המשחק הזה, למרות אלמנטים מסוימים של הפקה לאחר מעשה (פסקול, קצת הקלטות נוספות), הוא משחק ששוחק לייב בשני סשנים לא ארוכים, וככזה הוא "סובל" (נהנה, מבחינתי) מכל מה שיש בסיפורים שנולדים במשחקי תפקידים: הדברים לא הכי מסודרים, דברים לא תמיד נסגרים בצורה אסתטית, ולא תמיד מקבלים את התשובות לשאלות שהיו חשובות לך (לצורך העניין, כמי ששיחק את סיגורני – אותה בפירוש לא עניין המיסתורין של החומר, וכך שיחקתי אותה).