מהדורה 5 רעיון לקומבו...

[אלחנן]

כל מטיל לחשים בעל גישה ללחשים "יציר סוד" (דרג 1, טקס), ו"הגדלה/הקטנה"(דרג 2).
א. לזמן יציר סוד בצורה מעופפת (עדיפות לאימפ, בעל יכולת היעלמות עם כל משאו),
ב. לקנות חרב מכופפת לעיגול שלם, בקוטר של קצת יותר מחצי ראש (קטגוריית גודל לבחירתך),
ג. להטיל בתחילת קרב "הגדלה",
ד. לתת את החפץ ללא פעולה (אם השה"מ מסכים) ליציר הסוד,
ה. בתורו, יציר הסוד עף מעל אויב בקטגוריית הגודל המתאימה, שלא חובש קסדה, ומניח סביב ראשו את החרב (לאימפ כנראה יהיה יתרון בזריקת הזריזות).
ו. לאבד ריכוז בהגדלה. מוות מיידי.
יעבוד או לא?

 

[המפקד האלמוני]

מוות מיידי לא קיים בחוקים של מו"ד.
באותה מידה, אתה יכול לומר "אני עורף לו את הראש עם החרב הדו ידנית שלי" וכל מה שתעשה זה גלגול פגיעה ו2ק6 נזק + תוספת כוח.

 

[BadBug]

כרגע לא עולה לי בעיה מכנית עם מה שאמרת, אבל טכנית, אף יצור לא ישב ויחכה שיעטפו את הראש שלו בכלי מתכת, כך שגם אם מה שאתה אומר יעבוד, זה לכל הפחות ידרוש גלגול התקפה בחסרון ותזמון מושלם של הקוסם.

 

[אלחנן]

מוות מיידי לא קיים בחוקים של מו"ד.

ברור שכן. לדוגמה: "vorpal sword".

 

[אלחנן]

אף יצור לא ישב ויחכה שיעטפו את הראש שלו בכלי מתכת

אבל אם היצור המעופף מגיע מלמעלה, זה לא נחשב הפתעה?
במיוחד באימפ, שיכול להיות בלתי נראה עד שהוא תוקף.

ותזמון מושלם של הקוסם

למה? פעולה אחת להגדלה, פעולה נוספת לנתינת החרב ליציר סוד, ויציר הסוד שם את החרב בתורו (בהנחה שזה לא נחשב התקפה).

 

[BadBug]

אני כמנחה לא הייתי מאשר דבר כזה כל כך בקלות, גם בהפתעה הראש זז מדי פעם, זה דבר שנעשה בתנועה.
בעקרון מבחינת מספר פעולות אתה צודק, אבל אם תדמיין שהרבה מהדברים בקרב בעצם קורים בבת אחת (התורות הם רק לנוחות האנושית שלנו כשחקנים) אז יש פה גם עניין של תאום איבוד הריכוז בדיוק בשניה הנכונה.
הייתי מאפשר את זה עם כמה גלגולים כמו שציינתי ואולי אפילו גלגול נוסף מצד הקוסם (של ארקנה נניח בDC בינוני -גבוה).
אבל זו רק דעתי, תלוי מאד במנחה ואיך שהוא שופט את הסיטואציה.

 

[nav566]

החוקים לא מכסים את זה, אז זו שאלה של שיפוט. בהחלט דרוש שם איזשהו גלגול התקפה בחיסרון (להשחיל דברים על הראש של מטרה נעה זה לא קל) שיתבטל בגלל הפתעה במידה והאימפ בלתי נראה. אישית, הייתי שופט שהחרב נשברת אם הביטול של ההגדלה מכריח אותה להתכווץ על עצם אחר, בגלל שהמעבר בין גדלים הופך את המבנה שלה לפחות יציב. אם אתה רוצה להחליט שזה קומבו שעובד במשחק שלך, לך על זה. אל תאשים את השה"מ אם הוא מחליט שלא, כי זה לא rules as written וזה מאוד שבור.

 

[המפקד האלמוני]

ברור שכן. לדוגמה: "vorpal sword".

ומילת עוצמה הורגת.

אבל אלה קסמים. חרב סרפילית היא בכלל חפץ קסם אגדי ברמה של חתיכה מהצלב האמיתי.

 

[אלחנן]

זה לא משנה. הנקודה היא, שהמשחק כולו נסמך על הגיון בשטח. אם לדמות אין ראש, אף אחד לא יתעקש שהיא עדיין חיה "כי יש לה עדיין נקודות פגיעה".

 

[the Nerubian]

זה לא משנה. הנקודה היא, שהמשחק כולו נסמך על הגיון בשטח. אם לדמות אין ראש, אף אחד לא יתעקש שהיא עדיין חיה "כי יש לה עדיין נקודות פגיעה".

בחוקים של מו"ד, אם לדמות עדיין יש נקודות פגיעה - זה אומר שלא הצלחת לחתוך לה את הראש.

 

[המפקד האלמוני]

במציאות גם הרבה יותר קשה לכרות איברים ממה שזה נראה. תליינים עם גרזן או חרב יעודיים למשימה (כבדים וחדים במיוחד, לא משהו שמתאים לקרבות) נזקקו ליותר ממכה אחת, בעוד שרופאים כירורגים משתמשים במסור דיסק חשמלי.

יש סיבה למה המציאו את הגיליוטינה.

 

[אלחנן]

בחוקים של מו"ד, אם לדמות עדיין יש נקודות פגיעה - זה אומר שלא הצלחת לחתוך לה את הראש.

לא בהכרח. כל מכה יכולה ליצור 2 השפעות. השפעה של נקודות פגיעה, והשפעה מעשית, שנקבעת על ידי הגיון. לדוגמה, גג נופל עושה 10ק10 נזק, אבל ברור שבניין לא עושה אותו נזק כמו קוטג' דו קומתי. כל הרעיון של המשחק הוא שימוש בהגיון.

 

[אלחנן]

במציאות גם הרבה יותר קשה לכרות איברים ממה שזה נראה.

נכון, אבל כאן לא מופעל שום שריר לפעולה. הטבע עושה את שלו. אין פה אפילו את המגבלה של גדילה, כי פה מדובר בחזרה למקור, שבזה לא מוזכר הגבול הזה.
הבעיה היחידה היא, שהחרב יכולה להתנפץ, כי האטומים שלה מעורערים.

 

[אלחנן]

בגלל שהמעבר בין גדלים הופך את המבנה שלה לפחות יציב

אתה מניח שהמבנה האטומי משתנה, אבל בתיאור הלחש כתוב שהנזק שהדמות עושה מופחת או מוגדל ב 1ק4, מה שמוכיח שההרכב האטומי לא משתנה.

 

[המפקד האלמוני]

שיטת הקרב של מו"ד היא שיטה די מופשטת. במציאות יש אנשים שמתים מהחלקה באמבטיה מצד אחד ואנשים ששורדים יריה בלב מצד שני (היה שוטר מג"ב כזה באינתפאצ'ה השנייה). במציאות, אין לאנשים נקודות פגיעה בכלל.

במסגרת הגיון העולם של מו"ד, אם חרב באורך מטר וחצי לא הורגת אותך במכה אחת, כנראה שגם דברים שהם פחות מזה לא יעשו זאת.
רוצה לעשות קומבו מוזר של התקפה עם להב טבעתי ישר לצוואר? תגלגל גלגול פגיעה (היריב לא יעמוד כמו דביל ויחכה שתלביש עליו את זה) ותגרום לו נזק. הנק"פ שלו ירד לאפס? הצלחת. לא ירד? כנראה שהוא חטף את זה בכתף או זז ברגע האחרון או משהו.

 

[המפקד האלמוני]

כי האטומים שלה מעורערים

בעולם הפנטזיה של מו"ד אולי אין אטומים, יש רק ארבעה יסודות.

 

[nav566]

אתה מניח שהמבנה האטומי משתנה, אבל בתיאור הלחש כתוב שהנזק שהדמות עושה מופחת או מוגדל ב 1ק4, מה שמוכיח שההרכב האטומי לא משתנה.

אני לא יודע איך זה מוכיח את זה בדיוק. אנחנו מדברים פה על קסם. אני יכול להגיד מה שאני רוצה על איך שהוא עובד. קסם הגדלה מעביר משהו מימד באופן חלקי כדי לבצע את ההגדלה, וכשמשהו נמצא בשני מימדים במקביל הוא חלש פי שתיים בכל אחד מהם. אנחנו מדברים פה על דברים שלא יכולים להתקיים מדעית. אני מבין את הכיף בלערב מדע, אבל זה לא פרודקטיבי. השאלה הכי חשובה היא "האם המשחק שלך יותר כיף כתוצאה מזה."

 

[אלחנן]

אני יכול להגיד מה שאני רוצה על איך שהוא עובד.

בהחלט. אבל אם בתור שומר מבוך אתה תתחיל להמציא כללים מעצבנים על איך העולם עובד רק כדי לדפוק רעיונות של שחקנים, אתה שומר מבוך ממש גרוע.

 

[nav566]

בהחלט. אבל אם בתור שומר מבוך אתה תתחיל להמציא כללים מעצבנים על איך העולם עובד רק כדי לדפוק רעיונות של שחקנים, אתה שומר מבוך ממש גרוע.

באמת? כי מה שאתה מציע הוא לא "רעיון יצירתי לפתור בעיה ספציפית". הוא "רעיון יצירתי למשהו שאם אני אאשר אותו לא תהיה לך סיבה לא להשתמש בו כל הזמן והוא ישבור את המשחק לחלוטין." הפואנטה שלי לא הייתה אשכרה להגיד לשחקנים את זה ספציפית כדי לפסול להם רעיונות. הפואנטה הייתה להגיד לשחקנים "וואלה, מגניב בתיאוריה, אבל זה פחות מתאים לי. אני יכול לתת לזה לעשות נזק משמעותי, אבל מוות מיידי זה לא יהיה כי אני רוצה לשמור את המשחק כיף לכולם." ואז השחקנים יגידו "כן, אתה צודק. בואו ננסה לשחק משחק כיף ואינטראקטיבי שבו כולם נהנים."

 

[אלחנן]

כנראה שהוא חטף את זה בכתף או זז ברגע האחרון או משהו.

ואם יודעים בודאות שהוא כן קיבל את זה ישר לראש, נאמר על ידי לחש משאלה, האם גם אז תאמר "כנראה שהוא זז"?
ברור שכל החוקים במשחק הם המלצה, ואם משהו הגיוני, הוא קורה.
בדיוק בשביל הטענה "הוא זז" עושים את הזריקה בחיסרון. אבל אם הצלחת בה, (בד"ק שהשה"מ יחליט), זה פגע בראש, ונמגר הסיפור.