הרעיון המרכזי הוא שלאחר שהיצור מת הנשמה שלו עוברת למצב מוות, שגם בו אפשר לשחק. מומלץ לקרוא עד הסוף!
נ.ב. אם תגיעו למסקנה שהמצב מוות עדיף מחיים, אתה מוזמנים להתאבד! (במשחק כמובן...)
אני גם מצרף כקובץ וגם מעתיק פה, כל אחד מה שנוח לו.
תמיד תהו בני האדם לאן הולכות נשמות המתים, ומאיפה מגיעות נשמות החיים, ומה הם עושות אחרי / לפני העולם הזה. אז הנה לכם התשובה: מוות. מצב שבו הנשמה חיה, ללא גוף. זהו, במידה מסוימת, מצב הפוך מאל – מוות, שם הגוף חי ללא נשמה.
אז מה זה אומר לי?
פעם הדמות שלכם מתה בקרב, וכל השאר המשיכו במערכה וזה היה ממש מעצבן להתחיל להיכנס לדמות אחרת, שונה וכו'? אז זהו שלא. על כל מת (לא דווקא דמות שחקן) חלים הכללים הבאים:
מת בינוני, כל נטייה
דירוג שריון: 10 +מתאם זריזות.
נקודות פגיעה: 0.
מהירות: 9 מ'.
ערכי תכונות: כמו בחיים.
חסינות למצבים: אחוז, מאובן, מורעל, מרוסן, משותק, שרוע, תשוש.
חסינות לנזק: רעל, דוקר, חותך, מוחץ, אש, ברק, חומצה, קור, ורעם כל עוד הם מהתקפות לא קסומות.
רגישות לנזק: קורן.
חושים: אל ראיה 12 מ' (עיוור מעבר לטווח זה), הבחנה קבועה 10+ מתאם חוכמה.
שפות: מה שידע בחיים וגם שפת המתים.
רגישות לאור שמש: מת הופך לחסר הכרה כל עוד הוא באזור אור שמש.
תנועה לא מוחשית: המת יכול לנוע דרך יצורים וחפצים כאילו היו תוואי שטח קשה. אם הוא מסיים את תורו בתוך חפץ או יצור, הוא סופג 5 (1ק10) נזק כוח קסום.
מאפייני מקצוע: כמו בחיים.
לא מוחשי: המת לא יכול לאחוז וללבוש חפצים.
פעולות
דיבוק (1 /יום): המת נכנס לתוך יצור אחר, הנמצא בטווח 0 מ' מהמת (כלומר, המת נמצא בתוכו מבחינת מרחקים, דבר המתאפשר בזכות התנועה הלא מוחשית של המת). יצור זה חייב להצליח בהצלת חוכמה (ד"ק שווה ל10 +מתאם הכריזמה של המת) כאשר הוא רוצה לעשות דבר המנוגד לרצונו של המת. אם הוא מצליח בהצלה, יש לו יתרון בהצלה הבאה. אם הוא נכשל, יש לו חיסרון. אם המת רוצה שהיצור יעשה משהו מסוים, הוא יכול לחייב את היצור בהצלה, כאשר אם היצור נכשל הוא עושה מה שהמת רצה, ואם הצליח הוא משתחרר מהדיבוק. אם הוא משתחרר מהדיבוק המת יוצא מגופו ונמצא במרחק 1.5 מ' ממנו בכיוון אקראי. לא ניתן להיכנס כדיבוק ליצור שהמת יצא ממנו ב24 השעות האחרונות. בזמן שהמת בתוך גוף אחר, הוא לא יכול לעשות דבר מלבד הטלת לחשים, יציאה ממצב הדיבוק או נסיון כפייה על מטרת הדיבוק לבצע פעולות, או לומר דברים, שהמת רוצה. לא ניתן להיכנס כדיבוק בתוך יציר כפיים. אם מת נכנס כדיבוק בתוך אל מת, אין לכך שום השפעה והוא לא יכול לנסות להכריח את האל מת לבצע פעולות, או למנוע ממנו לבצע פעולות שהוא מנסה לבצע. עם זאת, ייתכן שמת ירצה לעשות זאת מכיוון שזאת אחת הדרכים לחזור למצב חי.
חשיכת הנצח (5 / יום): המת מפיץ סביבו חשיכה בכדור ברדיוס השווה למתאם התבונה של המת במטרים, ולכל הפחות 1 מ'. כל יצור באזור החושך חייב לבצע הצלת חוכמה בד"ק השווה ל10+ מתאם התבונה של המת או לספוג 3 (1ק6) נזק תאובה. המת משיב נק"פ בכמות השווה לנזק שנגרם (שים לב שהנק"פ המרבי שלו הוא 0). החשיכה נמשכת מספר סיבובים השווה למתאם התבונה של המת, ולכל הפחות 1 סיבוב. אם לחש אור מדרג 2 ומטה חופף לאזור החשיכה, הלחש שיצר את האור מופג. אם לחש אור מדרג 3 ומעלה חופף לאזור החשיכה, החשיכה מופגת. יצורים בעלי ראיית חושך לא יכולים לראות באזור החשיכה, אבל בעלי ראיית אמת כן.
פעולות נוספות: בהתאם למאפייני מקצוע שיש למת.
אחרי שחפרתי על הקראנץ', נדבר קצת גם על הפלאפ:
כל מי שמת, נשמתו עוברת למישור הצלמוות, כשיש סבירות של 75% שאנשים שמתו באותו המקום יועברו לאותו המקום במישור הצלמוות. במישור הצלמוות יש בעיקר נשמות של מתים, אל – מתים ובני תופת, ואין שם כמעט חפצים. כל השטח הוא מישור שחור, ואין שם שמש. אין סוף למישור הצלמוות. אם למת היה אדון חזק (למשל אל למקצועות כוהן ופאלדין או פטרון של המקצוע מכשף, או סתם פטרון שהמת השיג במהלך חייו) הוא ידאג להעביר אותו למישור שלו (במקרה של פטרון שאינו אל זה יהיה למישור בו יש לו טירה, מבצר, ארחון או משהו דומה, ובמקרה של אל זה יהיה תת מישור שלו בו רק הוא שולט), בדרך כלל תוך 24 שעות מרגע המוות. אם לא, הוא ישוטט במישור הצלמוות עד שיפגוש אדון חזק (הם מסתובבים שם לעיתים, כדי למצוא משרתים בנוסף על המשרתים החיים), או עד שיצליח לעבור למישור עם יצורים חיים. רוב המתים לא זוכים לא לזה ולא לזה. במקרה שיש כבר אדון – אם האדון הוא אל האל יטיל לחש המגלגל את הנשמה לגוף חדש (למשל גלגול נשמה, או תחיית אמת, או לחש דומה) או ימנה אותו לביצוע משימות בתוך המישורים בהם יצורים חיים הם נדירים. אם לא, הוא ינסה לדאוג שהנשמה תכנס לאל מת (ראה להלן בערך אל מת בעל נשמה). נשמות שהם מטילי לחשים חזקים, גם אם אין להם פטרון בדרך כלל יצליחו לעבור מישור, ולהתחיל לחפש מישהו שישיב אותם לחיים, בדרך כלל שאמצעות דיבוק של אותו יצור המסוגל לכך, או באמצעות דיבוק יצור חלש ודיבור דרכו. באם שחקן מת, ניתן להחליט שהוא לא עובר אל מישור הצלמוות אלא נשאר מעל הגופה שלו, וכך הוא ימשיך במערכה, בין אם המוות הוא מבחינתו מצב ביניים עד שיצליח לחזור לחיים, ובין אם זה מבחינתו המצב האידאלי.
אל מת בעל נשמה
באם יצור חי השולט באל מתים מטיל על אל מת שבו הוא שולט את הלחש שהקים אותו לחיים כאל מת (למשל הנפשת מתים או יצירת אל מת) בזמן שמת כלשהוא נמצא כדיבוק בתוך האל מת, הגוף של האל מת מתחבר לנשמת המת שבתוכו והם הופכים ליצור חי מגזע הבסיס של האל מת.
נ.ב. אם תגיעו למסקנה שהמצב מוות עדיף מחיים, אתה מוזמנים להתאבד! (במשחק כמובן...)
אני גם מצרף כקובץ וגם מעתיק פה, כל אחד מה שנוח לו.
החיים שלאחר המוות – דרקונים ונתונים
תמיד תהו בני האדם לאן הולכות נשמות המתים, ומאיפה מגיעות נשמות החיים, ומה הם עושות אחרי / לפני העולם הזה. אז הנה לכם התשובה: מוות. מצב שבו הנשמה חיה, ללא גוף. זהו, במידה מסוימת, מצב הפוך מאל – מוות, שם הגוף חי ללא נשמה.
אז מה זה אומר לי?
פעם הדמות שלכם מתה בקרב, וכל השאר המשיכו במערכה וזה היה ממש מעצבן להתחיל להיכנס לדמות אחרת, שונה וכו'? אז זהו שלא. על כל מת (לא דווקא דמות שחקן) חלים הכללים הבאים:
- הנק"פ של מת הוא תמיד מספר בין 0, לבין מינוס ערך תכונת החוסן שלו, והוא לא יכול להשיב נקודות פגיעה אלא באמצעות הפעולה (המובאת להלן) חשכת הנצח.
- המת שומר על ערכי התכונות שלו, והמהירות שלו הופכת ל9 מ'. יש לו רק מהירות הליכה.
- השליטות, המיומנויות וזריקות ההצלה של המת נשמרות, אם כי הוא לא יכול להחזיק בכלים.
- כל מת יכול לנוע דרך חפצים ואנשים, אבל זה נחשב תוואי שטח קשה. הוא לא מושפע משום צורה אחרת של תוואי שטח קשה. המת סופג 5 (1ק10) נזק כוח קסום אם הוא מסיים את תורו בתוך חפץ או יצור.
- אם המת נמצא באזור אור שמש, הוא הופך חסר הכרה עד שהוא מפסיק להיות באזור אור שמש.
- מת שמספר נקודות הפגיעה שלו ירד למינוס השווה לערך תכונת החוסן שלו, הופך חסר הכרה למשך 1 שעה, שאז מתעורר עם נק"פ השווה למינוס ערך תכונת החוסן +1. הוא גם נשלח מיידית למישור הצלמוות אם הוא לא נמצא שם.
- למת יש אל ראייה לטווח 12 מ', והוא עיוור מעבר לטווח זה.
- לכל מת יש את הפעולות הבאות:
- דיבוק: (אחת ליום) המת נכנס לתוך יצור אחר, החייב להצליח בהצלת חוכמה (ד"ק שווה ל10 +מתאם הכריזמה של המת) כאשר הוא רוצה לעשות דבר המנוגד לרצונו של המת. אם הוא מצליח בהצלה, יש לו יתרון בהצלה הבאה. אם הוא נכשל, יש לו חיסרון. אם המת רוצה שהיצור יעשה משהו מסוים, הוא יכול לחייב את היצור בהצלה, כאשר אם היצור נכשל הוא עושה מה שהמת רצה, ואם הצליח הוא משתחרר מהדיבוק. לא ניתן להיכנס כדיבוק ליצור שהמת יצא ממנו ב24 השעות האחרונות.
- חשיכת הנצח: (5 ליום) המת מפיץ סביבו חשיכה בכדור ברדיוס השווה למתאם התבונה של המת במטרים, ולכל הפחות 1 מ'. כל יצור באזור החושך חייב לבצע הצלת חוכמה בד"ק השווה ל10+ מתאם התבונה של המת או לספוג 3 (1ק6) נזק תאובה. המת משיב נק"פ בכמות השווה לנזק שנגרם (שים לב שהנק"פ המרבי שלו הוא 0). החשיכה נמשכת מספר סיבובים השווה למתאם התבונה של המת, ולכל הפחות 1 סיבוב. אם לחש אור מדרג 2 ומטה חופף לאזור החשיכה, הלחש שיצר את האור מופג. אם לחש אור מדרג 3 ומעלה חופף לאזור החשיכה, החשיכה מופגת. יצורים בעלי ראיית חושך לא יכולים לראות באזור החשיכה, אבל בעלי ראיית אמת כן.
- מת שומר על מאפייני המקצוע שלו, אבל לא על מאפייני הגזע. מת יכול להטיל לחשים, מלבד לחשי החייאה.
- מת אינו יכול לאחוז שום נשק, שריון או חפצים אחרים, ולכן רוב המתים שאינם מטילי לחשים לא יוצאים ממצב זה לעולם.
- מת חסין לנזקים הבאים: רעל, דוקר, חותך, מוחץ, אש, ברק, חומצה, קור, ורעם כל עוד הם מהתקפות לא קסומות.
- מת רגיש לנזק קורן
- מת יודע את השפות שידע כשהיה בחיים, בנוסף לשפת המתים.
- המת חסין לכל המצבים הבאים: אחוז, מאובן, מורעל, מרוסן, משותק, שרוע, תשוש. הוא יכול להיות עיוור רק אם לחש כלשהוא נותן לו ראייה שאינה אל ראיה.
מת בינוני, כל נטייה
דירוג שריון: 10 +מתאם זריזות.
נקודות פגיעה: 0.
מהירות: 9 מ'.
ערכי תכונות: כמו בחיים.
חסינות למצבים: אחוז, מאובן, מורעל, מרוסן, משותק, שרוע, תשוש.
חסינות לנזק: רעל, דוקר, חותך, מוחץ, אש, ברק, חומצה, קור, ורעם כל עוד הם מהתקפות לא קסומות.
רגישות לנזק: קורן.
חושים: אל ראיה 12 מ' (עיוור מעבר לטווח זה), הבחנה קבועה 10+ מתאם חוכמה.
שפות: מה שידע בחיים וגם שפת המתים.
רגישות לאור שמש: מת הופך לחסר הכרה כל עוד הוא באזור אור שמש.
תנועה לא מוחשית: המת יכול לנוע דרך יצורים וחפצים כאילו היו תוואי שטח קשה. אם הוא מסיים את תורו בתוך חפץ או יצור, הוא סופג 5 (1ק10) נזק כוח קסום.
מאפייני מקצוע: כמו בחיים.
לא מוחשי: המת לא יכול לאחוז וללבוש חפצים.
פעולות
דיבוק (1 /יום): המת נכנס לתוך יצור אחר, הנמצא בטווח 0 מ' מהמת (כלומר, המת נמצא בתוכו מבחינת מרחקים, דבר המתאפשר בזכות התנועה הלא מוחשית של המת). יצור זה חייב להצליח בהצלת חוכמה (ד"ק שווה ל10 +מתאם הכריזמה של המת) כאשר הוא רוצה לעשות דבר המנוגד לרצונו של המת. אם הוא מצליח בהצלה, יש לו יתרון בהצלה הבאה. אם הוא נכשל, יש לו חיסרון. אם המת רוצה שהיצור יעשה משהו מסוים, הוא יכול לחייב את היצור בהצלה, כאשר אם היצור נכשל הוא עושה מה שהמת רצה, ואם הצליח הוא משתחרר מהדיבוק. אם הוא משתחרר מהדיבוק המת יוצא מגופו ונמצא במרחק 1.5 מ' ממנו בכיוון אקראי. לא ניתן להיכנס כדיבוק ליצור שהמת יצא ממנו ב24 השעות האחרונות. בזמן שהמת בתוך גוף אחר, הוא לא יכול לעשות דבר מלבד הטלת לחשים, יציאה ממצב הדיבוק או נסיון כפייה על מטרת הדיבוק לבצע פעולות, או לומר דברים, שהמת רוצה. לא ניתן להיכנס כדיבוק בתוך יציר כפיים. אם מת נכנס כדיבוק בתוך אל מת, אין לכך שום השפעה והוא לא יכול לנסות להכריח את האל מת לבצע פעולות, או למנוע ממנו לבצע פעולות שהוא מנסה לבצע. עם זאת, ייתכן שמת ירצה לעשות זאת מכיוון שזאת אחת הדרכים לחזור למצב חי.
חשיכת הנצח (5 / יום): המת מפיץ סביבו חשיכה בכדור ברדיוס השווה למתאם התבונה של המת במטרים, ולכל הפחות 1 מ'. כל יצור באזור החושך חייב לבצע הצלת חוכמה בד"ק השווה ל10+ מתאם התבונה של המת או לספוג 3 (1ק6) נזק תאובה. המת משיב נק"פ בכמות השווה לנזק שנגרם (שים לב שהנק"פ המרבי שלו הוא 0). החשיכה נמשכת מספר סיבובים השווה למתאם התבונה של המת, ולכל הפחות 1 סיבוב. אם לחש אור מדרג 2 ומטה חופף לאזור החשיכה, הלחש שיצר את האור מופג. אם לחש אור מדרג 3 ומעלה חופף לאזור החשיכה, החשיכה מופגת. יצורים בעלי ראיית חושך לא יכולים לראות באזור החשיכה, אבל בעלי ראיית אמת כן.
פעולות נוספות: בהתאם למאפייני מקצוע שיש למת.
אחרי שחפרתי על הקראנץ', נדבר קצת גם על הפלאפ:
כל מי שמת, נשמתו עוברת למישור הצלמוות, כשיש סבירות של 75% שאנשים שמתו באותו המקום יועברו לאותו המקום במישור הצלמוות. במישור הצלמוות יש בעיקר נשמות של מתים, אל – מתים ובני תופת, ואין שם כמעט חפצים. כל השטח הוא מישור שחור, ואין שם שמש. אין סוף למישור הצלמוות. אם למת היה אדון חזק (למשל אל למקצועות כוהן ופאלדין או פטרון של המקצוע מכשף, או סתם פטרון שהמת השיג במהלך חייו) הוא ידאג להעביר אותו למישור שלו (במקרה של פטרון שאינו אל זה יהיה למישור בו יש לו טירה, מבצר, ארחון או משהו דומה, ובמקרה של אל זה יהיה תת מישור שלו בו רק הוא שולט), בדרך כלל תוך 24 שעות מרגע המוות. אם לא, הוא ישוטט במישור הצלמוות עד שיפגוש אדון חזק (הם מסתובבים שם לעיתים, כדי למצוא משרתים בנוסף על המשרתים החיים), או עד שיצליח לעבור למישור עם יצורים חיים. רוב המתים לא זוכים לא לזה ולא לזה. במקרה שיש כבר אדון – אם האדון הוא אל האל יטיל לחש המגלגל את הנשמה לגוף חדש (למשל גלגול נשמה, או תחיית אמת, או לחש דומה) או ימנה אותו לביצוע משימות בתוך המישורים בהם יצורים חיים הם נדירים. אם לא, הוא ינסה לדאוג שהנשמה תכנס לאל מת (ראה להלן בערך אל מת בעל נשמה). נשמות שהם מטילי לחשים חזקים, גם אם אין להם פטרון בדרך כלל יצליחו לעבור מישור, ולהתחיל לחפש מישהו שישיב אותם לחיים, בדרך כלל שאמצעות דיבוק של אותו יצור המסוגל לכך, או באמצעות דיבוק יצור חלש ודיבור דרכו. באם שחקן מת, ניתן להחליט שהוא לא עובר אל מישור הצלמוות אלא נשאר מעל הגופה שלו, וכך הוא ימשיך במערכה, בין אם המוות הוא מבחינתו מצב ביניים עד שיצליח לחזור לחיים, ובין אם זה מבחינתו המצב האידאלי.
אל מת בעל נשמה
באם יצור חי השולט באל מתים מטיל על אל מת שבו הוא שולט את הלחש שהקים אותו לחיים כאל מת (למשל הנפשת מתים או יצירת אל מת) בזמן שמת כלשהוא נמצא כדיבוק בתוך האל מת, הגוף של האל מת מתחבר לנשמת המת שבתוכו והם הופכים ליצור חי מגזע הבסיס של האל מת.
עריכה אחרונה:
