"באנו לצפות. אחר כך נחליט אם נעזור לכם, או שנשקיע את מאמצינו במקום אחר" היא אומרת ומתקדמת לעבר פסגת הגבעה.
כשהם מגיעים לפסגת הגבעה הם פוגשים שם את דורנים ואת שאר מפקדי הקבוצות, כולם מביטים לעבר הדרך. ניתן לראות במרחק של כמה קילומטרים קבוצת עגלות משא מלוות בפרשים מתקדמות לעבר הבסיס.
"כמו שאמרנו, מקימים מארב ביער ומפתים את האלפים פנימה, עם כוחות שיאגפו את השיירה משני הכיוונים" אומר דורנים.
"אתם, קחו את הקבוצות שלכם ותקימו מארב. אתה, קארים, ואתה, נזיר, קחו את האנשים שלכם ותתחילו למשוך אותם פנימה" הוא פונה לכמה אנשים, מחלק פקודות.
האנשים מהנהנים ויורדים אל היער, אוספים את אנשיהם בתנועות ידיים ומובילים אותם לעבר המארב. הנזיר שדורנים פנה אליו, אדם כהה עור ובעל ראש מגולח בשנות החמישים לחייו, מהנהן אל קארים ולוקח בידו את החנית הכפולה שחגורה על גבו.
"קדימה, בואו ניתן להם הצגה שהם לא ישכחו. קארים, כן?" הוא אומר ומתחיל לרדת אל היציאה מהעמק הקרובה לדרך.
"הבן מאמבוקרו, לשירותך" הוא מציג את עצמו.
לאחר כמה דקות הם שומעים את פרסות הסוסים וחריקת העגלות על הדרך, ורואים את השיירה מתקרבת אליהם.
קולות של שחרור מיתרי קשתות נשמעים ומיד לאחריהם סוטה אחת מהעגלות, האחרונה בטור, ממסלולה כשהאנשים עליה והחיות נפגעים קשה מהחצים. חלק מהחצים פוגעים בעגלה הראשונה אך לא מצליחים להשבית אותה, וקליע קסם כסוף נורה מהגבעה, מפוצץ את העגלה.
צעקות הפרשים ואנשי השיירה ממלאות את האוויר, והנזירים מהקבוצה שלצד החבורה מתחילים לרוץ לעבר הדרך במטרה לחשוף את עצמם.