ילדי הקיסרות - עץ משחק (5/5) נסגר

לילה מביטה בו כאילו הוא יצא מדעתו "אם כך אתה רוצה שאחד מאיתנו ימות עוד לפני שנגיע לארצות הפרא?! אתה חושב שכוהנת ירח וכוהן שמש שיצליחו לסמוך אחד על השני?! או לא להרוג אחד את השני תוך זריחה ושקיעה!? אני זקוקה למורה, לא לשוטה שהשמש זורחת מאחוריו" היא מביטה באביה במאות רוח "אני ואלדריק בקושי יכולים לשבת באותו שולחן בלי לשסף זה את זה בדבר מלבד המילים שלנו, אל אף שזה לא קרב הוגן מהתחשב בכך שלשונו קהה מחרב בת חמש יובלות. אבל אתה שולח אותי אם לא אחר מאשר גבר צרוב שמש והצדדקות?! זכור שאמרתי שאחד מאיתנו יחזור כאשר דם האחר בידו"

"שוב ללכת לילידים?" אלכסנדרה נגעלת, אבל מוסיפה "אני מניחה שאין לנו ברירה טובה יותר. כל עוד אנחנו לא הולכים לכפר הקודם, כמובן. בוא נתחיל לחפש."

וכשאתה אומר את זה אני מבין שלא נשארה באי הפירטים אבן על אבן, שיש לי כ40 פירטים מלפני כן, 30 מעכשיו וכ30 דייגים.
גם כן יש לי כ3 פלורינים מזומן, והרבה נשקים.
אני גם מניח שאנחנו מגיעים ללימוס בשלום.
in
נאום על הספינה, בדרך ללימוס. "אנשים, הבסנו את אחד ממעוזי האויב, ואנחנו נעשה את זה לכל האויבים! אבל כרגע האויב המרכזי שלנו הוא לא הקיסר, ולא שר הדרקונים, האויב הוא האצילים! כן, הם אלה שגובים מיסים מנופחים ושולחים חלק זעום מהם לקיסר, הם אלה שמתעמרים בכם, הם אלה שמתנשאים עליכם! אנחנו ניפטר מהאצילים, ונטל המיסים יפחת מיידית! ואלו החפצים להמשיך איתי ולהגיע לתהילת עולם, שמם ייחרת על דפי ההיסטוריה!"
בנוסף אתיאס עובד על עוד מרקחות כימאיות בדרך ללימוס. אין לו כרגע תכנית מחוכמת או מסובכת במיוחד, לכן הוא מכין מעט מנות של סם אמת.

IN
"נראה לי שלא הבנת, זה לא קשור רק להמשך חיי זה קשור לנקמה! אני לא יכול לחיות בשקט בזמן שאותם החלאות חיים בכפרי".

השייט נאנח. ''אני לא יכול לשפוט אותך, אבל אני חושב שלשכוח מהכפר הישן שלך ולחיות בשלווה בחדש עדיף על לרדוף אחרי נקמה, מרדף שיש מצב שיהרוג אותך''.

''הם לא כאלה גרועים בדרך כלל'', אדריאן אומר תוך כדי המסע. ''עבדים לשעבר שונאים לבני עור. יצא לי לפגוש ילידים חופשיים, הם נחמדים ושלווים. בדרך כלל''. אתם מתקדמים במורד הנהר במשך כמה שעות, מפלסים דרך בין השרכים, מועדים על שורשים עצומים וטובלים בבוץ עד הברכיים. לבסוף, אתם מגיעים להתיישבות קטנה. היא בנויה מבקתות בוץ, עלים, עצים ועורות המפוזרות בנינוחות, וביניהן גינות ירק, עצים ושבילי עפר, בצורה שכמעט משתלבת עם היער. סביב הכפר יש שדות, ובהן גבעולים ירוקים ומין דגן מוזר בעל קנה ירוק וגבוה וגרגרים צהובים.

''דברי בכבוד על אחיך ועל כנסיית השמש'', אלדוריוס מתקשח. ''אני מוכן לקבל את אמונתך, אך לעג לאחיך, בשר מבשרך, ולכנסייה שכולנו משתייכים אליה, לא. אם לא תסכימי שכוהן שמש ישלח לפקח שלא תעשי שטויות, את לא תצאי לג'ונגלים. ואם תנסי לברוח...'', הוא מניח את כוס היין על השולחן. ''תוך מספר רגעים משרתים ישלחו בשמי לרוקן את חדרך מכל מטבע נחושת. אם תברחי, את תעשי זאת כענייה חסרת כל. ואל תחשבי שאחיך תומאס יעזור לך''.

פקודיך מגיבים בקריאות הידד וריקודי עם לנאומך. כשאתם עוגנים בלימוס, המקומיים חוזרים לבתיהם עם חלקם בשלל, מבטיחים לחזור כשתקרא להם.

OUT
זה לא אופטימלי במצב רגיל, ומאוד מאוד לא מומלץ כשאתה מתאמן מבוקר עד ערב. ספורטאי צריך לאכול טוב.

IN
לוקה חוזר עם פטל בר מלוא החופן, ועם ארנבת מסכנה אחת (למה מסכנה? היא תוכל לספר לך למה). הוא אוכל ממה שאסף וממלאי הצידה שברשותו, אך עד הערב הוא כבר עייף מת, ועדיין רעב משהו. לא בטוח שמומלץ להמשיך בדרך הזו.

לילה נאנחת "בסדר אם כך, מצה מחר לאחר הזריחה"

איזה חלק בשלל? לא זכור לי שהבטחתי להם דבר כזה. (השלל הוא רווח לגיטימי ממכירת יין) הבטחתי להם להיפטר מהאצילים.
אתיאס, בלווית מספר פירטים נאמנים יותר ומתורבתים יותר מהשאר, הולך למפקדת הצבא המקומית. "האציל ראיין גובה יותר מדי מיסים לאחרונה, אבל המלך לא מקבל את הכל. שלח איתי מספר חיילים וצו חיפוש, אנחנו הולכים לבדוק בספרי החשבונות שלו." אומר אתיאס, תוך כדי שמציג בפני המושל הצבאי את כתב האישור לכל דבר מהקיסר עצמו. "אני פועל בסמכות הקיסר כמובן, ואשלח לו דיווח בקרוב. אולי סוף סוף תצא מהאי הזה."

IN
"אני מעדיף למות בידיעה שפעלתי לשם מטרתי! ולא למות בידיעה שלא עשיתי שום דבר בחיי.

''בחירה שלך'', מושך בכתפיו השייט. ''כשתשכב גוסס עם גרזן ברברי בצלע, אל תגיד שלא אמרו לך''.
אתם ממשיכים לשוט, ולבסוף מגיעים לגדה השנייה, ואתה נפרד בשמחה מהשייט המציק. מולך מתפרסים יערות סבוכים, אינסופיים ובראשיתיים, צופני סוד.

OUT
מהרווח, וגם בזזתם את ספינת הפיראטים.

IN
''בעזרת סול אינוויקטוס'', מחייך המפקד, גבר מאפיר, חסון ועליז למדי. ''מבוקשך יינתן לך''.
יחד עם כמה חיילים חמושים בחרבות, אתה מגיע אל ארמון המושל - טירה בסגנון כפרי, לא מפוארת בהשוואה לארמונות הגדולים של האימפריה, אך ניגוד מדהים מול בתי המקומיים הפשוטים והלבנים. המושל, שמנמן ועוטה בגדים יקרים למדי בעלי צווארון לבן רחב כמגש, מקבל אתכם בטרקלין הקטן שלו, ומכבד אתכם ביין, לחם מהתנור, ירקות טריים ונתחים ריחניים של בשר עז. ''מה תרצה, מר... אתיאס?'', הוא שואל.

OUT
להריץ?

"לא אסמוך על בני אדם שנראים כאילו הכוהנים של סול אינוויקטוס שרפו את עורם לפחם... אבל אסמוך על המילה שלך. כל עוד הם ידידותיים, לא אפגע בהם."
אלכסנדרה מסתקרנת מהדגן הצהוב, ומנסה בכוח למשוך כמה גרגרים ולטעום אותם. כשהם נכנסים לכפר, היא אומרת לאדריאן "תוכל לחפש עבורינו שייט? אני רוצה לבדוק אם יש מרפא בכפר, שיוכל למכור לי צמחי מרפא לרגל שלי."

לקטע שהם נפגשים מיחוץ לשער, אני סקרן לראות כיצד העסק ידרדר משם.

מי הבטיח להם חלק בשלל? הבטחתי להם להיפטר מהפירטים לעזאזל. ואחר כך בתור בונוס גם אצילים. נו טוב שיהיה. גם ככה יש לי אישור לכל דבר מהקיסר
in
"אתה עצור בחשד לגביית מיסים מופרזת. יש לנו צו חיפוש תקף לאחוזה שלך. אנא הראה לנו את ספרי החשבונות שלך." אומר אתיאס ומראה לו את צו החיפוש.

לאחר האימונים לוקה מתיישב על יד המדורה שהדליק, ומדבר אל פנריר.
"אני לא יכול להמשיך ככה. נצטרך להמשיך להתאמן בדרך אחרת - מעכשיו כשאני ארוץ בבוקר אני אתקדם במסלול שלנו, ואצוד רק עם הרונות, ואם תהיה לי הזדמנות אני גם אתאמן בסכינים שלי, אבל אני כבר מאומן בהן, ולכן כנראה עדיף שאשקיע יותר בדברים האחרים".
ביום למחרת לוקה עושה בדיוק את זה, כאשר אחרי ריצת הבוקר הוא צד ומלקט מזון באמצעות הרונות.

IN
ג'ון מעלה על פניו חיוך מאולץ ונכנס ליער העצום.

ג'ון מסייר ביער עד הערב, מדלג במיומנות בין שורשים עבים ובולטים, שיחים צפופים וגזעי אלון ואשור עבים ועתיקים. אור מועט חודר דרך העלווה הירוקה והיפהפיה. קולות של פכפוך מים ושריקות ציפורים נשמעים. לפתע, הוא שומע קולות אנושיים מדברים בשפת הברברים, ומריח ריח מדורה. כשהוא מתקרב לקולות, הוא מגלה שני ברברים צעירים (בשנות ה-15-25) יושבים ליד מדורה. כל אחד מהם חמוש בפגיון ברזל, ולצידם שעונות קשתות, חבלים ומלכודות ציד. הם צולים על המדורה משהו שנראה כמו ארנבת, ואחד מהם בוצע לחם מיובש (שנאפה פעמיים כדי שישתמר זמן רב). הם משוחחים בשקט, וג'ון מבין פה ושם מילים. משיחתם משתמע שהם ציידים.

פנרייר מביט בך בעיניים חמודות ומטומטמות להפליא.
כשלוקה חוזר הוא עייף כהוגן, אך מרוצה, ובאמתחתו ברווז בר, פטל וכמה פטריות שהוא די בטוח שהן ראויות למאכל (אמא שלו לימדה אותו קצת על ליקוט פטריות).

המושל מחוויר לרגע, אבל מתעשת. ''בשמחה, אדוני'', והוא שולח משרת שמביא לך ספר עב כרס כרוך בעור. אחרי קריא מעמיקה בו תוך כדי הארוחה, אתיאס לא מוצא שום דבר חשוד, ואז מבזיקה במוחו המחשבה - למה שמישהו יתעד גביית מסים לא חוקיים?

למחרת לילה מתעוררת, אוכלת, מתלבשת ונפגשת עם הכוהן ליד השער. מדובר בגבר חסון בגיל העמידה, שחיוכו חביב אך עיניו נראות מעט מסוייגות. הוא בעל זקן שטני עבות, ולבוש בבגדי מסע. הסימן הכמעט יחיד למקצועו הוא תליון בדמות צלב מוקף בעיגול - צלב השמש, סמל כנסיית סול אינוויקטוס. הוא חמוש בחרב צבאית, גרזן עבודה קל ופגיון רב שימושי. ''בוקר אור, ליידי אלדרנס'', הוא מברך אותך. ''שנצא?''.

OUT
הם נראים יותר כמו אינדונזים או אינדיאנים.
רגל?

IN
''כרצונך'', אדריאן מחייך, ופונה לשוחח עם אחד המקומיים. הגרגרים דבוקים היטב לגבעול, וטעמם מתקתק אך מרקמם נוקשה למדי. אלכסנדרה לא יודעת לדבר בשפת המקומיים, אך לבסוף היא מצליחה לתקשר בפנטומימה ותנועות ידיים עם אחד הילידים. הוא מוביל אותה לבקתה אחת. על קירות הבקתה תלויים צרורות של עשבים, ומקהלת ריחות שונים שוררת בחלל הבקתה. על הרצפה כותשת נערה צעירה עלים ריחניים - מנטה? - וליד מדורה קטנה צולה זקנה עטורת עגילים ותליונים מגולפים מגרעינים ועצמות צמח כלשהו לאבקת גחלים. היליד מדבר עם הזקנה, ונראה שבכבוד רב. לבסוף, היא נותנת לך צמח כתוש בעל ריח חריף, ותחבושת נקייה העשויה מעשב כלשהו.

out אתה לגמרי לא מכיר את השיטות של מס הכנסה. הספר לא אמור להכיל סתירות פנימיות, עכשיו הגיע הזמן לחפש אצלו בבית. בשביל זה יש לי צו חיפוש. ותירוצים כמו "אני בלגניסט מטבעי" "שכחתי לרשום את זה, בדיוק היה לי משהו חשוב לעשות" "ממש הרגע התכוונתי לרשום את זה" "לא ידעתי שהכסף הזה אצלי" לא מתקבלים בביקורת מס.
in
ולאחר שאתיאס קורא את ספרי החשבונות, הוא והחיילים אשר איתו מחפשים כספים וחפצי ערך בכל רחבי האחוזה. כל הכספים שיימצאו אמורים להיות מתועדים בספרים, הלא כן?
out
ואם נזכרת עכשיו שיש לו מקום מחבוא ממש טוב לכספים שלו (לא אמור להיות לו לדעתי, מתי המלך ערך ביקורת בפעם האחרונה?) אז גם אני נזכרתי ממש כרגע בזה ששמתי לו סם אמת באוכל בלי שהוא שם לב והוא יענה על כל השאלות שלי. או שאתה לא מאשר את זה מה שהגיוני וקביל.

Out
אני נחוש בדעתי לאמן את לוקה עד שהוא יוכל להספים רונות.
אני מוכן לכתוב מליון הודעות משעממות על האימונים אם זה מה שזה ידרוש. האם אפשר במקום זה לחסוך לשנינו זמן ופשוט להריץ עד לדבר הבא שאתה מתכנן ולהניח שלוקה התאמן בדרך?

out
בבקשה תצפה בהודעות בקבוצה על האימונים, כל מי שהגיב לא מרוצה מהניסיון "לאזן" את הדמויות ויש שם הסברים שמסבירים למה זה רעיון רע, במידה ואתה מקבל את זה אני מתאמן, במידה ולא תתעלם מהאימונים.
דאגתי לארגן כרכרת דרכים (נועדה לדרכים ארוכות עם הרבה שטח אכסון על פני נוחות) של ארבע סוסים אך אם אופציה לפחות של עד שתיים (אבל זה יוריד את כמות הציוד שניתן לסחוב.
הכרכרה עמוסה בציוד שנועד למקסם יעילות ואספקה, יש תא קטן בכרכר שנועד לישיבה של שני אנשים בצפיפות קלה או שינה של אדם אחד. הספסל המרופד של התא יכול להתקפל לחלוטין או להיפתח לחלוטין מה שמאפשר ליצור חלל קטן וריק, אני מתכנן להשתמש בו בשביל אימוני סיבולת פשוטים. הכירכרה לא מסומנת והיא לא נראת כמו כירכרת אצילים עילה של סוכר בעל אמידות אם העדפה ליעילות, הכרכרה לא מסומנת באף סמל.
לילה מתכוונת בלילה לעבוד על הקסמים שלה ואימונים כללים, היא מתכוונת לישון בזריחה ובשעות הערות שלה שאינם לילה היא מתכוונת ללמוד ככל האפשר ממנו, כאשר היא אינה לומדת ממנו היא מתכוונת לעבוד בתוך הכרכרה (או מחוץ לה במידה וזה מתאפשר) על תרגילי סיבולת.
נ.ב. נתנו לי את שמו?
in
לילה סוקרת את הכוהן מכף רגל ועד ראש במבט בוחן, היא רושמת לעצמה שהוא לא סינן הערה מעליבה כל שהיא ושהוא נראה מנומס ויעיל, היא בעצמה לבושה בפשטות במכנסי רכיבה מגפיים טובים וחלוצה, הבגדים לא מפוארים אך נחתן לראות בבירור שהם מבד איכותי, הם נראים כמו בגדים שאציל ילבש עבור אימני או מסע ארוך בתנאים לא טובים, אך הם לא מאותרים כלל.
בנוסך לחליפה הזו הבגדים בכרכרה כוללים את השריון שלה, חליפת אצילים למקרה של מפגש רשמי, ובגדים פשוטים אך יעילים למקרה של צורך להסתיר את זהותה.
היא אומרת בנימוס "בוקר אור אכן, אנחנו עומדים לקחת כרכרת דרכים בת ארבע סוסים, אתה תשמש כנהג" היא מביטה בו ואומרת "אנחנו נעצור בלילות, אני מתכנת להפוך את מערכת השעות שלי כדי לכלול את שעות הלילה בשעות הערות שלי, אני אשן שינה של כשש עד שמונה שעות ביום, בצורה הזאת תמיד לפחות אחד מאיתנו יהיה ער" היא מביטה בו "אנחנו נעצור במספר מקדשי ניקס במהלך הדרך, כאשר זה יקרה אבקש ממך לשמור על מרחק מהם כדי להימנע עימות מיותר, יש התנגדות?" היא מעיפה בו מבט "נאמר לי שאתה בעלת וותק צבאי ושרת בארצות הפרא, אשמח ללמוד ממך כל מיומנות שעשויה להיות יעילה".

OUT
הרגל שלי ננקעה כשנפלתי על הנמר, אני מניח שזה עדיין כואב לי אז אני מחפש מרפא שיוכל לתת לי צמחים שיקלו על זה
IN
"תודה". אלכסנדרה מהנהנת בכבוד מסויים לזקנה, למרות שעדיין אינה מרגישה בנוח בקרב הילידים. היא מוציאה מטבע זהב ונותנת אותו לזקנה, לוקחת את הצמח והתחבושת ויוצאת לכפר לחפש את אדריאן.

IN
שג'ון שומע את שיחתם של הברברים הוא שולף את גרזנו ומחכה במחבאו עד שהברברים ילכו, ע"ל לעקוב אחריהם כדי להבין מה מעשיהם ביער.