ג'ול נשארת קפואה על הכורסא שלה לכמה רגעים, תוהה בפנים חיוורות מתי החיים שלה נהפכו לקומדיה, ולמה האדם החזק בעולם, שכל ילד בשנבריה לומד לפחד ולירוא ממנו כמו מאל, מארח אותה כרגע לקפה ועוגיות ושיחת חולין.
היא שולחת יד רועדת אל השולחן ותופסת סיגר אך לא לוקחת גפרור, במקום זאת מדליקה אותו עם אש סגלגלה מוזרה שנוצרת לרגע על קצות אצבעותיה. "אני מנחשת שגאווה לא לקחה ברוח טובה את העובדה שהברונית שלך הורידה לבעלה הטרי את הרגל, סר." היא אומרת, ספק אם בפרץ מחודש של אומץ ספק כי היא מאמינה שאין לה מה להפסיד כבר. "אם היא בכלל שמעה על כך."
היא שולחת יד רועדת אל השולחן ותופסת סיגר אך לא לוקחת גפרור, במקום זאת מדליקה אותו עם אש סגלגלה מוזרה שנוצרת לרגע על קצות אצבעותיה. "אני מנחשת שגאווה לא לקחה ברוח טובה את העובדה שהברונית שלך הורידה לבעלה הטרי את הרגל, סר." היא אומרת, ספק אם בפרץ מחודש של אומץ ספק כי היא מאמינה שאין לה מה להפסיד כבר. "אם היא בכלל שמעה על כך."
