נראה, שהגיע הזמן לנסות לפתוח דיון עומק חדש. לא מן המותר להעיר, שגם ודווקא לאור ההתפתחויות במקומות אחרים ברשת במהלך השבוע האחרון, יש חשיבות בדיוני-עומק שמשלבים שאלות קאנוניות ושאלות מתחום הכתיבה. מה גם, שדיונים כאלו מסייעיים לא פעם (במישרין או בעקיפין) לקידום כתיבת פאנפיקים מושקעים ואיכותיים.
לגופו של עניין: הדמות של סוורוס סנייפ נחשבת בעיני רבים לאחת הדמויות היותר מורכבות ומעניינות בסדרת ספרי הארי פוטר, ואולי אחת הדוגמאות היחידות לדמות שמחד גיסא פועלת "בצד הטובים", ומאידך גיסא היא אפלולית ואכזרית, שלא לומר – בעייתית מיותר מבחינה אחת. לאור העובדה הזו, אין פלא שסנייפ "מככב" בלא מעט פאנפיקים מכל הסוגים והז'אנרים. חלק מאותם פאנפיקים נאמנים לדמות האפלולית והבעייתית של סנייפ; חלק אחר מנסה "לרכך" או אפילו "לגאול" אותו, לא פעם באמצעות שילובו במערכות יחסים כאלו ואחרות.
התופעות הללו, הן בניתוח עיוני של דמותו של סנייפ, והן ובעיקר בתחום הפאנפיקשן, אינן חדשות והן החלו זמן רב לפני פרסום הספר השביעי. עם זאת, הספר השביעי הכיל בתוכו מספר גילויים עקרוניים על הדמות; לא רק שהוא הפך את ההשערה בדבר קיום מערכת יחסים בין לילי לסנייפ לעובדה קאנונית, אלא שהוא הפך את מה שרולינג מכנה "האהבה של סנייפ כלפי לילי", למניע מרכזי בכל מה שנוגע להתנהגות של סנייפ, מתקופת הקונדסאים ועד למותו בסוף ספר שביעי.
כעת, עולה שאלת המפתח, בדבר האורח בו משפיע הספר השביעי על כתיבת סנייפ קאנוני; אין ספק שלתגליות הללו יש השפעה, ולא משנה באיזה סוג של מערכת יחסים מערבים את סנייפ (בין אם ב"שיפ" עם לילי/דמות קאנונית אחרת/דמות מקורית, ובין אם מערכת יחסים בג'נפיק, שהרי גם בפאנפיקים עלילתיים טובים הדמויות עמוקות ומקיימות מערכות יחסים מסוגים שונים, גם אם לא בהכרח רומנטיות).
כל זה נכון, כמובן, במידה שאנו מעוניינים בכתיבה רצינית שמנסה לבנות סנייפ שאיננו out of character. זאת, להבדיל מאותה גישה לפיה אין בכלל בעיה לכתוב סנייפ חביב ונחמד, או שאינו מתנהג כמו עצמו באופנים אחרים (ובקיצור: ooc). לכאורה, אם אפשר להצדיק הכל ב"זו הכל שאלה של פרשנות", אז וגם המרי-סו המזעזעת שעשיתי בגיל 12 מאחת הדמויות ב"אני קלאודיוס" היא "פרשנות לגיטימית", אני מניח - הגם שמטעמים ברורים דאז, לא יכולתי לזווג אותה עם סנייפ דווקא... (ורק להבהרה, לא, הדמות ההיא שכתבתי היא בהחלט לא פרשנות לגיטימית. היא היתה פלופ מזעזע, שטוב שנעשה הרבה לפני עידן המחשב והקבצים השמורים).
ואם ננסה להניח את האצבע על כמה מהשאלות היותר מדוייקות:
1. האם ההגדרה ה"רשמית" של היחס של סנייפ אל לילי הוא אכן "אהבת אמת"? או שאולי ניתן להעלות מחשבת כפירה, ולהעיר שוולדמורט לא טעה לגמרי כאשר סיווג זאת כ"תשוקה", ולמעשה העריך נכונה יותר מסנייפ השקוע באשליה עצמית? בתור נער מאוהב, סנייפ לא נראה כמסוגל באורח רציני לגלות הבנה או אפילו ניתוח נכון של "הצד השני"; ובמה הוא מאוהב במהלך השנים מ"הזכרון הגרוע ביותר" ועד למותה של לילי? בזכרון רחוק? בתדמית או אידיאה של ילדה מלפני שנים?
2. ובהמשך לשאלה הראשונה, עולה תהיה מרחיקת לכת עוד יותר. האם סנייפ הקאנוני מסוגל בכלל לקיים מערכת יחסים דו-צדדית משמעותית (להבדיל מחלום על מישהי, לקנא ולשנוא בכל מי שיצא איתה או ינשא לה)? או שאולי, סנייפ הוא כל-כולו אפלוליות, מאבקי עליונות ושליטה, הפגנת ידע עצמי וביקורת לעגנית על אחרים וכ"ו. כל זאת, באורח שאולי יאפשר לו לחשוק במישהי או לדאוג לבן שלה מאחורי הקלעים, אבל מעמיד בסימן שאלה גדול את היכולת להכניס את סנייפ למערכת יחסים רומנטית דו-צדדית כלשהי, שלא לדבר על להחזיק בה לאורך זמן, קל וחומר "להרפא" על-ידה?
ומאידך גיסא, אילו הסבורים שלמרות הכל התשובה היא חיובית, באילו תכונות צריכה הדמות שבצד האחר של היחסים להיות מצוידת?
את דעתי המפורטת אכתוב בשלב מאוחר יותר בדיון, די אם אסתפק בכך שכפי שרמזתי קודם, אני נוטה להיות סקפטי מאד לגבי השאלה, האם סנייפ מסוגל למערכת יחסים מוצלחת שהמוטיב הדומיננטי שלה לא יהיה מרירות, ציניות ושליטה. כמו כן, עצם העובדה שאותה אהבה נואשת כלפי לילי הפכה להיות עובדה קאנונית, יוצרת קושי רציני (גם אם כותבים טובים מאד יכולים לנסות להתגבר עליו), על כל נסיון ליצור מערכת יחסים (בוודאי רומנטית) מאוחרת. להבהרה אוסיף, שאני נמנע במכוון מלדון בכתיבה שמערבת אונס ותכנים דומים, גם משום שהיא NC17 במובהק, וגם ובעיקר משום שאני נוטה להטיל ספק, עד כמה מדובר כאן על מערכת יחסים אמיתית, להבדיל מכפיה אלימה של צד אחד על הצד האחר.
לגופו של עניין: הדמות של סוורוס סנייפ נחשבת בעיני רבים לאחת הדמויות היותר מורכבות ומעניינות בסדרת ספרי הארי פוטר, ואולי אחת הדוגמאות היחידות לדמות שמחד גיסא פועלת "בצד הטובים", ומאידך גיסא היא אפלולית ואכזרית, שלא לומר – בעייתית מיותר מבחינה אחת. לאור העובדה הזו, אין פלא שסנייפ "מככב" בלא מעט פאנפיקים מכל הסוגים והז'אנרים. חלק מאותם פאנפיקים נאמנים לדמות האפלולית והבעייתית של סנייפ; חלק אחר מנסה "לרכך" או אפילו "לגאול" אותו, לא פעם באמצעות שילובו במערכות יחסים כאלו ואחרות.
התופעות הללו, הן בניתוח עיוני של דמותו של סנייפ, והן ובעיקר בתחום הפאנפיקשן, אינן חדשות והן החלו זמן רב לפני פרסום הספר השביעי. עם זאת, הספר השביעי הכיל בתוכו מספר גילויים עקרוניים על הדמות; לא רק שהוא הפך את ההשערה בדבר קיום מערכת יחסים בין לילי לסנייפ לעובדה קאנונית, אלא שהוא הפך את מה שרולינג מכנה "האהבה של סנייפ כלפי לילי", למניע מרכזי בכל מה שנוגע להתנהגות של סנייפ, מתקופת הקונדסאים ועד למותו בסוף ספר שביעי.
כעת, עולה שאלת המפתח, בדבר האורח בו משפיע הספר השביעי על כתיבת סנייפ קאנוני; אין ספק שלתגליות הללו יש השפעה, ולא משנה באיזה סוג של מערכת יחסים מערבים את סנייפ (בין אם ב"שיפ" עם לילי/דמות קאנונית אחרת/דמות מקורית, ובין אם מערכת יחסים בג'נפיק, שהרי גם בפאנפיקים עלילתיים טובים הדמויות עמוקות ומקיימות מערכות יחסים מסוגים שונים, גם אם לא בהכרח רומנטיות).
כל זה נכון, כמובן, במידה שאנו מעוניינים בכתיבה רצינית שמנסה לבנות סנייפ שאיננו out of character. זאת, להבדיל מאותה גישה לפיה אין בכלל בעיה לכתוב סנייפ חביב ונחמד, או שאינו מתנהג כמו עצמו באופנים אחרים (ובקיצור: ooc). לכאורה, אם אפשר להצדיק הכל ב"זו הכל שאלה של פרשנות", אז וגם המרי-סו המזעזעת שעשיתי בגיל 12 מאחת הדמויות ב"אני קלאודיוס" היא "פרשנות לגיטימית", אני מניח - הגם שמטעמים ברורים דאז, לא יכולתי לזווג אותה עם סנייפ דווקא... (ורק להבהרה, לא, הדמות ההיא שכתבתי היא בהחלט לא פרשנות לגיטימית. היא היתה פלופ מזעזע, שטוב שנעשה הרבה לפני עידן המחשב והקבצים השמורים).
ואם ננסה להניח את האצבע על כמה מהשאלות היותר מדוייקות:
1. האם ההגדרה ה"רשמית" של היחס של סנייפ אל לילי הוא אכן "אהבת אמת"? או שאולי ניתן להעלות מחשבת כפירה, ולהעיר שוולדמורט לא טעה לגמרי כאשר סיווג זאת כ"תשוקה", ולמעשה העריך נכונה יותר מסנייפ השקוע באשליה עצמית? בתור נער מאוהב, סנייפ לא נראה כמסוגל באורח רציני לגלות הבנה או אפילו ניתוח נכון של "הצד השני"; ובמה הוא מאוהב במהלך השנים מ"הזכרון הגרוע ביותר" ועד למותה של לילי? בזכרון רחוק? בתדמית או אידיאה של ילדה מלפני שנים?
2. ובהמשך לשאלה הראשונה, עולה תהיה מרחיקת לכת עוד יותר. האם סנייפ הקאנוני מסוגל בכלל לקיים מערכת יחסים דו-צדדית משמעותית (להבדיל מחלום על מישהי, לקנא ולשנוא בכל מי שיצא איתה או ינשא לה)? או שאולי, סנייפ הוא כל-כולו אפלוליות, מאבקי עליונות ושליטה, הפגנת ידע עצמי וביקורת לעגנית על אחרים וכ"ו. כל זאת, באורח שאולי יאפשר לו לחשוק במישהי או לדאוג לבן שלה מאחורי הקלעים, אבל מעמיד בסימן שאלה גדול את היכולת להכניס את סנייפ למערכת יחסים רומנטית דו-צדדית כלשהי, שלא לדבר על להחזיק בה לאורך זמן, קל וחומר "להרפא" על-ידה?
ומאידך גיסא, אילו הסבורים שלמרות הכל התשובה היא חיובית, באילו תכונות צריכה הדמות שבצד האחר של היחסים להיות מצוידת?
את דעתי המפורטת אכתוב בשלב מאוחר יותר בדיון, די אם אסתפק בכך שכפי שרמזתי קודם, אני נוטה להיות סקפטי מאד לגבי השאלה, האם סנייפ מסוגל למערכת יחסים מוצלחת שהמוטיב הדומיננטי שלה לא יהיה מרירות, ציניות ושליטה. כמו כן, עצם העובדה שאותה אהבה נואשת כלפי לילי הפכה להיות עובדה קאנונית, יוצרת קושי רציני (גם אם כותבים טובים מאד יכולים לנסות להתגבר עליו), על כל נסיון ליצור מערכת יחסים (בוודאי רומנטית) מאוחרת. להבהרה אוסיף, שאני נמנע במכוון מלדון בכתיבה שמערבת אונס ותכנים דומים, גם משום שהיא NC17 במובהק, וגם ובעיקר משום שאני נוטה להטיל ספק, עד כמה מדובר כאן על מערכת יחסים אמיתית, להבדיל מכפיה אלימה של צד אחד על הצד האחר.