.
5. אה. האמת שהראשון נכתב במחשב, והשני מהנייד. מממש קטסטרופה? המממ.. איך לתקן את זה?
 
הוספתי את ההרחבה של ליזי בלשונית העולם.

אחלה, אם יהיו לי שאלות נוספות אודיע לך.
4. זה אומר שה-"צוררים" והפיראטים שהדמויות עבדים שלהם הם שני ארגונים שונים. בסדר מבחינתי, פשוט לא ידעתי אם אתה מנסה לקשר בין המקרים/ארגונים.
5. להוריד רווחים מיותרים בין השורות. כותרות מודגשות. דברים כאלה. אבל לא נורא.

סיכום מקצועות ורקעים של דמויות שהוגשו עד עכשיו:
The Necromancer - Healer/Vowed Scholar
Larkin - נקרומנסרית או לוחמת- מומחית עם דגש על מסחר ודיפולמטיה. רקע אצילי.
SandChicken - לוחם אוב. רקע: עברייני.
yds -הרפתקן (לוחם/מושבע). רקע: חיילת
ליזי - חצי לוחם חצי מג כלשהו. רקע: חייל/איכר
dragonian - מומחה. רקע: כוהן.
 
אנסה למצוא זמו במחשב ולסדר שמה.

אה.אם הסצות של לארקין מומלית לדיפלומטיה זה בעיה שהדמות שלי מומחה להנהגה/שכנוע? לשנות?

ראיתי שיש הרבה פיטים שנותנים לדיפלומטיה גוונים שונים וחלק מהעניין היה למצוא את הגוון המתאים.
לא רוצה לדרוך על קונצפטים של אחרים.
 
רקע טוב, כמה שאלות:
  1. בחירה מעניינת שהיא הגיעה אל הפיראטים בפשיטה ולא בקנייה פשוטה. יש לזה סיבה?
  2. איך שנתיים עבדות השפיעו על קירה?
  3. איך קירה מתנהגת כשהיא רואה פליטים אחרים מהמלחמה (מנודים/עבדים/נמלטים או אפילו סתם סוחרים) ואיך היא מתנהגת כאשר מישהו מהם מזהה אותה?
1. בעיקר בשביל הקטע ברקע הסיפורי, הנחתי שבתור פיראטים הרבה מהעבדים שאצלם מגיעים משעבוד ואז הם מוכרים אותם לסוחרי עבדים ופחות שהם עושים "משלוחים".\
2. היא אמנם מדוכאת יחסית אבל עדיין מחפשת דרך לצאת מהעבדות ולהגשים את המטרות שלה. השנתיים האלו בעיקר נתנו להגישה הרבה יותר צינית וראליסטית כלפי החיים והעולם וכנראה שאם היא תיתקל בעוד אנשים כמו ווגין שפותחים באיזו מלחמה בעבור עקרונות היא בעיקר תסתכל עליהם בבוז ואפילו בכעס שהם מרמים, לתפיסתה, את האנשים שהולכים אחריהם.
3. זה מאוד תלוי במי שהיא תפגוש. לעבדים אחרים היא ככל הנראה תנסה לעזור, גם אם הם נלחמו נגדה במלחמה, מתוך תחושת החובה שלה לעם שלה. בנוגע לפליטים אמידים יותר, כל עוד היא לא חופשיה היא כנראה תנסה להיעזר בהם כדי להשתחרר ורק אחר כך תנסה אולי לגייס אותם בשביל המטרות שלה. אם הם חיילים או מרגלים של המלכה החדשה, היא תרצה לנקום בהם בלי ספק אבל גם לא רוצה ממש לשפוך עוד דם של אנשים שהיא מכירה. למרות זאת היא בהחלט תנסה לעצור אותם ולהרוס להם ולמלכה את התוכניות.
 
וואו שכחתי מהמשחק הזה לחלוטין...
אז מתי מתחילים? כאמור, יכול להיות שאעשה איזה שינוי קטן במיקוד או כשרונות. אבל פחות או יותר זו הדמות שלי וזה הסגנון שלה.
אני אשמח שנעלה כבר על המסלול.
מצטרף לשאלה.
 
דבר ראשון, אני רוצה להגיד תודה לכל מי שהביע עניין במשחק, קרא את עץ ההרשמה ואת ספר השיטה. אני יודע שלי היה קשה למצוא את הזמן לעשות את זה ולכן אני שמח לראות שהייתה היענות, גם מצד אלו שבסוף לא הצליחו להגיש דמות.
שנית, אני מתנצל שאני לא יכול לקבל את כל מי שהגיש דמות. מאחר ואני רוצה להשקיע בשחקנים ובמשחק וחושב שעם יותר מדי שחקנים אני לא אצליח לעשות את זה וגם מפני שהניסיון מלמד שקצב התגובות מושפע מכמות השחקנים אני אשאר עם 4 שחקנים.
הבחירה בשחקנים לא הייתה קלה ונעשתה לפי מידת ההתאמה של הדמויות אחת לשנייה וציפיות השחקנים.

הנבחרים:
Larkin Larkin - ואנדורלאש-קירה
Y yds - אלנור ידמגן
ליזי ליזי - דוריאן לאקספורד
dragonian dragonian - גארוג גאראדרה

אנא אשרו את השתתפותכם (בכל דרך הנוחה לכם), ותרשמו אם יש לכם העדפת פלטפורמה לקבוצת הOUT למשחק (וואטסאפ, דיסקורד וכו').
מוזמנים לסיים את המכאניקה.
 
נסיתי לשפר את הפורמאט
images

נסיון בשיטה: לצערי לא. אבל יש לי נסיון עם מוד"מ וOSR, אז אני חושב שאני מבין את רוח המשורר.

גזע/מקור: אדם.

רקע מכאני: כוהן.
מיומניות:
(גלגלתי:
+1 לתכונה, כל מיומנות שהי, תפילה.)
(מיומנות חופשית- שייט)
תפילה-1
הנהגה-1
שייט-1

מקצוע: מתמחה
נק"פ: 4/4
בונוס התקפה: +0
יכולת למידה מהירה
יכולת פעם בסצינה לגלגל פעם שניה יכולת לא קרבית

כשרונות:
סמכות(Authority)- הנהגה כמיומנות בונוס, פעם ביום יכול לגלגל כדי לבקש משהו בדבש ולגלגל כנגד המוראל שלו, בהנחה שזה לא מסוכן מדי או מנוגד מדי לאופיו.
פולימאת'- מתיחס לכל מיומנות לא קרבית כאילו היתה בדרגה 0. מיומנות בונוס: שייט

תכונות:
כוח: 11
זריזות: 9
כושר: 4 (1-)
תבונה: 11
חוכמה: 12
כריזמה: 12

תרבות (ארץ):
שבט הסאגיאר שוכן באי סאגה. לא במקרה האי נקרא כך: האי בנוי בחורבות מסתוריו וכבירות של תרבות כבירה ואבודה. למעשה, האי הוא רק חלק קטן ששרד מאי גדול בהרבה.


אבות הסאגיארים היו יורדי ים שנמלטו מסכנה או אויב שהאגדות רק קוראות לה "הצורר". זכרון הצורר היה נורא כל כך, שכשהפליטים מצאו את האי המסתורי, החליטו להשיל מעליהם את עברם ולהתחיל סיפור חדש- סאגה. נראה שגם האי הזה כמוהם, שרד אימה שעדיף לשכוח, ויחד איתם התחיל בסאגה בת מאות שנים.


(נסה לדמיין ויקינגים פוסט טראומטים מתישבים באי כרתים ומתישבים בתוך המבוך)


הסאגיארים הם יורדי ים שלא פוחדים מדבר מלבד העבר האסור. יש להם ספינות ייחודיות שבנו בהתבסס על שרידי הספינות שבאי, ספינות שכמוהן אין בשום מקום אחר בעולם, ובשילוב עם הטכנולוגיה המקורית שלהם ספינות ההידראר שלהם(ספינות עם ראשי הידרה... משני הצדדים) הפכו לאגדה ונחשבו למכושפות בעיני זרים. הם גם משתמשים בכלי אבן וארד העתיקים או בהשראת העתיקים. כלי הנגינה שלהם מבוססים על כלי המנגינה העתיקים


הסאגיארים חיו בחברה פרוטו דמוקרטית, שבה התכנסו ראשי בתי האב והכריעו החלטות חשובות בצעקות- הצד שצעק יותר הכריע.


מנהיגם היארל נחשב ל"עבד השבט", ולא היתה לו זכות הצבעה- העבודה שלו היתה להגשים את החלטות "מועצת הסופה". יארל נבחר על ידי מועצת הסופה, לאחר שהקודם מת או שהוכח שאינו כשיר להגשים את החלטות מועצת הסופה שכונו "ברקי הסאגה."


הסאגיארים היו אנשים קולניים ודעתניים, ונטו לתגרות אלימות, אך רק לעתים נדירות קטלניות- לפחות בינם לבין עצמם.


משפחה, ושושלת היא הכבוד. כל סאגיאר זוכר עשר דורות אחורה, עד לאב הקדמון המתישב.


אין ממש קאסטות, אך כל אחד ישתדל לעסוק במה שיגרום לאביו גאווה, במיוחד שהם מחולקים לבתי האב וראש בית האב בוחר יורש.


יש באי מכרות, וגם אוצרות העתיקות הן משאב יקר- אך אין הרבה קרקעות פוריות, זה אי סלעי מאוד וקר מאוד, כך שדגים ובשר הם מקור המזון העיקרי, מזון אחר בא מבחוץ. לעתים קרובות שבויים משועבדים עושים את העבודות שוברות הגב, או "חסרי כבוד'- סאגיארים שנכשלו למלא את ציפיות החברה- חכמים שניסו לפעמח את ההירוגליפים והעבר האסור, לוחמים שברחו מקרב, נשים שמעלו באמון בעליהן וכו'. אנשי המעמד הזה נקראים ת'ראלים.


הסאגיארים משתמשים בספינות ההידראר שלהם למסחר ובזיזה, והם ידועים בכך שישיגו את מה שירצו כך או אחרת.


הסאגיאריות יכולות להיות קולניות לא פחות מהגברים, והן יותר ינטו להתמחות במלאכות מאשר במסחר ולחימה.


לסאגיארים שני פולחנים מקבילים- פולחן חורבות האי, בעיקר שברי פסלי אלים נשכחים או לשרידי גולגלות לא לגמרי אנושיות.


זה בעיקר פולחן של כבוד ואחווה עם האי שמארח אותם.


עם זאת, נאסר הנסיון להבין את משמעות ההירוגליפים, הציורים- העבר שלפני סאגה צריך להישאר נשכח. אם כי, סיפורים "לא רשמיים" בכל זאת מסופרים, ובגלל הטאבו סביב חקר העבר שלפני הגעת הסאגיארים הסיפורים האלה נוטים להיות אפלים ומוזרים.


הפולחן העיקרי של הסאגיארים היה הים. גם כישות כללית מעורפלת וחסרת פנים, שייצגה את הכאוס שצריך לשרוד וגם לנצל את גליו, זה בצד הפילוסופי. אך חולקה לצורכי פולחן מעשי לפתניאון מורכב של אלים העיקרים ביניהם: דאגון, לוויתן, ותיאמת:


דאגון ייצג את הים המפויס והשליו, זה שנותן לדייגים לדוג בשלווה. לוויתן מיצג את העוצמה המלכותית של הים, זה שיעניק תהילה ועושר לגיבורים, אך רק לחזקים שבהם. תיאמת היא מפלצת שלא יודעת שובע. רק עוד ועוד קורבנות עשויות *אולי* להדוף אותה עוד יום. לכל אחד מאלי פנתיאון הים היה חג משלו, תפילות היחודיות לו ואף טאבו שונים ומשונים לפייס אותו.


הכוהנים, מלבד הפולחן, נחשבים ל"עוגן" או "אצטרולב" שמדריכים את האנשים ומעגנים אותם בעולם הכאוטי הזה שבעצם רובו ככולו ים או מושפע מהים.


הים לא דורש מוסריות- הוא דורש גמישות, הישרדות. לכל סאגיארי, יש אל שלו סגד הכי הרבה, והוא זה אשר ישפוט אותו בהיכלו בים.


ההיכל של לויתן נחשב ההיכל המכובד ביותר להיות בו- רק מוות גבורה בקרב מאפשר חיים טובים בהיכלו של לוויתן. אכזבת האל הנסגד, תגזור על הסאגיארי נצח בעבדות משפילה.


אבל רובם ככולם כעת בגורל כזה או אחר שוכנים בהיכלות הים.


לפני שלוש שנים צי פיראטים אכזר שהאדמיראל שלו כינה את עצמו "שר הצוררים", והפיראטים המוזרים האלה כינו את עצמם "צוררי הנחשול" הגיע ולאחר מלחמה עקובה מדם הביסו את הסאגיארים, וטבחו בהם באכזריות, בזזו את האי סאגה ומכרו את הניצולים לעבדות. צוררי הנחשול כעת התנחלו באי סאגה בעצמם. מיעוט שבמיעוט של המאגיארים נותרו כעבדים- ברי המזל בתנאי מוות במכרות, החסרי מזל נשמרו בחיים לבידורם הסדיסטי של צוררי הנחשול.

רקע:
גארוג נולד לבית האב גארהדרה- בית אב של כוהנים ברובם. . הוא נולד כבן שביעי לבנו השביעי של ראש בית האב. הוא היה ילד חולני מאוד, שהלידה הקשה גרמה לאמו להתעוור. הוא בהתחלה נחשב מקולל, הוא שרד. אבל במחלות התכופות היו לו חזיונות מוזרים על הים. או הזיות?


אביו של גארוג החליט שהילד הוא יותר מטרד משהוא שווה והשליך אותו לים.
גארוג טבע במים הקפואים.
האם אלה היו הזיות של מוח גוסס, או חזיון אמת של אל? איש כנראה לעולם לא ידע, אבל מבחינת גארוג הוא פגש בטראיאר- אל המזל, אוצרות וההפתעות. אל שנדיר לבחור כאל לסגוד לו באופן אישי, מפני שרוב הסאגיארים אינם בוטחים במזל, ופשוט למצוא אוצר זה נדיר מאוד.
טראיאר הופיע בפני גארוג כדג אדיר עם קשקשים ממטבעות זהב- מטבעות מכל ממלכה, מטבעות ממלכות אבודות ונשכחות מהעבר וגם מטבעות מהעתיד הבלתי נתפס, עיניים מיהלום וצחוק רוטט.


הפחד של גארוג מהמוות הצחיק את טראיאר.
הבושה של גארוג מחולשתו הצחיקה את טראיאר.
הסוד האמיתי למזל ולמציאות אוצרות הוא להמשיך לנסות. להמשיך לחיות. הים יכול להיות נדיב.
אם תמתין מספיק זמן תעלה את טראיאר בחכתך.


גארוג נזרק אל החוף, מכוסה בעשרות מטבעות זהב שמעולם לא נראו בסאגה לפני כן.
גארוג החולני טבע ומת בים. במקומו טראיאר הביא את גארוג, מחושל, חזק ומחייך.
לא היה בו פחד וחולשה- ואם היו, הסתיר אותם בחיוך. גארוג בבטחון בגילו הצעיר החל ליעץ לאחרים בדרכי הים ובמיוחד האל טראיאר, הוא הקרין חן אלוהי- כריזמה, ובמהרה התקבל אל שורות הכוהנים.
כשהיה בן שמונה עשרה, התאהב והתחתן עם כוהנת קודרת של תיאמת בשם פריירה(Freira).
ככוהנת של תיאמת היא היתה מודעת במיוחד לסכנה והרעב הבלתי נגמר של הים, רואה את משימת חייה לדחות את הבלתי נמנע ככל האפשר, גארוג הציע לה לראות בזמן שנותר אוצר, ועבורו ההבנה שלכל דבר יש סוף גרמה לו להעריך עוד יותר את האוצרות שבחייו.
נולדו להם חמישה ילדים וככל שנעשה אהוב ומכובד יותר, ראש בית אב גארהדרה בחר בו ליורש ואכן גארוג ירש אותו, למרות היותו צעיר מהרבה בני משפחה נכבדים אחרים.
אביו של גארוג ניסה לאתגר אותו, אבל גארוג העמיד אותו במקומו בסדרה של עלבונות עזים.
אביו של גארוג עזב ולא שב עוד.


גארוג היה מאושר, פריירה קיבלה חזיונות חורבן וחיה במתח מהיום שבו האושר יגמר.
והוא אכן נגמר.
צוררי הנחשול באו כאילו משום מקום, ובימים ספורים שברו את הלוחמים הסאגיארים הגאים.
גארוג, מאמין שלשרוד עוד יום אחד, שווה יותר ממוות בקרב סיכוי, הורה למשפחת גארהדרה לכרוע ברך ולהכנע.
הוא גילה שאביו מצא את צוררי הנחשול ומתוך מרירות ונקמה הוביל אותם אל סאגה.
רוב הבית האב, אחים, דודים, דודנים, אחיינים ועוד קרובי משפחה הוצאו להורג בעודם כורעים ברך. פריירה לא הורשתה למות, הצוררים רצו שתתחנן להיטרף בידי תיאמת ושר הצוררים לקח אותה לאחת מפילגשיו ועינה אותה מאז.
ילדו הקטן נשחט מול עיניהם והוא עם שאר הילדים נמכרו והתפצלו.
גארוג היה עבד, רק כדי להיתפס כשלל בידי צוות פיראטים אחר.


דב"ש:
תארג גארהדרה- אביו של גארוג, בנו השביעי של ראש בית האב הקודם. מריר ומלא קנאה. לאחר שהושפל סופית בידי גארוג יצא למסע למצוא את הצורר- והוא הביא אותו אל סאגה וכעת משרת אותו.


פריירה- אשתו של גארוג, היתה כוהנת של טיאמט כעת פילגש מושפלת של הצורר.


קריידה- בתם הבכורה. בת 16. גורלה לא נודע


תראיסור- בנם. בן 14. ידו נכרתה ולאחר מכן, גורלו לא נודע.


פריימורין וגריימור- תאום ותאומה בני 10. גורלם לא נודע.


בארדר- הפעוט. נהרג מול עיניהם.




אופי ומטרות: ההומור של גארוג הפך לסרקסטי וקודר. הוא מלא מרירות אך נחוש להמשיך לשרוד.
הוא רוצה לפגוש ולשחרר את משפחתו, ואולי רק אולי..
לשחרר את סאגה.


מראה: בגובה ממוצע- כלומר נמוך ביחס לרוב הסאגיארים. גבו כפוף ופניו גורמות לו להיראות מבוגר מכפי גילו. שיערו וזקנו הם סבך אפל ומטונף.


ציפיות/הערות:
השארתי הרבה דברים- בעיקר הצוררים במעורפל.
אולי הם בני אדם. אולי הם אורקים. אולי הם שולקי מוח שסוגדים לקתולהו- אשאיר את זה לך


קצת קשה לי עם פאזלים אבל אני בעד אתגר. אוהב מאוד לרלפליי. ( אולי יותר מדי?)


רקע משותף: את גארוג תכירו כאיש קודר, אך עם הילה של סמכותיות. אם יש משהו שדורש ניהול קבוצתי-הוא ינהל. אם מישהו משתולל- הוא ירגיע אותו. אם מישהן מתיאש ונשבר- הוא ירגיע אותות
 
חזרה
Top