שלום רב. גם לי מוגדרת הפרעת נפש, בדומה ל golan2072, גם לי יש הפרעה ביפולארית סוג 2 ופוסט טראומה (אם כי אלו רק כותרות, ומצבו הספציפי של כל מתמודד ייחודי ושונה). לקח לי שנים להתמודד ולהגיע למצב יציב, ועדיין יש אלמנטים המקשים יותרס אך מקבל את העזרה כשאני צריך.
אני גם רופא משפחה, וחלק לא קטן מעבודתי הוא עם מתמודדי נפש, ברמות שונות (בשילוב סיוע מקצועי כמובן), ובעבר התנדבתי ב"אנוש", וסייעתח למתמודדים עם ההתמודדות שלהם, בחלק שלי.
אתייחס למספר דברים:
# המפקד האלמוני, אולם היום יש פחות בושה בלהגיד שאתה מתמודד נפש, אך עדיין יש לא מעט, ויש עדיין הרבה סטיגמה לצערי. העניין בשיפור, אך רחוק מלהיות מובן לכלל הציבור (וגם אז תלוי איזה חתך אוכלוסייה ומיקום). אני אישית, כחלק מהתהליך שלי, מיידע כל מעסיק או מסגרת מקצועית על מצבי, וחברים שלי וחלק מהמכרים גם יודעים, אך זה לא הדבר המרכזי עימו אני פותח הכרות ושיחה.
בנוסף- חלק מהתהליך הנפשי שחלק ממתמודדי הנפש צריך לעבור הוא הפרדה של המחלה מהזהות העצמית- "אני לא ביפולארי, אלא אדם שהוא xyz, ושגם יש לו מחלה ביפולארית". כחלק מכך, חלק לא מועט יעדיף להתמקד בעת משחק בחלקים שלא נוגעים במחלותיהם, ומעדיפים שזה לא יהיה "פיל בחדר".
# משחקי תפקידים כטיפול?
כן, גם אני מכיר מספר נסיונות לשם כך, והאמת שבתחילת תהליך השיקום שלי אחד הדברים שכזר לי הוא המשחק (וגיימינג כפי שציין גולן. אכן מאוד עוזר להסיח את הדעת), אך יש בכך גם סכנות- הזדהות יתר, שימת דגש על המשחק ולא על העולם האמיתי ועוד... המשח לדעתי לא מתאים כמסגרת טיפול. טיפול אכן צריך להיות עם אנשי מקצוע, אם כי המשחקים יכולים להוות מסגרות חברתיות מוגנות יחסית- תקשורת חלקית דרך דמויות, מערכות חוקים יחסית ברורות, עולם דמיוני שכשלונות בו פחות משפיעים על העולן האמיתי וכו'.
# הנגשה?
המממ... נושא מעניין. יש פה מספר מורכבויות:
- מהי ההפרעה הנפשית? וכיצד היא מתבטאית ספציפית אצל אותו אדם? יש הפרעות נפשיות שונות רבות, חומרה ופגיעה תפקודית שונה, מצוקה שונה והתמודדות שונה. האם הקושי הוא במציאת קבוצה והתחלה? בשמירת רצף משחק? באינטראקציה החברתית? בשיקוף נושאים אישיים דרך משחק התפקידים?
- מה התיווך הנדרש? שוב, בהתאם לכתוב מעלה, התערבויות שונות.
- האם כדאי "לשים על השולחן" את נושא ההפרעה הנפשית? קבוצות שונות ומנחים שונים (גם תלוי שיטה), יכולים להרתע מזה. לא מבחינת הדקת מתמודדי נפש, אלא מכיוון שבמהותם משחקי תפקידים משמשים בעיקר כתחביב, לחלק כ Escapism, ולא בהכרח ירצו להביא נושאים כה עמוקים למשחק. אני חושב שצריך מנחה עם הכרות חלקית לפחות עם הנושא.
# דמויות עם הפרעות נפשיות:
זה... בדר"כ מעצבן אותי. כמעט תמיד, כשמישהוא רוצה לשחק "מישהוא עם סכיזופרניה/ ביפולאריות/ OCD", זה מתוך רצון לחקור זאת, אך בלי הבנה מספקת של הנושא, וזה יוצא... כקריקטורה.
מרבית הפרעות הנפש מפרקות לבנאדם את החיים. חייו משתבשים לחלוטיןב תפקוד נפגע קשה. (הי, זה חלק מהגדרות ה DSM!). לוקח שנים לרב להגיע למצב תפקודי, ולעתים גם מצב זה עם מגבלות ותפקוד פגוע. ובחל מההפרעות, התפקוד ילך ויתדרדר עם השנים. לא סתם אחד מהבירורים המרכזיים בכל מחלה כזו הוא תשאול אובדנות... התפקוד הבסיסי פגוע ומשפיע על מרבית תחומי החיים, לפחות עד התייצבות מספקת. לשחק דמויות כאלו כהרפתקנים? שמדי פעם יהיה משחק דמות המדבר על קושי אך אז תתמודד? אותי זה מעצבן...
Cegorach- תוכל אולי לתאר מה האתגרים שאתה רואה בשילוב במשחקי תפקידים? מה היית שוקל/ רוצה בתחום?