OUT
בעצם, פלורינים ודינרים יהיו בגודל עוגיה קטנה. והם גם כבדים למדי.
IN
זו שעת צהריים והפונדק ריק למדי, מלבד חבורת איכרים שלקחה לעצמה הפסקת צהריים מהקציר. המוזגת מביאה לאלכסנדרה בירה וללילה יין, ונראה שהיא תמהה על שקיק המטבעות השמן של לילה. ''מעמד גבוה, מה?'', היא שואלת. ''אתה מהאצולה הנמוכה? מה קרה שנכנסת לפונדק כפרי ועלוב כמו שלנו?''. למרות שהיא מנסה להסתיר זאת, ניכרת טינה בקולה. ''קחו, יין לך, בירה לך, ארוחה לשניכם. הלילה עוד רחוק, אין לכם מה להישאר כאן, בפונדק העני והעלוב שלנו. תמצאו אכסניה יותר יוקרתית ומכובדת''. היא ללא ספק מתאמצת לא לקלל.
אתן מתיישבות בשולחן. הארוחה כוללת כיכר לחם קטנה, שומן כבש, חריץ גבינה, חמאה וירקות טריים. היין חלש, ולא מתקרב ליין היקר שהיה באחוזת אלדרנס.
נראה שהאיכרים שמו לב אליכן, כי אחד מהם - צעיר יחסית, כנראה עדיין לא נשוי (או סתם בוגדני) ניגש לשולחן שלכן. ''שלום לכם! רואים שאתם מרחוק. מאיפה באתם? בכל מקרה, אם אתם נשאריםות כאן ללילה אני אארח אתכם חינם. מי אתה? ומי את?'', הוא קורץ לאלכסנדרה. ''קרובת משפחה, אני מקווה?''.