הרשו לי לציין משהוא שהתחלתי לנסות לאחרונה, מה שהדמות לא יודעת גם השחקן לא יודע, השחקן יודע שברשותו יש חרב ארוכה (יענו 1D8) והוא גם יודע (כי הדמות ביצעה גילוי קסם) שהחרב קסומה, אין בעיה אם זה רק שאת המספרים הוא לא יודע, אין לא מוסג אם החרב היא +2 או +3 הוא יכול לראות שהילת הקסם גדולה יותר. אבל זאת גם יכולה להגרם כי על החרב יש לחש נוגד חלודה. כאשר השחקן מגלגל התקפה הוא מגלגל רגיל לפי הפלוסים הרגילים, את תוספי הקסם השונים וכן הלאה מבצע השה"ם, את גלגול הנזק השחקן כלל לא מגלגל אלא השה"מ וללא ידיעת השחקן ומוסיף את השינויים הקסומים בעצמו (גם ככה רישום הנזק נעשה ללא ידיעת השחקן) כנל בנוגע לשריונות קסומים המונך זהוא חפץ קסום +4 ימחק מהלקסיקון כך שהשחקן פשוט לא יהיה מודע שגלימת ההגנה מאש שתמיד הגנה עליו מהאש היא בגלגול של 40 % אין לו מוסג שהגלימה עלולה להכשל עד הרגע בו היא נכשלת וגם אז אין לו מוסג בכמה היא עלולה להכשל.
לסיכום: שחקנים המוצגים כאן חיים באותה דיסאינפורמציה שבה חיות הדמויות שלהם וזה מחסל את כל בעיות ה אני ניגש החרב שלי היא +1 ואני מחפס דרך להפוח אותה ל +2
דוגמת דיאלוג שה"מ מול שחקנים מופתעים מהשיטה הזאת שנפלה עליהם פתאום.
שחקן: אני מבצע גילוי קסם על ערמת הגופות הנרקבות האלו.
שה"מ: בין הדמויות בתחילה אינך רואה דבר כי ערמת הגופות גדולה מאוד וקשה לך להביט ישירות מכיוון שערמת הגופות של ילדים נשים וגברים שהבשר בהם נרקב אחד לתוך השני בעיסה מצחינה היא תמונה שקצת קשה להבית בה, במיוחד כשהתמונה מתחדדת ע"י צחנת המוות והריקבון האופף את הכל, אך נראה לך שאתה מבחין בנק' זוהרת בתחתית הערמה, קשה לזהות מה זה כי מרביט החפץ מכוסה בבשר אנושי שברקבונו נטף וכיסה את רוב החפץ.
שחקן: אני לוקח את המטה שלי ומנסה להזיז קצת את הגופות כדי לראות את החפץ יותר בבהירות.
שה"מ: כשאתה קרב לערמה הריח אופף אותך בתחושה של גועל אשר מועצמת ע"י המראה של פיסות הבשר הנדבקות למטה שלך, הבחילה והצחנה עומדות לך בגרון ואתה במאמצים אדירים מצליח לראות משהוא שנראה כמו שקת של חרב ארוכה בתוח הערמה הגדולה הוא המור לזוהר הקסום, אך ברגע זה הריח ותחושת הגועל מכניעות אותך ואתה מקיא את ארוחת הבוקר שלך לכיוון השני.
שחקן: אני עוטף את פני בפיסת בד רטובה כדי לחסוף את הריח ועותף את ידי ורגלי בשארות הבד ומתחיל להזיז את את הגופות בידי המכוסות כדי לנסות להגיע אל החרב, משתדל לנשום כמה שפחות ולהגיע אל החרב.
שה"מ: במאמצים אדירים אתה כובש את יצרך ומזיז את הגופות אשר פיסות הבשר נדבקות לבד האולתר שעטפת בו את ידיך ונזלים מצחינים הנפלתים מגופות מרכיבות בלבד חודרים את הבד ונוגעים לך ביידים וחלק מהצחנה חודר דרך הבד הרטוב ומגבירים את הצרבת שנגרמה מההקאה האחרונה שלך, פעמים אתה כובש את הדחף להגיא ובולע בחזרה, לבסוף אתה מצליח לחלץ את החרב אך גופך מכוסה וחולשה אדירה שולתת בגופך המוטש נפשית מהבחילות והגועל הכללי .
שחקן: אני לוקח את עצמי לנחל שראינו לפני עשר דקות הליכה ושותף את עצמי ונפתר מהבד שבו עתפתי את ידי ורגלי, רוחץ את גופי ואת השריון וכל חפצי וכמובן את החרב. ומשליך את בגדי
שה"ם לאחר טקס הניקיון שלך אתה מרגיש עייפות רבה ונשקב על גב הסלע לייד הנהר, זיקרון הריח עדיין ממלא את אפך ומחשבותך נגררות למעשך האחרון, זיקרון הריח לוקח שליטה שוב ואתה מקיא את מצי הקיבה שלך לתוח הנחל, חולשה פושטת בכל גופך.
שחקן: כמה זמן תחזיק החולשה הזאת ואיזה מינוסים היא תיתן לי (מרים את העפרון כדי לסמן בסעיפים הזמניים בדף הדמות)
שה"מ : את זה רק זמנים יגידו, זוכר אני לא אומר לכם יותר מה המינוסים (מסמן לעצמי על הדף -2 להכל ל 24 לשעות הקרובות)
שחקן: ואני לא יודע כמה זמן אני ארגיש כך.
שה"מ: התחושה היא די חזקה והריח עדיין נעוץ באפך וזכרונך. אם אתה רוצה תנסה להעריך את כמה זמן בערך יקח לגופך להתאושש מהתראומה.
שחקן: טוב אני אנוח כאן על שפת הנחל ובינתיים אטהר את החפץ בשביל לחש זיהוי.
(כאן עבורכם אני אריץ את העלילה שמלאה בהתקפי הקאות כאשר הזיכרון עולה שוב מעצמו)
שה"מ:אתה מזהה שבחפץ יש כוח קסום כל שהוא המכוון את הלהב לכיוון איברים קריטיים.
שחקן: (שוב מרים את העפרון) כלומר + גם לפגיעה וגם לנזק. אוקי כמה ה+ים .
שה"מ: החרב בוהקת בעוצמה גבוהה אך זה גם יכול להגרם מלחש ההתחדשות שיש על הפלדה שגורם לכך שהלהב לא יקהה .
שחקן: הבנתי אתה לא אומר לי, היא יותר חזקה מהחרב שיש לי כבר ?
שה"מ : הילת הקסם שלה גדולה יותר.
בקיצור הבנתם את הרעיון הכללי השחקן לא יודע כמה +ים יש לחרב ואם הוא יחליט לסחוב את שניהם הוא יסבול מהפחתות על סרבול או בסגנון. בסופו של דבר בסיכוי מצתבר של 2% לקרב הוא יוכל לגלות איזה חרב גורמת בסופו של דבר ליותר נזק.