הגשה לאתגר דרקונים ונתונים 178 – רע שהפך לטוב.
כמה רשע הוא, כמה אכזר;
בן התהום, גורלו רע ומר
פיו נוטף ארס, שקר אוהב;
בן לילין, שעירין וחוסר-לב.
יש שדים עם לב קרח ושדים עם לב אבן, אבל אין שדים בלי לב. וממש כשם שאדם בלי לב ניחן ביחס לא אנושי, מסתבר שמפלץ בלי לב נוהג באופן לא מפלצי.
בילאור הוא הבן הרביעי של אגרה בת נעמנה, משושלת אשמדאי. כצאצא למשפחת המלוכה השדית, הוא מדורג גבוה בהיררכיה של הגיהנום. בילאור זמם לחזק את מעמדו בכך שיפלוש אל עולם בני התמותה ויכפיף ממלכה תחת מגפו, אבל הדברים לא התגלגלו כמתוכנן.
ראשית, מתברר שבני התמותה כבר אינם חיים בממלכות קטנות כפי שחיו בימי נעוריו של בילאור. הם חיים במגדלים צפופים מאבן ורוכבים על כרכרות מתכת מהירות.
שנית, מתברר שתפיסות העולם שלהם השתנו, וכעת כשהם רואים מפלצת הם מגיבים בדרכים לא צפויות. הם מנסים לדחוף למפלצת שום לאף, או לנופף לעברה בכלי אוכל כסופים. כל זה טוב ויפה, עד שאיזו ילדה החליטה שבילאור הוא כנראה ערפד. היא ניסתה לשפד אותו בליבו, אבל הלב נעקר.
בילאור יכול לחיות בלי הלב שלו, אבל כשיצור עם לב כה שחור מאבד את ליבו, משהו בו נעשה שחור פחות.
כבן ברית של הפלאים, בילאור הפך ליצור עם שאיפות צנועות מאוד – הוא מעוניין "להתגבלן" באיזו מאורה, לאכול זבל ולצפות בסרטים גרועים. הוא חצוף, גס רוח ולא חברותי, אבל הוא לא רשע.
הוא נראה כשד מכונף בעל קשקשים ירוקים וטופרים חדים הן בידיים והן ברגליים, אך הוא יכול ללבוש גם צורה אנושית של גבר רזה שלבוש בפיג'מה מאוד בלויה. בשני הצורות, בחזהו פעור פתח שמוביל אל חשיכה מוחלטת.
יש לו מידע רב לתרום לגיבורים על הכוחות הפועלים בממלכות השדים ובעולמות מיסטיים בכלל, אבל כל מידע יהיה מתובל בנזיפות מקטינות.
קרס: בילאור מגדיר את הפלאים כבני אדם קטנים וחסרי חשיבות. הוא קרס של משעמם.
עבור פלאים עם קשר לכוחות קוסמיים, הוא יכול להיות קרס של מוזר.
כמה רשע הוא, כמה אכזר;
בן התהום, גורלו רע ומר
פיו נוטף ארס, שקר אוהב;
בן לילין, שעירין וחוסר-לב.
יש שדים עם לב קרח ושדים עם לב אבן, אבל אין שדים בלי לב. וממש כשם שאדם בלי לב ניחן ביחס לא אנושי, מסתבר שמפלץ בלי לב נוהג באופן לא מפלצי.
בילאור הוא הבן הרביעי של אגרה בת נעמנה, משושלת אשמדאי. כצאצא למשפחת המלוכה השדית, הוא מדורג גבוה בהיררכיה של הגיהנום. בילאור זמם לחזק את מעמדו בכך שיפלוש אל עולם בני התמותה ויכפיף ממלכה תחת מגפו, אבל הדברים לא התגלגלו כמתוכנן.
ראשית, מתברר שבני התמותה כבר אינם חיים בממלכות קטנות כפי שחיו בימי נעוריו של בילאור. הם חיים במגדלים צפופים מאבן ורוכבים על כרכרות מתכת מהירות.
שנית, מתברר שתפיסות העולם שלהם השתנו, וכעת כשהם רואים מפלצת הם מגיבים בדרכים לא צפויות. הם מנסים לדחוף למפלצת שום לאף, או לנופף לעברה בכלי אוכל כסופים. כל זה טוב ויפה, עד שאיזו ילדה החליטה שבילאור הוא כנראה ערפד. היא ניסתה לשפד אותו בליבו, אבל הלב נעקר.
בילאור יכול לחיות בלי הלב שלו, אבל כשיצור עם לב כה שחור מאבד את ליבו, משהו בו נעשה שחור פחות.
כבן ברית של הפלאים, בילאור הפך ליצור עם שאיפות צנועות מאוד – הוא מעוניין "להתגבלן" באיזו מאורה, לאכול זבל ולצפות בסרטים גרועים. הוא חצוף, גס רוח ולא חברותי, אבל הוא לא רשע.
הוא נראה כשד מכונף בעל קשקשים ירוקים וטופרים חדים הן בידיים והן ברגליים, אך הוא יכול ללבוש גם צורה אנושית של גבר רזה שלבוש בפיג'מה מאוד בלויה. בשני הצורות, בחזהו פעור פתח שמוביל אל חשיכה מוחלטת.
יש לו מידע רב לתרום לגיבורים על הכוחות הפועלים בממלכות השדים ובעולמות מיסטיים בכלל, אבל כל מידע יהיה מתובל בנזיפות מקטינות.
קרס: בילאור מגדיר את הפלאים כבני אדם קטנים וחסרי חשיבות. הוא קרס של משעמם.
עבור פלאים עם קשר לכוחות קוסמיים, הוא יכול להיות קרס של מוזר.
