פרוזי- אל-חי.
(המדריך לשה'ם, לא הועיל לי, אז מכאנית אני די ממציא ואשמח לעזרה)
המדורה. מקור החום היחיד בהרפתקה הארורה והקפואה הזאת. הוא בסך הכול רצה להגיע לעיירה הבאה. הסופה הארורה. עם הרוח המיבבת הארורה הרגה את הסוס שלו, והתיק שלו אבד.
גריק נאלץ להלחם בדוב כדי להכנס למערה הזאת, ובדרך לא דרך הצליח להצית מדורה קטנטנה. הוא היה מורעב, אבל הוא היה מותש מכדי אפילו לעשות משהו עם בשר הדוב.
ואז.. המדורה החלה להבהבה. אנקה מיוסרת הדהדה. רוח כפור נשבה אל תוך המערה.
גריק נעמד מניף את גרזנו המגואל בדם בדריכות.
עוד יללת סבל. הוא מבין שהיא נשמעת אנושית.
גריק מהסס. הבטחון היחסי של המערה היה מנחם. אבל מישהו בחוץ, כל כך קפוא שאפילו הזעקות שלו לעזרה רועדות.
אבל.. לו הוא היה נתקע בחוץ, לא היה מתפלל שמישהו במצב מעט טוב יותר, היה יוצא לעזרתו?
גריק לחש לעצמו בחיוך קודר:"מצפון, הנסיונות שלך להתנקש בי עלולות להצליח יום אחד.' ועם זה רטט החוצה.
ערפל כבד וכסוף עירפל את הכול, וגרם לעולם להראות כחלום תעתועים.
צללית דמוית אנוש דידתה לעברו.
"ח.... ו... ו.... ו....ם..." נשמעה יבבה מתחננת.
גריק הרגיש קור צורב, אבל הוא התקדם לעבר הדמות המיוסרת. "הכ-כול בסדר חבר. יש מדורה במערה! נד-נדאג לך!' הוא ניסה לצעוק, אבל הוא חש כמעין אגרוף של קור נסגר על גרונו, גורם לו להשתנק השתעלות.
הדמות התקרבה עוד, והכפור גבר. 'ח ו ו ו ו ו ו ם....' היא התחננה.
גריק נאבק לא ליפול,למרות שאיבד תחושה ברגליו.
כעת רגליים ספורןת ממנו נחשפו פנים אנושיות, סגולות וקפואות מקור,אוזנו שבורה בחתך חלק עיניו בולטות ולסתו נעולה בקרח כשהוא מיבב בתחינה.
אדים נתעבו מנחירי אפו הקפוא.
גריק ניסה לזעוק והשתעל. הוא התחרט. הוא רצה לחזור למערה,ולהתכרבל בתוך גופת הדוב.
הוא הסתובב, אבל יד קפואה שהוא הצליח להרגיש בקושי על זרועו הרועדת תפסה בו.
הוא הסתובב רק כדי לראות את פני האיש הקפוא מקרוב.
הוא חיבק אותו בכמיהה.
לא נשמעה זעקה.
המדורה במערה כבתה.
זאת מפלצת שלקוחה ממערכה מעולם אלטרנטיבי של הפוני הקטן שלי, בעולם באווירה רוסית-נורדית-נרניה...
בגדול, החבורה נאבקת להשיב את האביב לעולם,ונלחמת בנסיכת החורף, סופת יבבות.
אבל המשחק ההוא מת, אבל אני חושב שזה לא בעיה להשתמש בפלאף של חלק מזה למו'ד.
---
למרות המוניטין האפל שלה, סופת יבבות אינה חסרת רחמים. למעשה היא כאובה,ואבלה את סבלו של כל אחד. לעתים היא הורגת אנשים, כי היא מעדיפה להתאבל עליהם מלשהוא אותם.
לעתים היא ממש נדיבה!
לעתים שוטים מוצאים את עצמם בכפור שלה לא מוכנים ועומדים למות.
בנשימתם האחרונה אם הם קוראים בשמה, הנסיכה סופת יבבות תופיע בפניהם ותציע להם אלמוות. "האם תרצה לנוח,או להישאר כך,חי?" אם הם מסכימים, היא מקפיאה אותם במצב הזה. בנשימתם האחרונה, קפואים ללא יכולת להתחמם, אך עדיין סובלים וכמהים לחום.
לכן, הם לא בדיוק אל-מתים. הם... אל-חיים.
הם אינם זקוקים למזון ונוזלים, הם אינם מזדקנים או חולים, אבל הם ממשיכים לנשום את נשימתם האחרונה לנצח.
הם גם אינם מרושעים, הם נואשים לחום- אבל הכול קופא סביבם.
הם סובלים בגהנום הזה, אבל הם עדיין פוחדים מהמוות.
----
סוג- מקולל? אל-חי?
דרג'ש- 8
נק"פ- 18
מהירות-15 רגל.
כוח 13(+1
זריזות 4(3-
חוסן-18 (+4
חוכמה- 10
תבונה-11
כריזמה-8(1-
גלגול הצלה: חוסן+6
חסינות- אש
חסינות קור
רגישות- קולי
יכולת פסיבית- ענן ערפל.
ברדיוס 20 רגל, הפרוזי מכוסה ערפל ומצריך גלגול תפיסה מוצלח של 10 ומעלה כדי לראות אותו, אחרת התקפות טווח נעשות בחדרון. ניתן חנסות זאת כל סיבוב כפעולה חופשית, לאחר הצלחה לערפל אין השפעה מכאנית על זה שהצליח.
הילת כפור- ברדיוס של 90 רגל אליו, נחשב שטח לחציה בגלל הקור.
ברדיוס של 60 רגל מי שנמצא שם צריך לעבור גלגל הצלה חוסן 10 או לחטוף 1 נזק של קור.
ברדיוס 30 רגל גלגל הצלה חוסן 12 ובכשלון לחטוף 1ק3 נזק קור.
ברדיוס 10 רגל גלגול הצלה חוסן 14 ובכשלון לחטוף 1ק4 נזק קור ולחטוף הלם )Stun( ל1ק4 סיבובים.
מגע- הפרוזי ינסה לגעת ולחבק כל גוף עם דם חם, הוא מתקיף ב+2 ואם הוא מצליח הוא מכאיב בנזק של 1ק6 קור ועל הנפגע לעבור גלגול הצלה חוסן 15 או לסבול מהלם ל1ק4 סיבובים.
במהלך ההלם, הוא יסבול 1 נזק קור כל סיבוב של הלם.
חיבוק- אחרי פגיעה מוצלחת הוא ינסה לחבק את המטרה שלו, בהאבקות (+2)
אם הוא מצליח, כל סיבוב שהוא נועל את הקורבן בחיבוק, הקורבן סובל מ1 נזק קור ועליו לגלגל הצלה לחוסן16 או לחטוף הלם ל1ק4 סיבובים ו1ק6 נזק קור. (נזקי הקור יכולים להצטבר.)
נקנ-
אני מתאר לעצמי שזה בעיקר מעצבן להתעסק איתו. הגנות, הילת נזק.
אני חושג ש1200 זה הגיוני?
(המדריך לשה'ם, לא הועיל לי, אז מכאנית אני די ממציא ואשמח לעזרה)
המדורה. מקור החום היחיד בהרפתקה הארורה והקפואה הזאת. הוא בסך הכול רצה להגיע לעיירה הבאה. הסופה הארורה. עם הרוח המיבבת הארורה הרגה את הסוס שלו, והתיק שלו אבד.
גריק נאלץ להלחם בדוב כדי להכנס למערה הזאת, ובדרך לא דרך הצליח להצית מדורה קטנטנה. הוא היה מורעב, אבל הוא היה מותש מכדי אפילו לעשות משהו עם בשר הדוב.
ואז.. המדורה החלה להבהבה. אנקה מיוסרת הדהדה. רוח כפור נשבה אל תוך המערה.
גריק נעמד מניף את גרזנו המגואל בדם בדריכות.
עוד יללת סבל. הוא מבין שהיא נשמעת אנושית.
גריק מהסס. הבטחון היחסי של המערה היה מנחם. אבל מישהו בחוץ, כל כך קפוא שאפילו הזעקות שלו לעזרה רועדות.
אבל.. לו הוא היה נתקע בחוץ, לא היה מתפלל שמישהו במצב מעט טוב יותר, היה יוצא לעזרתו?
גריק לחש לעצמו בחיוך קודר:"מצפון, הנסיונות שלך להתנקש בי עלולות להצליח יום אחד.' ועם זה רטט החוצה.
ערפל כבד וכסוף עירפל את הכול, וגרם לעולם להראות כחלום תעתועים.
צללית דמוית אנוש דידתה לעברו.
"ח.... ו... ו.... ו....ם..." נשמעה יבבה מתחננת.
גריק הרגיש קור צורב, אבל הוא התקדם לעבר הדמות המיוסרת. "הכ-כול בסדר חבר. יש מדורה במערה! נד-נדאג לך!' הוא ניסה לצעוק, אבל הוא חש כמעין אגרוף של קור נסגר על גרונו, גורם לו להשתנק השתעלות.
הדמות התקרבה עוד, והכפור גבר. 'ח ו ו ו ו ו ו ם....' היא התחננה.
גריק נאבק לא ליפול,למרות שאיבד תחושה ברגליו.
כעת רגליים ספורןת ממנו נחשפו פנים אנושיות, סגולות וקפואות מקור,אוזנו שבורה בחתך חלק עיניו בולטות ולסתו נעולה בקרח כשהוא מיבב בתחינה.
אדים נתעבו מנחירי אפו הקפוא.
גריק ניסה לזעוק והשתעל. הוא התחרט. הוא רצה לחזור למערה,ולהתכרבל בתוך גופת הדוב.
הוא הסתובב, אבל יד קפואה שהוא הצליח להרגיש בקושי על זרועו הרועדת תפסה בו.
הוא הסתובב רק כדי לראות את פני האיש הקפוא מקרוב.
הוא חיבק אותו בכמיהה.
לא נשמעה זעקה.
המדורה במערה כבתה.
זאת מפלצת שלקוחה ממערכה מעולם אלטרנטיבי של הפוני הקטן שלי, בעולם באווירה רוסית-נורדית-נרניה...
בגדול, החבורה נאבקת להשיב את האביב לעולם,ונלחמת בנסיכת החורף, סופת יבבות.
אבל המשחק ההוא מת, אבל אני חושב שזה לא בעיה להשתמש בפלאף של חלק מזה למו'ד.
---
למרות המוניטין האפל שלה, סופת יבבות אינה חסרת רחמים. למעשה היא כאובה,ואבלה את סבלו של כל אחד. לעתים היא הורגת אנשים, כי היא מעדיפה להתאבל עליהם מלשהוא אותם.
לעתים היא ממש נדיבה!
לעתים שוטים מוצאים את עצמם בכפור שלה לא מוכנים ועומדים למות.
בנשימתם האחרונה אם הם קוראים בשמה, הנסיכה סופת יבבות תופיע בפניהם ותציע להם אלמוות. "האם תרצה לנוח,או להישאר כך,חי?" אם הם מסכימים, היא מקפיאה אותם במצב הזה. בנשימתם האחרונה, קפואים ללא יכולת להתחמם, אך עדיין סובלים וכמהים לחום.
לכן, הם לא בדיוק אל-מתים. הם... אל-חיים.
הם אינם זקוקים למזון ונוזלים, הם אינם מזדקנים או חולים, אבל הם ממשיכים לנשום את נשימתם האחרונה לנצח.
הם גם אינם מרושעים, הם נואשים לחום- אבל הכול קופא סביבם.
הם סובלים בגהנום הזה, אבל הם עדיין פוחדים מהמוות.
----
סוג- מקולל? אל-חי?
דרג'ש- 8
נק"פ- 18
מהירות-15 רגל.
כוח 13(+1
זריזות 4(3-
חוסן-18 (+4
חוכמה- 10
תבונה-11
כריזמה-8(1-
גלגול הצלה: חוסן+6
חסינות- אש
חסינות קור
רגישות- קולי
יכולת פסיבית- ענן ערפל.
ברדיוס 20 רגל, הפרוזי מכוסה ערפל ומצריך גלגול תפיסה מוצלח של 10 ומעלה כדי לראות אותו, אחרת התקפות טווח נעשות בחדרון. ניתן חנסות זאת כל סיבוב כפעולה חופשית, לאחר הצלחה לערפל אין השפעה מכאנית על זה שהצליח.
הילת כפור- ברדיוס של 90 רגל אליו, נחשב שטח לחציה בגלל הקור.
ברדיוס של 60 רגל מי שנמצא שם צריך לעבור גלגל הצלה חוסן 10 או לחטוף 1 נזק של קור.
ברדיוס 30 רגל גלגל הצלה חוסן 12 ובכשלון לחטוף 1ק3 נזק קור.
ברדיוס 10 רגל גלגול הצלה חוסן 14 ובכשלון לחטוף 1ק4 נזק קור ולחטוף הלם )Stun( ל1ק4 סיבובים.
מגע- הפרוזי ינסה לגעת ולחבק כל גוף עם דם חם, הוא מתקיף ב+2 ואם הוא מצליח הוא מכאיב בנזק של 1ק6 קור ועל הנפגע לעבור גלגול הצלה חוסן 15 או לסבול מהלם ל1ק4 סיבובים.
במהלך ההלם, הוא יסבול 1 נזק קור כל סיבוב של הלם.
חיבוק- אחרי פגיעה מוצלחת הוא ינסה לחבק את המטרה שלו, בהאבקות (+2)
אם הוא מצליח, כל סיבוב שהוא נועל את הקורבן בחיבוק, הקורבן סובל מ1 נזק קור ועליו לגלגל הצלה לחוסן16 או לחטוף הלם ל1ק4 סיבובים ו1ק6 נזק קור. (נזקי הקור יכולים להצטבר.)
נקנ-
אני מתאר לעצמי שזה בעיקר מעצבן להתעסק איתו. הגנות, הילת נזק.
אני חושג ש1200 זה הגיוני?
