עדכון 23.1.15 בקלדאריה: תקציר הרצת פרק שלישי בקמפיין של שרלוט ואלאריס

העליתי לרשת את תקציר ההרצה של פרק שלישי בקמפיין של שרלוט ואלאריס: "העכבישה וחזיר הבר"
והפעם - בעוד שרלוט ואלאריס מנסות להמשיך ולחקור את האגדה הישנה על גבירת רוח החורף, כוחות התאגיד מנסים להנחית מכה על מה שנראה להם כמרכז של הפולחן האלילי העתיק של יריביהם במאבק על המחוז...
רק בכדי לגלות, אולי מאוחר מדי, שהכוחות שהתעוררו חזקים מחלומותיהם השחורים ביותר של האדונים בעלי המניות.
ידידים לשעבר הופכים לאויבים; ושבועת נקמה עקובה מדם נישאת - אחד ממעשי הנבלה של נורמן בלק, לפחות, עשוי לעלות לו, וגם לאחרים, במחיר יקר מאד.

http://members.pundak.co.il/world/keldaria3/chapter4/greywind_and_allaryce/ca_index.html

תהנו

פרק טוב, הסיפור על קאהלן אירגריד מעניין - הגם שהופתעתי שאנהילד ממש תקפה אותה. מהתיאור בחיזיון, זה מתואר כהתקפת אמוק מטורפת של קסמי כפור. לגבי העץ המושלג, אני זוכר שקראתי פעם בראיון של ג'יי.וי. ג'ונס שהיא גילתה במסגרת התחקיר שלה - היא כתבה ספרים שהתרחשו בסביבה קרה - שכפור יכול לפוצץ עצים כך שהעץ צריך להיות חזק מאד אם הוא לא התפוצץ מכל השלג שעליו. התוכנית של קורי סנשיין לכרות אותו ממילא מטופשת - מעבר לנזק שצוין, הם צריכים, נראה לי, כלים מתאימים לכריתת עץ בגודל כזה. קשה לזכור שלאוקונדרה, למרות המעשים הנתעבים שהיא ביצעה, היא נתינה הידרוסטית, וכנראה, ראויה למידה מסוימת של צדק מצד נציגי הוד מלכותו. בכל מקרה, קאליסטה בטח תצטרך ליישב את היריבות שלה עם אלאריס והפעם ברצינות ולא ברמה של משחקי ילדות - כחלק ממניפולציה של קאהל רמדור לזכות באחת מהן. ולגבי יוסטישיה, האם היא באמת חופשיה או שזו חלק מתוכנית של קאהל רמדור? חשבתי שהיכולת שלה להתחזות לג'יין ווסט אבדה, וכמו כן, שכירי חרב הידרוסטים לא אמורים להגיב בצורה כזו חלקה לשכירת חרב עמם.
מה ההבדל בין הראות הדרואידית של אלאריס לבין החיזיונות של שארלוט? ברור לי שהתוצאה הסופית זהה אבל שרלוט היא משתמשת של קסם לבן ואלאריס משתמשת של קסם ירוק כך שזה אמור לעבוד אחרת.

הסצנה עם הקרב בסכר גארהיד וההכנה אליו הייתה די טובה.

מעניין לראות את כוחות האויב נלחמים זה בזה,ומפתיעה גם השאננות של התאגיד שמינה טיפוס יהיר כל כך וכל כך לא מנוסה.אני מסוקרן לגבי הקשר בין המלכים הקודמים של האויב

תודה על התגובות.

יוסטישיה אכן איבדה את היכולת ללבוש בקסם את דמותה של ג'יין ווסט, אבל היא לא איבדה את היכולת להתחזות אליה בדרכים פשוטות יותר - אחרי הכל, הן גדלו ביחד והיו ממילא דומות אחת לשניה באורח מעורר תהיות. נכון שבארמון זה לא היה עובד, אבל בקרב שכירי חרב ואנשי תאגיד במחוז מרוחק שלא מכירים את ג'יין ווסט האמיתית, ועבורן יוסטישיה זה לא יותר משם מעורפל מעיר הבירה, זה היה בהחלט מספיק.
לגבי התאגיד - הוא פשוט מגייס את כל החרבות להשכיר שהוא יכול, משום שהוא מריח מלחמה (גם אם אומד מאד לא נכון את עוצמת האויב); ומיני חבורות לא מגובשות של חרבות להשכיר מכאן ושם, היו תמיד מגוונות מאד, ונוטות ל'קבל אנשים מכל מיני סוגים - כל עוד יש בהם תועלת. מה גם, שכפי שעולה מהתיאור של הלוחמת בישת-המזל שנפלה בשבי ועומדת לעלות לקורבן, התאגיד לא התרגש אף פעם מנשים לוחמות והיה מוכן לשכור אותן.

לגבי התאגיד - אכן, הוא שאנן מדי; הוא התכונן לקרב, אבל אמד מאד לא נכון את האויב, ובמילים אחרות - בעלי המניות נפלו קורבן לקונספציה של עצמם, התקבעו על ראיית אויב כפראים מטומטמים שגורלם נחרץ והם חייבים לסגת מפני הקידמה - ופשוט לא היו מסוגלים להבין, לפחות לא בזמן, את העוצמה האדירה של מלך-עורב אפל שקם מהמתים וגייס כוחות מצאצאי בני היוג'קליף מתוך הערפל, גנולים ועוד.
(וגם הגנולים, בניגוד למה שחשבו עליהם בתאגיד (ע"ע ההתפארות של הקוסם בובס בקלרידג'), רחוקים מלהיות עוד סוג של מפלצות שעירות ומטומטמות. זו ציביליזציה דרואידית אפלה שכדאי מאד להזהר ממנה).

וכל עניין כריתת העץ אכן נראה כמו רעיון מתריס וילדותי מאד של קורי סאנשיין, שתרם מאד להחיש את קיצו.
(וכן, לתת 'צבא במתנה' לילד מפונק ושחצן של אחד מבעלי המניות זה מתכון לצרות... אבל במציאות היו כבר דברים גרועים לא פחות, אם לא יותר - ע"ע למשל איזה נער שחצן ומטומטם הצרפתים העמידו בראש הצבא שלהם לפני קרב ניקופוליס ב-1396 (נדמה לי שזו השנה)).

פלדריק - אם התכוונת ליחסים בין קאהל ראמדור לקאהלן אירגריד - בתור בני תמותה הם לא הכירו זה את זו, משום שהיא חייתה כמה מאות שנים לפניו. הכוהנים והמאמינים שלהם כמובן הכירו זה את זה, לפעמים נאבקו ולפעמים שיתפו פעולה, וממילא במהלך הזמן נדחקו יותר ויותר מפני הדת ההידרוסטית הממוסדת שדחקה את האמונות העתיקות של וולם.
נראה שבאורח כללי, אין אהבה גדולה בין הצדדים - רחוק מזה, אבל גם לא שנאה בוערת. מאמיני אדון הרעם ומאמיני גבירת רוח החורף מכירים זה בזה כחלק מהסדר הטבעי של וולם, ולכן אדון הרעם לא תכנן שום התקפה על קלרידג', למשל.

היה פרק נהדר, למרות אי אלו גלגולי טיפוס ושחיה עם שריון כבד.

הסצינה ליד העץ הייתה נהדרת, אחד הרקעים הכי יפים ומיוחדים לקרבות שיצא לי לראות. המפגש עם גבירת רוח החורף הוסיף תחושת בהילות לדמויות שגם ככה הן חשו קודם כשהחברים שלהן בסכנה - מי בשבי ומי כשכירת חרב. היה הלם מוחלט לראות ככה את קאליסטה, למרות שציפינו שמשהו כזה יקרה בעקבות מה שראינו ממנה בפרקים הקודמים. שארלוט היא כנראה היחידה שעוד מקווה שזבנג בראש שיעלף אותה יחזיר אותה לעשתונותיה, אבל כולם (כל מי שהוא לא פאלאדין lawful-stupid ) יודעים שזה כנראה חסר תקווה...

מחכה ממש לתקציר זה הפרק הבא, זה הולך להיות כל כך אפי!! ואחריו גם יהיה קצת יותר רולפליי בין שארלוט לאלאריס.