ההודעות האחרונות של מירטוקן

הננס מושך בכתפיו, מניח את כוס היין על שולחן קרוב ומוחה את פניו בשרוולו, "לא נראה לי. הברון הוא אדם פרקטי, ויש הרבה סיכון ברדיפת שמו הטוב של אדם חזק כמו תיאידוריאן, גם אישית וגם לשני-יערות. מעט מאוד להרוויח מכל העסק. לא, קשה לי לדמיין אותו מתעסק בזה. אבל נראה שאתה מתעניין בזה במיוחד. למה?", הוא...

"בעיקר טובות הנאה, לפעמים שוחד. קשה לדעת כי אין הוכחות לשום דבר מזה. הוא מנקה אחריו כל שובל. היו גם שמועות על שוחד יותר...אינטימי", הוא מגרד בראשו במבוכה, קאס יכול להישבע שהוא רואה שם מעט סומק. "בכל מקרה, אמרתי לך. אם תרדוף אחריו תעלה חרס בידך. השמועות אומרות שאפילו קראנג הזה ניסה לחפש עליו...

"לא, בכלל לא", הננס מגלגל את עיניו, "אפילו הברון זויס לא היה בשלטון כשתיאודוריאן גר בכפר, בטח לא אני. הוא היה אז ראש המקדש, מרפא גדול שבאו אליו מכל מיני מקומות בממלכה. כבר אז, ואפילו היום, יש אנשים בכפר שמספרים על שוחד שהוא היה לוקח בכל מיני צורות. אבל כל פעם שדבר כזה צף, תמיד יש מי שמשתיק את...

"אני חושב שהוא בא לבקר בשני-יערות לפני כמה שנים", הוא אומר. הוא רגיל להסתכל למעלה כדי לראות את האנשים שהוא מדבר איתם, אבל עכשיו הוא נראה כאילו הוא מנסה להיזכר, היה ״ילד שהלך לאיבוד ביער, והוא סייע לאתר אותו ולהציל אותו מדוב. זה היה עניין גדול בכפר באותו זמן, קשה לשכוח את זה. מדי פעם עוד מדברים...

הארקאן מחייך, "טוב, התוצרת החקלאית שלנו היא מהגדולות בממלכה, וכנראה גם מעבר. קנית לחם לאחרונה? סיכוי טוב שהחיטה גדלה אצלנו. בנוגע לאנשים מעניינים - ישנו הכוהן הראשי, תאודוריאן. ישנו גם האיש ההוא שמתלווה אליכם. קרינג? קראנג? אני די בטוח שהוא משם, אני חושב שראיתי אותו פעם או פעמיים".

"לא ממש, למען האמת", הארקאן מחליט לא לשאול איך קאס גילה זאת רק לאחרונה. נראה כאילו יהיה לו הרבה מה לספר בנושא. "אנחנו די מרוחקים מכל ההמולה של הממלכה, אבל כן עוברים אצלנו סוחרים, אז אנחנו לא באמת מנותקים מכל מה שקורה בה".

הארקאן ממהר לגמוע את הלגימה שקאס הפריע לה, להניח הכוס בצד וללחוץ ידו של קאס, "בחיי, מי היה מאמין שהחיים הפוליטיים חסרי מנוח כל כך, אני שמח שאני יועץ מאגי", הוא מרים את כוסו ומסחרר מעט את היין. "לא, למרות שזה יכול להיות מעניין לבקר שם שוב. שמי הארקאן, היועץ המאגי של הברון זויס, מושל הכפר שני-יערות".

הארקאן מרים גבה בפתאומיות, "לא...בכלל לא. הוא בא לכאן כי הוא היה ברשימת המוזמנים. בכל מה שנוגע לריבון, הברון זויס מאוד סקפטי".

"הוא רצה לתפוס אותם בעצמו, למנוע מהריבון לתפוס אותם כדי להימנע מהסלמה מול וילאס. זה לא ממש עזר, למען האמת. הריבון התערב בסוף וטיפל בחציות הגבול בעצמו. אם תשאל אותי ואת הברון, ההתערבות של הריבון הייתה יכולה להוביל למלחמה", הוא מרים כוס משקה ולוגם ממנה בכבדות.

"כמובן", הוא מביט סביב, כאילו מחפש את לורד זויס בעצמו, "היו לנו מספר תקריות באזור הגבול. היו שמועות על מספר חציות גבול לוילאס. הברון לא אוהב להסתמך על גורמים חיצוניים לכפר, דוגמת ריבון הברק, אז הוא החליט לנסות לטפל בעניין בעצמו".

הוא מושך בכתפיו, "אני לא ראיתי שום דבר מעבר לזה. קצת קשה לראות לעומק הגבול של האימפריה, ראיתי בעיקר את השטח הסמוך אלינו. אני יועץ מאגי, לא פוליטי, אבל זה יכול להיות או סימן טוב או סימן מאוד רע".

"הוא יותר משייך את עצמו ללורד נורברט ריינן, אבל אתה יודע, זה לא באמת אומר הרבה. בעיני זה כמו להגיד 'אני רוצה לחיות חיים שקטים ומשגשגים, בלי צרות מכאן או מכאן', לא? קשה לי להאשים אנשים כאלה, אני לא אשקר", הוא מושך מעט באפו, ומסתכל מסביב, לוודא שלא ראו אותו יותר מדי אנשים. נראה שהוא לא מורגל...

"הוא טיפוס מיוחד, הברון זויס. יש לו דם חם מצד אחד, אבל בכל הנוגע להתנהלות פוליטית הוא מאוד שקול וזהיר. הוא לא...", הארקאן מהסס לרגע, בוחר מילים בקפידה, "הוא לא חסיד גדול של זרים. גם כשזה נוגע לממלכה, הוא לא חסיד גדול של התנהלות יחסי החוץ לאחרונה", הוא מוסיף בהיסוס מה, "אבל הוא תמיד יודע לעשות את...

"שני-יערות, זה השם, כן. אזור יחסית מוכר, הברון דואג שהוא יישאר בין הכפרים המצליחים של הממלכה. בדרכו הייחודית, כמובן", הוא מוסיף בחיוך.

"הרבה מילים גדולות בשביל ננס כמוני", הוא מגרד בראשו, "השם הוא הארקאן, אדוני, היועץ המאגי של הברון דולקוף זויס, או כמו שהוא אוהב לקרוא לי - הקוסם הפרטי שלו. אני מבין שאתה מהגיבורים שלכבודם המשתה הזה, פחות או יותר?"