''תנו לו ארוחה טובה ומצאו לו רופא. הוא ביצע את עבודתו כראוי'', אומר קונראד בקול חסר רגש. המצב רע, המצב גרוע. היארל נצור במערות, ניסיון ההשתלטות כשל, ואפילו את הכפרים הם לא הצליחו לבזוז. הוא רוצה לצרוח, לבכות... אבל לורד לא צורח ולא בוכה. לוקרטיה היתה יודעת להרגיע אותו... לא, הוא לא יחשוב עליה. היא מתה, והמתים נשארים מתים. הוא שוקל לרגע לומר לאדוארד להביא לו יין טוב, אבל נמלך בדעתו. צרותיו לא יעלמו אם ישתכר. הוא מנסה לפשפש במוחו בקדחתנות אחרי כל רמז מהספרים שקרא... מה כנף שחורה היה עושה במצב כזה?
שעתיים עוברות וקונראד עייף, אבל הוא מצא פיתרון. הוא מזמן אליו את סר אלברט ארצ'ר. ''הפעם אתה תפקד על משימה מיוחדת, סר'', העיט השחור אומר, עומד, בעוד בן שיחו יושב באוהל ולוגם מכוס יין. רב הקשתים יודע כיצד הלורד אוהב ''לשוחח''. ''אתה תיקח את כל השוורים והפרים שבזזנו, ובלילה, רצוי ערפילי וסמיך, תצמיד לפידים לקרניהם ותשחרר אותם במחנה הצר. הם יזרעו בהלה אדירה, ועד שהאויב ישים לב במי הוא נלחם הדובריינים כבר יספיקו להימלט. אשלח הלילה נץ עם הודעה ליארל דאגמאר. משוחרר''.
עד הערב, קונראד כותב מכתב קצר ותמציתי ליארל שמסביר לו שכשיראה מהומה גדולה פורצת וצלילי קרב במחנה הצר, עליו להימלט עם אנשיו במהירות האפשרית. הנץ נשלח בלילה, כדי להפחית את הסיכוי שיבחינו בו. למחרת, אוסף העיט השחור את צבאו, והם יוצאים לבזוז את שאר כפרי הנחלה - לקחת מה שאפשר, לשרוף מה שלא, להרוג כל מי שמתנגד. כשלורד מטול-חרב יצא מהטירה שלו כבר לא יהיה לו על מה למלוך.
META
הגעת המכתב:
5. שיט. נו, גם אם הדובריינים יתקיפו מאחור את הצרים כשהם נאבקים בשוורים - להילחם בשור זועם ומפוחד זה ממש לא קל, כן? - זה יהיה בסדר.
ביזה (אם צריך):
8.
עריכה - אם צריך לגלגל עכשיו עבור התכסיס, יצא 17. יש לי משהו עם המספר הזה.