• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

פאת'פיינדר 2 דרקונים ונתונים [דו"נ 183]- איו של ווירליס האפור

בעידן התהילה, שנים רבות לפני מותו של ארודאן, השלשלאות היו חלק מן אמפריית הציקלופים המכונה גול-גן. אימפריה שקרסה אל תוך עצמה כתוצאה מאמונות באלים אפלים, קורבנות אדם הולכים וגדלים וקניבליזם. אך לפני שהשאריות של האימפריה הזו גולו על ידי חוקרים צ'ליאקסים, גילו את הדבר שני כושפים עוצמתיים. הראשונה, ראוגסמודה והשני ווירליס האפור. שניהם גילו רבות מן חורבות האימפריה, אך לא היו מוכנים לקבל את נחלתו של השני באזור ונכנסו למאבק כוחות עצום בו הם איבדו שליטה בכוחות שהם למדו מן הגול-גן. ווירליס האפור הושמד וראוגסמודה נפצעה קשות ונאלץ לסגת אל מאורה בארכיפלג.
אך שם לא נגמר סיפורם של שני הכושפים. ראוגסמודה הפכה לליצ'ית שכיום מעוררת טרור ברחבי השלשלאות, מופיעה כל חודש על ספינתה ורוצחת המונים.
אבל גם ווירליס האפור שרד את ההיתקלות, גם אם הוא לא נשאר אותו דבר.

ווירליס האפור, כמו יריבתו, היה בתהליך ההכנה להפוך לליץ' וכבר במותו נשמתו עברה אל תוך גולגולת ציקלופ שהוא הכין מראש ככלא הנשמה שלו. תוכניתו לא הייתה מושלמת, שכן קסמם של הציקלופים משפיע על הנשמה כשם שהוא משפיע על בשר ודם. הדבר שיבש את הכנותיו של ווירליס ובמקום להפוך לליץ' מן המניין הוא הפך לדמיליץ', נרדם במהירות בעקבות החוסר בחיים מסביבו. והדבר החזיק שנים ארוכות.
עד שהאל החי מת.
עינו של אבנדגו קרעה את הארכיפלג לגזרים, מעיפה את הגולגולת הרדומה אל אחד מן האיים המיושבים בשלשלאות. אף איש לא שרד את הטבח שווירליס האפור ביצע שם.
בעל הידיעה שזמנו קצר לפני שהוא ייכנס לתרדמת נוספת, הדמיליץ' העלה באוב את כלל תושבי האי כדולאנים והכריז שעליהם להשתמש בראשים שנותרו בכדי לעשות לו רפסודה. את אותה רפסודה עליהם להשיט עד שהם ימצאו עוד יצורים חיים. בזאת ווירליס נרדם, משחרר על השלשלאות אימה שתחזיק בה עידן שלם.
הדולאנים עקבו אחר הפקודה והשיטו אותה, מזמנים חיות רכיבה ימיות בעוד הם נושאים את ווירליס על "מרכבתו" האפלה של מאות גולגולות. עם הזמן עוד ועוד גולגולות נוספו עד שהרפסודה כבר אינה הייתה רפסודה, אלא אי של ממש.

כעת האי הזה משייט לו באיטיות ברחבי השלשלאות, מחפש קורבנות נוספים להוסיף אל האי. האי התרחב כל כך שווירליס שינה את מטרתו וכעת הוא לא מייצר רק דולאנים, אלא גם מורגים, אבירי קברים, שלדים וגולגולות מונפשות מכל הסוגים. ווירליס האפור אוסף את הצבא הזו מסיבה אחת, לנקום ביריבתו המושבעת ראוגסמודה. גם עליו מועצת הפיראטים שלחה מספר משלחות בכל למגר את התופעה, אך אף איש לא חזר. מי יודע כמה הקרב בין שני האל מתים האלה ייקח מן השלשלאות.

אדון מעבר לקבר- ליץ' 16
[ארכיטיפ]

דרישות: מסירות ליץ'
שליטתו של הליץ' במוות מאפשרת לו לפקוד על אל מתים אחרים.
הליץ' מקבל את הלחשים מציאת יוצר, כבילת אל-מת והנפשת אל-מת כלחשים מוטבעים והוא יכול להשתמש בכל אחד מהם פעם אחת ביום. הם כולם מוגבהים לדרג 6. בדרגה 18 הם מוגבהים לדרג 7 ובדרגה 20 לדרג 8.

חיבוקו של המוות- ליץ' 20
[ארכיטיפ][לא נפוץ]
דרישות: מסירות ליץ', יהלום לחשים, חיזוק כלא נשמה, אדון מעבר לקבר.
בדרכך לקחת מן כוחם של הדמיליצ'ים, הפכת למשהו עוצמתי מעבר להם.
הלחשים שאתה מקבל מיהלום לחשים ואדון מעבר לקבר מוגבהים לדרג 9. לו והליץ' מושמד הוא יכול לגלגל בדיקת מלאכה בד"ק 50. במידה והוא מצליח הוא משתמש ביהלום שתקוע במצחו ומצליח לעגן את הנשמה שלו בגופו. הזמן שלוקח לו להתחדש משתנה לסיבוב 1 ובמקום להתחדש בכלא הנשמה שלו הוא מתחדש היכן שנמצא היהלום שהוא תקע במצחו. הד"ק של הבדיקה גדל ב-5 כל פעם שהליץ' מצליח בבדיקה. הד"ק חוזר ל50 רק לאחר שהליץ' מבצע טקס סביב כלא הנשמה שלו שלוקח שבוע הד"ק חוזר ל50.
 
עריכה אחרונה:
מסוג הדו"נים שמזמנים אותי.

אני מחבב את הבחירה לתת לווירליס האפור את הפלאף הזה, ואני אישית תמיד אוהב את השימוש במותו של ארודן כמאורע שהתחיל סיטואציה נתונה. זה אירוע ששינה את העולם כולו, אני חושב שצריך להדגיש את ההשפעה שלו בכל הזדמנות. ואי עשוי גולגלות זה די מגניב, למרות שאישית אני חושב שמעניין יותר אם האלמתים שעל האי- בעיקר התבוניים שלהם- מנצלים לרעה את התרדמת של היוצר שלהם. זה הופך את הסיטואציה למעניינת יותר, עם האפשרות אולי אפילו להתאחד עם חלק מהאלמתים לטובת מטרה נעלה יותר.

מכאנית, אני חושב שדברים קצת יותר מסובכים.

אדון מעבר לקבר: חשוב לציין, חוץ מכבילת אלמת, לאף אחד מהלחשים האלו אין באמת השפעה לגרסה מוגבהת- רק קשה יותר לבטל אותם. אני חושב שלמציאת יוצר צריכה להיות גרסה מוגבהת (למען האמת יש לי משהו חצי-מוכן שכתבתי לזה, אבל זה לא קשור), אבל רק כבילת אלמת מושפע מההגבהה, ובדרגות האלו אני צריך לומר... הוא לא כזה לחש מדהים. לכבול אלמתים חסרי תבונה מדרגות 6-8 זה לא מאוד יעיל בדרגה 16. גם לזמן צל- יצור בדרגה 7, שזה אולי נחמד שאפשר להטיל דרכו לחשים אבל בטוח יש דרכים טובות יותר לעשות את זה מאשר התנאים המאוד ספציפיים שניתן לזמן אותו בהם. וגם מציאת יוצר הוא לחש שבדרגות האלו כנראה יש לו חלופה הרבה יותר נוחה (במיוחד, כאמור, שהוא נותר ברמה של לחש דרג 3).
אם לכל אחד מהלחשים האלו הייתה משמעות למטיל מדרגה 16, הייתי אומר שאולי 3 לחשים מוטבעים זה קצת הרבה לכישרון אחד, ואולי כדאי לתת הטלה של אחד מהם ביום (כמו שיהלום לחשים עושה). אבל כרגע, גם לתת את שלושתם לא הופך את הכישרון לחזק מספיק בעיניי.

חיבוקו של המוות: גם כאן, ההגבהה לא באמת משנה המון, אבל שיהיה אני רואה שגם יהלום לחשים מגביר את הלחשים אז לא נורא. כאן פשוט לא לחלוטין הבנתי את ההשפעה.
הרעיון הוא שאתה מעגן את הנשמה בגוף שלך ואז בעצם יוצר את עצמך מחדש מסביב ליהלום שהיה לך במצח כאילו הוא היה כלא הנשמה שלך, במקום סביב כלא הנשמה הרגיל שלך? כי אם כן, זה לא לגמרי ברור. יותר מזה, אגיד שד"ק 50 הוא ד"ק ממש ממש גבוה. כן כל ליץ' שעומד בדרישות אגדי ביצירה בשלב הזה, אבל זה אומר שהתוסף שלו (ואני מניח תבונה 22) הוא 34+ בלי חפצים (שאני אגב מניח שלא יהיו לו כי לרוב הדברים התוסף הזה מספיק בהחלט). ד"ק 50 זה מאוד קשה וזה אומר שהרבה פעמים אתה לא באמת תקבל את ההשפעה של הכישרון הזה, שכבר עכשיו עם ההגבהה אני לא בטוח כמה הוא יעיל לעומת כישרונות דרגה 20 אחרים וכמה הוא מצדיק את המקום שלו.
אני חושב שלהוריד את הד"ק (אולי לאזור 40), במיוחד עם העובדה שהד"ק גדל עד שאתה חוזר לכלא הנשמה שלך ועושה איתו טקס, ישפר מאוד את הכישרון.
 
מסוג הדו"נים שמזמנים אותי.

אני מחבב את הבחירה לתת לווירליס האפור את הפלאף הזה, ואני אישית תמיד אוהב את השימוש במותו של ארודן כמאורע שהתחיל סיטואציה נתונה. זה אירוע ששינה את העולם כולו, אני חושב שצריך להדגיש את ההשפעה שלו בכל הזדמנות. ואי עשוי גולגלות זה די מגניב, למרות שאישית אני חושב שמעניין יותר אם האלמתים שעל האי- בעיקר התבוניים שלהם- מנצלים לרעה את התרדמת של היוצר שלהם. זה הופך את הסיטואציה למעניינת יותר, עם האפשרות אולי אפילו להתאחד עם חלק מהאלמתים לטובת מטרה נעלה יותר.

מכאנית, אני חושב שדברים קצת יותר מסובכים.

אדון מעבר לקבר: חשוב לציין, חוץ מכבילת אלמת, לאף אחד מהלחשים האלו אין באמת השפעה לגרסה מוגבהת- רק קשה יותר לבטל אותם. אני חושב שלמציאת יוצר צריכה להיות גרסה מוגבהת (למען האמת יש לי משהו חצי-מוכן שכתבתי לזה, אבל זה לא קשור), אבל רק כבילת אלמת מושפע מההגבהה, ובדרגות האלו אני צריך לומר... הוא לא כזה לחש מדהים. לכבול אלמתים חסרי תבונה מדרגות 6-8 זה לא מאוד יעיל בדרגה 16. גם לזמן צל- יצור בדרגה 7, שזה אולי נחמד שאפשר להטיל דרכו לחשים אבל בטוח יש דרכים טובות יותר לעשות את זה מאשר התנאים המאוד ספציפיים שניתן לזמן אותו בהם. וגם מציאת יוצר הוא לחש שבדרגות האלו כנראה יש לו חלופה הרבה יותר נוחה (במיוחד, כאמור, שהוא נותר ברמה של לחש דרג 3).
אם לכל אחד מהלחשים האלו הייתה משמעות למטיל מדרגה 16, הייתי אומר שאולי 3 לחשים מוטבעים זה קצת הרבה לכישרון אחד, ואולי כדאי לתת הטלה של אחד מהם ביום (כמו שיהלום לחשים עושה). אבל כרגע, גם לתת את שלושתם לא הופך את הכישרון לחזק מספיק בעיניי.

חיבוקו של המוות: גם כאן, ההגבהה לא באמת משנה המון, אבל שיהיה אני רואה שגם יהלום לחשים מגביר את הלחשים אז לא נורא. כאן פשוט לא לחלוטין הבנתי את ההשפעה.
הרעיון הוא שאתה מעגן את הנשמה בגוף שלך ואז בעצם יוצר את עצמך מחדש מסביב ליהלום שהיה לך במצח כאילו הוא היה כלא הנשמה שלך, במקום סביב כלא הנשמה הרגיל שלך? כי אם כן, זה לא לגמרי ברור. יותר מזה, אגיד שד"ק 50 הוא ד"ק ממש ממש גבוה. כן כל ליץ' שעומד בדרישות אגדי ביצירה בשלב הזה, אבל זה אומר שהתוסף שלו (ואני מניח תבונה 22) הוא 34+ בלי חפצים (שאני אגב מניח שלא יהיו לו כי לרוב הדברים התוסף הזה מספיק בהחלט). ד"ק 50 זה מאוד קשה וזה אומר שהרבה פעמים אתה לא באמת תקבל את ההשפעה של הכישרון הזה, שכבר עכשיו עם ההגבהה אני לא בטוח כמה הוא יעיל לעומת כישרונות דרגה 20 אחרים וכמה הוא מצדיק את המקום שלו.
אני חושב שלהוריד את הד"ק (אולי לאזור 40), במיוחד עם העובדה שהד"ק גדל עד שאתה חוזר לכלא הנשמה שלך ועושה איתו טקס, ישפר מאוד את הכישרון.
אתה צודק שמבחינה מכאנית הכשרונות הללו לא עוצמתיים לעומת דברים אחרים בדרגה שלהם, אך זה בגלל הבחירה העיצובית של הארכיטיפ של ליץ'.
ליץ' נחשב ארכיטיפ "חלש", הכשרונות שלו לא מדהימים והדרישות של הארכיטיפ יחסית גבוהות.
והסיבה לזה היא פשוטה, ליץ' לא יכול למות כל עוד לא השמידו לו את הכלא נשמה. זו גם הסיבה שיש מספר כשרונות שמחזקים את הכלא נשמה.

אדון מעבר לקבר אמור לייצג גישה של שליטה באל מתים. אני מודה ששכחתי עד ממש כרגע מהלחש החייאת אל מת ואני מחליף את צל אפור בו. אבל מעבר לכך אני חושב שהוא שווה בשביל חיבוקו של המוות(שאני צריך להחליף לו את השם אבל לא יודע במה).

אני חושב שלהוריד את הד"ק לאזור 40 זה קל הרבה יותר מדי. אין סיבה להניח שהליץ' לא לוקח חפצ"ק עם תוסף למיומנות שהכי חשובה לו, בעיקר אם הוא יודע שהוא יכול לחזור לחיים איתה מיידית. הרעיון של חיבוקו של המוות זה שברגע שהוא מצליח בבדיקה הוא חוזר לחיים מיד איפה שהוא נמצא. זה חזק מאוד, אבל מתאים לרוח ארכיטיפ הליץ' בהתחשב בזה שהוא מבוסס על כלא הנשמה שלו. אני חושב שחזרה ב13 ומעלה, ואז 18 ומעלה ואז 20 טבעי זה הוגן למדי(בעיקר אם הליץ' מת שלוש פעמים עכשיו), בעיקר גם בהתחשב בזה שהוא עדיין לא מת סופית ופשוט חוזר לכלא הנשמה הרגיל שלו.
 
אני מחבב יותר את התרגום "כלוב נשמה", כי זה גורם לי לחשוב על כלוב לציפורים או על אריה בכלוב. כלא זה מקום שזורקים אליו מישהו לא רצוי, אבל כלוב זה המקום שבו שומרים מישהו רצוי גם כשזה לא לטובתו. :)


מבחינת המכאניקה אני חושב שכשרונות של הגבהת לחשים הם כשרונות משעממים לאללה. חיבוקו של המוות זה בתכלס "צריך להרוג את הדמות פעמיים-שלוש", וזה נראה לי קצת מוגזם.. מצד שני זה כשרון של דרגה 20. כן כדאי להסתכל שוב על הניסוח שלו – יש שם משפטים חתוכים.

מבחינת הפלאפ – נעשה כאן שימוש ממש מצוין בדמות רקע שבפלאפ הרשמי היא דמות רקע שככל הנרתה מזמן, אבל אתה תופס את קצה החוט שמא היא שרדה בדרך כלשהי, מושך בחוט הזה והופך את הדמות לקרס עלילה מוצלח. אני אוהב מאוד קרסי הרפתקה עם שני נבלים מתחרים, ולשניים האלו יש יריבות עתיקה שעושה כל אחד מהם לנכס עבור ההרפתקנים בבואם להילחם בשני (או בשניהם גם יחד).
 
ערכתי את חיבוקו של המוות כדי שיהיה יותר ברור.

בקשר להגבהת לחשים אני מסכים שזה לא מעניין במיוחד(ולא בעל המון משמעות בלחשים הללו כי אין להם גרסה מוגברת). השימוש העיקרי של ההגבהה היא בדיקות ניגוד(כמו שיש בלחשים הפיכת לחש או ראיית אמת, או בהתנגדות ללחשים כמו חוסר זיהוי או ביטול קסם).
 
חזרה
Top