תהיה לגבי שמות בעולם הידוע

1. ברומא, לפי 'האנציקלופדיה של העולם הקלאסי', שמות האנשים נקבעו לפי הנוסחה הבאה לפחות באצולה- אצל הגברים, שם פרטי ואחריו בא שם בית האב(גנס).בנסיבות ציבוריות, היו פונים לאיש בשמו הפרטי ובשמו הפרטי של אביו. השם הפרטי תיפקד אצל הרומאים בדומה ל-"אפסה" אצל העלפים ויכל לתאר מעמד,
תכונת אופי וכדומה. כמה מהקיסרים הרומיים, כידוע לך, התהדרו בשורה ארוכה של שמות פרטיים(כיום אנשים מסתפקים, מקסימום, בשני שמות פרטיים).
שמות פרטיים הייתה פריוילגיה של גברים בלבד; שמותיהן של הנשים נגזרו מבית האב כלומר האישה יוליה באה מבית האב יוליוס.
2. שמות משפחה נפוצים כמו 'טיילר', 'סמית', 'פוטר' ו-'קרפנטר' באו ביסודם לציין את המקצוע של האדם. לדוגמא, השם הנפוץ 'ג'ון סמית' משמעו יוחנן הנפח. יש להניח שיש בהידרוסט(ובארצות אחרות) מנגנון דומה הפועל אצל משפחות שמקצוען עובר בירושה ולכן המקצוע הפך לשם המשפחה של אותם אנשים. מה
בדיוק פשר השם 'אוקנברסט'?
3. לפי מאמר שזה עתה הופיע בנומנור, היו כשבעה בלרוגים בגירסה הסופית של הקאנון(המספר שבעה נקבע במקביל לעובדה שהבלרוגים הם מיאר שהשחתחתו.)
4. האם הילאסיאס היא קיסרות חוקתית או קיסרות מונארכית? נראה שיש לסנאט יד ורגל מדי פעם בהחלטות פלאורידיס.

הולקיריות, לדבריך, היו לדבריך מיאר ממין נקבה שנעשו ליצורים בשר-ודם בשל רצונה של ורדה. אני חושב שוולקירינקווה חייבת להיות ניב של ואלארין. ככלות הכל, ואלארין היא שפה שמתאימה מאין כמותה לחלוקת פקודות והואלאר נוהגים היו לשוב אליה בעת ויכוחיהם במהקנסר. אומנם הוולקירינקווה אימצה, כאמור, מילים רבות מהעגות ששימשו במקומותיהן אבל ביסודה היא נותרה שפה נוקשה והמילים בה היו ארוכות כאורך הגלות כפי שתיאר את זה פלדין שנקלע במקרה למחנה ולקיריות(ניתן לראות פירוט על ה-"ואלארין" ב-'ארדלאמביון'[להצטייד קודם במילון או בידיעת אנגלית]).
ההידרוסטקווה, שממנה התפתחה האיירונסטקווה, הייתה ביסודה "אחידה" אשר ספגה מילים רבות מולקירינקווה ומסאראו'קווה(הם חיו איתם זמן רב מאד.מאד קשה להאמין שלא נותרו מהימים האלה שרידים באוצר המילים של שפתם). יש להניח כי לולקיריות בהיותן עם שחי על חרבו ולא על מכחולו לא הייתה צורה נאותה של כתב ועל כן, למרות הבחילה, אומץ הכתב של הסאראו'קווה שממנו התפתח הכתב של ההידרוסטקווה והאיירנוסטקווה. אימוץ הסאראו'קווה כמין שפה ספרותית גרם להתחזקות היסוד הזה בהידרוסטקווה אם כי בימי רילדריה השפה התעדנה במידה רבה והאיירונסטקווה נעשתה בשל כך הרבה יותר נעימה לאוזן מהצורה העתיקה של ההידרוסטקווה. ביירון החליף את הסארא'וקווה אשר שימשה כ-"לינגואה פרנקה" של איירנוסט בהידרוסטקווה. עידן הגיבורים הביא לחדירת יסודות הקטיליאניים(שפה זו היא צאצאית של הווסטרון) ובימים ההם צלילים רבים נעלמו לאין שוב מההידרוסטקווה ואפילו שמותיהם של דמויות היסטוריות ידועות כמו קודור והודון שונו. הטירן דה-גלמירייסט הביא עדנה להידרוסטקווה קודוריאנה ששימשה כלשון ספרותית בימים ההם. לאחר מותו, הפכה ההידרוסטקווה קודוריאנה שוב לניב הייחודי רק למאמיני קודור בעוד שפתם של תושבי הידרוסט נבללת למגוון ניבים. יש החושבים שההידרוסטקווה סיימריאנה היא שילוב של לשון הכת(שלמרות הדעה המקובלת שאין זו שפה, גילו המלומדים די הוכחות שזו שפה למרות שזו לא נועדה לגרונות אנושיים) עם ניבים מקומיים של קאלינגהם ורוזנויות אחרות. מטבע הלשון הנפוץ ביותר בשפה הזו "קראקה"['מגניב'] הוא, לדעת המלומדים, נועד לבטא צליל של גרגור לאחר ששבעת די הצורך(הם הגיעו למסקנה הזו לאחר שהפייטן קולין תיעד קריאה זו בקרב מפלצות שאבות אבותיהן הגיעו להידרוסט בשל הכת. הוא ראה אותן בולעות אורק על קרביו ואז את הגרגור "קרררר...אקה!"). ישנה השערה אחרת, המקובלת על
דוברי עגה זו יותר מאשר על אחרים, שזוהי מילה שפירושה 'טוב' בעגה הידרוסטית
נשכחת. הטאלורין השפיעה במידה מועטת על ההידרוסטקווה וההשפעות העיקריות שלה היו בתחומי הגסטרונומיה(חלק ממוצרי המטבח הטאלורי לא היו ידועים קודם בהידרוסט) ופוליטיקה(המילה ההידרוסטית ל-"פרלמנט" היא מטאלורין). מכיוון שהונייר לא התערבו כלל בהמוני הארץ, הוניירקווה(בעיקר הניב שלה, קלסילדקווה ששימש בפיהם) לא השפיע על השפה. קיימת טענה שהשם 'מירנדה' שאול מקלסילדקווה ופשרו 'אישה[נוצצת] כאבן חן' אבל כהניה הציעו שמלומד זה ראוי שישפר את ידיעותיו בשפה המדוברת בטרם יגיע למסקנה כזו על אלתם. יינגרוסט עצמו לא אישר זאת(התשובה הייתה, למעשה, לא ברורה) כאשר נשאל.
מאמר זה הוא בגדר השערה בנוגע ליחסי הגומלין בין השפות הללו בקלדריה.

לא הספקתי לקרוא את המאמר בנומנור, אולם הרעיון כי היו רק שבעה בלרוגים סותר כליל את עלילת הסילמריליון, שם מאוזכרים הרבה יותר, וכן את האמור בשירת לית'יאן, שגם ממנה עולה כי היו בלרוגים רבים מאד.

לעניין הילאסיאס: הקייסרות עברה תקופות רבות ושונות, שברובן היה מאבק כוחות מסויים בין הקייסר לסנאט, וכוחו של הקייסר היה רחוק מלהיות מוחלט. מאידך, היו תקופות (כגון זו של מאלינדאס), שהסנאט פוזר או היה חסר כוחות, ותקופות בהם ירדו הקייסרים מגדולתם.
תקופת הגסיסה היתה ידועה בהתחזקות המשפחות המיוחסות בסנאט על חשבון הקייסר, ובמאבקי כח בלתי-פוסקים מול קבוצות שונות בסנאט ומחוצה לו, ביניהם גם זרם "ליברלי", אשר נאבק להשפיע על השלטון לפני המלחמה האושגורית (ובין היתר, פעל גם למען שילוב נשים בתפקידי מפתח באימפריה). זרם זה התפצל לשניים ממש לפני המלחמה, חלקו נתן לקייסר תמיכה בלתי מסוייגת מול האיום האורקי, כפי שעשו כמעט כל הזרמים האחרים, שהפסיקו את המאבקים ביניהם נוכח האיום הקיומי (ראה למשל ויפסאניה אוראזיס), וחלקו האחר עשה בדיוק ההיפך, חתר תחת האימפריה, ובסופו של דבר חולל את ההפיכה הידועה שסיימה את ימי הקיסרות.

לגבי הניתוח הלינגוויסטי שלך: הוא מעניין ומסובך, אבל כפי שאמרתי לך, אין לי ידע בתחום, ואין לי כוונה להסתבך בו. כמו כן, אני בספק אם חלק גדול מההצעות אינו סותר פריטים בהיסטוריה, תאורי דמויות וכ"ו.

גם אני לא מבין גדול בלינגוויסטיקה אבל למדתי כמה דברים עם הזמן בנושא.
א. כתוב בדף הרקע של רובע סנט-קודור שהמבטא של בני סנט-קודור הוא ייחודי לסנט-קודור ונחשב ל-"גבוה" כלומר קרוב יותר למקורות השפה ההידרוסטית. יש להניח כי ההידרוסטית היא צומת בין לשון הסארא'ו, הולקיריות והניבים השונים של שבטי בני האדם שחיו בהידרוסט באותו זמן. לשון הסארא'ו, לפי הדוגמאות שהראית, הייתה דומה מאד ללשון השחורה של מורדור ושם אחד לפחות התגלגל ישירות לתוך השפה בשמו של באגארוק. אם שורשיה של הוולקירון בואלארין, הרי מדובר בשפה שאינה נעימה לאוזן(עלפית, לכל הפחות). היות וכך הלשונות האחרות היו כמובן לשונותיהם של בני האדם המקומיים אך המקורות העיקריים, כפי שהסברתי, היו שפת הסארא'ו והוולקירון. השפה משתנה עם הזמן ולכן ישנה אפשרות שצלילים מסוימים יעלמו; האנשים הגיעו למסקנה שמדובר במבטא גבוה משום שהוא משמר הגאים מסוימים שאבד עליהם הכלח בהידרוסטית מודרנית. אם לא, מדוע הגיעו למסקנה זו?
ב. סביר להניח ששמות האלים של הידרוסט השתנו עם הזמן בשל השתנותה של השפה עצמה אלא אם הייתה סיבה טובה ליציבותם. אפילו שמותיהם של האלים האפלים יכולים להשתנות. השינוי הוא בעיקר בהגייה, לא במשמעות.
ג. אנגלית וצרפתית היו בתחילה ניבים של ערי הבירה. ההנחה שלי הייתה שביירון התמודד עם בעיה דומה לזו שנתקלה בה ריילדאריה. הסארא'ו אומנם שיעבדו את בני האדם אך הם גם לימדו אותם את שפתם וזו השתנתה ברגע שהתחלפו הדורות. הסארא'ו, לבלי ספק, הכירו את מדיניות "הפרד ומשול" ולכן זה היה יעיל לדידם אם תושב של מחוז א' לא יבין את תושב של מחוז ב'(אלא דרך מושגים המועטים שהם השתמשו בהם בשיחם עם בני האנוש). ביירון כונן את ההידרוסטית של זמנו כ-"לינגואה פרנקה" מכיוון שראה בלשון הסארא'ו שפה מכוערת הראויה לבהמות. השוני בין השפות נובע מהעובדה שהאיירנוסטים הושפעו מגורמים שלא השפיעו על ההידרוסטים.