• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

הרפתקאת רשת בקלדאריה: שירת הברבור [ הסתיים ]

סטטוס
נעול לתגובות.
"צואה קאנדברישית הולכת-על-שתיים שכמותו..." מסננת אליזבת מבין שיניה, סוקרת את שני האנשים החמושים.
"אולי נתעמת איתם, אמא של ק... הנרייטה?" היא ממהרת לתקן "אנחנו יכולים לקחת מספר כפול מאלו, על דברתי. או שיש לך רעיון יותר טוב?"

בינתיים, אחד מסגולי הרעלה אומר לז'אנוק משהו מאד משעשע, שגורם לצעיר לפרוץ בצחוק.
"כן, הוא מבטיח כיף-חיים וחוויה מרתקת" הוא מסביר לשתי הנערות "למות על זה, פשוט למות על זה".
 
"אנחנו לא צריכים להרוג אותם" לא שאני מנגדת, חלאות "רק לדאוג לנערות, נקרא להן לכאן, ונשכנע אותן שזה לא רעיון טוב" או שיותר פשוט היא נראית כאילו היא עומדת לצעוק להן אבל אז נעצרת לעזזל, חוקית היא אפילו לא תחת החזקה שלי. אני כבר יכולה לשמוע את התתנגדות שלה "אמאנדה!" היא צועקת לעבר הנערה אני מקווה שגם קארן תבא איתה, ותקשיב... לרגע היא נראת שפופה יותר איזו זכות יש לי להרצות לה אחריי מה שקרה עם אחותה? היא מביטה על ביתה שוב כל זכות שבעולם למנוע ממשהו דומה, או גרוע יותר, להתרחש!
 
החבורה מסתובבת אליכם באיטיות.
קארן, שתויה לגמרי ונראית נורא, שולחת בך מבט זועם מבעד לעיניים מואדמות משתיה, חוסר שינה או שתיהם.
"את... את..." היא מתחילה לגמגם, אדומה מזעם "מעיזה להטריד...".
אמאנדה גרועה עוד יותר, למרות שזעמה לא מכוון להנרייטה דווקא.
"מרשעת ארורה שכמוך!" היא צורחת לעבר אליזבת "עוקבת אחרי, הא? רוצה להלשין לאבא ואמא, כרגיל... אז תעופי לי מהעיניים. זו לא אשמתי שבמסדר האידיוטי ההוא שלך..." גיהוק שתוי קוטע את דברייך "חשבו שאת לא שווה כלום... ובאמת הם צדקו!"

הנרייטה חשה, כיצד אליזבת מסמיקה מזעם.
ז'אנוק שולח בכם מבט מאיים.
"אתן מציקות לחברות שלי, גבירותי" הוא אומר בקול מאיים, במבטא קאנדברישי כבד "אתן מתבקשות להסתובב וללכת".
שני סגולי הטורבאן מתקרבים אליכם באיום, החניתות שלהם מושפלות לגובה החזה שלכן.

"או שיהיו צרות..."
 
"הצרות שאתם מציעים לא מטרידות אותנו סר, אבל אנחנו כם לא מחפשים אותן." היא אומרת בקול קר מכעס, מביטה ישירות באמנדה. "ואת, גשיי אליי בבקשה, עליי להחליף איתך מילה או שתיים" שיכורה ומיסתובבת עם חבורה שכזו, ואני אמא לא אחראית, אני עוד אמצא כמה תשובות לסיפור הזה... הייתי צריכה לדאוג לזה מזמן, לא חשבתי שהיא תגיע לכזה שפל.
 
קארן מהססת לרגע, אבל ז'אנוק מחבק אותה חזק, ומול עיניה של הנרייטה מדביק לה נשיקה מופגנת.
"בואו, מתוקות, אתן לא רוצות להחמיץ את ההופעה, נכון?"
הם מתחילים להתקדם ולהתקרב לעיקול של הסמטה.
שני עוטי הסגול ממשיכים לחסום אותכם, החניתות שלהם מושפלות ומוכנות.
"אתן ללכת מכאן" אומר אחד בהידרוסטית רצוצה "ז'אנוק אמר אתם לא מתקדם"

"כן?" שואלת אליזבת בנחרת בוז "ומי יעצור אותי? אתה?" היא מעלה חיוך מעוות על פניה "הקאנדברישי האחרון שהתעסק איתי, הפך ארוחה לנמלים עוד לפני שהספיק להמשיך את הריקוד הרבה".
"אתן לא לעבור" חוזר השומר על דבריו בהבעה אטומה, נדרך לעמדת קרב.
 
ooc חשוב:
איימי ותאודריך נמצאים מאחורה במשך כל הסצנריו. קודם, אני רוצה לראות מה אתם עושים, לפני שהדמויות שלכם בכלל יודעות מה קרה בסמטה, ורק אח"כ אני אחליט מה אתם מגלים, אם בכלל.
אסף - כשאתה משחק את איימי, על תשכח את המורכבות באופי שלה. היא לא סתם פלדינית רגילה וסטנדרטית. נכון שהיא מתביישת בעבר שלה מאד, אבל מצד שני, יש לה עדיין את הדחף (שהיא מנסה להשתלט עליו) שיעריצו אותה, להתבלט וכ"ו).
 
איימי עוקבת אחרי שתי הקבוצות בסמטה.
Envinyatar אמר/ה:
קארן מהססת לרגע, אבל ז'אנוק מחבק אותה חזק, ומול עיניה של הנרייטה מדביק לה נשיקה מופגנת.
"בואו, מתוקות, אתן לא רוצות להחמיץ את ההופעה, נכון?"
הם מתחילים להתקדם ולהתקרב לעיקול של הסמטה.
חלאה... איך הוא מעז לעשות את זה? אני עוד אראה לו...
איימי תואנת את כידון המנטיקור שלה, מוכנה לירות בו. היא כמעט יורה, אבל בשניה האחרונה מהססת.
לא. היא חושבת. אם זה יפגע בטעות במקום הלא נכון(במקום אחר מאשר הלב של החלאה), המחיר יהיה כבד מדי. לא אוכל לחיות עם עצמי לאחר שאהרוג את אחת הבנות...
איימי מחכה לראות מה יקרה.
Envinyatar אמר/ה:
"כן?" שואלת אליזבת בנחרת בוז "ומי יעצור אותי? אתה?" היא מעלה חיוך מעוות על פניה "הקאנדברישי האחרון שהתעסק איתי, הפך ארוחה לנמלים עוד לפני שהספיק להמשיך את הריקוד הרבה".
"אתן לא לעבור" חוזר השומר על דבריו בהבעה אטומה, נדרך לעמדת קרב.
עיניה של איימי עוברת במהירות משתי הנערות אל שני השומרים, היא יודעת שהיא חייבת לפעול מהר, ולא זה יהיה סופן של שתי הנערות. זאת ההזדמנות להוכיח את עצמה.
בדר"כ, איימי מבינה אנשים כאלה, שמגיעים לרמה כה נמוכה, אך כזאת איימי לעולם לא הייתה. לעולם לא רוצחת. כך או כך, חיהן של הנערות בסכנה, ויש לפעול מהר.
"תסתלקו מהדרך, חלאות!" איימי צועקת מהצללים. לפני שהשומרים מבינים מה קורה, איימי יורה על אחד מהם, ואז מסתערת.
הקרב מתחיל...
 
הרעם שבוקע מיריית כידון המנטיקור מפתיע את השומרים, אבל מחמת התרגשות או מזל רע, איימי מחטיאה באורח מביש, והקליעים עפים גבוה מעל ראשו של סגול הרעלה. היא מסתערת, אולם הפעם אחד השומרים מוכן לקראתה, וניסוט בקלות מדרכו של הכידון.
אליזבת, צורחת בהתלהבות, לא מחכה אף לא לשניה לפני שהיא מבצעת דקירה כפולה, אכזרית; דמו של השומר ניתז לכל עבר, כאשר הוא נפצע די קשה
(סה"כ, 60 נקודות נזק משתי הדקירות ודימום).
"אהה, מזמן חיכיתי לרגע הזה!" קוראת אליזבת, אור מפחיד דולק בעיניה.
השומר הלא פצוע צורח במלוא גרונו משהו כמו:
"צ'אקור! צ'אקור!" וקולו מהדהד בסמטה, אחר, הוא מתכונן להסתערות עם הכידון. השומר השני, הפצוע, שולף חרב ומתכוון להלום באליזבת או איימי.

ooc: קודם פעולה אחת מצידה של הנרייטה, ואז תורם של השומרים לפעול.
 
היה עדיף אם זה לא היה מתדרדר לזה הנרייטה שולפת את חרבה ונעמדת בעמדת קרב כדאי לסיים את זה מהר, ולהשאיר אותם בחיים היא מתקיפה בצורה סטנדרטית למדיי את השומר השניי, בודקת את היכולות שלו. היא מנסה להסיט את החרב שלו הצידה ואז לדקור קדימה. (לא לצאוור, אלה אם כן אין ברירה אחרת).
 
השומר השני חולף על פניה של הנרייטה, בלא לשים אליה לב יותר מדי, ושועט לכיוון אליזבת, שחומקת מהחנית שלו ומאלצת אותו לשלוף חרב.
ואז, בעוד הפלדה מתנגשת שוב ושוב ברחוב, ונדמה להנרייטה כי לפחות אדם נוסף אחד מתקרב בשעטה גסה אל הקרב, הנרייטה מוצאת עצמה, לשבריר שניה, לגמרי לבד, כאשר אף אחד לא מבחין בה.

ז'אנוק והבנות, אגב, החלו לרוץ, ונעלמו מעבר לעיקול.

ooc: אסף, זה היה לא חכם. מאד לא חכם.
 
הנרייטה מביטה לרגע על אליזבת "איימי! תאודריך!" היא צועקת. אם מישהו מהירבים מפנה את גבו אליה היא מתקיפה אותו. פשוט מורידה את החרב במכת פרא על הגב שלו עם כל הכבוד לאבירות, חסר להם שהם יפגעו באמנדה!.
אם לא היא לא מבזבזת זמן ורצה אחרי הבנות הם יסתדרו היא משכנעת את עצמה.
 
ooc: מכאן, העלילה למעשה מתפצלת לשניים, בין הנרייטה לשאר הדמויות. מה שאני כותב כאן נוגע לנקודת הראיה של הנרייטה.

ic: השומר הפצוע צורח, כאשר הנרייטה משספת אותו מאחור, ומותירה את אליזבת ואיימי מול אויב אחד בלבד. אזי, היא חומקת במהירות בהמשך הסמטה, מצליחה להעלם בצללים, כאשר אדם חמוש מכף רגל ועד ראש עובר על פניה ורץ לעבר הקרב. הוא משוריין היטב, ומסכת הפנים ושיריון הבטן שלו מעוצבים כמו חיפושית. הוא מחזיק כילף אכזרי מאד, ועל גבו גרזן קרב עצום.
כעת, הנרייטה רואה מה מסתתר מאחורי העיקול: בית גדול ומוזר, ירקרק, עליו של זהוב בדמות חיפושית, עם הכתובת "הבריכה של סבא צ'ירק". אד משכר, מפחיד, מתמר מבפנים.
הנרייטה רואה תור של בליינים, חלקם מסוממים למדי, עומד לפני הדלתות, ולפחות שישה שומרים מאבטחים אותו. ז'אנוק והבנות נדחפים על פני התור, ונבלעים בפנים.
כאשר הנרייטה שוקלת מה לעשות, בוקעים מהדלת עוד שני לוחמים כבדים, ומתחילים לצעוד במורד הסמטה, וביניהם, מוגן היטב, אדם בגלימות צבעוניות עם מטפחות על הראש, שנראה באופן חשוד כמו קוסם. הוא נותן כמה הוראות, ואחד הלוחמים הכבדים סוטה לתוך סמטה צדדית, האחר ממשיך להתקדם לאורך הסמטה.
ברגע הבא, הקוסם נעלם - ככל הנראה, לחש העלמות מעין.



---
 
הנרייטה נעצרת לכמה שניות, פוסחת על שניי הסעיפים הם לא יצליחו לגבור על כל אלה... אבל הבת שלי! לכל הרוחות זו הבת שלי שם! שיכורה וחסר אונים...בנחישות היא צועדת קדימה בלי לנגב את חרבה היא מחליקה אותה לתוך הנדן. הנרייטה מעבירה את ידה בשערה מנסה לסדר אותו למראה אנושי יותר ומתקדמת לעבר הטור, מרגישה פחות ופחות בנוח מול הצעירים האלו. אולי אני מגזימה? אך ברגע שהיא מתקרבת מספיק לנערים המסוממים החשש הזה נעלם מליבה. היא עושה כמיטב יכולתה להדחף, בלי שום בעיה מוסרים היא תדחוף אנשים עד שתגיע לכניסה. השארת את איימי אליזבת ותאודריך... המחשבה מציקה לה, אך היא מתעלמת ממנה כמיטב יכולתה.
 
תיאודיך צגיע לזירת הקרב ברגע שבו איימי יורה אך לא תוקף. לאחר הקרב הוא פונה אל אליזבת "קיבלת סיפוק מהקרב?" הוא שואל בחיוך ומביט על אליזבת. "לאן ממשיכים מכאן? נרדוף אחר האלא שברחו?" שואל תיאודריך את איימי.
 
הקרב נראה רחוק מסיום;
אליזבת הודפת את השומר הנותר, והוא נראה לרגע מהסס, אולם אז בא במרוצה ברנש מגודל, עטוי פלדה מכף רגל ועד ראש, עם מסכה ושיריון של חיפושית. הוא מחזיק נשק מוט אכזרי, ורץ בכל כוחו כדי להשיג תנופה קטלנית.
נדמה לתאודריך, שעוד אויב נע במהירות בתוך סמטה סמוכה.
סגול הטורבאן, שהרעלה נתלשה מפניו, שולח בכם חיוך מטורף.
"עכשיו אתם למות, מחללי-שמש" הוא נוהם, ריר ודם זבים מפיו.

* * *

הנרייטה
הנרייטה נדחפת, לאחר שהעלימה את החרב שלה; כמה מסוממים נוהמים ונוחרים לעומתה, אבל היא מתעלמת מהם... עד שהיא מגיעה לכניסה אפופת האד. שם עומד קאנדברישי שמן, חצי עצום, מלבד שתי רצועות סגולות המצולבות על חזהו השעיר,
שני שומרים נוספים ברעלות סגולות עומדים לידו, נשענים על חרבותיהם ונראים די מתוחים.
"זה עשרים כתר זהב לכניסה, גברת" אומר השמן במבטא קאנדברישי כבד, ופושט את ידו המעובה לעברה.
"ובכלל, סבתא'לה, מה את עושה כאן? הא?" הוא מוסיף, חשד נוצץ בעיניו.
 
תיאודריך שלף את חרבו "אליזת נדמה לי שיש אויב נוסף בתוך סמטה סמוכה, תהיי מוכנה להתקפה משם" הוא מביט על הלוחם שיריון החפושית "ואתה שם תהיה מוכן לאתגר חייך! אני הוא תיאודריך פון האלרשטייף, חבר ברג'ימנט הסערה. תפיקדינו הוא לפתור את עולמינו מיצורים כמוך! התעונן לקרב!". תיאוריך פונה אל איימי "הגיע הזמן שתראי את כישוריך בלחימה".
 
איפה אשליה שצריך אותה?...
איימי מהססת לרגע כשהיא רואה את האדם שרץ לעברה, אך במהרה חוזרת לעצמה.
אם כבר מורידים את הטינופות האלו מהרחוב, בואו נעשה את זה היטב.
כוונות: איימי תירה על האדם שרץ לעברה, ותנסה להציב את הכידון כשהוא מגיע. אחר-כך, תשלוף את חרבה ותבזבז סטמינה במידת הצורך(אם הכידון יחטיא).
 
"היי שומר נראה שהגיע זמנל להכיר אותי" פונה תיאודריך אל הלוחם שאליזבת הפגישה אותו אם אגרופה "ואתה חיפושית משוריינת תזכה להילחם באיימי שנמצאת כאן" מוסיף תיאודריך ומתקדם לעבר הלוחם המדם, "אליזבת את תלחמי מול הלוחם בסמטה הצדדית, תהני" אומר תיאודריך ומנוך בחרבו, הוא מוכן לקרב.
 
ההתנגשות היא מהירה ואכזרית.
אליזבת חומקת מתנופת הרומח של לוחם החיפושית בסמטה, מטעה אותו לחסום את אחת החרבות שלה, ובעוד הוא מנסה לשלוף את החרב הכבדה שלו, שולחת בו דקירה קטלנית עם החרב התכולה שלה, הסורולויינה.
לוחם החיפושית צורח בכאב, כאשר חצי מקסדתו נחתכת, ודם זב ממנו, היכן שהכתה בו החרב הקטלנית. (96 נק' נזק, והוא ממשיך לדמם)
בשארית כוחו, הוא צורח בקאנברישית ומוריד על אליזבת את החרב הכבדה בידו בכל כוחו (לורזיג), אבל אליזבת מסיטה את הלהב די בקלות, נראית כרוקדת בקלילות מסביב לאויב המוכה שלה.
"בכדי לנצח אותי" היא מלגלגת ביהירות אופיינית "צריך קצת יותר מחבורת חרקים".

המכה של תאודריך יורדת על השומר הסגול, קצת חפוזה מדי, והוא בולם אותה בחרבו, נושף ונושם בכבדות.
בינתיים, איימי יורה, והפעם מכוונת היטב. הלוחם שואג מכאב, ומסתער באורח פזיז, שיווי משקלו פגוע קשה (28 נק' נזק מהקליע), ואז נועץ עצמו באחת על הכידון של איימי, עוקר אותו מידה (88 נקודות נזק). איימי נוחתת עליו במכת פרא מלמעלה למטה, ומסיימת בקלות את העבודה.
השומר הסגול מחזיר לתאודריך מכה, ומחטיא.

ואז, בלא התראה, איימי ותאודריך שומעים מילות לחש מתוך הצללים, איימי חשה את הלחש מנסה לאחוז בה, אולם הוא דועך על מעטה האנטי-קסם שלה, ונעלם. מזלו של תאודריך מזהיר פחות, והוא מתמוטט בכבדות על הרצפה, עדיין בהכרה, אבל חסר כל יכולת לזוז.
איימי כעת מצליחה להבחין במכשף, עומד במרחק בטוח, מוכן להטיל לחש נוסף.
"יש לי עוד עשרים חיילים שיבואו לכאן כל רגע" הוא מלחשש "הייתי מציע לך, פלדינית חטטנית, לקחת את האנשים שלך ולהתעופף מהאיזור, לפני שאתרגז עליכם באמת".
לפי שעטת רגליים נוספות והצעקות שבאות מכיוון המועדון, לא נראה שהוא מבלף... לפחות לא לגמרי.
 
מעניין מה אנחנו נעשה עכשיו? אני חושב שעלינו לעזוב ולחזור אחר כך חושב תיאודרך ומנסה להגיד לאיימי "תסכימי למה שהוא הציע".
 
סטטוס
נעול לתגובות.
חזרה
Top