מלח הארץ- הגמדים.

אחרי שדיברנו על האלפים בפתיל "הכל על אלפים", אשמח אם תספרו לי על הגמדים בעולמכם.
עד כמה הם מעורבים בעולם?
מה האמונות והמוסרות שלהם?
איך הם בעצם נוצרו?
מה המבנה החברתי שלהם?
היש לכם גזעי גמדים יחודיים?
מה עוד תוכלו לספר לי עליהם?

זהו אחד העמים הבעיתיים מבחינה זו. ההגדרה הכללית של העם הזה מתייחסת לכך שהוא קשור באופן הדוק ביותר בתודעתנו לכריית מתכות ועיבודן(ויש שוטים שגם
מוסיפים חסינות כללית לכל סוג של קסם). למרות שהם מבלים את רוב זמנם מתחת לאדמה, העיניים שלהם אינן מנוונות ורגישות באופן קיצוני לאור ומרבית שחקני התפקידים רואים בגמדים מעין סבים רגזניים אך טובי לב או לחילופין מרושעים וחמדנים(הם נוטים לשכוח שבכל מצב הגמדים הם חמדנים אבל מילא...).
אחת הבעיות היא התשתית החקלאית שלהם. הפתרון הסביר ביותר לבעיה הזו היא צמחי לילה כלומר צמחים שזקוקים לכמות קטנה מאד של אור כדי לבצע פוטו'.יש כמובן לשאול כיצד הגמדים מפיקים אור שמש במחילות החשוכות שלהם והנה לך מפתח לשיטת הקסמים שלהם. המכשפים הגמדים הם מכשפים הרמטיים(בתחום הזה נכללים גם האלכימאים לסוגיהם השונים) והם לומדים ליצור מעין תערובת שכול תפקידה היא להפיק אור(והיא מוחלפת כל פרק זמן מסוים).
הגמדים בעולם שלי נוצרו מבוץ. אלה הם בריות גוצות ושריריות ולמתבונן מהצד הם נראים יותר כמו קופים עד שהם פותחים את פיהם. הם חולקים עם העלפים את החיבה ליצירה של דברים חדשים אבל בעוד העלפים נוטים יותר לציור ולמוזיקה, הגמדים נוטים יותר לפיסול ולעיצוב מתוקף נסיבות חייהם. הגמדים אינם מגלים משוא פנים לגבי סביבת מגוריהם וניתן למצוא אותם גם במישורים בתוך מחפורת משוקעת עמוק בתוך האדמה(שהלך לא זהיר יכול ליפול אליה בטעות). הקוסמים הגמדים הינם צאצאים לגמדים קדומים רבי כישרון שנמנו זמן מה עם שוכני בית שבעת השערים, משכן המוות והחיים הקיים גם במיתולוגיות העלפיות. הגמדאים הללו ירדו לאדמה מפעם לפעם אך כמה מהם נשארו עליה לעד כאשר ייצרם גבר עליהם והם נתנו את אחד מתכשיטיהם לנגיד זה או אחד של עמם(בתשלום מלא). גבירתם(או אדונם, אם תשאלו את הגמדים) החליטה לקרקע את הגמדים הללו אך השאירה להם חלק מכוחותיהם. הקוסם הגמד חלש במידה ניכרת מקוסם בן אנוש בשל ממדיו אבל באמצעות ניצול נבון של משאביהם הם מסוגלים ליצור יצירות נפלאות. גיבור אצל הגמדים הוא מי שהצליח ליצור משהו יפה ושימושי ואפשר לחזור על מעשיו וליצור עוד דברים כאלו. מרבית הגמדים בבית שבעת השערים נסגדים באופן זה ורוב הגמדים בוחרים באחד מהם כפטרון ברגע שהם מסוגלים לחתום על מסמכים באופן עצמאי. אלים אלה מרוחקים יותר מהאלים האנושיים ואינם מחזיקים כהונה גדולה ומסודרת אבל מפעם לפעם הם עשויים לתת לאחד מחסידיהם השראה בצורה נעלמה.
גמד ממוצע חי בערך שלוש מאות שנה בממוצע. החברה הגמדית, הדגם חוזר על עצמו באלפי וריאציות שונות, הינה חברה הישגית בה פרט יכול להשיג מעמד גבוה על כישוריו הגבוהים(והטובים ביותר, לפי האמונה, מצטרפים אל האדון). השלטון עצמו נתון בידי מועצה אריסטוקרטית או בידי גדול הגמדים. עם זאת, התרחש לא פעם שמלכים גמדים שנבחרו משום כישוריהם בנפחות כוננו שושלת מלכותית לכל דבר שהחזיקה, לעיתים, אלף שנה.
כל מיון יהיה שטחי. הגמדים עצמם מבחינים בין גמדים עמוקים לבין גמדים רדודים. הסוג הראשון חי ממש בתוך האדמה וייצא ממנה רק אם יקרה משהו כביר בעוד הגמדים הרדודים חיים מעל הקרקע אבל מנהלים פעילות נרחבת תת-קרקעית.
בני אנוש מזהים חמישה סוגים: גמד גבעות, גמד הרים, גמד מישורים, גמד שפלה וגמד אגמים(גמדי אגמים שנחשבים, לפי המיון הגמדי, לגמדים עמוקים. הם חיים מתחת לאגמים אבל צדים באגמים את המזון הדרוש למושבותיהם).
היחס הגמדי לגזעים אחרים נע בין זלזול גמור בהם ובמסורותיהם התרבותיות ועד להערצה וסגידה למעשי ידיהם.
הגמדים מזהים שלושה סוגי אנשים: קרובים(חיים בהדדיות עם גמדים כמו תושבי עמק הארפיה בצפון-מערב אוברונד), תיכוניים(נמצאים ביחסי מסחר ודיפלומטיה אבל הם אינם חולקים אותו מרחב מחיה) ורחוקים. יש להם שיטת מיון אחרת לגבי עלפים אבל השיטה הזו תקפה גם לגבי חמשת הגזעים האחרים.

החלוקה ל-"גמדים עמוקים" ו-"גמדים רדודים" היא חלוקה גזעית. אם תשאל גמד ממוצע מי הוא, הוא לא יאמר לך שהוא גמד רדוד או עמוק(ויש להניח, שהיות והוא לא יבין את כוונתך, הוא גם ייעלב) אלא יאמר משהו בסגנון: "אני מהרפיה" כמו שהיוונים הקדמונים הגדירו את עצמם(ועמים אחרים) לפי ערי המוצא שלהם(הם הניחו לדוגמא שהליקים באים מעיר בשם ליקיה למרות שאין עיר כזו. הם הסיקו מהמצב התרבותי ביוון על המצב התרבותי בארצות אחרות). כבר פרצו בין הגמדים מלחמות טריטוריאליות תחת מסווה זה או אחר או באופן גלוי אבל נראה שמלחמות דת זרות לטבע הגמדי המעשי(וממילא, רוב הגמדים חולקים אותה דת.)
מקור החלוקה הזו לוטה בערפל אך החלוקה הזו מקובלת על גמדים מתורבתים והיות
וגמד רדוד לרוב אינו נתקל בגמד עמוק מעולם לא נוצרה בקרבם גזענות בשל זה.

חחחח אתה פשוט לא מפסיק, וובכן, זה נחמד - זה נותן לי הזדמנות לחשוב על כל מיני דברים.

הגמדים של נקסורין.

הגמדים בעולמי מחולקים בתוכם ל-4 תתי זנים חשובים. הראשונים גמדי הטונדרה, במראם אולי אינם שונים ממשית מהגמדים העתיקים של טולקין - קצרים מבני אדם, אך בעלי חזה חביתי מפותח וכוח זרועות מדהים שגם ככה מחושל בכור, שיער מפותח ועשיר, קול עמוק ומהדהד, רגליים קצרות יחסית וגוונים חומים-אפורים כעין סלע ואדמה. הם היו יחד עם בני האדם הרבה לפני שהם היגרו לסולטארן והינם גזע גאה מבני השינארי העתיקים. אומנים ללא מתחרים (אולי מלבד הארקלאקים העתיקים יותר), כיבדי ראש ושקולים אבל בעלי זעם נורא כאשר הלה מתפרץ או כאשר הם נקראים לקרב - כאשר הם עטויים בשריונות הבדולח הקסום והפלדה שלהם ומצויידים בגרזיני ופטישי כבשן הלהבה הגמדאים האלו מנהלים מלחמה אינסופית מול אוכלוסייה מטורפת ופורייה של גובליני סקורג' באדמות ביתם החדשות של טורמוג' (שממות הסלעים המערביים שעליהם נחתו גזעי השינארי בראשונה על סולטארן).
הם עדיין בברית אמיצה עם בני האדם ובתוכם אפשר לזהות בעיקר את גמדאי הסלעים וגמדאי המכרות, כאשר גמדאי הסלעים גבוהים יותר ודחוסים פחות מבחינת המבנה (אם כי עדיין לא מתקרבים לגובה והקלילות של האלפים) וחיים בעיקר על פני הסלעים בערים יפייפיות שהם חוצבים מתוך הסלעים ללא כניסה של ממש לעולם האפילה אלא לצורכי משאבים שונים וגידול מזון. השניים, גמדאי המערות הסתגלו יותר לחיים מתחת לפני האדמה ומהווים את הקישור הגדול ביותר שיש לגזעים האחרים אל הגזע הנחבא והקטן ה"איניטאפים". גמדאי המערות הינם חוצבים מעולים, דחוסים ואפילו נמוכים יותר מגמדים רגילים, ונשקם החביב החליף את הגרזן הינו הוא מקוש הקרב שלהם שעשוי ממתכות משונות שהם מוצאים בסבך המערות של עולם החשיכה שמתחת לטורמוג', וחיים יחד עם האובסידימן של טורמוג' גם כן בקרב אינסופי, אבל כנגד קבוצות מרובות של קונאקשי מערות ותפסני מלתעות שונים ושאר הסכנות המחרידות של עולם החשיכה.

מלבד גמדאי הטונדרה והמכרות, אפשר למצוא גם את הגמדאים הוולקאניים, זן נדיר ונחבא אל הכלים המעדיף (כמשתמע משמו) שטחים וולקניים פעילים כאשר עורם השחור ושיער הברונזה שלהם גרם למבקרים לפעמים לבלבל אותם עם אלפי אש נמוכים במיוחד. מומחים בקריאת הסלעים בשטחם ובניתוב מגמה טרייה לתוך תבניות סלע מחושקות פלדת מעמקים על מנת ליצור פסלי סלע מדהימים ביופיים אשר קירורם האיטי נמשך ימים עד שהם מתמצקים לתוך צורות שונות של שיש. הם אמנים יותר בכיוון של אבן ועיצוב ארוך זמן, חייהם נמשכים עד כ-600 שנים בממוצע ויש מהם שעדיין זוכרים את הקרבות המרירים מול הפסיונים ואפילו את המלחמות העתיקות מול הדראקוג'אן המערביים. בשריון שעשוי לוחות אבן מחוזקת בכשפי אדמה אשר דוחסים אותה לרמה של אבן חן יקרה וקשיותה מביסה אפילו את זו של בדולח הכשפים הארקוריאני. גרזני צללים מתוצרת אובסידימנית מעטרים את ידיהם של הקצינים והחופרים העיקריים, והצ'יפים של השבטים שלהם עסוקים אחד עם השני ובמטרה הכוללת של ללמוד את העולם. לא תמצא גיאולוגים טובים מהם, ובעיקר לא תדע מה פגע בך כאשר מהתיישבות של גמדי לבה תפגע בך ירייה של אחד מתותחי לשון האש שלהם, שזורקים לבה מותכת היישר לתוך צבא מסתער.

שלכם להפעם, גמדאי נקסורין, אוסיף בהמשך.

עליי להודות שכמעט כל הכתוב למעלה המצאתי על המקום ושילבתי עם חומר קודם
שהיה לי בראש(בעיקר את החומר על הגמדים).

אם אתה אומר שזה 'נחמד', זה אומר ששכחתי משהו, בטח... מה שכחתי?

הגמדים שלך...המממ... נחמדים גם הם.

את התפיסה של הגמדים בעולם המערכה שלי, קוונטרה, הצגתי כבר בת'רד דתות ואמונות בעולמותיכם.

האמת היא, שדיון על גמדים מעלה בי רגשות נוסטלגים חמימים. הדמות הראשונה ששיחקתי עוד בימים החשוכים ההם של הקופסה האדומה הייתה גמד שאני לא מתבייש להודות שלא היה הרבה יותר מאשר מכונת הרג מושמנת בגובה של מטר ועודף.
היה בזה פן מאד משעשע שהדמות שאמורה להיות הקשוחה והמאיימת בקבוצה ("תפסיק עם השטויות או שאמלוק את התירוץ העלוב שלך לצוואר" - לקוסם ששמו ברח ממני אחרי הטחת כדור אש במרבד אזוב "בגלל שהוא עלול להיות מקולל") מגיעה במקרה הטוב לגובה הקורקבן של שאר הקבוצה.

אחח... הנוסטלגיה...

אמרתי שזה נחמד שאתה שואל לא אמרתי נחמד על הגמדים שלך.
הגמדים בעולם שלך מגניבים למדי, לא הצלחתי למצוא פגמים של ממש... הייתי שמח אם תסביר קצת יותר על המבנה החברתי של הגמדים הרדודים.

ומה אני שכחתי?

אינפרנל, סניליות.

Infernal Mercy אמר/ה:

חחחח אתה פשוט לא מפסיק, וובכן, זה נחמד - זה נותן לי הזדמנות לחשוב על כל מיני דברים.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

תודה לך 8)

אגב, כתבת מעט על גמדי המכרות- תוכל להרחיב עליהם?

אהבתי את יצירת פסלי הלבה של הגמדים הוולקאניים...
איך הם מקררים את הסלע המותך לצורת שיש ומונעים ממנו להפוך לבזלת?
ואם כבר, איך פועלים "תותחי לשון האש"?

אני מניח שמדובר בעם חסון למדי, אם הוא לובש שיריון מאבן- קל וחמומר באבן דחוסה...
אבל איך פועלים המפרקים?
האם ניתן, בתאוריה, ליצר שריון סלע לאחד מבני הגזעים האחרים?
אמרת ש"הצ'יפים שלהם עסוקים אחד עם השני- למה הכוונה בדיוק?"


ומיהם גובליני סקרוג'?

:

אגב, כמו ששאלת אותי בעץ האלפי(תרתי משמע ),איך מתרחש הקידום בחברה הגמדית :

מדובר בחברה מידרגית נוקשה שבראשה עומד נגיד(צ'יף, ת'ן או נסיך, מה שתרצו) של הגמדים. בדרך כלל מדובר בנפח מוכשר ונערץ הן על חבריו למקצוע והן על שאר הגמדים. סמכותו של נגיד גמדים דומה לזו של מלך בקרב בני האדם וקשה מאד להדיח נגיד בלי הוכחות נחרצות מאד. חלק מהנגידים הגמדים ,שהושפעו מן המונארכיות האנושיות הסמוכות, כמעט רוקנו את המוסד הזה מתוכן בכך שיורשם הוא לרוב צאצאם הפיזי המוכשר ביותר(למרות שלעיתים קרובות הוא נופל בכישוריו מהנפח המוכשר ביותר בכל מושבת הגמדים כולה). ליד נגיד המושבה, יושבים אחיו למקצוע, המדורגים לפי כישרונם והונם, ואלה מהווים את "אצולת" הגמדים. לעיתים רחוקות הנפחים מלמדים גמד שאינו מצאצאיהם הפיזיים ובדרך הזו מבודדים את האצולה מדם חדש אף על פי שהם יקבלו בחפץ לב נפח ממושבת גמדים אחרת לקרבם. מתחת לנפחים, ישנו את ההמון הפשוט והאפרורי שמתפקידו לבצע את כל העבודות שהאצולה פטורה מלבצעם. בתוך ההמון הזה, ניתן להבחין בשלוש שכבות חברתיות:
א. משרתי-הנפחים- "העילית" של ההמון הזה. הקירבה לאצולה הרימה את חזם והם נוטים לשכוח לעיתים קרובות את ההבדל בינם לבין אדוניהם בקרב גמדים נחותים מהם במעמד.
ב. עובדי-הגילדות-זוהי קטגוריה הכוללת בתוכה את כל שאר בעלי המקצועות זולת
לוחמים והרפתקנים. לא פעם פרצו מרידות בקרב עובדי-הגילדות במטרה לשנות את
החברה לטובתו של מגזר אחר בחברה הגמדית אבל אלה דוכאו ביד קשה; רוב רובם של כלי הנשק מיוצרים ע"י האצולה(שפטורה מלחימה) ונשמרים במחסניה האדירים של מושבת הגמדים. עובד-גילדות רגיל אינו רשאי לשאת עליו נשק ברוב החברות שלהם ועליהם להחזיר את הכלים החדים שלהם בתום העבודה לידיו של משגיח מן הלוחמים. גמד ממעמד זה ,שייתפס עם כלי נשק, יוצא להורג בבטישת קרדום.
ג. לוחמים והרפתקנים- הלוחמים הגמדים חמושים בקרדום ובמגן. הם מתחלקים לשני סוגים-
1. משגיחים- אלה לוחמים הפועלים כ-"שוטרים" האוכפים את צווי הנגיד. בחלק מהחברות, המשגיחים קנו להם חסינות מבטישה בקרדום, צורת ההוצאה להורג של הגמדים, בכך שקנו מונופולין על כל העסק. כל גילדה מעלה מס מיוחד בדמותם של פעוטות גמדים הנלקחים לחלק מיוחד של המושבה ומאומנים ע"י המשגיחים הבוגרים. המשגיח הטיפוסי רואה בעצמו כ-"שליח הקרדום והמגן" כלומר כגמד שחובתו לדאוג שכל החברים במושבה יזכרו את מקומם במידרג החברתי ואותם משגיחים חופשיים להחליט באיזה עונש להעניש את הסוטים מהכלל הזה.
2. חיילים- סוג זה נחשב לפחות במספריו לעומת המשגיחים. אלה חמושים בנוסף לקרדום ובמגן גם בשיריון קשקשים מוזהב ובקסדה עם סגור פנים מלא. החיילים נבחרים מקרב המשגיחים האכזריים והממושמעים ביותר במושבה ושבים לחלל זה של ילדותם כדי לרכוש את אומנות הלחימה. הלחימה הגמדית הינה גסה מאד אך עדיין מושלת בה מחשבה תחילה בסיסית והעונש על הפרת תקנות המשמעת חמור(אם מפר-המשמעת מצליח לשרוד את הקרב ההוא, כמובן).
ההרפתקנים נדירים מאד בקרב הגמדים. לרוב אלה משרתי-נפחים המבקשים להשיג קידום חברתי למעמד האצולה ומנסים להשיג את הידע לכך אצל גזע אחר אבל יש ביניהם גם עובדי-גילדות שנמלטו מהמושבה שלהם בתקווה למצוא מקום טוב יותר.
שני הסוגים האלה מיומנים באגרוף הנחשב לנחות אצל הגמדים מסיבה זו בדיוק; הרפתקן שהתעשר דיו יכול להתחמש כלוחם אנושי או כלוחם גמד אך מעטים מהם ינסו להפוך לשכירי-חרב או למחפשי-הרפתקאות לכל חייהם אלא לתקופה הקצרה שבין חייהם הקודמים לחייהם החדשים. הגמדים הללו הינם בעלי חוש מפותח של כבוד אבל הם יחשבו פעמיים בטרם יעיפו אגרוף או יניפו קרדום אם הם פיכחים. הפחד הגדול ביותר שלהם הוא לגלות לאחר תקופה ארוכה בדרכים שלא השיגו דבר ממה שרצו כאשר יצאו מהמושבה.
זהו המבנה החברתי של הגמדים באופן כללי. הערה: בכל המעמדות, זולת האצולה ומושב הנגיד עצמו, ישנם גם גמדות(כולל לוחמות ומשגיחות. אין לראות בעובדה זו כבוד גדול היות והגמדים אומנם מכירים בחיוניותה של הלחימה אך היא נראית להם כמשנית לעומת הפעילות היוצרת של הנפח. אין להם התנגדות שגמדה תעסוק במקצוע אך הסיוט הגדול ביותר שלהם הוא לראות גמדה יושבת בכס הנגיד).

נ.ב.
הגמדים של אינפרנל מוצגים כמכונות לחימה, לא כיצורים בשר-ודם. תפרט מעט על
הסוציולוגיה והפסיכולוגיה של הגמדים שלך.

עכשיו יש לי באמת על מה לענות, יאלה לעבודה...

גמדאי המכרות (המערות): גמדים נמוכים, דחוסים, בעלי צבעי עור אפרפרים-שחורים וחסרי שיער פרצוף וראש ומזכירים לרוב האנשים אובסידימן נמוך במיוחד (מאוד במיוחד), ולמרות היותר בעלי קולות ואצבעות גסים למדי הם נוטים להיות רכי לבב כלפי רוב היצורים שלא מתקיפים אותם מידית וחזותם החיצונית לעיתים קרובות מתנגשת עם אומנויות השירה והנגינה שלמדו מהאיניטאפים ויוצרים מוכשרים ובעלי להט מיוחד לעיתים קרובות מונצחים בשירים גדולים ורבי הוד המחוברים יחדיו לשיר שלם שסבב סיפורו לוקח מחזורים תת קרקעיים רבים (בערך שבוע וחצי, כלומר בסביבות ה-12, בהתחשב בכך שהשבוע בן 9 ימים) ורק האמנים הגדולים ביותר מכירים את כולו, רק ראש מועצת הסלעים העליון מורשה (בעצת המועצה כמובן) להוסיף או לגרוע ממנו חלקים.
החברה עצמה מסודרת בתוך מעגלים של התמקצעות פשוטה, ממעגל הילדים הנרחב מתבגרים ועוברים לשלל מעגלי חניכות שם הגמד הצעיר מפתח את אומנויותיו השונות כרצונו וניתן לעבור בין מעגל חניכות לאחר בקלות יחסית, כל עוד הנדון מראה כשרון במעגל הרצוי. בד"כ לאחר מעגל החניכות אפשר להצטרף למעגל העובדים (שם כולל למעגלי\גילדות האמנים\פועלים של המושבה) או למעגל הלוחמים (שם רשמי למיליציה של המושבה), המבנה הפנימי משתנה ממעגל למעגל ומגילדה לגילדה, ובאמת אין טעם להטריח אתכם בפרטים.
המעגל הגבוהה ביותר הוא כמובן מעגל הסלעים, או מעגל השלטון, שצורת החדר שלו זהה לזו של חדר הלב האיניטאפי, ולרוב חצוב על ידי איניטאפים - חצי כדור מושלם החצוב לתוך האבן במידות של בערך קוטר של 60 מטרים ועומק של 30, אולם ענקי שבו מעגל השלטון מתרכז (בד"כ חברים בו בערך 50 גמדים, תלוי בגודל המושבה) ותמיד יש מספר אי זוגי, ההחלטה היא החלטה דמוקרטית של הרוב ולמלך יש את הרשות להטיל ווטו על החלטות המועצה באם הן מינוריות, או להכריז על משאל עם באם הדבר אפשרי - כאשר המצב לחוץ המלך הוא המנהיג האבסולוטי. זה הוביל לתקריות מכוערות בעבר, וסביר להניח שזה יוביל לתקריות בעתיד, אבל הגמדים החליטו מזמן שזה עדיף מאשר מלך אבסולוטי לכל הזמן.
גמד בתוך החברה הזאת יכול לשאוף תמיד להגיע למעגל גבוהה יותר בתוך הגילדה-מעגל שלו, או לחילופין לשאוף לאומנות אישית גבוהה יותר - במקום שאצל בני אדם זה יהיה מבוסס על כסף וסחר-מכר של משאבים, אצלם זה פשוט רשמי ונוח יותר, המעגל מציין את משאביך האישיים. מן הסתם, הגמדים העשירים יותר תומכים בעזרת מורים טובים יותר לבנים שלהם, אבל משתדלים לתת לכל גמד להוכיח את עצמו ולא לחיות על העושר של המשפחה שלו - הנישואים הינם מונוגמיים ורוב הזמן לכל החיים. לנשים יש את רוב ההזדמנויות שיש לזכרים, אבל בגלל עניינים של צורה ושל תרבות הנשים הן יותר קוסמות ואמניות מאשר לוחמות ופועלות.

הגמדים הוולקניים, כמו כל הגמדים, שולטים בקסם האדמה, המגמה והלהבות התת קרקעיות - בעזרת מניפולציות עדינות של קוסמים בני הגזע הזה ובעזרת אומניות פשוטות הם מייצרים את השיש המפורסם שלהם בצורות הדרושות להם, בלי להישרף אפילו אח, נפלאות הקסם הגמדי.
תותחי לשון האש הם מכניזם פשוט מאוד שעובד על העיקרון של זרנוק, רק שבמקום מים מזרימים פנימה מגמה נקייה, אני מניח שאתה יכול להבין את השאר - קסמים עוצמתיים משאירים את זה עובד ומכוונים את עוצמת הלבה המותכת, שימושי במיוחד נגד גמדי סקורג' שתמיד מפחדים מהבוהק האדום של הלבה, את השאריות מפרקים בעזרת מכושים בעיקר.

המפרקים פשוט לא שם, יש פלטות איפה שצריך ושרשרת מתכת עדינה שמעוגנת בתוך האבן בעזרת טבעות המושחלות ישר דרך האבן. וכן, לגמדים רבים יש כוח פיזי שנראה בלתי אפשרי ביחס לגודלם, בגלל שהם מנצלים את השרירים שלהם ביעילות גבוהה בצורה משמעותית מזו של בני האדם, גמדים חזקים בצורה יוצאת דופן יכולים להגיע לכוח פיזי שבני אדם לא יכולים לקוות לו ואפילו למחוץ סלעים בידיים חשופות.

בתיאוריה, כמובן שאפשר לייצר שריון כזה לגזע אחר - אבל האם מישהו (אולי מלבד האובסידימן) יהיה מסוגל לסחוב את זה? מלבד זאת, זה יחשב כמתנה שאין כמותה - שריונות האבן של גמדי המערות נוטים להיות סמלם של הלוחמים הגדולים ביותר באותו הגזע.
צ'יפים=מלכים למעשה, עסוקים לעיתים קרובות אחד עם השני בתחרויות שונות שהפכו למעין תחליף לריבים העתיקים שהיו בין ההתיישבויות השונות (העובדה שעכשיו הם חיים במקום חדש לחלוטין גרם גם למנהג הזה לדעוך קלות) - תחרויות שירה, חיבור, לחימה לא קטלנית וכן הלאה - מעמד אישי בתחרויות האלו יכול להוות קרש קפיצה לגמד לא מוכר או אפשרות למלך להוכיח שכוחו עדיין במותניו.

זהו על גמדי המכרות, וזה סופי

גובליני סקורג' הם תוצאה באמת מגעילה של הדור ה-13 של היצורים החושבים - אינטיליגנטיים רק בקושי, בעלי שרידים של חשיבה הגיונית ונטייה ממש לא נעימה לחבב בשר אנשואידים אלו יצורים נמוכים יחסית, בערך בגובה מטר בעלי שרירים לבנים וגידים אדומים ועור חום ותמיד מצולק להחריד (חלקים מתהליך ההתבגרות שלהם דורש צלקות טקסיות אלו) - לכל אחד יש את הצלקות שלו. הם לא אינטיליגנטיים בהרבה מהגובלין הרגיל שלך ונוטים להיות ברבריים ומזרי אימה. הם אוהבים לגרום לאנשים אחרים לחוש כאב, כיוון שהם עצמם כבר לא מבינים אותו (העצבים שלהם עובדים רק בקושי, מכת חרב אפילו לא תאט אחד אם היא לא תקרע לו שריר חיוני), בעלי ראש דמוי כלב ושפה שמורכבת מנביחות סבוכות הם חמושים במטות בעלי קרסים מעוקלים שבד"כ נושאים אותו לשימוש מגעיל וקבוע כנגד אנשואידים וגובלינים אחרים - הם חיים בשבטים קטנים ואין שום דרך חיצונית של ממש להבדיל בין הזכרים לנקבות.
מפחידים, מכוערים, חסינים כמעט לגמרי לכאב ובעלי תאווה סאדיסטית מרושעת, הם אחת הסכנות הכי גדולות שאפשר להיתקל בהן - קבוצות של יצורים כאלו יכולות להילחם בטובים שבלוחמים ולמרות שאין להם שום כישרון בכישוף ידוע שאפילו מכשפים לעיתים מחוסלים על ידי היצורים האלו בשל מספרם הרב וחוסר היכולת שלהם לחוש כאב של ממש, מצד שני הם עדיין לא גילו ופוחדים מאוד מפני אש וחום כיוון שהם נשרפים בקלות וברוב היישובים שפתוחים להתקפות של גובליני סקורג' אפשר לראות את השומרים מסתובבים עם פחיות שמן ולפידים.

אני לא מאמין!

עוד מישהו עם שבוע בן 9 ימים! 8)



אבל מי אלה האניאטפים?

אנחנו נסחפים פה לגזע שונה לחלוטין שאני בניתי... האיניטאפים
אין לך שאלות נוספות?
הערות?

אני אתן לך לינק לגבי האיניטאפים, אם יהיו לך עוד שאלות אני אשמח לענות לך.

http://www.demons.org.il/Archive/race9.html

אינפרנל, "מה? לא יכול להיות שהדיון נגמר פה!"

אוקיי לומר לכם מה: לא אהבתי גמדים במיוחד. מאז תחילת קריירת משחקי התפקידים שלי. לא יודע לא משהו. נו יופי הם כורים ויש להם זקנים. ביג דיל. הדבר היחיד שהיה טוב אצלם זה שהם אוהבים שיכר.

הקש ששבר את גב הגמל היה גימלי בשר הטבעות. סליחה ידידי, אבל אם אתה יכול בבקשה לצאת מהעולם שלי ולהצטרף לגזעים ברמה שלך, כמו למשל... הדרגונים.

גמדים לא מגניבים בעליל ולכן אין להם זכות קיום.

תיסלח לי, אבל מה הבעיה שלך עם גימלי בשר הטבעות?
איך הוא "גמר אותך"?
דווקא גימלי הוא אחד הדמויות המעניינות בספר...


אני דווקא חושב שגמדים הם דווקא כן מעניינים...

ציווליזציה שלמה שחיה כמעט ברובה מתחת לפני האדמה ומקדישה את מרבית זמנה לייצירתן של יצירות מופת שישמרו לעד...
שמתבססת על תרבות ומסורת עתיקים כמעט כמו הזמן עצמו...

טוב האמת היא שכאשר מישהו יבקש ממני לתאר את הגימלי שראיתי בסרט אני פשוט אומר "נמוך, פוזל, לא חופף זקן, ומעצבן בכלליות"

אני סולד מגמדים....

הגמדים בעולם שלי...

נתחיל, כמו שצריך, בהתחלה...

הרבה לפני תחילת העידנים, לפני שיצורים תבוניים הילכו על העולם, היישות האדירה "יצירה" (ידועה גם כ"היוצר הגדול"), שייטה בחלל הרב-יקום, כשהיא יוצרת את יצירותיה השונות.

יצירותו הגדולה ביותר של היוצר הגדול, כך מספרים המלומדים, היה תריסר יישויות, שאמורות להיות המשובחות ביצירותיו, אף על פי שמעולם לא הובן באיזה מובן- הם יפים, אך יש יפים מהם, הם חזקים, אך יש חזקים מהם, ולמעשה, הם אינם עושים דבר מלבד הערצת יצירתיו של בוראם.

טוב, אולי לא שום דבר...

לתריסר האדירים, כפי שקוראים להם החכמים הגמדיים, נולדו תריסר ומחצת התריסר יצורים אחרים (דהינו, שמונה עשרה, 3 לכל זוג), אשר בניגוד להוריהם, ניחנו בשאפתנות מסוימת.
כך, שלישיות של אחים ואחיות, ירדו הם אל הערפילים, למצוא גורל לעצמם.
סיפוריהם של אותם יישויות-על יסופרו במקום אחר, אך החשוב מכל, דוראמיר, צעיר בין שני אחיו האחרים, אוקונודור החכם ודוגור-בודר החזק, בנסותו לחקות את יוצר הוריו, "היוצר הגדול", וליצור יצורים חיים משל עצמו, ברא את נשמות הגמדים הראשונים.

הוא שיתף את אוקונודור בסוד יצירותיו, כיוון שהיה טוב מזג, חכם, ושמח לעוץ עצות.
את אחיו חם-המזג והקנאי, דוגור-בודר, הוא לא שיתף, מעשה (או שמא טעות?) גורלי.

דוגור-בודר ראה בחשאי את מעשי אחייו, וניסה לחקותם, אך ללא הועיל...
וכך, דוגור-בודר, במהלך מסע ציד עם אחיו הבכור, אוקנודור, ניסה לקחת מאחיו בכוח את סוד הבריאה, ומשזה סירב, הוא הרגו, והוציא בכוח חמדנותו את סודו של אוקנודור ממסתרי נפשו.

או אז, נטש דוגור-בודר את המערכה, וברח מאחיו ומבני דודיו הזועמים.
במחשכים הוא הקים עיר לעצמו, ויצר את יצירי כפיו- גמדי הדוראגר.
אולם, יצירותיו לא יצאו כמצופה, והוא הבין שלעולם לא יוכל להתעלות על אחיו.
הוא כבר מחשבה זו, ובזעמו וייאושו ציווה על יציריו להשמיד את ברואי דוראמיר.
אויבים היו הם מאז ומעולם.


באותו זמן, החלו דוראמיר ובני דודיו ללמד את הגמדים מיומנויות שונות, כרייה ועבודת מתכת, תכשיטנות וצורפות, סתתות ואדרכלות, הנדסה ומתמטיקה, וכן את השימוש המושכל בכלי נשק שונים.

או אז שלחום האלים אל עולמנו שלנו, שם הקימו הגמדים תרבויות מפוארות ונשגבות, והלכו ומילאו את הארץ, עד שיום אחד...

אבל, אני מתחיל לסטות מן הנושא...

עכשיו אלדריון יקירי למה לא תעזוב את בריאת הגמדים ותיגש לגמדים עצמם?

אינפרנל, "אני רוצה עוד!".

Infernal Mercy אמר/ה:

עכשיו אלדריון יקירי למה לא תעזוב את בריאת הגמדים ותיגש לגמדים עצמם?

יש ללחוץ כדי להרחיב...

כמובן, הוא אשר ניתקוונתי לעשות, אך כיוון שמדובר בגזע שהוא די דתי(אצלי), חשבתי להתחיל מסיפור בריאתם ומעללי האלים.

טוב ויפה, אחרי שסימנו עם העבר הקדום ביותר, ברצוני לעבור לתקופה המודרנית...


גם כיום, הגמדים תופסים חלק חשוב בעולם:
הם שולטים על רוב המחצבים, הם מהווים כוח כלכלי עתק, ולא פחות חשוב, הם מנהלים את המיבנים הפוליטיים האדירים ביותר בעולם.

הגמדים מתחלקים לארבע גזעים:
גמדי האפר (אשר חוץ ממקום מחייתם שונים מהגמדים הוולקנים של Infernal בכל, כך שאין צורך לתבוע אותי ,מה גם שחשבתי עליהם לפני זמן רב).
גמדי הדוראגר והדרו (Devagar, Derro) שבהם אני לא אעסוק כרגע...
וגמדי הזהב (כפי שהם מכונים ע"י עצמם), הגזע המגוון והנפוץ של גמדים בעולם.


הגמדים נוטים לחיות בחברות ממגוון גדלים ומאפיינים, החל בהאחזות כרייה מבודדת שחיות בה ארבע משפחות, דרך ממלכות זעירות הכוללות ערים, מכרות, וכיצא באלה, ועד לשני אירגוני הענק: האימפריה הגמדית וליגת ההר

האימפריה הגמדית הנה המדינה הגדולה ביותר בעולם.
המונח "אימפריה" עלול להטעות מעט, שכן אין מדובר בממלכה יחידה שכבשה אחרות, כי אם בהיתאחדות 7 ממלכות גמדיות.
אף על פי שכל ממלכה בנויה על התרבות הגמדית, נוצר עם הדורות שוני מהותי בין הממלכות, וניתן גם להגיד שהם "התמיינו" לתפקידיהם השונים באימפריה.

השליטה באימפריה היא בידי קיסר, השולט לכל ימי חייו, או עד אשר הוא מחליט לפרוש (נדיר, אבל קיים), ואז את מקומו מחליף קיסר אחר, אשר ממונה מן אחד המלכים של 7 הממלכות.
על המינוי מחליטה המועצה העליונה, הכוללת ראשי שבטים, בעלי הון, כוהנים בכירים וכיצא באלה.
למותר לציין כי המועצה, הן בשל גודלה והן בשל הכוח שהיא חולשת עליו, מלאה בפוליטיקה מלוכלכת (יותר או פחות), קנוניות ואינטריגות.
וארוחות גדולות 8) .

רוב תושבי האימפריה לא רואים את השמיים בכל ימי חייהם (למעט תושבי ממלכת שונקארט, אשר נמצאת קרוב לפני השטח ומתמחה במסחר עם "העולם שלמעלה"), אך הם מודעים מאוד לקיום העולם החיצוני, ממנו הם מייבאים מוצרי חקלאות לרוב, ומייצאים אליו מתכות, תכשיטים, כלי משחית ואבני יקר.