רומלאוס מהנהן ומעביר את הלהב על הצוואר של שומר היער, חותך את גרונו באבחה מהירה ואז נותן לו ליפול לאדמה.
המצוד - עץ משחק (מו"ד 5, 3/3)
- מחבר/ת הנושא מירטוקן
- תאריך התחלה
אתם עוזבים את המקום, שני אנשיו של כיגן שנשארו בחוץ הספיקו לחפור את מפולת הסלעים לכדי פתח שתוכלו לעבור בו.
כשאתם יוצאים מהמבנה, השמש כבר מתחילה לשקוע, ורוח קרירה נושבת בליטוף, מעבירה בכם צמרמורת. אנשיו של כיגן דואגים להוציא את הגופה ולנקות מעט מהאפר שנותר.
"אני רוצה להודות לכם, בשם כל הכפר", כיגן פונה אליכם, "עשיתם הרבה בשביל להציל את השדות שלנו. אני מקווה שאת הנזק של השדות והמשכן נצליח לתקן עד שנה הבאה. זאת המון עבודה, אבל...טוב, זה לא הבצל הכי חריף שאכלנו", הוא מחייך, "כשנגיע לכפר, אתן לכם את התשלום, ואם תרצו, תוכלו להישאר כאן לעוד כמה לילות. את מה שקרה כאן צריך לחגוג".
כשאתם יוצאים מהמבנה, השמש כבר מתחילה לשקוע, ורוח קרירה נושבת בליטוף, מעבירה בכם צמרמורת. אנשיו של כיגן דואגים להוציא את הגופה ולנקות מעט מהאפר שנותר.
"אני רוצה להודות לכם, בשם כל הכפר", כיגן פונה אליכם, "עשיתם הרבה בשביל להציל את השדות שלנו. אני מקווה שאת הנזק של השדות והמשכן נצליח לתקן עד שנה הבאה. זאת המון עבודה, אבל...טוב, זה לא הבצל הכי חריף שאכלנו", הוא מחייך, "כשנגיע לכפר, אתן לכם את התשלום, ואם תרצו, תוכלו להישאר כאן לעוד כמה לילות. את מה שקרה כאן צריך לחגוג".
עבודה טובה, קולה של החנית המדברת מהדהד בראשך, יש בך עוצמה אצורה, ואני אדאג לשחרר אותה. היה עירני ועמוד על המשמר מהסכנות הבאות.
META
הד"ק להצלחה בגלגול הצלה מהברק של החנית כעת שווה לד"ק הטלת הלחשים שלך.
META
הד"ק להצלחה בגלגול הצלה מהברק של החנית כעת שווה לד"ק הטלת הלחשים שלך.
"אנחנו צריכים לחזור לספינה שלנו" סולסס משיב לחקלאי הזקן בקול יבש כשהוא מביט לעבר האחרים לא בטוח שהם בכלל רוצים לעבור דרך הכפר אם הם לא רצו לבקר את האורקל.
'סכנות באות?' סולסס מנסה לשאול בתוך ראשו 'את יודעת משהו על היושב בכס השחור באגם האדום או על דריאדת הלהבות?'
"אנחנו נזדקק לכמה רגעים." מודה רומלואס, "עד כמה שאני שהזמן נגדנו, יהיה לנו מספיק זמן לעבור בכפר, אם לא למנוחה אז לפחות בשביל להצטייד ולחבוש את הפצעים שלנו."
"כמה זמן בכלל עבר?" ארים מגרד בראשו בתהיה. "אני מציע שאחד או שניים מאיתנו יחזרו לספינה כדי לראות מה קורה שם או אם מישהו צריך עזרה עם משהו. יש לכם סוסים בכפר?" הוא שואל את כיגן.
לאנה מביטה בחלחלה בגופתו של שומר היער, אך משקשקת את ראשה לבסוף. המטורף הזה קיבל את מה שמגיע לו.
"היי, כיגן" היא שואלת את החקלאי, "אפשר לשאול אותך מה אתה יודע אודות האורקל? כמה זמן היא מנבאת לכם, מאיפה הגיעו הכוחות שלה?"
"היי, כיגן" היא שואלת את החקלאי, "אפשר לשאול אותך מה אתה יודע אודות האורקל? כמה זמן היא מנבאת לכם, מאיפה הגיעו הכוחות שלה?"
"יש לנו כמה סוסים שנוכל לתת לכם. זה עדיין יהיה מעט יותר ממה שאנחנו חייבים לכם, אבל נשמח לעזור לכם בזה", הוא אומר באהדה כלפי ארים.
"לפי המסורת, האורקל מנבאת לנו דורות אחורה", הוא עונה בעניין, "האגדה מספרת שהיא בין הבודדות שעלו למעמד האורקל אחרי שעזרה לקטול רוע חזק שישב באדמה. טירי ופרסא נתנו לה את יכולת הניבוי כשנהייתה קשישה, ומאז היא יושבת כאן. אני מאמין שסירט, כוהן של טירי, יוכל לספר לך על זה יותר. הוא גר בקימיטס, אבל הוא מגיע לעיתים קרובות למקדש לצורך תחזוקה וטקסים".
לאחר כמה שעות הליכה, אתם מגיעים אל הכפר החשוך. הכוכבים משובצים בשמיים מעליכם, ורוח קלילה נושבת בין העלים שברחובות הכפר. הבתים מוארים בכמה אורות כתומים חלשים, מתגרים בכוכבים שמעליהם.
"איך אני יכול לגמול לכם, המשחררים מן העול, בשם כולנו?", כיגן אומר לבסוף, נעמד מולכם וקד קידה קטנה, ידיו שלובות מאחורי גבו.
"לפי המסורת, האורקל מנבאת לנו דורות אחורה", הוא עונה בעניין, "האגדה מספרת שהיא בין הבודדות שעלו למעמד האורקל אחרי שעזרה לקטול רוע חזק שישב באדמה. טירי ופרסא נתנו לה את יכולת הניבוי כשנהייתה קשישה, ומאז היא יושבת כאן. אני מאמין שסירט, כוהן של טירי, יוכל לספר לך על זה יותר. הוא גר בקימיטס, אבל הוא מגיע לעיתים קרובות למקדש לצורך תחזוקה וטקסים".
לאחר כמה שעות הליכה, אתם מגיעים אל הכפר החשוך. הכוכבים משובצים בשמיים מעליכם, ורוח קלילה נושבת בין העלים שברחובות הכפר. הבתים מוארים בכמה אורות כתומים חלשים, מתגרים בכוכבים שמעליהם.
"איך אני יכול לגמול לכם, המשחררים מן העול, בשם כולנו?", כיגן אומר לבסוף, נעמד מולכם וקד קידה קטנה, ידיו שלובות מאחורי גבו.
הססססססססססס, הקול מלחשש, צרות באות בצרורות. היושב בכס מחפש כניסה לתוך עולמנו, והדריאדה היא המפתח שלו, אם כי אני לא יודעת כמה היא מכירה בכך.
"כסף זה תמיד פתרון." אומר רומלאוס את האמת המרה.
"זה אומר שאני מקבל את החלק שלו." מסביר רומלאוס, לא ברור אם הוא מנסה לספר בדיחה או שהוא רציני.
"אני לא צריך כסף כרגע. יש לי מספיק. אבל ארוחה טובה לא תזיק."
רומלאוס מושך כתפיים בחיוך לא מוצלח. "זה אומר שאני מקבל אגם את החלק שלו." הוא מסביר באגביות. "מה איתך?" הוא שואל את לאנה, "אנחנו חולקים את התשלום ל2?" הוא שואל במידה והיא לא הולכת להצטרף בדעתה לשנים האחרים.
לאנה מהרהרת בדבריו של כיגן, נראה שהיא לא כל כך שמה לב לשיחה. "המממ...? אה, בטח, חד אוזן, נשמע טוב." היא עונה לרומאלוס בהיסח דעת. היא מוציאה את המיימיה שלה, שופכת קצת מים על ידייה ושוטפת איתם את פניה. "שנזוז? אני גוועת ברעב."
הדרך חזרה מרגישה לכם יותר מהירה. כשאתם מגיעים לכפר, השמש כבר עזבה את השמיים, והשאירה קו דק של גוונים אדומים-סגולים מעל האופק.
פילוס הזקן יושב על כיסאו בכניסה לבית, מחייך כשהוא רואה אתכם חוזרים.
"מה בפיך, בן?", הוא שואל.
"מצאנו את מקור הבעיה. כוהן משוגע של איזה ישות, שהביא איתו את הגולגלות הארורות שהציתו את השדות, לא הצלחתי לגלות למה. אבל הבעיה הזאת נפתרה. עכשיו צריך לשקם את היכל האורקל, ונוכל לחזור להתמקד בשיקום השדות".
חיוכו של פילוס כמעט מאיר את המרפסת החשוכה, ונראה שאין מאושר ממנו.
"ואני מניח שהרבה מהתודה נתונה גם לכם, אנשים אמיצים", הוא אומר לפמלייתו של כיגן, ולכם.
כין בתגובה מהנהן, "כן, והם יבואו על שכרם, אל תדאג אבא. הם יתארחו אצלנו בבית עד שיחליטו שהם צריכים לחזור. תיכנסו בינתיים פנימה, אחותי בוודאי כבר הכינה ארוחת ערב".
פילוס הזקן יושב על כיסאו בכניסה לבית, מחייך כשהוא רואה אתכם חוזרים.
"מה בפיך, בן?", הוא שואל.
"מצאנו את מקור הבעיה. כוהן משוגע של איזה ישות, שהביא איתו את הגולגלות הארורות שהציתו את השדות, לא הצלחתי לגלות למה. אבל הבעיה הזאת נפתרה. עכשיו צריך לשקם את היכל האורקל, ונוכל לחזור להתמקד בשיקום השדות".
חיוכו של פילוס כמעט מאיר את המרפסת החשוכה, ונראה שאין מאושר ממנו.
"ואני מניח שהרבה מהתודה נתונה גם לכם, אנשים אמיצים", הוא אומר לפמלייתו של כיגן, ולכם.
כין בתגובה מהנהן, "כן, והם יבואו על שכרם, אל תדאג אבא. הם יתארחו אצלנו בבית עד שיחליטו שהם צריכים לחזור. תיכנסו בינתיים פנימה, אחותי בוודאי כבר הכינה ארוחת ערב".
רומלאוס נכנס פנימה, הוא רוצה לסיים את היום הזה, לקבל את התשלום שלו ולצאת חזרה לספינה.
גם ארים נכנס פנימה, מלקק את שפתיו.
אתם הולכים לישון, שבעים ומרוצים, וקמים למחרת בבוקר לעוד ארוחה חמה ומדשנת. כשאתם מסיימים, כיגן מחכה לכם בחוץ, שלושה סוסים גדולים ואחד קטן מחכים לכם מחוץ לבית.
הדרך חזרה לעיר מתנהלת בנינוחות. מזג האוויר נוח, השמש נעימה, בבטנותיכם מתעכלת לה ארוחה חמה ועל שניים מן האוכפים מתנודדים שקי עור מלאים בשלוש-מאות מטבע לשק.
מבטיכם מופנים פעם אחרונה אל הכפר וההר המיתמר מעליו, מסתיר בתוכו סודות ופלאים.
לאחר כמה שעות רכיבה בודדות, קימיטס נגלית לפניכם בשנית, הפעם מהצד של היבשה.
נראה שהעיר לא הושפעה כמעט מכל התרחיש בכפר, למעט מחיר הבצל שעלה מעט. מלבד זאת, היא עמוסה, צבעונית, ושוקקת חיים ופעילות.
מה אתם עושים מכאן?
הדרך חזרה לעיר מתנהלת בנינוחות. מזג האוויר נוח, השמש נעימה, בבטנותיכם מתעכלת לה ארוחה חמה ועל שניים מן האוכפים מתנודדים שקי עור מלאים בשלוש-מאות מטבע לשק.
מבטיכם מופנים פעם אחרונה אל הכפר וההר המיתמר מעליו, מסתיר בתוכו סודות ופלאים.
לאחר כמה שעות רכיבה בודדות, קימיטס נגלית לפניכם בשנית, הפעם מהצד של היבשה.
נראה שהעיר לא הושפעה כמעט מכל התרחיש בכפר, למעט מחיר הבצל שעלה מעט. מלבד זאת, היא עמוסה, צבעונית, ושוקקת חיים ופעילות.
מה אתם עושים מכאן?
לאחר חיפוש קצר ויעיל, לאנה מוצאת את המקדש של טירי, מבנה עץ מהודר וממורק, דפנותיו מעוטרים בזהב. הכניסה אליו כוללת ורנדה בעלת ארבעה עמודי תמך בגובה שני מטרים, ושתי דלתות עץ כבדות ממתינות להיפתח, עליהן חותם של ראש פונה הצידה, ממצחו מזדקרות קרני שור.
פנים המקדש גם הוא עשוי מעץ ממורק, הריצפה מעוטרת שתי וערב בקרשי עץ ממורקים, ועמודי תמך מחזיקים תקרה גבוהה מעץ בהיר, שמקנה תחושה מאירה יותר למקום.
שורה של כלי עבודה פרושה בצד הדלת, ובהמשך ההיכל עומד מזבח אבן, מתחת לפסל גדול של מאזני ברזל. מול המזבח עומד ומתפלל איש בבגדים אפורים מהודרים, שיערו ארוך ושחור, גולש קצת מעבר לכתפיו.
פנים המקדש גם הוא עשוי מעץ ממורק, הריצפה מעוטרת שתי וערב בקרשי עץ ממורקים, ועמודי תמך מחזיקים תקרה גבוהה מעץ בהיר, שמקנה תחושה מאירה יותר למקום.
שורה של כלי עבודה פרושה בצד הדלת, ובהמשך ההיכל עומד מזבח אבן, מתחת לפסל גדול של מאזני ברזל. מול המזבח עומד ומתפלל איש בבגדים אפורים מהודרים, שיערו ארוך ושחור, גולש קצת מעבר לכתפיו.
"טוב, כל הסיפור המעיק הזה היה בגלל שהקולגה שלי אמר שיש לו מידע לתת לנו." אומר רומלאוס, "אני מניח שנחזור לפונדק שבו פגשנו אותו? נסגור את הסיפור סופית ונקבל את המידע שהוא הבטיח לנו."
"אה נכון, היינו אמורם לקבל משהו בתמורה. אני מסכים עם רומלאוס. זה בסדר שאני אקרא לך רומי? זה יותר קליט. חוץ מזה, לא תזיק לי כרגע כוס משקה טובה."
הוא חושב שניה. "אתם בכלל זוכרים איפה הטברנה?"
הוא חושב שניה. "אתם בכלל זוכרים איפה הטברנה?"
