"מהומות מזון בסקטור וושניגטון. התפרעויות בסקטור ברלין. הפסקות חשמל יזומות בסקטור טוקיו."
נמל החלל הישן התעורר לחיים אחרי שנים ארוכות שאף חללית לא נחתה בו. לא היה צוות שיקדם את פני הנוסע מהכוכבים ולא היה צורך עם הבקרה הרובוטית של הנמל. הנוסע מהכוכבים לא ידע מאיזו שנה היו החדשות אך היה משוכנע שישמע ויראה דברים גרועים יותר. הוא כבר נדרש להפעיל את קרום המגן שלו בפני האטמוספירה החומצית של כדור הארץ שהייתה חומצית מהאטמוספירה של נוגה שממנה בא. היו חיים אנושיים על פני כוכב הלכת הזה עדיין או שהנוסע לא היה נוחת כאן, בקייפ קנברל.
הוא אפילו ראה מטוסים בדרכו למטה אף על פי שרשת התקשורת של העולם הזה הושבתה מזמן. הוא לא ציפה למשלחת קבלת פנים. התאגידים צדקו כשהם נטשו את כדור הארץ בעת הגרועה מכל. גרוע מזה, הוא הבחין בקבצנים. הוא הניח שהם קבצנים מכל מקום. הם נמנמו תחת צללי הבניינים. ייתכן שהם חיכו לרעם החללית הנוחתת בנמל החלל.
הם התעוררו לאיטם כשהקולות הבאים מהכרוז מבהירים אפילו לדעתם המסוממת שחללית נוחתת הפעילה את המערכות הרובוטיות של נמל החלל. מנהיגם, לבוש בחליפה שלוש חלקים מטונפת, התרומם, גופו מצולק ומחוטט בצורה לא אופנתית, כשהוא פותח את פיו, ואדים יוצאים מפיו הנימוך, "ברוכים השבים לכדור הארץ. אני האב פרסטון."
האנגלית התאגידית שלו הייתה טובה במידה סבירה. הנוסע מהכוכבים הבין את רוב מה שהוא אמר.
"הנרי גנדל." השיב הנוסע מהכוכבים "קח אותי למנהיג."
הקבצנים התנודדו והתווכחו באנגלית האמיתית שלהם שלא הייתה מובנת אלא רק להם. האב פרסטון תירגם והתווכח איתם באותה אנגלית משובשת. הוא אמר לבסוף, בסבר פנים חמור סבר, "אני המנהיג של הממתינים בקייפ קנברל."
מצוין. הוא לעלע בגרונו, סידר את נשימותיו כדי לא להישמע כועס או עוין במידה נשמעת לאוזן, והשיב: "אני מייצג קבוצת משקיעים שמעוניינת לפתח את התשתיות בכדור הארץ, האב פרסטון. האם יש לך עוד נכסים פרט לקייפ קנברל?"
האב פרסטון חייך, מותח את לחייו המכורכמות, וענה, מביט בחסידיו, "אני מבין שאתה מאוכזב, האדון גנדל. אני לא הבעלים של קייפ קנברל ולא של אף מקום אחר. אנחנו המתנו שתשובו אלינו."
עלה מנימת דבריו של האב פרסטון משהו שהנרי לא היה בטוח שהבין אותו. האם שמע פה טינה?
"אם כן, יש לך אפשרות להרוויח כסף מעמלת מתווך." הסביר הנרי גנדל, פורט על חמדנות האיש, "אם תיקח אותי למנהיג. אוכל אפילו לקחת אותך איתי לנוגה."
המילה האחרונה עוררה שורה של צעקות שהאב פרסטון יישב בהרמת יד פשוטה. הוא אמר, בחיוך, "אני לא הצבעתי לאיש. את זה אני אומר לך עכשיו. האם נוכל להשתמש בחללית שלך לטוס אליו?"
הנרי גנדל קיווה שכדור הארץ יוכל להציע אמצעי תחבורה משלו אבל, במחשבה שניה, הוא העדיף לא להשאיר את הפריט היקר בהישג ידם של מקומיים נואשים. כשהוא עלה בחזרה לחללית, תהה הנוסע מהכוכבים בעגמומיותו. האם זה היה רעיון חכם להכניס חבורת פראים לחללית?
---
לא הפתיע את הנרי גנדל להבין שהעיר המכופה לפניו היא מתחם העירייה. ואחוזתו של ראש העיר. זה הזכיר לו עיר במאדים שבה בילה שנה מצוינת. העיר אסרה עליו לשוב אחריה. האב פרסטון עידכן אותו לגבי מעללי ראש העיר – השם חמק כמו דג מפרפר משכלו בכל פעם שעלה על שפתיו של האב היקר. הוא אפילו לא הבין אם אלו היו הצבעות אמיתיות או הצבעות מהסוג שנהוג בדיקטטורות בהם הצבעה לדיקטטור הייתה הפגנת נאמנות, אם האחרון נכון, האב פרסטון לא יהיה רצוי באחוזת ראש העיר משום שהוא לא הצביע עבורו. לא שזה שינה בהרבה. מערכת התקשורת של החללית הותנעה בפנייה. כמובן שלהם הייתה תקשורת.
"כאן בקרת הטיסה של סקטור מוסקבאיה. נא פרט את סיבת בואך."
היה זה אותו הקול ששמע בקייפ קנברל. הוא אמר: "כאן הנרי גנדל מנוגה – " וזרק כמה מספרים " – אני מייצג קבוצת משקיעים שמעוניינת בכדור הארץ. אשמח לדבר עם ראש העיר שלכם."
"אתה מועבר למשרד ראש העיר. יהיה עיכוב קל בשל תוכנת המתרגם שלנו." השיב הקול בטרם השתתק. מוסיקה שזכויות היוצרים עליה פקעו מזמן נוגנה. הוא הבין אותה עוד בטרם האב פרסטון תרגם לו לאנגלית תאגידית. אומנם היה לדובר מבטא מוסקבאי חזק אבל האנגלית בפיו עדיין הייתה ניתנת להבנה. על המרקע עלתה דמותו המעונבת של ראש העיר שחור השיער של כדור הארץ. חליפתו הייתה כחולה כאילו קרא את המאמר שלפיו צבע כחול גורם לו להיראות כמו אדם טוב ואמין. הוא מצמץ כשהבחין בפרסטון מאחוריו.
"כאן ראש העיר. האם יש לך קשר לרוברט גנדל?"
להנרי נדרשו כמה רגעים כדי לזהות את שמו של אחד מבעלי המניות הגדולים ביותר בכל מערכת השמש. הוא היה שולף את שמו במשא-ומתן אף על פי שלא הייתה ביניהם כל קרבת משפחה לפי כל מה שהוא ידע. לא שזה הפריע לו פה.
"קרוב משפחה רחוק." הטעים הנרי בזהירות "אני לא מייצג אותו ברגע הזה."
נדרשו כמה רגעים מורטי עצבים עד שראש העיר השיב: "את מי אתה מייצג?"
הנרי שלף מספר שמות. לעולם הזה לא היו המשאבים לאמת את אמיתותיו. הייתה זו אחת הסיבות שהוא בחר בהם. ראש העיר
ענה: "ארצה לפגוש אותם, מר גנדל."
"מסע באטמוספירה כיום יקר מאד, אדוני." אמר הנרי גנדל "משתמשים כיום כל כך הרבה במעליות חלל עד שזה לא משתלם לתחזק מעבורות. והמחירים של המעבורות עולים עם השנים. אני – "
הייתה השתהות קלה ואז ענה ראש העיר: "תחזור לניגריה, הנרי גנדל." וניתק.
---
"אני מצטער על בזבוז הזמן שלך." אמר הנרי בעודו מחנה את החללית בנמלה, יודע שאדם צריך להיות נואש או טיפש כדי ליפול בהונאה, "ראש העיר הזה החמיץ הזדמנות מצוינת."
האב פרסטון הביט בו בקרירות ואמר, מסמן באצבעותיו לחסידיו, "אני מצטער שהונאת 'הנסיך מניגריה' שלך נכשלה – " זוקף גבה צהובה, "לא כל אמצעי התקשורת פה הושבתו, מר גנדל מניגריה, סליחה, מנוגה."
"אתה שוטר?" שאל מר גנדל, מנגב את הזיעה ממצחו.
האב פרסטון יישר את צווארונו ואמר: "לא. רק עמית לעבודה, מר גנדל. תבין, כשהתאגידים עזבו, הם הותירו כמה אנשים מוכשרים מאד שעובדים איתי עתה – והם עבדו כל הזמן הזה. דרכי ודרכו של ראש העיר העלוב נפרדו בשל חילוקי דעות יצירתיים. והאם בכלל הקשבת לי מקודם?"
ולפני שמר גנדל הספיק לומר מילה, הם שלפו את אקדחיהם החלודים לעברו.
"ועתה, מר גנדל היקר, אתה תמתין." אמר האב פרסטון, כשבריוניו דוחפים בגבו של מר גנדל עם אקדחיהם "עד שיגיע פראייר אחר מהכוכבים עם חללית. אנחנו בינתיים נרושש אותכם. נרושש!"
וירק אחריו כשהושלך הנרי גנדל לעבר הרחבה, בוכה למראה החללית הממריאה בהבנה שרימו אותו, הנוכל הגדול ביותר בכל מערכת השמש. ופראים!
"מהומות מזון בסקטור וושניגטון. התפרעויות בסקטור ברלין. הפסקות חשמל יזומות בסקטור טוקיו."
נמל החלל הישן התעורר לחיים אחרי שנים ארוכות שאף חללית לא נחתה בו. לא היה צוות שיקדם את פני הנוסע מהכוכבים ולא היה צורך עם הבקרה הרובוטית של הנמל. הנוסע מהכוכבים לא ידע מאיזו שנה היו החדשות אך היה משוכנע שישמע ויראה דברים גרועים יותר. הוא כבר נדרש להפעיל את קרום המגן שלו בפני האטמוספירה החומצית של כדור הארץ שהייתה חומצית מהאטמוספירה של נוגה שממנה בא. היו חיים אנושיים על פני כוכב הלכת הזה עדיין או שהנוסע לא היה נוחת כאן, בקייפ קנברל.
הוא אפילו ראה מטוסים בדרכו למטה אף על פי שרשת התקשורת של העולם הזה הושבתה מזמן. הוא לא ציפה למשלחת קבלת פנים. התאגידים צדקו כשהם נטשו את כדור הארץ בעת הגרועה מכל. גרוע מזה, הוא הבחין בקבצנים. הוא הניח שהם קבצנים מכל מקום. הם נמנמו תחת צללי הבניינים. ייתכן שהם חיכו לרעם החללית הנוחתת בנמל החלל.
הם התעוררו לאיטם כשהקולות הבאים מהכרוז מבהירים אפילו לדעתם המסוממת שחללית נוחתת הפעילה את המערכות הרובוטיות של נמל החלל. מנהיגם, לבוש בחליפה שלוש חלקים מטונפת, התרומם, גופו מצולק ומחוטט בצורה לא אופנתית, כשהוא פותח את פיו, ואדים יוצאים מפיו הנימוך, "ברוכים השבים לכדור הארץ. אני האב פרסטון."
האנגלית התאגידית שלו הייתה טובה במידה סבירה. הנוסע מהכוכבים הבין את רוב מה שהוא אמר.
"הנרי גנדל." השיב הנוסע מהכוכבים "קח אותי למנהיג."
הקבצנים התנודדו והתווכחו באנגלית האמיתית שלהם שלא הייתה מובנת אלא רק להם. האב פרסטון תירגם והתווכח איתם באותה אנגלית משובשת. הוא אמר לבסוף, בסבר פנים חמור סבר, "אני המנהיג של הממתינים בקייפ קנברל."
מצוין. הוא לעלע בגרונו, סידר את נשימותיו כדי לא להישמע כועס או עוין במידה נשמעת לאוזן, והשיב: "אני מייצג קבוצת משקיעים שמעוניינת לפתח את התשתיות בכדור הארץ, האב פרסטון. האם יש לך עוד נכסים פרט לקייפ קנברל?"
האב פרסטון חייך, מותח את לחייו המכורכמות, וענה, מביט בחסידיו, "אני מבין שאתה מאוכזב, האדון גנדל. אני לא הבעלים של קייפ קנברל ולא של אף מקום אחר. אנחנו המתנו שתשובו אלינו."
עלה מנימת דבריו של האב פרסטון משהו שהנרי לא היה בטוח שהבין אותו. האם שמע פה טינה?
"אם כן, יש לך אפשרות להרוויח כסף מעמלת מתווך." הסביר הנרי גנדל, פורט על חמדנות האיש, "אם תיקח אותי למנהיג. אוכל אפילו לקחת אותך איתי לנוגה."
המילה האחרונה עוררה שורה של צעקות שהאב פרסטון יישב בהרמת יד פשוטה. הוא אמר, בחיוך, "אני לא הצבעתי לאיש. את זה אני אומר לך עכשיו. האם נוכל להשתמש בחללית שלך לטוס אליו?"
הנרי גנדל קיווה שכדור הארץ יוכל להציע אמצעי תחבורה משלו אבל, במחשבה שניה, הוא העדיף לא להשאיר את הפריט היקר בהישג ידם של מקומיים נואשים. כשהוא עלה בחזרה לחללית, תהה הנוסע מהכוכבים בעגמומיותו. האם זה היה רעיון חכם להכניס חבורת פראים לחללית?
---
לא הפתיע את הנרי גנדל להבין שהעיר המכופה לפניו היא מתחם העירייה. ואחוזתו של ראש העיר. זה הזכיר לו עיר במאדים שבה בילה שנה מצוינת. העיר אסרה עליו לשוב אחריה. האב פרסטון עידכן אותו לגבי מעללי ראש העיר – השם חמק כמו דג מפרפר משכלו בכל פעם שעלה על שפתיו של האב היקר. הוא אפילו לא הבין אם אלו היו הצבעות אמיתיות או הצבעות מהסוג שנהוג בדיקטטורות בהם הצבעה לדיקטטור הייתה הפגנת נאמנות, אם האחרון נכון, האב פרסטון לא יהיה רצוי באחוזת ראש העיר משום שהוא לא הצביע עבורו. לא שזה שינה בהרבה. מערכת התקשורת של החללית הותנעה בפנייה. כמובן שלהם הייתה תקשורת.
"כאן בקרת הטיסה של סקטור מוסקבאיה. נא פרט את סיבת בואך."
היה זה אותו הקול ששמע בקייפ קנברל. הוא אמר: "כאן הנרי גנדל מנוגה – " וזרק כמה מספרים " – אני מייצג קבוצת משקיעים שמעוניינת בכדור הארץ. אשמח לדבר עם ראש העיר שלכם."
"אתה מועבר למשרד ראש העיר. יהיה עיכוב קל בשל תוכנת המתרגם שלנו." השיב הקול בטרם השתתק. מוסיקה שזכויות היוצרים עליה פקעו מזמן נוגנה. הוא הבין אותה עוד בטרם האב פרסטון תרגם לו לאנגלית תאגידית. אומנם היה לדובר מבטא מוסקבאי חזק אבל האנגלית בפיו עדיין הייתה ניתנת להבנה. על המרקע עלתה דמותו המעונבת של ראש העיר שחור השיער של כדור הארץ. חליפתו הייתה כחולה כאילו קרא את המאמר שלפיו צבע כחול גורם לו להיראות כמו אדם טוב ואמין. הוא מצמץ כשהבחין בפרסטון מאחוריו.
"כאן ראש העיר. האם יש לך קשר לרוברט גנדל?"
להנרי נדרשו כמה רגעים כדי לזהות את שמו של אחד מבעלי המניות הגדולים ביותר בכל מערכת השמש. הוא היה שולף את שמו במשא-ומתן אף על פי שלא הייתה ביניהם כל קרבת משפחה לפי כל מה שהוא ידע. לא שזה הפריע לו פה.
"קרוב משפחה רחוק." הטעים הנרי בזהירות "אני לא מייצג אותו ברגע הזה."
נדרשו כמה רגעים מורטי עצבים עד שראש העיר השיב: "את מי אתה מייצג?"
הנרי שלף מספר שמות. לעולם הזה לא היו המשאבים לאמת את אמיתותיו. הייתה זו אחת הסיבות שהוא בחר בהם. ראש העיר
ענה: "ארצה לפגוש אותם, מר גנדל."
"מסע באטמוספירה כיום יקר מאד, אדוני." אמר הנרי גנדל "משתמשים כיום כל כך הרבה במעליות חלל עד שזה לא משתלם לתחזק מעבורות. והמחירים של המעבורות עולים עם השנים. אני – "
הייתה השתהות קלה ואז ענה ראש העיר: "תחזור לניגריה, הנרי גנדל." וניתק.
---
"אני מצטער על בזבוז הזמן שלך." אמר הנרי בעודו מחנה את החללית בנמלה, יודע שאדם צריך להיות נואש או טיפש כדי ליפול בהונאה, "ראש העיר הזה החמיץ הזדמנות מצוינת."
האב פרסטון הביט בו בקרירות ואמר, מסמן באצבעותיו לחסידיו, "אני מצטער שהונאת 'הנסיך מניגריה' שלך נכשלה – " זוקף גבה צהובה, "לא כל אמצעי התקשורת פה הושבתו, מר גנדל מניגריה, סליחה, מנוגה."
"אתה שוטר?" שאל מר גנדל, מנגב את הזיעה ממצחו.
האב פרסטון יישר את צווארונו ואמר: "לא. רק עמית לעבודה, מר גנדל. תבין, כשהתאגידים עזבו, הם הותירו כמה אנשים מוכשרים מאד שעובדים איתי עתה – והם עבדו כל הזמן הזה. דרכי ודרכו של ראש העיר העלוב נפרדו בשל חילוקי דעות יצירתיים. והאם בכלל הקשבת לי מקודם?"
ולפני שמר גנדל הספיק לומר מילה, הם שלפו את אקדחיהם החלודים לעברו.
"ועתה, מר גנדל היקר, אתה תמתין." אמר האב פרסטון, כשבריוניו דוחפים בגבו של מר גנדל עם אקדחיהם "עד שיגיע פראייר אחר מהכוכבים עם חללית. אנחנו בינתיים נרושש אותכם. נרושש!"
וירק אחריו כשהושלך הנרי גנדל לעבר הרחבה, בוכה למראה החללית הממריאה בהבנה שרימו אותו, הנוכל הגדול ביותר בכל מערכת השמש. ופראים!
"מהומות מזון בסקטור וושניגטון. התפרעויות בסקטור ברלין. הפסקות חשמל יזומות בסקטור טוקיו."
