OUT
טוב, עדכנתי את הדמויות שלכם בהודעה הראשית. אני מצטער על המהירות שבה זה מתקדם, אבל אם זה לא ירוץ מהר זה לא ייגמר, אחים שלי. 99% ממה שרץ בפורומים האלה נגמר ומושמד כשהמנחה מת/מותקף/בורח לחו"ל או כשהשחקנים נוטשים. עכשיו יש קטע של רולפליי ככה שיהיה לכם הרבה רולפליי.
סול: לא שלחת לי עדיין את הפלאף של הדמות שלך. אני מחכה.
****
הסבר על קטע הרולפליי:
- במהלך הימים הבאים, החל מעכשיו ועד אזור מוצאי שבת [17.8 עד ה20.8], יהיה לכם זמן חופשי לדיבורים בין הדמויות למשחקי דמות.
- אני מתחיל את הקטע כשאני מדב"ש את כל הדמויות שלכם. אני מדב"ש כי ככה הכי קל להתחיל שיחה. אם מישהו נגד שיספר לי על זה.
- במהלך הזמן הזה אני לא קובע לכם היתקלויות או כל דבר אחר, ואני מאפשר לכם לאלתר ולבצע כל מיני דברים מכאניים [לנסות לבשל, לנסות לקבוע את כיוון ההליכה שלכם, לעשות כושר...]
- לא לנבל את הפה.
- אני לא מחייב אף אחד להשתתף בזה, אבל היי, חלק מההרפתקה הוא שהדמויות הן לא חרבות מהלכות.
IN
אתם מתכנסים מסביב למדורה הקטנה שבת המחצית אייריס הבעירה. כמו כל צוות, אתם ישובים מסביבה בזמן שהיא מבשלת לכם את שני הארנבים שג'ס צד לפני שעה-שעתיים. הריח העולה מהמדורה חזק וטוב, אבל כמו כל צוות טוב אתם יודעים להבעיר את האש ולכסות אותה כך שהחום והריח לא יברחו רחוק.
"הבשר טוב, תודה", אומר
להב, בן האנוש הסייר. מאז שהגעתם הוא מסייע לכולכם בלהתמצא ביערות, מסמן את הדרך כאשר אתם לא רואים אותו ומקפיד לנסות ולשמור על קשר עין עם כל אחד מהצוות שלו. אלה המילים הראשונות שהוא מוציא מפיו לאחר כל היום המייגע והמתיש הזה.
"תודה לך על המחמאה", קורצת בת המחצית
אייריס הכוהנת. היא בשלנית מעולה, ונראה שהיא לא מפחדת מסכנות כמו שחשבתם. קסם המרפא שלה ממש הציל את רגדר שמה.
"העוג הזה היה אפס מאופס", מתרברב
רגדר האלף הלוחם. אתם הכרתם אותו מילדותו, כמו שהכרתם את שאר חבריכם: הוא היה חזק, עצבני ומאורגן. נראה שהמהלומה שחטף לא פגעה בגאוותו כלל וכלל. הוא דווקא נראה מאושש ומחוזק.
"הוא היה חזק באופן מפתיע. אף פעם לא ראיתי דבר כזה", מתווכח
ג'ס השקט. אתם לא ממש מכירים אותו, למרות שראיתם אותו המון פעמים במהלך האימונים שלכם. רובה הקשת שלו גדול כמעט כמוהו והעיניים שלו חדות כמו של נץ.
לאחר מכן משתררת שתיקה ארוכה. הראשון ששובר אותה... היא אייריס... ואחריה כולם.
"תגיד, להב, מאיפה יש לך חרב כזאת גדולה?"
"אף פעם לא ראיתי חרב כזאת. מאיפה באמת היא הגיעה?"
"אני חושב שהיא לא מכאן, מהעולם הישן."
"אבא שלי הוריש לי אותה מסבא שלו וכך הלאה."
OUT
תורכם לשחק. תסיטו את הנושא, תישארו איתו, תנסו לעשות דברים, אני כאן