הכירו משחק של כיבוש גלקסיות, יישוב כוכבי-לכת מרוחקים ומלחמה אחד בשני, זוהי נוסחת ה 4X הקלאסית של משחקי חלל במרוצת השנים, בין אם למחשב או לשולחן. משחק הלוח Tiny Epic Galaxies מבטיח לספק חוויה זו, בקופסה קטנה ובמשחק זריז, של כחצי שעה.

בתור חובב חלל (ומשחקים) מושבע, תמכתי בקמפיין מימון ההמונים של המשחק, וכעת לאחר מספר משחקים בו, הן עם עוד אנשים והן כמשחק סולו, הגיע הזמן לכתוב לו סקירה מעמיקה – ולקבוע האם הוא מספק את הסחורה?

הרכיבים וחוקי המשחק

אני מנצל סקירה זו כדי לרענן את מבנה הסקירות שלי, ולהתחיל דווקא עם הרכיבים ולהסביר דרכם את החוקים.

אז ראשית, המשחק מיועד ל 1-5 שחקנים, כאשר לכל שחקן יש את לוח הגלקסיה שלו שמכיל את המידע הקריטי. במשחק סולו, הופכים את הלוח לצד השני, שמכיל את ה AI של משחק הסולו. זהו לוח המשחק:

אפשר לראות בלוח בצד בימין את מדד האימפריה שלנו, כאשר משדרגים אותה באמצעות אנרגיה או תרבות, וככל שאנחנו מתקדמים ומתפתחים יש יותר חלליות שניתן לשלוח לכוכבי-לכת מרוחקים (המדד האמצעי) ויותר קוביות לגלגל (המדד האמצעי הנוסף). לבסוף המדד השמאלי ביותר הוא כמות נקודות הנצחון: ב-21 נקודות המשחק נגמר, ואפשר לקבל אותן מדרגת האימפריה שלך, מכוכבי-לכת ומהמשימה הסודית.

הצד השמאלי של הלוח מכיל מקום לחלליות שלנו ואת המדד של התרבות / אנרגיה – ככל שאנו צוברים יותר מזיזים את הסמן. באנרגיה משתמשים כדי לגלגל מחדש קוביות ובתרבות משתמשים כדי לנצל קוביה של שחקן אחר. בשניהם אפשר להשתמש כדי לפתח את האימפריה שלנו.

אבל קודם-כל, אני רוצה לדבר על הקוביות: זה בעצם המנוע של המשחק, כאשר כל שחקן בתורו מגלגל מספר קוביות שנקבע לפי מדד האימפריה שלו. הקוביות הן בעלות שש פאות, כאשר לכל פאה יש פונקציה משלה, כפי שניתן לראות בתמונה: הזזת חללית, ייצור אנרגיה או תרבות, התקדמות במדד היישוב (כלכלי או דיפלומטי ולבסוף שימוש במושבה.

קוביות זה מכאניקה נחמדה, אבל הלב של המשחק הוא כוכבי הלכת – במרכז הלוח יש שורה של כוכבי לכת השווים במספרים למספר השחקנים ועוד 2.

על כל קלף של כוכב לכת יש מספר נתונים: כמות נקודות הנצחון שהוא שווה, ההשפעה המיוחדת שלו, ומדד ההתיישבות (וגם הסוג – דיפלומטי או כלכלי) ולבסוף המשאב שהוא מעניק – אנרגיה או תרבות.

הרכיב האחרון בקופסה הוא המשימות הסודיות: כל שחקן מקבל שתי משימות סודיות בתחילת המשחק ובוחר אחת, הן מכילות בונוסים אם השחקן עומד בתנאי מסויים (למשל שולט בהכי מעט כוכבי-לכת)

איכות הרכיבים של Tiny Epic Galaxies היא טובה, והוא בהחלט מגיע בקופסה קטנה שקל להביא אותה לכל מקום, אפילו בנסיעה לחו"ל. שני המינוסים זה איכות הקוביות, שהיא סבירה אבל לא יותר מכך והעובדה שאין קלפי עזר לשחקנים – ולפחות במשחק הראשון, קל להתבלבל בסדר הפעולות.

מהלך המשחק

ב Tiny Epic Galaxies הפעולות שלך מוכתבות על-ידי הקוביות שאתה מגלגל, כמו שתארתי קודם לכן. יש לך גלגול מחדש אחד "חינם", וניתן לגלגל את הקוביות באמצעות אנרגיה. לאחר-מכן אתה מבצע את הפעולות השונות בסדר שאתה בוחר, כאשר אחרי שאתה מחליט לבצע פעולה, שחקנים אחרים יכולים להחליט לעקוב אחרייך, באמצעות ניצול נקודת תרבות – למשל אם השתמשת בקוביה של יצירת אנרגיה, שחקן אחר יכול להשתמש בנקודת תרבות שברשותו כדי גם לייצר אנרגיה.

זו מכאניקה חביבה, ופעם ראשונה שאני נתקל בה במשחק, שמטרתה בין היתר להפוך את המשחק למעניין גם לשחקנים שזה לא תורם – אחרת המשחק הוא רובו ככולו Multiplayer Solitaire.

נחזור למהלך המשחק, יש לכל שחקן מספר בחירות בהתאם לקוביות שהוא גלגל:

-          לשדרג את הגלקסיה שלו, מה שמעניק עוד קוביות ועוד חלליות. זה עולה נקודות תרבות או נקודות אנרגיה.

-          להזיז חללית לכוכב אחר, כאשר ניתן לבחור האם לנחות על הכוכב ולנצל את היכולת המיוחדת שלו (למשל לגנוב אנרגיה משחקן אחר) או ליישב את הכוכב וכך לזכות בנקודות נצחון.

-          לייצר אנרגיה / תרבות, כפי שהסברתי קודם לכן.

-          ל"כבוש" כוכבי-לכת שבהם יש לך חללית במסלול.

ניתן לראות שהמשחק אינו מורכב, למרות שהוא כן יכול לבלבל ואדבר על זאת בהמשך.

סיום משחק מגיע כששחקן ראשון מגיע ל-21 נקודות נצחון, ממשיכים לשחק עד שכל השחקנים השלימו מספר שווה של תורות.

חוויות מהמשחק Tiny Epic Galaxies

מכאניקה שעובדת: המכאניקה במשחק עובדת לא רע בכלל, ואפילו זורמת – ברגע שמבינים איך הדברים עובדים, המשחק עובד מהר ואין תופעה של Analysis Paralysis, קשה להתעכב יותר מדי על תורך.

קוביות זה מגניב, אני חושב שאני חוזר על זה כמעט בכל סקירה של משחק עם קוביות, כנראה שיש לי חולשה לקוביות. מבחינת מזל, מכיוון שיש הרבה גלגולים במשחק, ואפשר לגלגל מחדש, אלמנט המזל הוא די נמוך (למרות שעדיין קיים – באחד המשחקים שלי היה סיכוי נמוך אך אפשרי לנצחון אם הקוביות היו יוצאות טוב).

לעקוב אחרי פעולות זו לטעמי הייחוד העיקרי של המשחק, ומה שבעצם מעניק לו את העומק שלו. העובדה ששחקן טוב יעקוב אחרי הפעולות של היריבים שלו, מנטרלת את השפעת המזל והקוביות של המשחק עוד יותר. אם זה נשמע לכם מדהים, כנראה שתיהנו מ Tiny Epic Galaxies.

חסרה התרגשות במשחק: על הנייר אנחנו תרבויות בין-גלקטיות שנלחמות על שלטון בכוכבים מרוחקים. בפועל, זה לא ממש מרגיש ככה. המשחק היה יכול להיות בקלות משחק על חברות רכבת שחוקרות את ארצות הברית, עולם פנטזיה על גילדות מכשפים או כל דבר אחר. בתור חובב חלל, זה מאכזב, הוא ממש לא מרגיש כמשחק מד"ב, למרות כל העטיפה היפה שיש למשחק.

כסולו, הוא מאכזב: Tiny Epic Galaxies מציע גם אפשרות לשחק בו כסולו. בפועל, בגלל החוסר בת'מה הוא פשוט מרגיש כמו תרגיל מכאני עם קוביות. לא מרגש במיוחד וגם לא מעניין. לא מומלץ ככזה. ייתכן שאני בדעת מיעוט, כי המשחק כן זכה בתואר משחק הסולו ל-2015 של Boardgamegeek...

זמן משחק ארוך: הקופסה מבטיחה לנו 30 דקות, אבל זה שקר. אני לא הצלחתי לסיים משחק בזמן כזה, בקושי בשעה. ולצערי גם אחרי שמכירים את המשחק, זמן המשחק לא מתקצר משמעותית, פשוט בגלל כמות ההחלטות במשחק וגם המכאניקה של המעקב – שגורמת לשחקנים להתלבט. זמן משחק של שעה הוא לא ארוך מאוד, אבל זה בהחלט לא פילר או משחק טקטי מהיר.

השורה התחתונה, Tiny Epic Galaxies

תמכתי במימון ההמונים של Tiny Epic Galaxies עקב שלוש סיבות: זמן משחק קצר, קופסה קומפקטית ומשחק עם ת'מה חללית. מתוך השלוש, רק אחת באמת קיימה את ההבטחה – המשחק מגיע בקופסה קומפקטית ועם רכיבים באיכות טובה. אבל לא מדובר במשחק קצר במיוחד, ובטח שלא מדובר במשחק עם ת'מה של חלל – כמו שכתבתי קודם, הוא מכאני מאוד ולא באמת משדר מאבק בין-גלקטי.

בסופו של יום Tiny Epic Galaxies הוא משחק נחמד, אבל בעידן של היום יש לטעמי המון משחקים טובים בשוק, ו TEG לא מתלבט מעליהם. יתכן שאת תאהבי אותו יותר ממני, ולכן ההמלצה שלי היא קודם לשחק בעותק של מישהו אחר ואז להחליט האם לרכוש אותו.