• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

הדרקון בעל אלף הפרצופים [חופשיטה, קבוצתי-שיתופי, משחק פתוח, דרקונים]

הוא מגיע מנאפוליס, עיר שלטענתו נמצאת מס' חודשי הליכה מכאן.
לשמע השאלה על מה יש מעבר להיכל, הוא מחייך חיוך מיוסר "עולם שלם. יש גם דברים יותר נוצצים מהמטבעות"
הם חבורה של שכירי חרב שמאתרת היכלי המלטה של דרקונים, ומחפשת דרקונים שרק בקעו.
המדליון הוא חפץ קסום מאד יקר שהם קנו. הוא מקווה שהחברים שלו יחזרו.
"אנחנו בני אדם, דרקון" הוא עונה על השאלה האחרונה ומשתנק בכאב.
 
"איך היכלי המלטה נוצרים? כמה יצורים, ואילו, יוצרים אותם? מה המטרה שלהם?"

OUT
אני לא חושב שהוא צריך לקבל כינוי עכשיו דווקא, אלא כשיהיה לו יותר ניסיון ומקורות השראה לכינוי. אם בכל זאת תעדיפו שכן יהיה לו כינוי, אני תומך בהצעה של סקורפי.
 
OUT
כי הם חבורה של שכירי חרב שמחסלת דרקונים סקורפי...
אני אגיב עכשיו, אבל לא נראה לי שיהיה בעייתי לשאול עוד שאלות, הן פשוט קרו לפני.
לגבי הכינוי. לדעתי אפשר להשתמש בכמה, כל עוד הם לא יותר מידי. השולט במרומים, כנף הלהבה, אימת האדם. נשמע לי שככל שהתארים יותר מפוצצים, ככה אזרמאג יותר יאהב אותם :)
IN
טוב, זה מספיק שאלות לעכשיו. חושב אזרמאג בשעמום. יהיה יותר מעניין לגלות דברים בעצמו, לא להישאר פה עם הגופות המצחינות. כמה זמן שכיר חרב אחד כבר יכול לעניין יצור מדהים כמו אזרמאג?
הממ... אולי יש עוד משהו אחד שאפשר לעשות איתו הדרקון חושב, כששמץ של יוהרה מתגנב למוחו. הוא ייתן לבן האנוש ללכת, ויגיד לו את שמו. הרי את המוניטין שלו הוא צריך לבנות מעכשיו!
נו קדימה, שיספר לכולם על אזרמאג האדיר! אזרמאג הנורא! הדרקון שניצח וחיסל שכירי חרב רגעים ספורים לאחר שבקע! כולם יפחדו מאזרמאג!
 
"תקפנו כי אתה שווה הרבה כסף.
דרקונים יוצרים אותם, בשביל שהבייצים שלהם יהיו מוגנות עד הבקיעה, אבל אחרי אלפי שנים, הקסם שמגן עליהם מתחיל להחלש אם לא מתחזקים אותו, וככה אנחנו יכולים בכלל למצוא אותם"

OUT
זה לא ממש כינוי שעכשיו אזרמאג ישאר איתו לנצח, הוא רק בקע מהביצה והוא גאוותן ויהיר אז הוא לא יגיד את שמו בלי תואר אז צריך להחליט איך הוא מכנה את עצמו לבנתיים.
שליט השמים והאש לא ממש מסתדר בהתחשב בזה שהוא עדיין לא יודע שהוא יכול לנשוף אש\ראה שמיים.
באמת שחכתי להגיד בהודעה הקודמת שתרשמו את התגובות של אחרי החקירה, אז אתם מוזמנים להצביע או לפרסם אחת משלכם.
 
אזמארג נזכר במה שהיצור אמר. דברים אפילו יותר יפים... חמדנות מתעוררת באזמארג. אם מחוץ למקום הזה יש דברים יפים, הם צריכים להיות שלו. שלו! של בדבר הכי אדיר שפגש העולם הקטן והעלוב הזה!

OUT

בנוגע למה לעשות אם האסיר אני בעד אדראן.
זה בעיקרון חמדנות, אבל זה כולל גאוותנות.
אני נכנס באמצע, אבל אני מקווה זה בסדר...
 
"הסתלק, הסתלק וספר לחבריך על עוצמתו של הדרקון האדום אזרמאג, ועל רחמיו שהרשה ליצור נחות כמוך להמשיך לחיות"
אזרמאג מרים את היד שלו והאיש מתרומם בקושי, הוא לא חושב פעמיים ומדדה בקצב המהיר ביותר שהוא מסוגל אליו לכיוון היציאה. לפני שהדרקון יתחרט. אנקות כאב נשמעות ברקע ושובל של דם מעטר את הריצפה.
אזרמאג בוחן את פצעיו, הם כואבים אך הוא ישרוד, הוא מקווה שמנוחה טובה תעשה את העבודה.
ואז, מחליט אזרמאג, הגיע הזמן לראות מה יש בחוץ.
פסיעות איטיות ואציליות מהדהדות באולם כשאזרמאג חוצה אותו, הוא רואה המוני שברים של ביצים, אך אף לא אחת שלימה. כנראה שהוא האחרון שבקע באולם הזה.
אט אט הוא רואה את האור שבקצה המנהרה. הוא נעשה חזק יותר ויותר בכל פסיעה של אזרמאד, עד שלבסוף הוא מגיע אל סופו של ההיכל, ומחזה מרהיב ביופיו ניגלה לפניו.
פתח המערה עצמו הוא בצלע של הר ולכן אזרמאג יכול להשקיף על קילומטרים רבים למרחק, והוא משקיף על יער סבוך וענקי, והרים שנושקים לשמים נראים באופק.
מנגד, הוא לא רואה שום דרך לרדת מצלע ההר בצורה רגלית.

סטטיסטיקות יעודכנו בהמשך.
 
"צורה רגלית! מי צריף צורה רגלית כשיש לך כנפיים!" חשב לעצמו אזמארג, אך אז התעוררה בו ערמומיות. "שכירי החרב צריכים צורה רגלית. ויש להם את התליון הזוהר. אם אמצא דרך רגלית, אמצא אותם ואסיג לא רק מהעיגולים הזהובים היפים אלא גם את התליון החזק!"
 
'פשוט יפייפה. למה לרדת מההר?', דוחקת בו הסקרנות שלו, 'מה אפשר לראות משם שאי אפשר לראות מכאן? אם כבר, צריך לבדוק אם אפשר לעלות עוד יותר גבוה! אולי יש שביל, ואם לא, אולי אוכל לעלות בקלות עם הזינוק האדיר שלי. אוכל לראות נוף יפה עוד יותר, ואולי ללמוד יותר על הסביבה'.
 
אזרמאג מרגיש רגוע. נוף מרהיב כזה וודאי שייך ליצור מרהיב כמוהו. הוא מתמלא רצון לדאות באציליות מעל ים העצים הירוק, להראות לעולם לא רק את יכולתו הקרבית המרשימה ואופיו הסלחני, אלא גם את כשרונו האלגנטי בשימוש בכנפיו.
 
אני מתלבט אם להצביע למירטוקן או לדרגוניצן או לאדראן כי שלושתם כתבו דבר דומה למדי, טכנית גם מה שאני רציתי לכתוב דומה למה שהם כתבו, אז כדי לא להעליב אף אחד אני פשוט אצביע למירטוקן אבל רק בגלל שמגדל הצביע בעדו.
 
סליחה על העיכוב, אני אוהב לקחת את הזמן ולחשוב לפני שאני כותב את התגובה שלי, ועם הלחץ של כיפור, שמיד אחריו שבת ומיד אחריה סוכות אין לי את הזמן הזה.
אני אגיב בחול המועד, אם עוד מישהו רוצה להציע או להצביע עדיין יש זמן
 
אזרמג משתמש בכנפיו בשביל לזנק מסלע מסלע, מתקדם מעלה. הוא נאחז עם הטפרים החזקים שלו בסלעים שונים וכך מתקדם ומיצב את עצמו בין קפיצה לקפיצה. אחרי כמה ניתורים הוא מרשה לעצמו דילוגים גדולים יותר ויותר עד שהוא מרגיש שזוהי צורת התקדמות הרבה יותר אפקטיבית ומתאימה למבנה גופו מאשר ההליכה במערה.
אחרי דקות ארוכות של טיפוס, הוא מגיע לפיסגת ההר, שטח רחב מלא באבנים מזדקרות, שמזכיר צורה של עיגול שיצר הטבע, האוויר הקר מרענן את אזרמג, והוא סורק את השטח.
מבחינת הנוף הוא יכול להשקיף עכשיו לכל כיוון, אבל הוא לא מגלה דבר חדש. נראה שהיער מקיף את ההר מכל כיווניו, ועדיין לא ניתן לראות מעבר להרים באופק.
דבר מעניין אחר שאזרמג רואה, זה קן ענקי שעשוי ממאות ואפילו אלפי מקלות, שזורים זה בזה. ממקומו הוא לא יכול לראות לתוך הקן, והוא לא בטוח אם שריקת הרוח מטעה אותו, אבל יכול להיות שהוא שומע מכיונו של הקן ציוצים.
 
הציוצים הזכירו לאזמארג שמאז בקיעתו הוא לא אכל דבר. אזמארג נהיה רעב. אם רק הייתה דרך לראות מה מסתתר שם...
אזמארג הסתכל על כנפיו. אולי הגיעה הזמן ללמוד איך להשתמש בהם.
 
חזרה
Top