א.כל מה שכתבת נכון, אולם יש להידרוסטים גם הרבה יעדים מפתים ו''קרובים בהרבה לבית''. כוונתי בעיקר לערי האמתיסט. ראשית, הם כפי הנראה ערי מסחר, כלומר יש שם הון תועפות בכסף בזהב ובאבנים יקרות.(כמו בכל עיר סוחרים המכבדת את עצמה.) ונוסף על כך, יש בהשתלטות עליהן גם אפשרויות כלכליות גדולות, שהרי השליטים החדשים יכולים להשתלט גם על דרכי המסחר עצמן, ולגרוף הון במשך שנים.
שנית, הם ערים בודדות, משמע, אין שם כפי הנראה ממלכה מאורגנת וחזקה, ולכן ניתן להשתלט עליהן בזו אחר זו, ובקלות יחסית. (סביר להניח,שאיש לא עשה זאת עד כה, בעיקר מפני שאין באזור שום כוח מדיני-צבאי רציני. -ממזרח ים, ממערב שבטים מדבריים ומדרום הפמפות, שגם הן ודאי אינן מאורגנות כראוי. רק מאסקרו מצפון, עלולה להוות בעייה, אך אין ספק שהיא כבר במילא אויבת של הידרוסט.)
ב.לופאר...? ובכן, לו הייתי מלך הידרוסט, (הלוואי)
הייתי מהסס מאוד לפני שהייתי שולח ספינות מלחמה לארץ רחוקה כל כך. (לפי אומדני כ 4,000 ק''מ במעוף הציפור בין שתי הארצות, ובמסע ימי, זה הרבה יותר.) מה עוד, שהארץ מוקפת שכנים ''חביבים'' מכל סוג ומין. לא רק טראליריה והלנסיאל, אלא גם קריסנאו, דארקרילד וזאהדריין. והלא כל אחת ממדינות אלו, עלולה ל לחשוד בפולשים הזרים מן הדרום הרחוק, ולהגיב בהתאם. ואם כמה מדינות יעשו זאת, הרי שההידרוסטים יאלצו לשוב למולדתם, עם זנבם בין רגליהם ,במהירות גדולה מאוד...
ג.מכל הסיבות הנ''ל, ומרבות נוספות, לדעתי, טוב יעשו ההידרוסטים,(וטןב תעשה כל מדינה חזקה, השואפת להקים אימפריה), אם 'ישמרו המושבות קרוב לבית', מש כפי שמהמר שומר את קלפיו קרוב לחזהו. במקרה שלהם, מן ההיגיון יהיה לנסות ולהשתלט על הארצות שסביב חופי ים הערפילים המרקדים. בעיקר על ערי האמתיסט, וגם על חוף העשן, ומדינות קטנות יחסית, כמו הורלאו ופנולדרה. (והלא כבר יש להם באיזור מושבה אחת, את מושבת וויטדריל.)
בדיוק באופן זה, פעלו בוני האימפריה המוכשרים ביותר בעולם העתיק -כוונתי כמובן לרומאים, שתמיד הקפידו לא להתרחק יותר מדי מן הים. (הים 'שלהם' היה כמובן הים התיכון.)
ד.אבל אם המדיניות נקבעת במידה רבה על ידי טיפוס ''בעייתי'' כמו הנסיך ג'ון-סטיוארט, הרי שהכל ייתכן. מי ששאף לכבוש את מינג-הו-לין וקריינליכט, בגרסה הישנה, עלול לשים את עינו גם על ז'ראל וראסטהוף, ואפילו על אלגסטראט בגרסה החדשה... הרי מבחינתו, חיילים הם רק כלים
על לוח השח-מט, אם איבדת עשרים אלף איש, לא נורא, שלח חמישים אלף במקומם וקווה לטוב...