בעודו הולך, הזקן משתנה מעט, הוא מזדקף נעמד ישר, ותוך רגע אין זכר למראה החלש שהיה בו לפני שנייה. "תכירו." אומר בן האנוש הצעיר שניצב לפניכם, "זה פיי, הוא פרח כהונה של פיילור בעיר הזו, וכנראה מנהל את המיסות ואת חלוקת האוכל לעניים, תלמדו את הפנים שלו טוב, הוא אחת המטרות שלנו." הוא מפלפל עיניים, "ונראה שהמטרות של כמה מבנות הכפר." הוא מחייך בעודו משתנה שוב, לגבר צעיר, לא הגרסה שלמדתם להכיר, אלא בחור יחסית גבוה, שיערו שחור ועיניו כחולות, הוא נראה בפירוש צעיר יחסית, "וזה אנטון," הוא מסביר על הזהות החדשה שלו,"סבא שלו והוא הם הניצולים האחרונים מאיזה שרפה בעיר שלהם, ומאז הם נדודים, במשך הלילה האחרון הסבא הסתובב בעיר הזו וסיפר לכולם על הנכד שלו ועל הסיפור הנורא שלהם, ואנטון הולך לנסות להתקבל למקדש פיילור כשהוא יגיע בערב לכפר. מה שאומר שהשגתי לנו כניסה למקדש." הוא מחייך בניצחון. "אני חושב שכדי שאנטון לא יכיר אתכם, עדיין." הוא מציע