דתות ואמונות בעולמותיכם

כיצד אתם בונים את האמונות בעולם?
האם האלים אכן קיימים?
האם הם מתערבים בעולם?
מה מיחד את הדתות שאתם יוצרים למערכות שלכם?

התפיסה שלי בנושאי דת נוטה לפשטנות. הדת בעולם שלי היא היררכית. בראש נמצאים ה-'טיטאנים' שכל אחד מייצג אלמנט אחר של הבריאה. מתחתיהם ישנם אלוהויות תיכונות- כהנים ממהרטה שהפכו לנערצים כאלים בקרב אנשיהם. יש מתחתיהם את האלוהויות הנמוכות- סוכניהם של האלוהויות התיכונות שנהפכו לאלוהויות בתקופות שונות והם עומדים מאחורי מרבית האמונות. מתחתיהם נמצאים האסקורנו('אלים קטנים') השלב שמפריד בין האלוהיות הנמוכות ובין קוסמים אנושיים רבי-עוצמה(שחלק מהם הפכו לאסקורנו בעצמם לאחר שכשלו מלהפוך לאלים של ממש). אלי האופל במקורם הם מכשפים שעברו גלגול מלא והפכו לדמונים מרושעים רבי-עוצמה; ישנם אלי-אופל מועטים שהגיחו מהריק שמחוץ לעולם והתגשמו בצורתם האלוהית אך הם נדירים והידוע מביניהם הוא מומארק מאונכלומר. ישנם מקרים נדירים מאד של אלוהויות שנוצרו מאמונתם הקיבוצית והממושכת של אנשים רבים במשך פרק זמן ארוך מאד; אלים כאלו נחשבים לנחותים בחברת האלים למרות שכוחותיהם משתווים לעוצמת אלוהות נמוכה. האבירים מהאדמות החופשיות סוגדים לאלוהות חוק בשם שיאהבאת; זהו אל שהגה מייסדם והוא קיבל ממשות כאלף שנה לאחר מכן והוא עדיין חלש מאד לעומת אלים אחרים. האלוהויות נוטות עם הזמן לירחק מעסקי קצרי-הימים לטובת דברים מעניינים יותר מבחינתם ודבר זה יצר חיץ בינם לקצרי-הימים; האלוהויות הנמוכות מעורבות מאד באמצעות הכהנים שלהם במתרחש בעולם בעוד האסקורנו פעילים באופן ישיר בעולם. איני יודע מה מייחד את הדת שלי.

במערכה האחרונה שלי החלטתי שנשבר לי סופית מפנטזיה אפית, החלטתי שאלים, שדים, בני אלמוות ושאר יצורים מעצבנים לא מתערבים לי במערכה יותר. הדברים היחידים שאיכשהו מתקרבים לרמת עוצמה כזו הם הדרקונים שרובם ישנים כבר אלפי שנים ולא טורחים להתערב בענייני הHuman Beans (כן, האיות מכוון) והמכשפים (שהם באופן בסיסי בני תמותה, למרות שיסרבו להודות בכך).

האם הם באמת קיימים או לא? זו שאלה אקדמית. בהינתן שההשפעה שלהם על עולם המערכה היא אפס גדול ומאופס, אין שום דרך להוכיח או להפריך את קיומם, ויותר מזה - זה לא באמת משנה.

איך אני יוצר אותם?
אני אוהב להתחיל מההתחלה - מסיפור הבריאה, ומשם למשוך את תפיסת העולם של האל ומאמיניו.
לדוגמא - הגמדים מאמינים בכמה אלים כשהעיקרי בהם הוא רירוקס, חרש העולם. מסופר עליו שיצר בכבשנו כדור מושלם של זהב, אותו התכוון לעטר בפיתוחים ותחריטים לתתו כמתנה לגית'דאראה, פטרונית האומנות. לאחר שהוציא אותו מהכבשן הניח אותו להתקרר כדי שיוכל לעבוד עליו. כשחזר לחדר העבודה ראה לזוועתו שירוקת פשטה בכדור המושלם שיצר, אזוב שורץ חיים. בתחילה התכוון למחות את האזוב בלהבות כבשנו, אך כשנזכר בליבה הרחום של גית'דאראה, נמלך בדעתו. במקום, ישב ובחן את הדמויות הקטנות שהתרוצצו באיזוב ויצר דמויות זהב קטנות דומות להם, אך עולות עליהם בחוסן וביופי והגיש את הכדור ככה לגית'דאראה.
למרות שאהבה את הכדור, גית'דאראה לא נמשכה לאל הפיסח והמכוער, והשליכה את הכדור למרתפה החשוך, ליד המנורה שנתן לה האל אלוריוס.
ומאז הגמדים מתעבים את שאר הגזעים (להם הם קוראים בשפתם מוגדגרים - "בני העובש"), ומנסים ליצור חפצי אומנות יפים יותר ויותר...

א. איך אני בונה אותם? אני מניח שבצורה אחרת לכל עולם שבניתי, למרות שדי התקבעתי סביב מחומש האלמנטים שבניתי לעצמי - חיים, אנרגיה, חומר, כאוס וזמן... הבנייה היא פרטית לכל עולם - בנקסורין זה בא לידי ביטוי בעזרת החישוב הפשוט, הדור הראשון של היצורים החושבים היו הכאוס והסדר, ומשם זה הלך והצטמצם עד שנשארו (בדור החמישי בערך) אלים של ממש (בסגנון האלים היוונים, עם תחומים אחרים לחלוטין) - שאותם כיסח רואה האמת בערך 1700 שנים לפני זמן המערכה.

ב. או, האלים בהחלט *אמיתיים* בעולם שלי, (עוד פעם, נקסורין), אבל לצערם העובדה שהם אלים לא מונעת מהם להיות נעולים מאחורי מה שנקרא "מחסום המתים" בגרסא אחרת, אפילה יותר של התבנית הגדולה שם הדברים המתים מתגוררים, לצערם הם לא יכולים להיוולד מחדש כי הכוחות שיצרו אותם מזמן איבדו עניין בליצור עוד כאלו.

ג. כשהם היו בסביבה, בהחלט. האלים הקטנים יותר (והגדולים יותר למעשה) שהם רוחות הטבע השונות, דרקוני האלמנטים, והכוחות העליונים באמת שמזיזים את התבנית והקיום עצמו מתערבים בכל, בערך באותה צורה שגאיה מעניקה חיים לכל דבר - ת'כלס, הם שם, אבל אין להם הרבה השפעה נראית - להוציא את האלפים ככל הנראה שמדברים עם רוחות הטבע שלהם על בסיס של קפה ועוגה כל יום בחמש.

ד. דתות? בשביל מה? הם מתים! פעם היו כוהנים בעולם, היום אין טעם לעבוד אלים, כיוון שאין כאלו. מרבית רובו של העולם מורכב מאתאיסטים שמעולם לא ראו את הצורך להאמין באלים וקבעו את דרכם בעצמם בעולם, אחרים נאחזו באלי שקר קטניים והתרסקו עם הזמן - הדת האמיתית האחרונה גוועה בערך לפני 2000 שנה, בתקופה שבה האלים התחילו להילחם בכוחם הגובר של המאגים בני התמותה. דת אחת למעשה שרדה, יחד עם ישות שהייתה אומנם באותו דור חשיבה כמו האלים עצמם, אבל הייתה הרבה יותר... אינטיליגנטית במובן של תפיסת המרחב שלה - היא הייתה הראשונה והכי קרובה לדור הרביעי, אותה עובד גזע מיוחד ושלם שנקרא "הטארמל" שנפרדו מהלטאישים הישנים והפכו לגזע אחר של דרואידי סלע ויצורי מערות אחרים שעובדים את האדמה ומעריצים את ראיית העל שלה של המרחב - ולכן הישות נקראת "העין הלא רואה" - התרבות שלהם מסודרת בתוך הדת שלהם, ולכן הם לא רואים זאת כעבודה, אלא כדרך חיים.

אינפרנל, עונה על שאלות.