• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות

[חרבות וכשפים] חולות חלודים

golan2072

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
התחשק לי לכתוב עולם מערכה חדש, כמו שכתבתי בזמנו את "ברברי, כובש, מלך". גם הפעם יש סיכוי שייצא מזה משהו מסחרי... מי יודע :)

המחשבה היא להריץ את זה, כמובן, בקופסה של חרבות וכשפים, כשאקבל אותה... (צריכה להגיע בדואר\עם שליח בשבועות הקורבים).

---

אינאנה גוועת. האגדות העתיקות מדברות על יערות עד מהבילים ושורצי לטאות ענק. אך עידנים עברו מאז; כיום, כל מה שנותר הוא אבנים קשות, חולות חלודים, ותעלות יבשות. בני אנוש, אנונקי, לטאישים, ואנשי קוף נלחמים על מקווי המים האחרונים ועל שרידיהם הטכנולוגיים של הקדמונים. גורלות נחרצים בחרב ובלייזר, וערי המדינה האחרונות נאבקות על שליטה על חורבות העולם. העולם משווע לגיבורים שיכו בתפלצים העתיקים ובמלכים המכשפים של ימינו. אך ייתכן שכמיהה זו לגיבורים תפתח את הדרך לשלטונם של קיסרים חדשים על החולות החלודים…

(ההשראה לעולם הזה היא סוגת "חרב וכוכב לכת" כמו למשל סיפורי מאדים\ברסום של אדגר רייס בורוז, וכן סוגת החרב והכשפים בנוסח הווארד ומורקוק).
 
עריכה אחרונה:

golan2072

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
עידניה של אינאנה

הדברים הבאים ידועים, לפחות על קצה המזלג, לאנשים משכילים, ובפרט למכשפים, לכוהנים, ולמכונאים.

לפני אין-ספור שנים, אנשי-הדרקון מלכו על עולם לח ושופע חיים. החיים בעולם זה היו בעיקר זוחליים וחרקיים, וחלק ניכר ממנו כוסה בג'ונגלים ובביצות. האוויר היה לח ודחוס; הגשם היה תדיר; ואוקיאנוסים אדירים שרצו אף הם בזוחלים ובדגים. אך אנשי-הדרקון, ביוהרם, בזבזו את שפע העולם בכשפיהם האפלים. אינאנה התייבשה והתקררה. הג'ונגלים הוחלפו בערבות; זוחלי הענק נכחדו; ואנשי-הדרקון נסוגו למעבה האדמה, שם המים עוד שפעו - ונטשו את עולם הקרקע.

מחורבותיהם של אנשי-הדרקון עלו הקדמונים. בניגוד לדרכיהם המיסטיות של אנשי-הדרקון, הקדמונים, בתחילת דרכם, הסתמכו על שכלם ועל הידע המדעי שלהם, אותם ראו כעדיפים על כשפים ואלים. בשיאם, הקדמונים עצרו את הידרדרותה של אינאנה והקימו ערים כבירות ומופלאות. הם בנו מכונות שעשו עבורם את כל המלאכות, קטנה כגדולה, וכבשו אף את השמיים בספינות האוויר האדירות שלהם. אך לאחר שיא זה הגיע הניוון הבלתי נמנע, ולצידו ניוונם הפיזי של הקדמונים, וכן פנייתם לעסוק במאגיה ולעבוד אלילים, ובפרט: אלילי תוהו.

מאחר והם ראו עבודה ומלחמה כעיסוקים שלמטה מכבודם לעסוק בהם, הקדמונים בנו, תחילה, מכונות שיעסקו בכך בעבורם. אך, עם דעיכת הציביליזציה הקדמונית, הם פנו לכיוונים אורגניים יותר. הם הכליאו את עצמם, בתהליך שחציו מאגיה שחורה וחציו מדע מעוות, עם קופי-הענק של הערבות בכדי ליצור את בני האנוש, שיעסקו במלאכה ובמלחמה. הם הכליאו את בני האנוש פעם שנייה עם קופי-הענק, ליצירת אנשי-הקוף, שיעסקו בפנים הגסות יותר של מלאכה ומלחמה. הם הכליאו את בני האנוש עם אנשי-דרקון שלכדו במסעות למעמקי האדמה ליצירת לטאישים, שישמשו כחיילי-הלם. והם הכליאו את בני האנוש פעם שנייה עם עצמם, ליצירת האנונקי - שנועדו לשמש כמפקחים על יצירי כפיהם של הקדמונים.

אך גם תרבותם האדירה של הקדמונים גוועה. כשהם איבדו, בהדרגה, את הידע המדעי שלהם ופנו לכשפים, אינאנה המשיכה להתקרר ולאבד אטמוספירה. הקדמונים חפרו תעלות-ענק שיובילו מים מכיפות הקוטב ההולכות וגדלות, שם מכונותיהם כרו את הקרח והפשירו אותו למים, אל ישוביהם באזורים המשווניים שבהם הקור עוד היה נסבל. הם בנו מכונות שיהפכו את מי הים, המלוחים יותר ויותר, למי שתיה. אך כל זה לא עזר להם. בדרך זו או אחרת, הם גוועו, והותירו אחריהם את עבדיהם לשעבר בעולם גווע.
 
עריכה אחרונה:

golan2072

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
אינאנה כיום

את הדברים הבאים, כלל הדמויות יודעות.

כיום, אינאנה היא עולם קר ויבש, עם אוויר דליל. בעוד שבמישורים ובעמקים אפשר לנשום היטב את האוויר, מי שעולה לראשי ההרים נדרש להשתמש בציוד מגן ובמדחסים, שאינם נפוצים כיום. המים נעלמו כמעט לגמרי מחולותיו החלודים של העולם. כמה ימות קטנות נותרו, אך האוקיינוסים של העידנים שעברו יבשו. עולם החי והצומח של אינאנה הסתגל לשינוי לעת עתה לעולם היבש והקר, אך חלק מהותי ממנו נכחד. ערי המדינה האחרונות, באזורים המשווניים הקרים פחות, נאבקות על משאבי מים מדלדלים. הגדולה שבהן, ארידה, משקה שטחים חקלאיים ניכרים במים שמכונת ההתפלה העתיקה שלה מפיקה מהים שהיא נחה על חופו. ערי מדינה אחרות נאלצות להסתפק בבארות עמוקות - ובמעט מקרים, בתעלות היבשות כמעט.

מרבית תושבי הערים והנוודים השוכנים בשטח שביניהן הם בני אנוש. גמישותם המחשבתית והפיזית ושאפתנותם אפשרו להם להתרבות ולשגשג, אף בימים קשים אלו של דעיכה וכיליון. לא כל בני האנוש מתורבתים, אך רוב בני התרבות הם בני אנוש. בקרב אצולתן של ערי המדינה ניתן למצוא אנונקי. האנונקי, שגופם רזה ונמוך, עורם אפרורי, ראשם גדול, שיערם שמנוני, ועיניהם גדולות וכהות, מיטיבים להשתמש בכשפים ובמכונות שהותירו אחריהם הקדמונים. מעמדם הקודם כנוגשי עבדים מטעם הקדמונים, לצד יכולותיהם המאגיות ושכלם החד, אפשרו לרבים מהם לצבור עוצמה. עם זאת, מספריהם אינם גדולים כלל ועיקר בהשוואה לבני האנוש. בשממה, ניתן למצוא שבטים של אנשי-קוף ושל לטאישים. חלקם הקטן מתורבתים, ורובם פראיים. הנדסת אנשי-הקוף בידי הקדמונים כפועלים פשוטים וכבשר תותחים לא הותירה בהם הרבה תבונה או שאפתנות אנושיים, והם נוטים לבריונות פשוטה - אם כי הם מפורסמים באומץ ליבם. הקדמונים פיתחוה את הלטאישים כחיילי-הלם, והם מיטיבים בלחימה יותר מכל אדם, אנונקי, או איש-קוף. לא מעטים מהגלדיאטורים בערי המדינה הם לטאישים, ובשממה עמידותם ליובש ויכולת ההסוואה שלהם הופכות אותם ללוחמים ושודדים מוצלחים במיוחד.

חורבותיהם של הקדמונים מעטרות את ראשי ההרים ואף את העמקים והמכתשים. בחורבות אלו ניתן למצוא שרידים טכנולוגיים מופלאים - או מוות אכזרי ומזוויע. מלקטי שאריות ושודדי קברים מנסים את מזלם באיסוף טכנולוגיה שיירית וחומרים שונים משם, שהמכונאים בערים יודעים לבנות מהם כלים מופלאים. לא מעט מהציוד שבידי הרפתקנים וחיילים מקורו בחורבות או במלאכתם של המכונאים. כלי הירי הנפוץ ביותר הוא אקדח או רובה הלייזר, שהמכונאים מרכיבים בקלות יחסית מרכיבים נפוצים. ספינות אוויר עדיין משמשות את ערי המדינה במלחמותיהן זו בזו. ומכונאים מומחים במיוחד יודעים לייצר אוטומטונים - יצורים של מתכת, גלגלי שיניים, ושיירי קדמונים שונים, שמניעים את עצמם ומתנהלים כאילו הם חיים.

כשהמשאבים מידלדלים, הסחר גובר - וכך גם האיבה. ערי המדינה מתחרות זו בזו וחומדות זו את משאביה של זו. לכל עיר יתרונות וחסרונות משלה - ושאיפות התפשטות וכיבוש משלה. ארידה, למשל, מחזיקה ביתרון צבאי מספרי, הודות לחקלאות המפותחת שלה; אנוראש ידועה בכשפיו רבי-העוצמה של המלך המכשף שלה; ואדין שולטת במספר זוחלנים ומשחתות-אוויר, עצומים וחזקים יותר מאלו של ערי המדינה האחרות. צחצוח החרבות וחרחורי המלחמה עולים באוויר הדליל, ולצידם מזימות עמוקות מעל ומתחת לפני השטח.
 
עריכה אחרונה:

הלדין

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
העולם באמת נשמע כמו עולם עם אווירה של פעם. אעיר רק שבני בארזום השתמשו בקליעים רדיו-אקטיביים, לא רובי לייזר. אני מניח שהלייזר משמש גם למטרות נוספות כמו בתרבותנו ולא רק ללוחמה פנים אל פנים (שלב שאנחנו עדיין לא הגענו אליו. יצא לי פעם לקרוא הסבר ב-"פיזיקה של הבלתי אפשרי" מאת מיצ'יו קאקו.) לייזרים גם יכולים להחליף גלגלי שיניים, לדעתי, אבל כאן קיימת השאלה עד כמה הציביליזציה של הקדמונים הייתה מתקדמת לפני שהם החליטו לפנות לכשפים.
 
עריכה אחרונה:

מממ...

פונדקאי פעיל
עידניו של ניבירו

הדברים הבאים ידועים, לפחות על קצה המזלג, לאנשים משכילים, ובפרט למכשפים, לכוהנים, ולמכונאים.

לפני אין-ספור שנים, אנשי-הדרקון מלכו על עולם לח ושופע חיים. החיים בעולם זה היו בעיקר זוחליים וחרקיים, וחלק ניכר ממנו כוסה בג'ונגלים ובביצות. האוויר היה לח ודחוס; הגשם היה תדיר; ואוקיאנוסים אדירים שרצו אף הם בזוחלים ובדגים. אך אנשי-הדרקון, ביוהרם, בזבזו את שפע העולם בכשפיהם האפלים. ניבירו התקרר והתייבש. הג'ונגלים הוחלפו בערבות; זוחלי הענק נכחדו; ואנשי-הדרקון נסוגו למעבה האדמה, שם המים עוד שפעו - ונטשו את עולם הקרקע.

מחורבותיהם של אנשי-הדרקון עלו הקדמונים. בניגוד לדרכיהם המיסטיות של אנשי-הדרקון, הקדמונים, בתחילת דרכם, הסתמכו על שכלם ועל הידע המדעי שלהם, אותם ראו כעדיפים על כשפים ואלים. בשיאם, הקדמונים עצרו את הידרדרותו של ניבירו והקימו ערים כבירות ומופלאות. הם בנו מכונות שעשו עבורם את כל המלאכות, קטנה כגדולה, וכבשו אף את השמיים בספינות האוויר האדירות שלהם. אך לאחר שיא זה הגיע הניוון הבלתי נמנע, ולצידו ניוונם הפיזי של הקדמונים, וכן פנייתם לעסוק במאגיה ולעבוד אלילים, ובפרט: אלילי תוהו.

מאחר והם ראו עבודה ומלחמה כעיסוקים שלמטה מכבודם לעסוק בהם, הקדמונים בנו, תחילה, מכונות שיעסקו בכך בעבורם. אך, עם דעיכת הציביליזציה הקדמונית, הם פנו לכיוונים אורגניים יותר. הם הכליאו את עצמם, בתהליך שחציו מאגיה שחורה וחציו מדע מעוות, עם קופי-הענק של הערבות בכדי ליצור את בני האנוש, שיעסקו במלאכה ובמלחמה. הם הכליאו את בני האנוש פעם שנייה עם קופי-הענק, ליצירת אנשי-הקוף, שיעסקו בפנים הגסות יותר של מלאכה ומלחמה. הם הכליאו את בני האנוש עם אנשי-דרקון שלכדו במסעות למעמקי האדמה ליצירת לטאישים, שישמשו כחיילי-הלם. והם הכליאו את בני האנוש פעם שנייה עם עצמם, ליצירת האנונקי - שנועדו לשמש כמפקחים על יצירי כפיהם של הקדמונים.

אך גם תרבותם האדירה של הקדמונים גוועה. כשהם איבדו, בהדרגה, את הידע המדעי שלהם ופנו לכשפים, ניבירו המשיך להתקרר ולאבד אטמוספירה. הקדמונים חפרו תעלות-ענק שיובילו מים מכיפות הקוטב ההולכות וגדלות, שם מכונותיהם כרו את הקרח והפשירו אותו למים, אל ישוביהם באזורים המשווניים שבהם הקור עוד היה נסבל. הם בנו מכונות שיהפכו את מי הים, המלוחים יותר ויותר, למי שתיה. אך כל זה לא עזר להם. בדרך זו או אחרת, הם גוועו, והותירו אחריהם את עבדיהם לשעבר בעולם גווע.
יש בזה הרבה קווי דמיון לברברי כובש מלך ובקטע טוב
 

golan2072

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
העולם באמת נשמע כמו עולם עם אווירה של פעם. אעיר רק שבני בארזום השתמשו בקליעים רדיו-אקטיביים, לא רובי לייזר. אני מניח שהלייזר משמש גם למטרות נוספות כמו בתרבותנו ולא רק ללוחמה פנים אל פנים (שלב שאנחנו עדיין לא הגענו אליו. יצא לי פעם לקרוא הסבר ב-"פיזיקה של הבלתי אפשרי" מאת מיצ'יו קאקו.) לייזרים גם יכולים להחליף גלגלי שיניים, לדעתי, אבל כאן קיימת השאלה עד כמה הציביליזציה של הקדמונים הייתה מתקדמת לפני שהם החליטו לפנות לכשפים.
אכן, אצל בורוז היו קליעי רדיום (אני לא בטוח שהלייזר היה קיים במד"ב כשהוא כתב את הספר הראשון שלו, נסיכת מאדים, ב-1917, אבל רדיום בהחלט היה קיים, ודיי חדש ומגניב בזמנו).

לגבי הטכנולוגיה של הקדמונים, עוד לא נכנסתי לפרטיה.
 

golan2072

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
ממש מגניב! כן הייתי ממליץ לשנות את שם הכוכב אם אתה רוצה להוציא מזה משהו מסחרי, יש משחק תפקידים מד"בי בשם Nibiru אחרי הכל.
שיניתי לשמו המקורי של כוכב הלכת. במקור התכוונתי לתת לכוכב שם עתיק (אינאנה - אלת השמיים והארץ השומרית) ושם חדש (ניבירו - כוכב לכת מהמיתולוגיה הבבלית). אשתמש פשוט בשם העתיק. אינאנה היא גם אלת הטבע\העולם הגוועת בעולם מערכה זה. אם כי אני שוקל לתת לצורתה הגוועת את השם ארשכיגל (אלת המוות השומרית).
 
עריכה אחרונה:

golan2072

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
הדת בעולם זה

אין בעולם הרבה אלים אמתיים, אך לא חסרים אלילים זוטרים. קיימים כיום שלושה אלים - ארשכיגל, פזוזו, וחומבבה, ובעבר היה קיים אל רביעי, נרגל. ארשכיגל היא אלת האדמה, הטבע הגווע, החיים, המוות, והנקמה (בין השאר - מדובר באלה כמעט-מונותאיסטית שחולשת על תחומים מרובים) והיא מקושרת לאינאנה עצמה (לכוכב הלכת). פזוזו הוא אל הכשפים, הסודות, הלילה האפל, השקר, המרמה, והאלמוות, והוא מקושר לירח הגדול והאדום, הנושא את שמו. חומבבה הוא אל המלחמה, העריצות, ושפיכות הדמים, והוא מקושר לירח הקטן והשחור, הנקרא על שמו. המיתולוגיה מספרת על כך שפזוזו וחומבבה הם בניו של נרגל, אל המוות, הכשפים, והתוהו הגדול, והם רצחו אותו בכדי להשיג את כוחו. כיום, הם נלחמים זה בזה, וכן בארכישגל.

האלים מתחלקים לסדר (ארכישגל) ולתוהו (פזוזו וחומבבה, וכמובן נרגל). הסדר מקושר לציביליזציה, או אף לכבוד הברברי, ומנוגד לשיקוצים, לשדים, ולאלמתים. התוהו מקושר לתאוות הכוח, ובפרט הכוח המאגי, לשיקוצים, לשדים, לאלמתים, ולמעשי זוועה שנועדו להשיג כוח. אין קשר ישיר בין נטיות אלו לבין אישיותם של המאמינים. אדם יכול להיות אכזר לא קטן ולהיות סדרי, מאחר והוא מוכן להקריב את חייו כנגד כוחו התוהו ההרסניים ולהגן בגופו על הציביליזציה. אדם יכול להיות ישר, יחסית, ולסגוד לתוהו (אם כי אנשים תוהניים בעלי עוצמה, ובמיוחד עוצמה מיסטית, נוטים להיות מנוולים).

(מבחינת חוקי משחק, תוהו וסדר פועלים לפי חוקי החרבות והכשפים - ייתכן שעם כמה שינויים. שדים ואלמתים הם תוהניים; לחש "הגנה מרוע" מרחיק יצורים תוהניים על-טבעיים; וכיוצא בזאת).

מאמיניה של ארכישגל רואים בה אלה יחידה, כאשר פזוזו וחומבבה הם שרי-שדים נתעבים, אלילי-שקר. מאחר והעולם גווע, ארכישגל גוועת איתו, וחלק גדול מהאמונה בה מכוון לנקמה בכוחות התוהו ובאליהם, המואשמים בגסיסה זו של העולם ואלתו. רדיפת כוחות התוהו, האמיתיים והחשודים בכך, מהווה נדבך מרכזי בפולחן ארכישגל. היא גם מציעה מרגוע לחולים ומנוחה נכונה למתים, אך אלו אספקטים שלפעמים חשובים פחות בעיני כוהניה וכוהנותיה מאשר הנקמה. כוחה של אלה גוועת זו דועך, ומקדשיה מתפוררים, כאשר מאמיניה האדוקים משתוקקים לנקמה הסופית בתוהו שתחזיר את האלה לקדמותה ותנתץ את אלילי הירח הנתעבים.

מאמיניו של פזוזו הם, במקרים רבים, מכשפים ולא כוהני דת - אם כי כוהניו אוחזים בעוצמה לא מועטה בעצמם. הבטחותיו של פזוזו לחיי-נצח ולכוח ללא סוף מושכות אליו בעלי אוב, רוצחים, נוכלים, ושאר טיפוסים נאלחים - והוא מתגמל את מעשיהם ביד רחבה. בפרט, הוא מתגמל הקרבת קורבנות אדם, שכוהניו מבצעים לעתים קרובות. הכוהנים הגדולים ביותר של פזוזו הפכו כבר מזמן למומיות תבוניות, בעלות כוחות מאגיים, והם מנהיגים את המאמינים מקבריהם.

מלכים אדירים ורודנים נתעבים נוטים לסגוד לחומבבה, וכך גם לוחמים מהסוג שמפיק הנאה משפיכת דם. אבגל-לאגו, מלך ארידה, הוא כוהן רב-עוצמה של חומבבה. גם אל זה דורש קורבנות אדם, ומעניק בתמורה להם כוח, עוצמה, ושררה. נדיר שהם עוסקים באלמוות, והם מעדיפים להיכנס לנצח לספרי ההיסטוריה כמלכים-כוהנים, ככובשים אדירים. חומבבה ופזוזו חושקים זה בכוחו של זה, ומאמיניהם מצויים במלחמה מתמדת זה עם זה, וכן עם מאמיניה של ארכישגל.

קיימים גם אלילים זוטרים רבים, בהם אגע בפוסט הבא.

(יש סוד גדול, או אולי אפילו כמה סודות, מאחורי האלים השונים וגוויעתה של אינאנה\ארכישגל, ועל כך ארשום בהמשך).
 

golan2072

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
טיוטה מאוד ראשונית של מפת אזור המשחק. שימו לב לתעלה היבשה, שעוד זרזיף של מים עובר בה ומזין יערות של פטריות; לעיר הקדמונית החרבה אודריאה; ולמכרות המתכת (ברזל? ברונזה? משהו אקזוטי\פנטסטי יותר?) שבשליטת אנוראש.

יש עוד ישובים מחוץ למפה הזו, כמובן, אך לא בהכרח גדולים כמו ארידה (לפחות לא באזור הקרוב).

יהיו עוד הרבה מיקומים במפה הזו.

קנה מידה 24 מייל למשושה.
 

קבצים מצורפים

  • Inana.png
    Inana.png
    255.9 KB · צפיות: 11

הלדין

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
העדכון על הדתות באינאנה מעניין. אני מניח שהבחירה לעשות את אלי התוהו לאלי הירחים מאפשרת להם לשלוט בגיאויות ומכאן ביסוד המים שנחשב ליסוד כאוטי במסורות שאתה מצטט מהם. מה מקומה של השמש בדת הזאת? האם לירחים שדה אלקטרו-מגנטי פעיל שיכול להשפיע על האטמוספירה בנוסף להשפעות הכבידה שלהם על המים והאדמה?
 
עריכה אחרונה:

פלדריק

פונדקאי ותיק
מגניב ומעניין! האמת שמאוד מגניב השילוב בין מדב לבין עולם גווע וימי בניימי, איך מתבטאת הגוויעה והדעיכה הטכנולוגית של העולם? מה רמת הטכנוחוגיה ביום יום, ומה ההייתה בשיאה.
 
Top Bottom