• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

לא קריטי לא קריטי 88 חללית אם ג

הי איש צעיר, שמח שהאזנת ונהנית (גם אם רצית ליהנות יותר).

המשחק הזה, למרות אלמנטים מסוימים של הפקה לאחר מעשה (פסקול, קצת הקלטות נוספות), הוא משחק ששוחק לייב בשני סשנים לא ארוכים, וככזה הוא "סובל" (נהנה, מבחינתי) מכל מה שיש בסיפורים שנולדים במשחקי תפקידים: הדברים לא הכי מסודרים, דברים לא תמיד נסגרים בצורה אסתטית, ולא תמיד מקבלים את התשובות לשאלות שהיו חשובות לך (לצורך העניין, כמי ששיחק את סיגורני – אותה בפירוש לא עניין המיסתורין של החומר, וכך שיחקתי אותה).

השיטה נקראת Mothership, או "חללית אם" בתרגום שבחרנו.
 
השיטה נקראת חללית אם (Mothership). ההרפתקה היא הרפתקה מוכנה שמגיעה בפורמט של עלון קטן.

קישור להרפתקה:

קישור למהדורה "אפס" של השיטה (המהדורה בה שיחקנו):


קישור לקיקסטארטר שרץ עכשיו למהדורה ראשונה - אין משלוחים לארץ, אפשר לתמוך רק התמורות דיגיטליות:
 
המשחק הזה, למרות אלמנטים מסוימים של הפקה לאחר מעשה (פסקול, קצת הקלטות נוספות), הוא משחק ששוחק לייב בשני סשנים לא ארוכים, וככזה הוא "סובל" (נהנה, מבחינתי) מכל מה שיש בסיפורים שנולדים במשחקי תפקידים: הדברים לא הכי מסודרים, דברים לא תמיד נסגרים בצורה אסתטית, ולא תמיד מקבלים את התשובות לשאלות שהיו חשובות לך (לצורך העניין, כמי ששיחק את סיגורני – אותה בפירוש לא עניין המיסתורין של החומר, וכך שיחקתי אותה).
יש משהו במה שאתה אומר, אבל אני בכל זאת מעדיף (גם במשחקי תפקידים) סיפור קוהרנטי שבו כל הקצוות סגורים.
אני מבין שבתור מנחה שלא מכין כמעט כלום זה לא ממש פוגש אותך, אבל אותי כן.

תודה לשניכם, ששיחקתם את המשחק, הקלטתם והעליתם - ועניתם על השאלות! אשמח מאוד שתמשיכו לייצר עוד תוכן מגניב למשחקי תפקידים בעברית!
 
אני לא בטוח שמה שלא אהבת פה (להבנתי – שהמסתורין נשאר מסתורי והמוקד נשאר לאורך כל הדרך על התגובות של הדמויות, היחסים ביניהן ומערכת היחסים של כולם על החברה ששלחה אותם לשם ולא על האיום החיצוני וההגיון הפנימי שלו) קשור באופן משמעותי לשאלת התכנון של המנחה. לדעתי זה היה קשור הרבה יותר למה שעניין את השחקנים. תשאל את עצמך מה יותר חשוב בהרצה במציאות – לגעת בכל הנקודות שתוכננו או למצוא מה מתוך ההכנות מוצא לעצמו מקום בלבם של השחקניות והשחקנים.

מעבר לזה – תודה על ההאזנה והתגובות! למרות שהרבה מהמוטיבציה לפודקסט היא פנימית (אנחנו יוצרים את הפודקסט שאנחנו רוצים שיתקיים), תגובות ממאזינים זה ממש ממש חשוב, משמח ונותן כוחות.
 
אני לא בטוח שמה שלא אהבת פה (להבנתי – שהמסתורין נשאר מסתורי והמוקד נשאר לאורך כל הדרך על התגובות של הדמויות, היחסים ביניהן ומערכת היחסים של כולם על החברה ששלחה אותם לשם ולא על האיום החיצוני וההגיון הפנימי שלו) קשור באופן משמעותי לשאלת התכנון של המנחה. לדעתי זה היה קשור הרבה יותר למה שעניין את השחקנים. תשאל את עצמך מה יותר חשוב בהרצה במציאות – לגעת בכל הנקודות שתוכננו או למצוא מה מתוך ההכנות מוצא לעצמו מקום בלבם של השחקניות והשחקנים.
אתה צודק במידה מסוימת, כי הכנה מראש (במיוחד בין סשנים) יכול לסגור קצוות גם בלי שהשחקנים יחפשו את הפתרונות באופן פעיל (הזקן הזה שפגשתם בפונדק ולא רציתם לעבוד אצלו? אתם רואים את הגופה שלו בטירה של הנבל).
 
חזרה
Top