התחלתי לכתוב סיפור, ורציתי שתיתנו את דעתכם על הפרק הראשון
------------------------------
אטהאולף התעורר משנתו הטרופה, שערו הבהיר מפוזר בחוסר סדר על ראשו. השמיכה הייתה גסה ומגרדת, ובגדיו הישנים-נושנים היו מרופטים. הכובע בצבע החרדל שלו היה מונח על הריצפה.
אטהאולף היה גמד למחצה, אמו הייתה בת אדם. כבר שבועות שהוא חי כך, מסתובב ברובע המנודים, הכובע המשולש המגוחך שלו מתריע כמו כרוז ״גמד! נחות! מנודה!״.
הוא עדיין זכר את חייו לפני כן.
אטהאולף למד בבית ספר ״לכל הגזעים״ (אך לא לכל המעמדות). כן, הייתה שם אלפיזציה רצינית, אבל אטהאולף היה ילד בן 12, שכל עולמו באחיו, באחיותיו, בחבריו ובאינגוּנטיס. הכל נשבר יום אחד, כשבאו חיילי האלפים עם קסדותיהם המצוחצחות ומגפיהם הממוסמרים, ודחפו את הגמדים בכל העיר אוּבּוּרסיס לרובע המטונף הזה.
אטהאולף יצא בזהירות, מנסה לא להעיר את 7 אחיו ואחיותיו או לדרוך על סבתו הזקנה.כשיצא בשקט מהחדר החוצה האוויר היה קר, השמיים מעוננים ואפורים. ערימות עלים יבשים, צואה, קצת בוץ ועוד דברים מדיפי ניחוח ורדים נערמו לייד הבתים-כל הזבל של העיר הובא לשם.
״אטהאולף!״ פילחה צעקה את דממת הבוקר. גאיזריק, חברו הטוב ביותר של אטהאולף ברובע, בא לקראתו בריצה. הוא עצר, מתנשף מבעיית הנשימה שלו. ״מחר מעבירים אותנו למקום אחר״ אמר גאיזריק. ״לאן?״ שאל אטהאולף, מת מסקרנות, אך גם חושש לדעת. ״לא יודע״, אמר גאיזריק-גאיוס בלשון האלפים. ״אתמול ואליה הזקן אמר לי ששמע חיילים אלפים אומרים את זה. אני לא יודע מה איתך-אני בורח!״. ״השתגעת?! ומה עם אמא שלך חסרת הישע? ואחותך בת השלוש?״ הזדעק אטהאולף. ״אני יודע שהן לא ישרדו-אני מתכוון לחיות״ אמר גאיזריק בציניות שאטהאולף מעולם לא שמע ממנו. ״אתה לא מתבייש!״ צעק, מדמיין בזוועה את אמו ואחותו של גאיזריק נשרפות. ״למה? הבושה שלי תציל אותן? ככה כולנו נמות!״ צעק גאיזריק והלך משם בכעס.
למחרת בבוקר, יום הדין, לקח אטהאולף את גרזינו של אביו שהוסתר במזווה הריק למחצה, הסתיר אותו בבגדיו, ויצא עם משפחתו לרחוב-לקריאתם ואיומהם של 4 חיילים אלפים עטויי שריון וגלימה עליה 13 כוכבים. גמדי הרובע צעדו תחת איומי עשרות החיילים. לפתע אחז אלאריק, אביו של אטהאולף, בידו. ״ברח, בני, ברח! אני יודע שהם הולכים להרוג אותנו!״ אמר.״ואתם?״ שאל אטהאולף, דמעות בעיניו. ״נסתדר״ אמר האב. ״אבא״ אמר אטהאולף בבכי. ״לך, בני״ אמר האב, ודחף אותו מטור הגמדים.
אטהאולף פתח בריצה מטורפת לעבר היער הסמוך.
------------------------------
אטהאולף התעורר משנתו הטרופה, שערו הבהיר מפוזר בחוסר סדר על ראשו. השמיכה הייתה גסה ומגרדת, ובגדיו הישנים-נושנים היו מרופטים. הכובע בצבע החרדל שלו היה מונח על הריצפה.
אטהאולף היה גמד למחצה, אמו הייתה בת אדם. כבר שבועות שהוא חי כך, מסתובב ברובע המנודים, הכובע המשולש המגוחך שלו מתריע כמו כרוז ״גמד! נחות! מנודה!״.
הוא עדיין זכר את חייו לפני כן.
אטהאולף למד בבית ספר ״לכל הגזעים״ (אך לא לכל המעמדות). כן, הייתה שם אלפיזציה רצינית, אבל אטהאולף היה ילד בן 12, שכל עולמו באחיו, באחיותיו, בחבריו ובאינגוּנטיס. הכל נשבר יום אחד, כשבאו חיילי האלפים עם קסדותיהם המצוחצחות ומגפיהם הממוסמרים, ודחפו את הגמדים בכל העיר אוּבּוּרסיס לרובע המטונף הזה.
אטהאולף יצא בזהירות, מנסה לא להעיר את 7 אחיו ואחיותיו או לדרוך על סבתו הזקנה.כשיצא בשקט מהחדר החוצה האוויר היה קר, השמיים מעוננים ואפורים. ערימות עלים יבשים, צואה, קצת בוץ ועוד דברים מדיפי ניחוח ורדים נערמו לייד הבתים-כל הזבל של העיר הובא לשם.
״אטהאולף!״ פילחה צעקה את דממת הבוקר. גאיזריק, חברו הטוב ביותר של אטהאולף ברובע, בא לקראתו בריצה. הוא עצר, מתנשף מבעיית הנשימה שלו. ״מחר מעבירים אותנו למקום אחר״ אמר גאיזריק. ״לאן?״ שאל אטהאולף, מת מסקרנות, אך גם חושש לדעת. ״לא יודע״, אמר גאיזריק-גאיוס בלשון האלפים. ״אתמול ואליה הזקן אמר לי ששמע חיילים אלפים אומרים את זה. אני לא יודע מה איתך-אני בורח!״. ״השתגעת?! ומה עם אמא שלך חסרת הישע? ואחותך בת השלוש?״ הזדעק אטהאולף. ״אני יודע שהן לא ישרדו-אני מתכוון לחיות״ אמר גאיזריק בציניות שאטהאולף מעולם לא שמע ממנו. ״אתה לא מתבייש!״ צעק, מדמיין בזוועה את אמו ואחותו של גאיזריק נשרפות. ״למה? הבושה שלי תציל אותן? ככה כולנו נמות!״ צעק גאיזריק והלך משם בכעס.
למחרת בבוקר, יום הדין, לקח אטהאולף את גרזינו של אביו שהוסתר במזווה הריק למחצה, הסתיר אותו בבגדיו, ויצא עם משפחתו לרחוב-לקריאתם ואיומהם של 4 חיילים אלפים עטויי שריון וגלימה עליה 13 כוכבים. גמדי הרובע צעדו תחת איומי עשרות החיילים. לפתע אחז אלאריק, אביו של אטהאולף, בידו. ״ברח, בני, ברח! אני יודע שהם הולכים להרוג אותנו!״ אמר.״ואתם?״ שאל אטהאולף, דמעות בעיניו. ״נסתדר״ אמר האב. ״אבא״ אמר אטהאולף בבכי. ״לך, בני״ אמר האב, ודחף אותו מטור הגמדים.
אטהאולף פתח בריצה מטורפת לעבר היער הסמוך.
