במקור, תיכננתי לעשות כמה סיפורים על כמה דמויות מגולאריון שהושחתו ולכתוב קצת כישרונות ודברים דומים בעבורם, אבל בסופו של דבר זה לא קרה. כן כתבתי דמות אחת, ובהתחשב בזה שלא אפרסם אותה בהזדמנות אחרת, מעט עדיף על כלום.
דניאדה- פסיונית קשורת בוגארט
דניאדה נולדה בעיירה של דאלאסטון בדרום טאלדור, בת למשפחה קשת יום. אביה ואחיה הגדולים היו כורים במכרות, ודניאדה הייתה חלשה פיזית מגיל צעיר- דבר שקושר למחלה מוזרה שנקשרה לה בלידתה בידי הרופאים, או ללידתה בלילה בו הזר זרח בשמי הלילה בידי קוראת הקלפים הוואריסיאנית שהשתכנה בדאלאסטון. תהיה הסיבה אשר תהה, דניאדה לא יצאה מהבית רבות. היא בעיקר עמלה בבישול ובתיקון הכלים והציוד של אחיה, אבל מצבה הפיזי שיתק אותה.
אך ביתה של דניאדה נפל תחת מזל רע. אחיה שברו את רגליהם בתאונה במכרות, וכלי העבודה יקר הערך של אביה- שהיה מחוזק בקסם- נשבר כנגד כל הסיכויים מול אבן חזקה במיוחד ובכל פעם שהוא התעקש להשתמש בו מחדש נראה שהוא הופך פחות ופחות יעיל לשימוש. אמא של דניאדה, שעבדה בחווה הקטנה של המשפחה, גילתה כי כלוב התרנגולות נפרץ בידי שועל- וטעות של גובה המיסים של הרוזן סלנו הביאה לחקירה משפחתית האם המשפחה הקטנה ניסתה להעלים מיסים מן הרוזן.
וכאשר צרות באות בצרורות, כך גם כעסים מגיעים מיד אחריהם. מריבות פקדו את בית המשפחה הקטנה בכל ערב ולעתים אף במהלך הימים, כאשר כל אחד מבני הבית למעט דניאדה מרגיש שהוא נאלץ לשאת את העול של כל המשפחה. הטיפול באחים נמשך חרף חוסר הרצון שלהם להישאר במיטות עד להחלמה מלאה של הרגליים שלהם. והמקרה עם גובה המסים גרם ללחצים רבים- שכן חשד עלה בין האם לאב שאחד מהם באמת עשה זאת ולקח את הכסף לעצמו בסתר. ודניאדה... המחלה חשוכת המרפא שלה הייתה הדבר האחרון בו המשפחה התעסקה. היא הרגישה נשכחת, מבודדת, ובשקט האישי שלה היא היחידה שגילתה את הסוד- המזל הרע הזה אינו טבעי.
דניאדה גילתה צל קטן שהתהלך בשקט בין המסדרונות. גם הוא, לפי הרשלנות שהפגין, שכח מקיומה, ונתן לה את ההזדמנות לגלות אותו. הוא האחד שפגע בכלים, האחד שחיבל במנעולים, שהציב אחד נגד השני. דניאדה הצליחה לצפות בו- פיה בגודל של ילד, בעלת ידיים ארוכות ופנים דמויי עגל. דניאדה הרגישה... כי היצור הוא גם מה שגורם למריבות, לא רק במעשים שלו אלא בנוכחות שלו, בכל פעם שהיא הסתכלה עליו, היא הרגישה כאילו הכעסים שלה מתעצמים והבדידות שלה מתמלאת.
דניאדה לא ידעה מהו היצור, או כיצד להסביר זאת למשפחתה, אבל הדבר כבר היה מאוחר מידי. אחיה החליטו לעבור החוצה מהבית, והוריה כבר החלו בהליך גירושים- כאשר הם אינם מסוגלים לסבול עוד רגע אחד בנוכחות אחד של השני. דניאדה יועדה ללכת עם אמה, והלב שלה נשבר מההבנה שהמשפחה שלה לא תצא מחוזקת מהתקופה הזו, אלא תישבר, והכל בגלל הפיה הזו.
אז היא תיכננה נקמה.
בערב חסר ירח, דניאדה דאגה להביא לתוך הבית צנצנת דבש יקרה שהיא קנתה במיטב כספה. היא ביקשה מאשף גמדי שגר בעיר להטיל עליה לחש מסוים, והוא- שהיה חייב טובה לאביה- הסכים בהיסוס. לסיום, היא מצאה את המרכיב השלישי, והניחה את הכד בלילה במרכז המטבח. היצור לא יוכל להתנגד ללנפץ את הכד ולגרום לעצב נורא מכך, והיא ציפתה לזה. ובאותו הלילה, אכן היצור בה ומשך את ידו לשבור את הכד.
אבל כאשר הוא הזיז את הכד... הקסם הופעל, והכד התנפץ למול היצור. זו הייתה צנצנת דבש יקרה, אבל דניאדה קנתה רק את הצנצנת- ולא את הדבש עצמו. במקום זאת, דבק אלכימי מילא את המלכודת, מדביק את הפיה אל הרצפה. דניאדה נכנסה לחדר, מרוצה מעצמה, עם עששית דולקת ביד. היא קירבה אותה אל הדבק הדליק, מתכננת לשרוף את הפיה הזו בחיים.
"תמיד זה הגיע לי" אמר היצור הקטן בקול מובס, "עשי זאת, וסיימי את הקיום שלי" הוא לחש. דניאדה כלל לא ידעה שהיצור יכל לדבר, אבל היא רתחה. היא הייתה עד עכשיו בטוחה שהיצור הזה פעל על פי הטבע שלו, אבל עכשיו כשהיא הבינה שהיצור הזה יכל לחשוב בעבור- היא רתחה. כל כך רתחה, שמשהו בתוכה נשבר. אם תשאלו את הזקנה הוואריסיאנית, גם זה קשור לזר, אם תשאלו את דניאדה- זה קשור לחודשים תחת השפעתו המדכאת של היצור הקטן.
דניאדה הרגישה את מחשבותיה תוקפות את הבוגארט, שלפתע החל להתפתח בכאב. הבדידות והכאב שלה הפכו לנשקים, וחדרו את תודעתו של היצור כפגיונות בבשר. הוא שכב על האדמה, והיא התכוננה לשרוף אותו, והרגישה את להבות העששית מתחזקות- ניזונות בצורה כלשהי מהזעם שלה וכמעט הופכות לנשק בפני עצמן. ואז, היא קראה את המחשבות של היצור, הבוגארט- כפי שהיא כעת ידעה.
והיא הרגישה כאב, בדידות זהה. היצור הזה סבל בעבר, הוא היה בודד ממש כמוה, והעינוי של משפחתה היה הדרך של היצור הזה להעלים מעט מהכאב של עצמו. הוא לא התכוון לגרום לנזק רב מידי, בעבורו זה היה תרפיה שקטה שהעלימה את הכאב שהנפש השבורה שלו הרגישה. היא עמדה למול היצור המתפתל... והיא לא הייתה מסוגלת לשרוף אותו.
"אתה תעזוב את המשפחה שלי... ותיקח את הבדידות שלי- ואני ארשה לך לחיות, ולא לבד יותר" היא אמרה, מרגישה את הקול שלה מדבר בעבורה, כאילו היא לא ניסחה את המילים בעצמה. הבוגארט, גם הוא, הסכים.
בחודש לאחר מכן, משהו במחלה של דניאדה השתנה. היא שאבה ממישהו מסוים כוח, בצורה פיזית, כאשר היצור נחלש והיא התחזקה מספיק על מנת להתגבר על החולי איתו היא נולדה. אבל היא לא יכלה יותר לבלות עם המשפחה שלה, היא הייתה צריכה להרחיק את ההשפעה הרעה מהם, והיא החליטה לצאת למסעות. המשפחה שלה הייתה מודאגת, ולמען האמת המומה, אבל דניאדה הייתה כל כך החלטית שהם לא קיבלו את האפשרות לסרב לה. עם לא הרבה, דניאדה וכוחותיה החדשים יצאו לדרך- והבוגארט, קטן יותר וחלש יותר כעת שהוגבל לחיות על רגשותיו של אדם אחד בלבד- אחריה. לפחות משפחתה תהה בטוחה, והיא... הבדידות תישאר איתה לנצח, אבל כעת היא תרגיש חיים שהיא לא הרגישה עד עכשיו.
נתיב לפסיון- פסיון קשור סוד
פסיונים מעטים מסוגלים ליצור קשר ליצירי סוד כמו אשפים. לחלקם זה קשור לדרך בה הכוחות שלהם שוחררו, ואחרים לומדים את הכישרון לקשור את עצמם מנטלית ליצור כאשר כוחותיהם מתפתחים.
יציר סוד (י"ד): הפסיון מקבל יציר סוד, ומשתמש בדרגת הפסיון שלו כדרגת אשף למען היכולת. אם לפסיון כבר היה יציר סוד, דרגת הפסיון שלו מצטברת עם הדרגות שלו מהמקצוע האחר על מנת לקבוע את דרגת יציר הסוד.
יכולת זאת מחליפה את ההעצמה הפרהנית מדרגה 3.
יציר סוד משופר- בוגארט פחות- ד"א 2
פיה קטנה תוהו-רוע
יוזמה 4+; חושים ראיה באור מועט, הבחנה 11+.
הגנתי
דרג"ש 15, מגע 15, נטוע 11 (1+ גודל, 4+ זריזות)
נק"פ 20 (4ק6+ 4)
קשיחות 2+, תגובה 8+, רצון 4+.
הפחתת נזק 5/ברזל קר.
התקפי
מהירות 9 מטר, שחייה 9 מטר.
התקפות 2 טפרים 6+ (1ק3+ 2 נזק חודר וחותך)
שטח 1.5 מטר, הישג 3 מטר.
יכולות דמויות לחש (דרגת מטיל 4; ריכוז 8+)
6 נקודות פסיוניות (נפ)- בלתי נראות (2 נפ), דחייה (2 נפ, ד"ק 16), החזקת אדם (2 נפ, ד"ק 16), תמרון טלקינטי (0 נפ).
סטטיסטיקות
כוח 15, זריזות 18, חוסן 13, תבונה 14, חכמה 10, כריזמה 19.
תה"ב 2+; תת"ק 6+; הת"ק 17.
כישרונות לחימה מסוגננת, מהלכים זריזים.
מיומנויות איום 11+, אקרובטיקה 11+, הבחנה 11+, התגנבות 19+, טיפוס 9+, שחייה 17+; תוספי גזע הבחנה 2+, התגנבות 4+.
שפות מדוברת, סילוואן.
אקולוגיה
סביבה יערות או ביצות
ארגון בודד, עם מטיל לחשים.
אוצר רגיל.
הבוגארט הפחות זמין כיציר סוד משופר למטילי לחשים מנטיות תוהו-ניטרלי, ניטרלי-רוע ותוהו-רוע מדרגה 7 ומעלה.
דניאדה- פסיונית קשורת בוגארט
דניאדה נולדה בעיירה של דאלאסטון בדרום טאלדור, בת למשפחה קשת יום. אביה ואחיה הגדולים היו כורים במכרות, ודניאדה הייתה חלשה פיזית מגיל צעיר- דבר שקושר למחלה מוזרה שנקשרה לה בלידתה בידי הרופאים, או ללידתה בלילה בו הזר זרח בשמי הלילה בידי קוראת הקלפים הוואריסיאנית שהשתכנה בדאלאסטון. תהיה הסיבה אשר תהה, דניאדה לא יצאה מהבית רבות. היא בעיקר עמלה בבישול ובתיקון הכלים והציוד של אחיה, אבל מצבה הפיזי שיתק אותה.
אך ביתה של דניאדה נפל תחת מזל רע. אחיה שברו את רגליהם בתאונה במכרות, וכלי העבודה יקר הערך של אביה- שהיה מחוזק בקסם- נשבר כנגד כל הסיכויים מול אבן חזקה במיוחד ובכל פעם שהוא התעקש להשתמש בו מחדש נראה שהוא הופך פחות ופחות יעיל לשימוש. אמא של דניאדה, שעבדה בחווה הקטנה של המשפחה, גילתה כי כלוב התרנגולות נפרץ בידי שועל- וטעות של גובה המיסים של הרוזן סלנו הביאה לחקירה משפחתית האם המשפחה הקטנה ניסתה להעלים מיסים מן הרוזן.
וכאשר צרות באות בצרורות, כך גם כעסים מגיעים מיד אחריהם. מריבות פקדו את בית המשפחה הקטנה בכל ערב ולעתים אף במהלך הימים, כאשר כל אחד מבני הבית למעט דניאדה מרגיש שהוא נאלץ לשאת את העול של כל המשפחה. הטיפול באחים נמשך חרף חוסר הרצון שלהם להישאר במיטות עד להחלמה מלאה של הרגליים שלהם. והמקרה עם גובה המסים גרם ללחצים רבים- שכן חשד עלה בין האם לאב שאחד מהם באמת עשה זאת ולקח את הכסף לעצמו בסתר. ודניאדה... המחלה חשוכת המרפא שלה הייתה הדבר האחרון בו המשפחה התעסקה. היא הרגישה נשכחת, מבודדת, ובשקט האישי שלה היא היחידה שגילתה את הסוד- המזל הרע הזה אינו טבעי.
דניאדה גילתה צל קטן שהתהלך בשקט בין המסדרונות. גם הוא, לפי הרשלנות שהפגין, שכח מקיומה, ונתן לה את ההזדמנות לגלות אותו. הוא האחד שפגע בכלים, האחד שחיבל במנעולים, שהציב אחד נגד השני. דניאדה הצליחה לצפות בו- פיה בגודל של ילד, בעלת ידיים ארוכות ופנים דמויי עגל. דניאדה הרגישה... כי היצור הוא גם מה שגורם למריבות, לא רק במעשים שלו אלא בנוכחות שלו, בכל פעם שהיא הסתכלה עליו, היא הרגישה כאילו הכעסים שלה מתעצמים והבדידות שלה מתמלאת.
דניאדה לא ידעה מהו היצור, או כיצד להסביר זאת למשפחתה, אבל הדבר כבר היה מאוחר מידי. אחיה החליטו לעבור החוצה מהבית, והוריה כבר החלו בהליך גירושים- כאשר הם אינם מסוגלים לסבול עוד רגע אחד בנוכחות אחד של השני. דניאדה יועדה ללכת עם אמה, והלב שלה נשבר מההבנה שהמשפחה שלה לא תצא מחוזקת מהתקופה הזו, אלא תישבר, והכל בגלל הפיה הזו.
אז היא תיכננה נקמה.
בערב חסר ירח, דניאדה דאגה להביא לתוך הבית צנצנת דבש יקרה שהיא קנתה במיטב כספה. היא ביקשה מאשף גמדי שגר בעיר להטיל עליה לחש מסוים, והוא- שהיה חייב טובה לאביה- הסכים בהיסוס. לסיום, היא מצאה את המרכיב השלישי, והניחה את הכד בלילה במרכז המטבח. היצור לא יוכל להתנגד ללנפץ את הכד ולגרום לעצב נורא מכך, והיא ציפתה לזה. ובאותו הלילה, אכן היצור בה ומשך את ידו לשבור את הכד.
אבל כאשר הוא הזיז את הכד... הקסם הופעל, והכד התנפץ למול היצור. זו הייתה צנצנת דבש יקרה, אבל דניאדה קנתה רק את הצנצנת- ולא את הדבש עצמו. במקום זאת, דבק אלכימי מילא את המלכודת, מדביק את הפיה אל הרצפה. דניאדה נכנסה לחדר, מרוצה מעצמה, עם עששית דולקת ביד. היא קירבה אותה אל הדבק הדליק, מתכננת לשרוף את הפיה הזו בחיים.
"תמיד זה הגיע לי" אמר היצור הקטן בקול מובס, "עשי זאת, וסיימי את הקיום שלי" הוא לחש. דניאדה כלל לא ידעה שהיצור יכל לדבר, אבל היא רתחה. היא הייתה עד עכשיו בטוחה שהיצור הזה פעל על פי הטבע שלו, אבל עכשיו כשהיא הבינה שהיצור הזה יכל לחשוב בעבור- היא רתחה. כל כך רתחה, שמשהו בתוכה נשבר. אם תשאלו את הזקנה הוואריסיאנית, גם זה קשור לזר, אם תשאלו את דניאדה- זה קשור לחודשים תחת השפעתו המדכאת של היצור הקטן.
דניאדה הרגישה את מחשבותיה תוקפות את הבוגארט, שלפתע החל להתפתח בכאב. הבדידות והכאב שלה הפכו לנשקים, וחדרו את תודעתו של היצור כפגיונות בבשר. הוא שכב על האדמה, והיא התכוננה לשרוף אותו, והרגישה את להבות העששית מתחזקות- ניזונות בצורה כלשהי מהזעם שלה וכמעט הופכות לנשק בפני עצמן. ואז, היא קראה את המחשבות של היצור, הבוגארט- כפי שהיא כעת ידעה.
והיא הרגישה כאב, בדידות זהה. היצור הזה סבל בעבר, הוא היה בודד ממש כמוה, והעינוי של משפחתה היה הדרך של היצור הזה להעלים מעט מהכאב של עצמו. הוא לא התכוון לגרום לנזק רב מידי, בעבורו זה היה תרפיה שקטה שהעלימה את הכאב שהנפש השבורה שלו הרגישה. היא עמדה למול היצור המתפתל... והיא לא הייתה מסוגלת לשרוף אותו.
"אתה תעזוב את המשפחה שלי... ותיקח את הבדידות שלי- ואני ארשה לך לחיות, ולא לבד יותר" היא אמרה, מרגישה את הקול שלה מדבר בעבורה, כאילו היא לא ניסחה את המילים בעצמה. הבוגארט, גם הוא, הסכים.
בחודש לאחר מכן, משהו במחלה של דניאדה השתנה. היא שאבה ממישהו מסוים כוח, בצורה פיזית, כאשר היצור נחלש והיא התחזקה מספיק על מנת להתגבר על החולי איתו היא נולדה. אבל היא לא יכלה יותר לבלות עם המשפחה שלה, היא הייתה צריכה להרחיק את ההשפעה הרעה מהם, והיא החליטה לצאת למסעות. המשפחה שלה הייתה מודאגת, ולמען האמת המומה, אבל דניאדה הייתה כל כך החלטית שהם לא קיבלו את האפשרות לסרב לה. עם לא הרבה, דניאדה וכוחותיה החדשים יצאו לדרך- והבוגארט, קטן יותר וחלש יותר כעת שהוגבל לחיות על רגשותיו של אדם אחד בלבד- אחריה. לפחות משפחתה תהה בטוחה, והיא... הבדידות תישאר איתה לנצח, אבל כעת היא תרגיש חיים שהיא לא הרגישה עד עכשיו.
נתיב לפסיון- פסיון קשור סוד
פסיונים מעטים מסוגלים ליצור קשר ליצירי סוד כמו אשפים. לחלקם זה קשור לדרך בה הכוחות שלהם שוחררו, ואחרים לומדים את הכישרון לקשור את עצמם מנטלית ליצור כאשר כוחותיהם מתפתחים.
יציר סוד (י"ד): הפסיון מקבל יציר סוד, ומשתמש בדרגת הפסיון שלו כדרגת אשף למען היכולת. אם לפסיון כבר היה יציר סוד, דרגת הפסיון שלו מצטברת עם הדרגות שלו מהמקצוע האחר על מנת לקבוע את דרגת יציר הסוד.
יכולת זאת מחליפה את ההעצמה הפרהנית מדרגה 3.
יציר סוד משופר- בוגארט פחות- ד"א 2
פיה קטנה תוהו-רוע
יוזמה 4+; חושים ראיה באור מועט, הבחנה 11+.
הגנתי
דרג"ש 15, מגע 15, נטוע 11 (1+ גודל, 4+ זריזות)
נק"פ 20 (4ק6+ 4)
קשיחות 2+, תגובה 8+, רצון 4+.
הפחתת נזק 5/ברזל קר.
התקפי
מהירות 9 מטר, שחייה 9 מטר.
התקפות 2 טפרים 6+ (1ק3+ 2 נזק חודר וחותך)
שטח 1.5 מטר, הישג 3 מטר.
יכולות דמויות לחש (דרגת מטיל 4; ריכוז 8+)
6 נקודות פסיוניות (נפ)- בלתי נראות (2 נפ), דחייה (2 נפ, ד"ק 16), החזקת אדם (2 נפ, ד"ק 16), תמרון טלקינטי (0 נפ).
סטטיסטיקות
כוח 15, זריזות 18, חוסן 13, תבונה 14, חכמה 10, כריזמה 19.
תה"ב 2+; תת"ק 6+; הת"ק 17.
כישרונות לחימה מסוגננת, מהלכים זריזים.
מיומנויות איום 11+, אקרובטיקה 11+, הבחנה 11+, התגנבות 19+, טיפוס 9+, שחייה 17+; תוספי גזע הבחנה 2+, התגנבות 4+.
שפות מדוברת, סילוואן.
אקולוגיה
סביבה יערות או ביצות
ארגון בודד, עם מטיל לחשים.
אוצר רגיל.
הבוגארט הפחות זמין כיציר סוד משופר למטילי לחשים מנטיות תוהו-ניטרלי, ניטרלי-רוע ותוהו-רוע מדרגה 7 ומעלה.
עריכה אחרונה:
