• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

התחלות

ברוח הדיונים שהופיעו לאחרונה, איזה סיפור מעניין יש למשחק תפקידים הראשון שהרצתם? או ששיחקתם?
הרעיון להרצה הראשונה שלי, לדוגמה, התחיל כמו כל ספר מתח טוב: בלילה סוער ואפל (טוב, אולי סתם לילה).
 
איזה סיפור מעניין? אין כזה.
זו הייתה ההרפתקה הראשונה שלי. בגיל 7. רק עם ספר החוקים של מו''ד 4. ואני לא רוצה להכנס לוויכוח מהדורות, ואני בכלל בצד שטוען שמו''ד 4 שיטה טובה גם למשחק סיפורי, אבל בואו - היא לא השיטה הכי מעודדת סיפור שקיימת.
אז סיפור מעניין לא היה.
סיפור בכללי? לוחם שהולך להרביץ לגובלינים כי... לא זוכר. אבל הייתה סיבה מוזרה כלשהי.
 
התכנון שלי למערכה החדשה שאני מתחיל קרוב היא שכל הדמויות נמצאות בשיירה שסוג-של מותקפת, ואז לתת לשחקנים להמציא את הסיבות מה הם עושים בשיירה ואיך הם מכירים אחד את השני.
יחסית קלאסי, אבל עובד היטב.
 
התכנון שלי למערכה החדשה שאני מתחיל קרוב היא שכל הדמויות נמצאות בשיירה שסוג-של מותקפת, ואז לתת לשחקנים להמציא את הסיבות מה הם עושים בשיירה ואיך הם מכירים אחד את השני.
יחסית קלאסי, אבל עובד היטב.
אני אוהב את הרעיון הזה או פשוט "אתם באמצע קרב, ספרו למה אתם נלחמים נגד X"
 
אחד הטריקים החבוטים אבל כייפים שאני נוטה למחזר - לדמויות אין קשר אחת לשנייה, אבל הן נפלו בשבי של אחד הרעים וכעת הן צריכות לשתף פעולה כדי לברוח.

פעם ניסיתי משהו מורכב יותר - ההרפתקה התחילה כשמישהו אחד מהדמויות יוצא למסע ובדרך פוגש את הדמויות האחרות. קמפיין קצר אחר התחיל כשהדמויות של שני שחקנים היו אמורות לרגל בבסיס של הרשע של ההרפתקה הראשונה ודמות של שחקן אחר הייתה מהמשמר האישי שלו וניסתה לתפוס אותן. מפה לשם, הן הפלילו אותו בגניבה של חפץ יקר ערך והוא נאלץ לערוק ולהצטרף אליהן כדי לשרוד.
 
התחלות, שאלה טובה... אין לי ממש נוסחה.
אני בדרך כלל משתדל לנסות לחשוב על התמה החזקה של המערכה, או ההרפתקאה הראשונה, ומנסה שההתחלה תקשר לכך או תדגים זאת. בדרך כלל אני מאפשר זמן קצר להכרות והצגת דמות (לאו דווקא פורמלי, אלא יותר רושם ראשוני- מראה, התנהגות, אולי תגובה ראשונית לסצנה חברתית קלה) ומהר מאוד לאקשן. לאחר מכן הכרות תו"כ תנועה.

האמת? אני חושב שהדגש על התחלה הוא פחות חשוב משחושבים- זה חשוב בסרט, או בספר טוב, אך במשחק בהתחלה הדמויות "חצי אפויות"- אמנם הן בנויות מכנית, אך אפילו השחקנים עצמם לא יודעים בוודאות כיצד ישחקו אותן. (זה תמיד מעניין לראות שלשחקן יש בדרך כלל רעיון אחד ביצירת הדמות, אך במהלך המשחק משחק הדמות משתנה).

כמה התחלות ממשחקים בעבר:
# 2 דמויות חברות חוקרות במכון מחקר צריכות כסף להמשך המחקר, ושומעות על בעיות בנמל. 2 אחרות כלואות במשמר המקומי, כל אחת מסיבות אחרות, אך מציעים להן לסייע בבעייה בנמל תמורת שחרור מוקדם, והחמישית היא סוג של לוחם פחדן מקולל, שנדרש לעזור לאחרים כדי להסיר את קללתו, ונמשך לנמל בלי רצון...

# הדמויות כולן הן סוג של פורעי חוק/ פיראטים, שהגיעו למעוז פיראטים נסתר, בשל קריאתו של פיראט נודע לשמצה בשם אדום הזקן, (גמד כאוטי מטורף למחצה, עם זקן ג'ינג'י), המחפש צוות חדש לשם איתור אוצר אדיר. שם הגיעו יותר מדי פיראטים, אז הוא הציב בפניהן משימת מבחן, וחילק את כולם לצוותים אקראיים (וכמובן שהדמויות באותו הצוות).

# בגורל- עולם פוסט אפוקליפטי. (סגנון Fallout): כל הדמויות חלק מיישוב קטן, הסוחר בתאי אנרגיה המיוצרים ע"י גנרטור עתיק. המשחק התחיל בהלוויית ראש המשפחה השלטת, עם הווצרות וואקום כח. לאחר מכן כולם הלכו להרים כוסית ב"מרילין" (בניין מט לנפול עם פוסטר דהוי של מרילין מונרו, ומכונת תקליטים עם שירי שנות ה 50-60). ואז הזומבים התחילו לתקוף את העיירה!

# במערכה שבה שיחקתי דמות: כל הדמויות היו על מעין זפלין אוויר, שהתרסק בעמק מבודד על צלע הר. הדמויות כולן התחילו פצועות, מנסות לראות מי שרד את ההתרסקות, ואז הותקפו ע"י חבורת גובליני הרים. הגובלינים אמנם הובסו, אך חל- ברחו וקראו בקרן יער להזהיר את שאר השבטים. כך החל מסע נואש דרך השלג, עם מספר דב"שים נוספים פצועים/ מוגבלים, בנסיון להגיע לחוף מבטחים לפני שהגובלינים, איתני הטבע, ושאר סכנות ביער יחסלו אותנו.

# הדמויות כולן מנסות להצטרף למסדר מגן בעולם סגנון פוסט אפוקליפסיית פנטזיה, מבוסס אימה של סיפורי האחים גרים (הגרסאות הלא מצונזרות). הן שהו בכפר קרוב למבצר המסדר, בלילה לפני שיעלו בדרך למבצר, אך בלילה לפתע כל הכפר הותקף ע"י יצורים שהתגלו כמגיעים דרך מישור מראה...

# הדמויות כולן מתחילות על חומה, בין שאר חיילים, מביטים על הצבא הצר על העיר בהם הם נמצאים. כולן גויסו בגיוס חירום, להגן על המבצר הקריטי בפני פלישת אוייב קשה ובלתי מובס עד כה.

# הדמויות מתעוררות כשתא ההקפאה שלהן כושל ופולט אותן החוצה. החדר בו הן נמצאות מכיל עוד המוני תאי הקפאה, של... מאות- אלפים אחרים? ויש אורות אדומים מהבהבים, ותצוגה דיגיטלית של שעון שסופר אחורה... ואן זה לא מספיק- הדמויות לא בדיוק זוכרות מי הן, איפה הן, ולמה הן פה... (במהלך ההרפתקאה מגלות, חלק מתוכנן, חלק תוספות של השחקנים). אמנן קלאסי ונעשה פעמים רבות, אך היה כיף!
 
עוד דבר שאני אוהב לעשות בפתיחות של משחקים - להתחיל במקום שלא מוכר לדמויות - הספינה שלכם התרסקה על חוף, התנתקתם משיירת סוחרים והלכתם לאיבוד, נשלחתם למשימה דיפלומטית או ריגול בארץ זרה או מחוז לא מוכר, קוסם שמן זימן אתכם בטעות בזמן שניסה לזמן אלפיות חטובות ממימד אחר - לא משנה מה, העיקר שהדמויות (והשחקנים) ידעו כמה שפחות על המקום בו הם נמצאות וילמדו את זה תוך כדי משחק.

למה? זה עושה יישור קו ומונע צורך ביצירת המון LORE מיותר ולא מעניין וציפיה שמישהו ישנן אותו וישלוט בו עוד לפני שקרה משהו ששווה התייחסות.
 
המשחק הראשון שהרצתי לא היה מעניין, ולכן אני גם לא זוכר ממנו כמעט כלום- אני די בטוח שהוא כלל ביצות, ואולי גם תחרות "מי משתין רחוק יותר" במפת הקרב.

הקמפיין האחרון שהרצתי אבל, התחיל מצוין. לקחתי השראה מDimension 20- כשברנאן הציג דמויות אחת אחת, נתן לכל אחת מהן סצנה משלה שהדגישה את הרקע שלה, את המשפחה והדב"שים הקשורים אליה, ורק בסוף הסשן הדמויות התחברו יחד והקמפיין התחיל.
בDescents of the Divine (שהיה שם הקמפיין המדובר), התחלתי בלבקש בסשן 0 מכל שחקן לשלוח לי יחד עם הרקע שלו מספר דב"שים חשובים לדמות שלו, מה שאומר שהייתה לי תחמושת! ובסוף הסשן כמובן חצי מהם נחטפו והיה צריך להציל אותם.
good times, good times.

העניין הוא שבלי לעשות סשן שלם כזה, עם סצנות שמדגישות את הדב"שים הללו והקשרים שלהם לדמויות, לחטיפה שלהם לא הייתה משמעות. לא רק זה, המיקוד על כל דמות אפשר לכל שחקן להבין קצת יותר מי הוא משחק, וזה בהחלט חסך הרבה זמן של "לגלות מי הדמות" במהלך המשחק.
 
או דווקא יש לי משהו מעניין לתרום - באחד מהקמפיינים שלי, שגם אותו לא הספקנו לסיים לצערי, עשיתי משהו שונה: שיחקתי עם כל שחקן סשן 0 אחד על אחד, שהתרכז בנקודות הרקע של הדמות שלו אותן רצה לפתח. זה היה אחד הדברים השונים והמגניבים שיצא לי לעשות.
 
אני אוהב להתחיל קמפיין בבניית עולם בעזרת משחק. לאו דווקא משחק שנועד לבניית עולם. פשוט משחקים במשחק אחר כדי לערב את השחקנים ביצירה.
את הקמפיין הקודם שהנחיתי (קמפיין "מצודה בסְפר" שהקבוצה הביתית שלי שיחקה בוואנור, לפחות את רובו) התחלנו במשחק Follow שבו שיחקנו את מייסדי המקום שהפך להיות המצודה בספר עצמה. בעצם יצרנו כמה מהדב"ש המרכזיים ואת האתר המרכזי של המשחק כחלק ממשחק הפתיחה. לאחר מכן, בנינו דמויות והתחלנו במשחק כשהדמויות הן זרות שמגיעות למצודה 15 שנים אחרי הייסוד.

את הקמפיין הנוכחי שאני מנחה לקבוצה הביתית, שזכה לכינוי "תהפוכות הלב", ועיקרו אמור להיות משוחק ב־Heart, פתחנו במשחק "השנה השקטה" שבו יצרנו את הקהילה שהולכת להיות נקודת הזינוק של הקמפיין. הקמפיין עצמו ממש רק התחיל – סיימנו את משחק השנה השקטה, בנינו דמויות ורקע משותף וקשרנו אותם בכל מיני דרכים לקהילה שיצרנו, וביום ראשון סשן ראשון של משחק בהארט ממש. אעדכן!
 
חזרה
Top