ליאור
הילה
בריצת הבוקר אתה לא רואה הרבה אנשים. הילה, רוסט ועוד שניים או שלושה, בטח יש כמה שפספסת, אבל זה הכל. בסופו של דבר אתה מגיע לנגרים. פותח לך את הדלת בחור מנומנם.
"לא אמרו לך לדפוק? אה, דפקת? שיהיה. אנשים עדיין ישנים פה, אבל צריך לקום מתישהו. בכל מקרה, מה רצית? אני פנוי לכמה שעות הקרובות."
"לא אמרו לך לדפוק? אה, דפקת? שיהיה. אנשים עדיין ישנים פה, אבל צריך לקום מתישהו. בכל מקרה, מה רצית? אני פנוי לכמה שעות הקרובות."
הילה
בריצת הבוקר את שמה לב למחסור באנשים. כמובן שיש את רוסט וליאור שיקומו בבוקר הזה ויתחילו לרוץ, אבל הם כמעט יחידי סגולה. עוד כמה ירוקים רצים גם הם. אין סוסים להשכרה, לצערך.
את מגיעה למולי ומיכל. הם ערניים למדי בהתחשב בשקיות שלהם. מולי פותח את הדלת, נראה חזק מהרגיל.
"היי הילה. מצטער שלא היינו במסיבה, היינו עייפים מאוד והלכנו לישון בצהריים. תודה על האוכל, אגב." הם אכלו וישנו. מיכל עובדת על משהו וצועקת למולי לסגור את הדלת אחריו. מעבדת הנשקים עובדת שעות נוספות.
את מגיעה למולי ומיכל. הם ערניים למדי בהתחשב בשקיות שלהם. מולי פותח את הדלת, נראה חזק מהרגיל.
"היי הילה. מצטער שלא היינו במסיבה, היינו עייפים מאוד והלכנו לישון בצהריים. תודה על האוכל, אגב." הם אכלו וישנו. מיכל עובדת על משהו וצועקת למולי לסגור את הדלת אחריו. מעבדת הנשקים עובדת שעות נוספות.