• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

העולם המוכר או העולם החדש?

איזה סביבת משחק אתם מעדיפים?

עולם מוכר: זו סביבת הבית של הדמויות. הן גדלו באיזה מקום שנמצא לא רחוק מאזור ההרפתקאות שלהן, ומכירות בצורה סבירה את השפה, ההיסטוריה והמנהגים. יש להם קשרים קודמים, נאמנויות, משפחה, חברים ויריבים. למשל, עבור רובין הוד, העולם המוכר הוא אנגליה, ובמידה מסויימת שאר מערב אירופה - הוא יודע שיש מקום כזה שנקרא איטליה אפילו שהוא אף פעם לא היה שם אבל שגם הם נוצרים כמוהו, הצרפתית שלו מספיק טובה כדי להסתדר מעבר לתעלה, ואם הוא יעלה מצרפת צפונה ויפגוש בגרמנים אז אם הם יחפשו מספיק אחורה הם ימצאו איזה סבא-רבא-רבא סקסוני משותף.

עולם חדש: זה מקום זר לגמרי לדמויות. אין עבודה, אין שפה, קשה-קשה. זו יכולה להיות יבשת מעבר לים, ארץ רחוקה, מימד/כוכב אחר או "אזור אסור". אם נחזור לרובין הוד, אז אם הוא יתרחק מספיק, הוא יגיע לסין או לאפריקה שמדרום לסהרה. את ארץ הקודש הוא אולי מכיר כי הוא השתתף במסעי הצלב ויש לו מושג-מה בתרבות הערבית (ולכן זו נמצאת בשולי "העולם המוכר" שלו) אבל הארצות האלה הן מקום חייזרי לגמרי עבורו. אם הוא יצטרף ללייף בן אריק האדום (לא סביר כרונולוגית, אבל נניח שכן) הוא אולי גם יגיע לוינלנד, שנמצאת בארץ שלא קיימת אפילו בתנ"ך או בסיפורי המסעות, ושם חיים פראים שמשתמשים בכלי אבן ומקרקפים את אויביהם.

אישית, יש לי סימפטיה מסויימת למודל העולם החדש - השחקנים הרי לא יכירו את "העולם המוכר" כמו הדמויות שלהם, אבל בעולם החדש - מה שהדמות לא יודעת, גם השחקן לא יודע. מה שהיא מגלה, גם הוא לומד, ולפחות בעיה אחת של הפרדת ידע שחקן-דמות נפתרת בכך.
 
עולם מוכר.

אני אוהב לקשור את הדמות שלי לעולם, לדוגמה- למרות שאביר הקודש שלי רחוק מהממלכה האנושית ושום דבר עליה הוא לא חלק מהרקע שלו, יש לו דעה XYZ על המלך האנושי, ודעה שונה לחלוטין על המלך גמדי. למרות שהוא אף פעם לא ראה בחייו עבד, יש לו דעה מאוד ברורה בנוגע לעבדות, ועם זאת דעה מפתיעה מעט בנוגע למרד שהיה לאחרונה בו ניסו להפיל את האצולה ולשחרר את העבדים. וזו רק דוגמה קצרה.

קישורים כאלו לעולם מרחיבים את הדמות לדעתי הרבה יותר מרקע של 15 עמודים- כי אלו מהדברים שמזהים את הדמות עם העולם שהיא נמצאת בו. הרי בכול עולם אפשר ליצור אביר קודש גנרי עם רקע טרגי- אבל ברגע שקשרת אותו ככה לעולם, הוא הופך ליותר מדמות גנרית לדעתי.
 
העולם המוכר, לחלוטין. בעולם המוכר יכולים להופיע דב"שים שקשורים לדמויות, ויש משמעויות לקשר בין הדמויות למגוון המערכות של העולם - המעמד שלהן בחברה, היחס שלהן לשלטון וכו'. כל אלה דברים שאני רוצה להשתמש בהם ולשחק עליהם, ואין לי אפשרות לעשות את זה בעולם חדש.

כן, זה דורש מהשחקנים (וממני) לעשות שיעורי בית. זה מחיר ששווה לשלם.
 
אני בהחלט חושב על היתרונות האלה בצד של "העולם המוכר", אבל מצד שני, אני אוהב לבנות את כל הקשרים, החברויות והיריבויות תוך כדי משחק ולא בעבר של הדמות, וגם לא משנה כמה שיעורי בית נעשה, עדיין יהיו לנו קטעים כמו:

"זה מלך הגנבים של העיר מרלה, שמעתם עליו שהוא טיפוס מסוכן שמכור לעישון עלי המאצ'וקאקה"

או קטע שהיה בהרפתקה של ברגל בחוברת האדומה, שנראה כמו:
"אתם מגלים בבור שלד של דמוי אנוש נמוך עם ראש של כלב, שמעתם על היצורים האלה והם נקראים קובולדים".

בעולם חדש לעומת זאת, השחקנים חווים יחד עם הדמויות את אותה חדוות גילוי שהייתה לאנשיו של חנו הספן (איזה טיפוס אחד מקרתגו שחקר את אפריקה לפני אלפיים שנה) כשהם נתקלו בפראים שעירים והחליטו לקרוא להם גורילות.

פתרון ביניים טוב, לדעתי, יכולה לספק הרפתקה בשוליו של העולם המוכר - כלומר, אם נחזור לדוגמא של רובין הוד ונשלח אותו להסתובב ב"חוף הענבר" (איפה שנמצאות היום המדינות הבלטיות), אז הוא יוכל למצוא כמה אבירים טבטוניים שמדברים צרפתית סבירה או קצת אנגלית, יכול להיות שיש שם תחנת סחר אנגלית שמנוהלת על ידי בן-דוד של חבר שלו, הבישוף מעביר את אותם טקסים מוכרים מהבית - אבל מסביב מתרוצצים מונגולים, רוסים וכל מיני יצורים זרים לחלוטין מהמיתולוגיה הסלאבית.
 
המפקד האלמוני אמר/ה:
[post]648102[/post] פתרון ביניים טוב, לדעתי, יכולה לספק הרפתקה בשוליו של העולם המוכר - כלומר, אם נחזור לדוגמא של רובין הוד ונשלח אותו להסתובב ב"חוף הענבר" (איפה שנמצאות היום המדינות הבלטיות), אז הוא יוכל למצוא כמה אבירים טבטוניים שמדברים צרפתית סבירה או קצת אנגלית, יכול להיות שיש שם תחנת סחר אנגלית שמנוהלת על ידי בן-דוד של חבר שלו, הבישוף מעביר את אותם טקסים מוכרים מהבית - אבל מסביב מתרוצצים מונגולים, רוסים וכל מיני יצורים זרים לחלוטין מהמיתולוגיה הסלאבית.
אתה מפספס כאן משהו. יש אפשרות שקשה לקרוא לה אפשרות ביניים, אבל היא משלבת בין שתי האפשרויות בצורה טובה מאוד: אם חלק מהרפתקאותיהם של השחקנים הם בעולם מוכר וחלק בעולם חדש, כאשר הם נעים ומעבירים מידע וחפצים בין העולמות. אלה יכולים להיות קבוצת שכירי חרב שמקבלים משימות גם בעיר שלהם וגם ביער האפל ושורץ המפלצות (בעולם פנטזיה); חברי כת שצריכים להתמודד גם עם יצורים מעולמות מקבילים וגם עם פושעים אנושיים (בעולם דמוי הווה); או טייסי חלל שגם נאבקים בביורוקרטיה של השלטון בגלקסיה שלהם וגם ביצורים מסתוריים מגלקסיות אחרות אליהם הם הולכים (במדע בדיוני). זה אומנם מגביל כל תת-הרפתקה לזירת ההתרחשות שלה, אבל זה גם נותן לכל אזור להעביר את מלוא האווירה שלו.
 
המפקד האלמוני אמר/ה:
אני בהחלט חושב על היתרונות האלה בצד של "העולם המוכר", אבל מצד שני, אני אוהב לבנות את כל הקשרים, החברויות והיריבויות תוך כדי משחק ולא בעבר של הדמות, וגם לא משנה כמה שיעורי בית נעשה, עדיין יהיו לנו קטעים כמו:

"זה מלך הגנבים של העיר מרלה, שמעתם עליו שהוא טיפוס מסוכן שמכור לעישון עלי המאצ'וקאקה"

או קטע שהיה בהרפתקה של ברגל בחוברת האדומה, שנראה כמו:
"אתם מגלים בבור שלד של דמוי אנוש נמוך עם ראש של כלב, שמעתם על היצורים האלה והם נקראים קובולדים".
אבל יש קשרים שמאוד מאוד קשה לבנות בתוך המשחק. קשר של נגיד מנטור לדמות ספציפית, או מישהו שהם חברי ילדות כבר שנים למרות שהם הפוכים באישיות. יש קשרים שאפשר לעשות בתור המשחק, יש קשרים שממש קשה לעשות שם.

בנוסף, אם אני לוקח את הדוגמאות שלך, בעוד שרוב הפעמים בעולם חדש התגובה לדברים האלו תהיה פשוט הנהון, בעולם מוכר יכול להיות שתקבל תגובה כמו "בעבר אני עבדתי בעולם התחתון של האזור הזה, אולי אני יכול לסדר עם הקשרים שלי מהעבר משהו איתו", או לדוגמה השנייה "הצבא של הברון האזורי חלש מאז תקופת המרד, אנחנו חייבים לנקות פה את המקום מהקובולדים או לפחות לדווח לו עליהם, לפני שהקובולדים יגרמו לאיזה אסון וצבא הברון לא יוכל לעשות כלום בנושא".

חלק מזה שהדמות קשורה לעולם אומר הרבה פעמים שפשוט יש לה דעה על דברים בו שהיא יותר מ"אוקיי זה מה שאני רואה ואין לי שום דבר מעבר". ומידי פעם יכול להיות שהדמות תפגוש במשהו חדש לגמרי, היא הרי לא נתקלה בכול הדברים בעולם בחיים שלה, אז זה לא שבעולם מוכר אתה לא יכול להציג דברים חדשים.
 
בקמפיין המו"ד הנוכחי שלנו (התחלנו לפני זמן לא רב), אני מאוד רציתי לשים את הדמויות ביבשת חדשה לגמרי, רחוק מהבית. המטרה הייתה גם לתת לשחקנים חוויה של לגלות דברים חדשים ונפלאים שהם לא מכירים, וגם לתת לי חופש פעולה בלי להיות כבול לעובדות בשטח שנקבעו בעת יצירת העולם\הדמויות. הסיפור בגדול הוא שהשחקנים משחקים דמויות שמצטרפות להפלגה של ספינת מגלי ארצות ליבשת אחרת, עליה ידועות אגדות בלבד. הדמויות מגיעות מיבשת ממועטת קסם, ואחד האינטרסים העיקריים של הדמויות (שניהם מטילי לחשים) הוא לחקור את היבשת המרוחקת, עליה מסופר שהיא מלאה בקסמים ואלים לא מוכרים. הם מגיעים לבד, כמעט ללא דב"שים שהם מכירים מחייהם (חוץ מאלו שפגשו בהפלגה). כך שכל קשר וכל עלילת משנה שתהיה במשחק תיווצר בצורה אורגנית מתוך מפגשים שקורים במהלך המשחק, ולא מתוך קשר למשהו ברקע של הדמות.
בנוסף לכך, את הקמפיין הזה הגדרתי כ"ספרי בסיס בלבד", וגם מתוכם סיכמתי עם השחקנים שלהם יש גישה למדריך לשחקן בלבד. ומכיוון שהם חלודים מאוד בכל עניין המפלצות וחפצי הקסם, זה אומר שגם היתקלות עם דברים במשחק שנחשבים שגרתיים או ישנים, תהיה חוויה חדשה ומפתיעה בשבילם - הכל בהתאם לתפיסת 'העולם החדש' של הקמפיין.
 
אישית, אני בעד שכמה שיותר מהדברים המעניינים בהם מעורבת הדמות יקרו תוך כדי משחק ולא בסיפור הרקע.
אני תמיד אעדיף לשחק איך הדמות נכנסה לעולם התחתון ולא להניח שבאיזה זמן מת היא עשתה שם מלא דברים, לתת לה ללמוד דברים חדשים (ולחפש מורים!) במקום לשים לה איזה מורה ברקע, וכנ"ל עם היווצרות של חברויות.

אם זה מעניין - עדיף לשחק את זה, לא לדווח על זה.

ו"עולם חדש" הוא לא רק עניין גיאוגרפי - הארי פוטר למשל מגיע לעולם חדש לגמרי, למרות שפיזית הוא לא יוצא מהאיים הבריטיים. הוא לא יודע כלום ושום דבר על עולם הקוסמים, ועדיין מוצא מנטור וחברים ואויבים לאורך הדרך. וגם לומד הרבה על העולם הזה.
 
אני לא אומר שזה לא אפשרי, ואני לגמרי מסכים איתך- עדיף לשחק דברים כאלו. אבל בדרך כלל את ההרפתקה הדמויות מתחילות לא שהן חסרות כול יכולת אלא שיש להן כבר יכולות בסיסיות. אם הדמות שלי שירתה כמה שנים בצבא לפני שהיא הגיעה לתחילת ההרפתקה, והיא עדיין שומרת על קשר עם המפקד שלה כי הוא היה המנטור שלה או משהו כזה- אני לא הולך לשחק את הכמה שנים האלו, כי זה לא פרקטי.

מצד שני, אני מסתכל על איך הדמות מתקשרת עם עולם חדש, וזה בדרך כלל בצורה הכי פשוטה. אם היא נגיד רואה מקדש לאל מסוים, היא יכולה להיכנס ולהתעניין. אם היא רואה מוכר, היא הולכת להתמקח איתו על המחיר של משהו. אם היא רואה מלך, היא תנסה לסחוט ממנו משימות. אתה יודע, דברים נורמליים לדמות, שום דבר מיוחד.

אבל ברגע שיש קשר לעולם, יכול להיות שהדמות תסרב לקנות מהמוכר כי הוא מגיע ממדינה שהיא שונאת, יכול להיות שהיא תכבד את כול הכוהנים במקדש ותציע להם שהיא תעשה להם דברים חינם כי היא מכבדת מאוד את האל שלהם, ויכול להיות שהיא תנסה לרצוח את המלך בגלל הסיפורים שהיא שמעה עליו.

אני לא אומר שאין משמעות ללשחק בעולם חדש, זה מעניין ונחמד, אני פשוט מעדיף כבר לשחק בעולם קיים. אין לי בעיה לעשות שיעורי בית לפני המשחק שלי, כי כמעט תמיד זה שווה את זה.
 
עולם מוכר, אני אוהב את הקונפורט זון הזה כשחקן שאני יכול לשאול את השה"ם מה הדמות שלי יודעת בנושא ולא לבזבז זמן משחק על גילוי של פרטים שהם מצד אחד יכולים להיות הכרחיים אבל מצד שני כל כך פשוטים שכל ילד זב חוטם שגדל בעיר הזאת מכיר.
זה גם נותן לי הרגשה שהדמות קשורה לעולם. אני לא יודע להסביר בדיוק למה אבל אני מניח שכמו שרובין הוד עצמו ירגיש יותר קשור לאנגליה מאשר לסין שם ירגיש כמו נטע זר, גם שחקן שישחק את רובין הוד באנגליה ירגיש יותר קשור מאשר אם ישחק אותו כנטע זר בסין.
 
האמת שבנושא זה אני אוהב את הגישה של DCCRPG - הדמויות מתחילות בתור כל מיני פשוטי-עם מהכפר (על פי רוב) בדרגה 0. מי ששורד את ההרפתקאה הראשונה יוצא להרפתקאות. מאחר ומדובר בפשוטי-עם מהכפר, הידע שלהם על העולם שמחוץ לכפר במצב הפיאודלי הטיפוסי הוא דיי מוגבל בהיקפו. כלומר, ידע שאפשר לסכם בכמה דקות תגרוך לפני ההרפתקאה הראשונה ו\או בדף אחד של מידע. כלומר באופן כללי על הממלכה והמלך, האלים העיקריים, יש עיר X במרחק Y ימי צעידה מהכפר, וכו'. כך שבעולם "המוכר" יש מספיק דברים לגלות...
 
אני בסך הכל מסכים עם דברים שכבר נאמרו, קשה לבטא את הרקע של הדמות בעולם שהיא לא מכירה כי לא יהיה לה שום קשר אליו. הרקע ישאר בתוך הדמות ולא יבוא לידי ביטוי במשחק: מה שיהפוך את הדמות למשעממת.

יכול להיות מעניין לעשות הרפתקה אחת או שתיים בעולם לא מוכר אבל לדעתי לא כדאי מערכה שלמה.
 
נקודות באמת מעניינות!

כמו כן, שווה לציין שאף אחד משני המצבים הוא לא קבוע - אפשר להתחיל באחד ואז לעבור/לחזור לשני, ואפילו כמה פעמים.

מצד שני, אני לא בטוח שאני מסכים עם הטענה שרק בעולם המוכר אפשר לפתח את האישיות של הדמות - האופי של הדמות זה לא משהו שקורה בעבר שלה, אלא כל הזמן. כנ"ל לגבי קשרים, יריבויות וכו'. קווי התנהגות של הדמות שנוצרו בעולם המוכר, ימשיכו להיות רלוונטיים גם מול אנשים חדשים בעולם החדש. דברים כמו "לא מכבד סמכות" או "אוהב כלי נגינה" לא נעלמים רק כי אתה בעולם שבו צריך לגלות מי הסמכות או מה המקבילה המקומית לגיטרה.

בהרבה ספרי הרפתקאות, יש מימד חזק של גילוי. אם העולם החדש מורכב ומפורט כמו שהיינו מצפים מהעולם הישן, אז גם יכול להיות מעניין לגלות אותו ולהשתלב בו - גם אם כרגע הדמות לא מכירה שם אף אחד ולא יודעת מי נגד מי ולמה.

זה גם עניין של טעם אישי, אני מעדיף שכמה שיותר דברים יקרו בהווה של הדמות מאשר בעבר שלה. יותר מעניין לפגוש את בולדו הגנב מהעיר מרלה כשאתה בהרפתקה השלישית שלך ואתה בדרגה 2, ואז אחרי שבע דרגות לפגוש אותו שוב כמלך הגנבים המכור לעישון מאצ'וקאקאה, מאשר לפגוש לראשונה את המלך הזה ואז לשמוע מהמנחה ש"אה, ואתה מכיר אותו ממזמן".
 
את האישיות של הדמות ברור שאפשר לבטא אבל את הרקע הרבה פחות. האלטרנטיבה שאתה מציע זה לבנות את הרקע תוך כדי משחק אבל גם זה נראה לי משעמם: לחוות את ה"ההרפתקה" הראשונה של החבורה נשמע לי לא מעניין, ההרפתקאות הראשונות של הדמויות הם בטח דברים כמו לאבטח שיירות וכנ"ל. ולזרוק את את ההרפתקנים ישר לתוך משהו מעניין וגדול זה לא כל כך מעניין אם לאף אחת מהדמויות אין באמת שום קשר אליו.
 
יש איזה חוק שאומר שדמויות צריכות להתחיל מהרפתקאות משעממות בהן מאבטחים שיירות, מנקים מרתפים מחולדות או הולכים בעקבות מודעת דרושים למכרה הקובולדים כדי לעלות בדרגה?

סתם דוגמאות שעלו לי בראש ל"הרפתקה ראשונה" שיכולה גם להיות מעניינת וגם להתרחש בעולם זר ובלתי מוכר:

א) הדמויות הצטרפו בתור צוות של ספינה שנוסעת בעקבות חישובים של מלומד שבדרום צריכה להיות מסה של יבשה שתאזן את המשקל של היבשות בצד הצפוני. הספינה נטרפת בסערה והדמויות ניצלות ומגיעות לחוף לא מוכר. כנראה שהמלומד צדק, ומה הפירמידות האלה באופק?

ב) לקבל בית בירושה זה נחמד, אבל הבית הזה ממש מוזר. רגע, לאן מובילה הדלת הזו במרתף? חבל שלא הקשבנו מספיק בשיעורי ההיסטוריה, כי כנראה שהדלת הזו מובילה לעבר. או לנרניה בעצם.

ג) כולכם מכירים את האגדה של הפייטנים על הנער שמשפשף טבעת ומנורה ומזמן לשירותו שדים ממימד אחר. אז אגדות הן לפעמים מציאות, רק שאף אחד לא סיפר לכם שאתם תהיו השדים.

ד) תמיד שאלתם את עצמכם איך זה שאלפים חיים כל כך הרבה זמן. זהו, שהם לא חיים יותר זמן מבני אדם, פשוט במקומות שהם גרים בהם הזמן עובר קצת אחרת. אז בפעם הבאה שאלף מזמין אותך למסיבה, אל תופתע שכשתרצה לחזור הביתה הבגדים שלך לא יהיו באופנה כבר שלוש מאות שנה.

ה) הייתם צריכים ללמוד להתרחק מספינות כבר בסעיף א'. אבל לא, הייתם חייבים לתפוס טרמפ עם ספינת המשוטים של הסוחרים המוזרים עם הטורבנים. רק שעכשיו אתם רואים מה יש לסוחרים מתחת לטורבן ומי חותרים במשוטים. אז זה שהספינה עפה לירח זו הבעיה הכי קטנה שלכם.
 
שווה לציין שאין כאן "תשובת בית ספר" ושזה דיון ולא ויכוח - יש המון יתרונות לשני סוגי העולם.
אישית, "העולם החדש" מוצא חן בעיני כי זה מאוד בסגנון ספרי ההרפתקאות והתגליות של פעם - מכרות המלך שלמה וכמה מהמשכיו זה מה שכל הזמן עולה לי לראש ("אלן קווטרמיין", שמסיים את הסאגה בקרבות שליטה על ממלכה אבודה של אנשים לבנים בלב אפריקה, הוא כמעט ספר מו"ד באופי שלו!).

מצד שני, נראה לי שבפעם הבאה שיצא לי להנחות שוב כמו שצריך, זה כנראה יהיה ב"עולם מוכר" פשוט כי זה העולם והסגנון שעליהם אני חושב כרגע. יש מצב שאני אתחיל לכתוב את הרעיונות האלה בפורום כשהם יתגבשו קצת.
 
התכוונתי שלהתחיל הרפתקה באמת מעניינת בעולם חדש יגרום לכך שהשחקנים יעשו יותר דברים בדרך ה"נכונה" ופחות יגלו יצירתיות כי אין להם איפה: הם לא מכירים בכלל את העולם.

בכל מקרה כל הדיון הזה עשה לי חשק להריץ חד"פ בעולם לא מוכר :)
 
אני חושב שבעיקר בעולם חדש, כדאי להעניק לדמות דרך לחקור את העולם שהיא יותר מהדרך הרגילה. כרגע עולה לי האנימה שמשודרת כרגע Re:Zero לראש, ספוילרים לפרקים הראשונים שלה-
הדמות הראשית מגיעה מהעולם שלנו לעולם חדש, אבל הוא רק אדם חלש בלי אף יכולות או ידע על העולם שם. הוא מגלה לאחר שהוא נרצח על ידי שודדי דרכים שיש לו כוח לחזור לחיים אחרי שהוא מת- לנקודה שהוא היה בה בעבר, למרות שהוא שומר על הזיכרונות. כול פעם, הוא חוקר את העולם מחדש ומנסה לגלות עוד דברים, למרות שהרבה פעמים הוא פשוט נרצח באכזריות וחוזר אחורה. חוץ מזה שהאנימה נורא כיפית לצפייה, עצם העובדה שלדמות יש כזה חופש בחקירה של העולם לדעתי עוזר מאוד לקטע של "עולם חדש".
האנימה הזו לקחה את זה קצת לקיצוניות, אבל אני חושב שהיא עושה את הקטע של "חקירת עולם חדש" בצורה מצוינת.
 
חזרה
Top