dragonitzan אמר/ה:
העובדה שקשה להקפיד על חוקים רבים בכזה גודל, כך שלרוב זה יהיה חופשיטה+.
לאו דווקא חיסרון, הרבה אנשים משחקים בחופשיטה ואף מעדיפים אותה. מצד שני, אם ציפית ללמוד לשחק בשיטה מסויימת, לא באמת תקבל את זה בחוג. הרבה חוגים גם נוקטים הונאה מסויימת - ממתגים את עצמם כ"חוג מבוכים ודרקונים" אבל בסופו של דבר ה"מדריך" משתמש באיזה מהדורה שנוח לו (כולל חוגים שב2018 משתמשים במו"ד בקופסאות או מוד"מ2) או אפילו בשיטות אחרות לגמרי (הכרתי מישהי שכסטודנטית "הדריכה" חוגים שמותגו כמו"ד תוך שימוש בכללים של השיטה "שחר האדמה").
dragonitzan אמר/ה:
עצם זה שזה חוג. פעם בשבוע אני "מוכרח" להגיע למשחק מבוכים ודרקונים, גם אם אני עייף או שאין לי כוח. ככה המשחק באמת מתקדם, ולא כמו המשחקים שאני מריץ לחברים שלי, שנפגשים מעט מאוד.
אוי ואבוי. למה שתחביב יהיה כורח? אתה נהנה מזה, אתה לא אמור להיות מוכרח לעשות את זה כמו שיעורי בית. ומי אמר שמשחק חייב להתקדם? משחקים שרוצים, ומתקדמים בעלילה כמה שרוצים. זאת תודעה רעה מאוד שחוגים מנחילים ללקוחות שלהם.
dragonitzan אמר/ה:
המדריך הוא מדריך מנוסה, שמדריך זמן רב. מרבית המדריכים בחוגים הם מעולים
לא בהכרח. הדבר היחיד שצריך כדי להדריך בחוג הוא אישור מהמשטרה שאינך פדופיל ויכולת לנשום באופן עצמוני. ברור שיש "מדריכים" טובים פה ושם, אבל אי אפשר לומר את זה על "מרבית החוגים" אם לא בדקת את מרבית החוגים. אמנם גם אני לא בדקתי את מרבית החוגים וגם לא ביקרתי בהם או הדרכתי בהם, אבל אני קורא בקבוצות דיון כמו זו או סתם מדבר עם שחקני תפקידים די מאז שנכנסתי לתחביב והמידע המצטבר (למרות שלא חף מהטיות כי לא לא אני ולא אף אחד אחר לא ביצענו איסוף מסודר מן הסתם) הוא די ההיפך - מדריכי חוגים הם בדרך כלל אנשים שמרבית שחקני התפקידים הבוגרים לא היו רוצים לשחק איתם, רבים מהם מספקים עלילות דלוחות והחניכים שלהם לא גדלים להיות שחקני תפקידים פעילים אלא כאלה שרואים במשחקי תפקידים סוג של חוג לילדים מוזרים.
dragonitzan אמר/ה:
למדריך יש זמן לעבוד על המשחק. זה חלק מהעבודה שלו, ולכן הוא מקדיש לזה זמן ורצינות.
המדריך לא מקבל שכר על הזמן שהוא לא מדריך, אז יש לו אינטרס כלכלי מובהק להשקיע כמה שפחות בהכנות. במקום לשבת שלוש שעות ולכתוב הרפתקה, הוא יכול לשבת ולהכין שיעורי בית או לעבוד בעוד עבודה ולהרוויח כסף. מכיוון שממילא אי אפשר להעביר הרבה דברים מורכבים בסשן של שעה וחצי עם עשרה ילדים צועקים, אז כל דקה שהושקעה בהכנה של ההרפתקה היא מה שנקרא בכלכלה "תפוקה שולית פוחתת" - אתה עובד יותר על משהו וככל שתעבוד יותר הרווח שלך ממה שהוספת מתכווץ.
dragonitzan אמר/ה:
הוא לא מהמדריכים של 'יש מבחן/צבא/חיים אז אני לא תכננתי מה נעשה היום בסשן, בואו נריץ להם איזה אילתור"
א- אין "מדריכים" שזו באמת העבודה שלהם. מדובר במשרה חלקית מאוד לתלמידים, סטודנטים או חיילים שכנראה לא משרתים שירות משמעותי במיוחד. אף אחד לא באמת מתפרנס במשרה מלאה מהדרכה בחוגים - זאת חלטורה בשביל לקבל דמי כיס מהצד. סביר להניח שרובם מריצים אילתורים - זה לא באמת דורש הרבה מחשבה "להכין" הרפתקה שבה איזה מלך או איש בגלימות שולח אותך למכרה הקרוב להרביץ לגנולים - ו"נוהל קרב תוך כדי ניהול קרב" במו"ד זה אחד הדברים היותר קלים לביצוע.
ב - אנשים שמשחקים עם חברים שלהם ולא עם ילדים שמשלמים כסף, לא נקראים "מדריכים" ולקבוצה לא קוראים "חוג". זה עוד היבט לתודעה הרעה שחוגים מנחילים לחניכים שלהם ושמומלץ להיגמל ממנה.
dragonitzan אמר/ה:
בנוסף, הוא כותב את ההרפתקאות בכוחות עצמו, והן לרוב הרפתקאות מסובכות, מגניבות וארוכות.
איך אתה יודע שהוא לא משתמש בהרפתקאות מוכנות או מוריד אותן מהאינטרנט? כאמור - יש לו את כל התמריץ הכלכלי להשקיע כמה שפחות זמן בהכנה - הוא רק מפסיד על זה כסף.
על שאר הדברים, אני יכול לסכם כך - לא כל החוגים גרועים ולא כל מדריכי החוגים כושלים, אבל למסגרת של חוג יש חסרונות מובנים שדוחפים ארגונית ומיקרו-כלכלית למשחק גרוע יותר והנחיה טובה פחות. מהצטברות של טפטופי מידע מעשרים-ומשהו השנים האחרונות, המצב של מדריכים טובים וחוגים איכותיים (בדרך כלל במסגרות-בוטיק ולא במטחנת הכספים של החברות) הוא היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. משחקי תפקידים זה תחביב שאמור להיות משהו מהנה שעושים עם חברים שאוהבים מ"קבוצת השווים" שלך, לא שירות בתשלום שמקבלים מגוף מסחרי. זה בעיקר דומה לעוד דברים שמעפן לקנות אותם בתור שירות, וד"ל.
). אני אפילו לא זוכר בבירור את העלילה. מה שאני כן זוכר זה ששיחקנו בחופשיטה, ואמנם היו הרבה קרבות ולא היה משחק דמות מעמיק (בכל זאת ילדים) אבל ההרפתקה כן היתה מעניינת, בדגש על חקירה ופנטזיה ולא על קרבות. אני זוכר שהוא נתן לנו אתגרים שהוציאו אותנו מדעתנו עד שהצלחנו לפתור אותם. למעשה אני רואה בשה''מ מהחוג ההוא את השה''מ הכי טוב שאי פעם הנחה לי.
