השראה: השעות העשירות מאוד של דוכס ברי

ספר "השעות העשירות מאוד" היה ספר תפילות ולוח שנה שנכתב ואוייר במאה ה-15 עבור אחד, ז'אן דוכס ברי, אם כי בפועל הושלם הרבה אחרי מותו.

מה מיוחד בספר הזה? שהוא מציג באיורים מאוד מפורטים סגננונת לבוש ומנהגים מתקופתו - רוב העיצובים של "ככה נראו ימי הביניים" שתיתקלו בהם בסרטי פנטזיה, משחקים וכו', כנראה הושפעו ממנו. סביר גם שהאיורים יהיו מוכרים לכם, כי משתמשים בהם די הרבה בתור אילוסטרציות לאנציקלופדיות, ספרי לימוד ואפילו לעטיפות ספרים - המהדורה הישנה של סדרת אמבר של זילאזני בהוצאת "עם עובד" למשל.

מכיוון ש"המאה ה-15 רק בלי דפוס, נצרות ואבק שריפה" היא בדרך כלל ברירת המחדל לרמה הטכנולוגית של עולמות מו"ד, התמונות יכולות להתגלות כדי שימושיות עבור מנחים ושחקנים כאחד.

ז'אן ברי השמן, חמדן ונאלח... גרר...
איורים מאוד יפים... יהיה אפשר לעשות גם פה את אתגר ה''המציאו סיטואציה מהמשחק המתרחשת בתמונה''. אז הנה שלי:


שלושת צבאות המזרח נקבצו ליד עמוד המלאכים הקסום שליד העיר צ'רנגורי כדי לשאוב כוחות מהמלאכים לקראת ההסתערות על העיר. דמויתינו הפעם הן ענמאר, לוחם וקצין מוערך בצבא המזרחי (האיש השלישי משמאל בצבא למטה, שלבוש כחול, אוחז חרב מעוקלת ומביט אחורה); ז'ימאר, מרגל מהעיר וכן קוסם אשליות המסווה עצמו כנמר פמליה, ובלילות מרעיל מזון ורוצח שומרים, וכן אוסף מידע (הנמר שליד המלך משמאל); וארבאן, שכיר חרב שכל מטרתו היא להרוויח כסף והוא מוכן לבגוד בעבור מטבע זהב יותר (האיש עם הכובע בעל הציצית המזדקרת הזהובה בקבוצה הימנית העליונה).
מי ינצח? עירו של ז'ימאר או צבאו של ענמאר? מה יקרה להם בקרב? ומה יקרה לארבאן, והאם הוא יישאר נאמן למזרחים?...

תיאור מעניין - האם כשתיארת אותם כ"מפקדי צבאות המזרח" ידעת שזו תמונה שמציגה את "שלושת מלכי המזרח" המכונים גם "שלושת המאגים/אמגושים"?

שים לב שאף אחד מהם לא מאוייר כאדם שחור, בעוד שיש הרבה מקרים שאחד מהם (לרוב זה המכונה קספאר/גספאר) מתואר ככהה עור אפריקני.

אחד מהם גם משמש כדמות-משנה חשובה בספר "בן חור" ומי שנותן לבן חור את הסוסים עמם הוא מנצח במירוץ.

האמת שכשהעתקתי את התמונה ב- ראיתי שכתוב ''שלושת המאגים'', והבנתי על מה הנושא... אבל בלי קשר רואים שהם מלכים ומזרחים...
יש שם אחד כהה עור, אבל לא מלך.

אני תמיד אמביוולנטי לגבי הקטע של אמני ימי הביניים לצייר סצנות מהתנ"ך/ביביליה עם לבוש, אדריכלות ונשק בני זמנם.

זה לא רק קטע שלהם... כשהייתי בקפלה האתיופית בכנסיית הקבר היה שם פרסקו של מפגשם של שלמה המלך ומלכת שבא, ובפמליה של שלמה היו חרדים עם קפוטות ומגבעות שחורות ופאות... שלא לדבר על זה שהצבע של האתיופים בפרסקו היה כמו צבע העור של אירופאי שזוף.