פה יפתח עץ של הקמפיין החדש שאני מריץ באקזלטד לנוקס, פיטפינד ואביעד
גם ד"ר ארביטרישן רצה להצטרף אבל מחוסר זמן פנוי הוא ישמש לעיתים כדב"ש מגניב
(כל מיני אצנים צ'כים למיניהם...)
הקמפיין יחולק לפרקים ולכל פרק ינתן שם (כל השמות ילקחו מעולם השח-מט)
ויאללה מתחילים
פרק א' - the first move
פרולוגים:
לפני 800 שנה:
על חומה ענקית המורכבת מאבנים ענקיות מסותתות ועופרת עומדים בגשם לוחמי העיר חמושים להפליא. כמעט ואין מקום פנוי על החומה וכולם נראים דרוכים ומביטים קדימה.
הם מביטים על הצבא השועט בקצב מדהים לכיוון העיר. צבא של יצורים לא מעולמנו, יצורים מוזרים ומשונים שחלקם בלתי ניתנים לתיאור עקב מגבלות השפה (השפה מורכבת מתבניות ורעיונות מוגדרים).
במרכז החומה שני לוחמים שלא מפסיקים מלהביט קדימה שוברים את השקט ומדברים קצרות ביניהם.
הראשון לבוש שריון ג'ייד שחור מלא, עם קישוטים וחריטות ומסמלות על הקרבות השונים שפיקד עליהם. הוא חוגר חנית ענקית המונחת על גבו. החנית מג'ייד לבן ועליה פס בודד המתאר את שייכותה לגנרל. בנוסף על גבו מוחזק בעזרת כמה רצועות בדים גליל קשיח וארוך המבצבץ ממנו קת והדק של אקדח.
וגנרל מקשיב לקצין שלידו והורידים שעל פניו ועל ידו זוהרים באור כחול פועם.
הקצין שלידו, הנמוך ממפקדו כמעט בראש, לובש שיריון חזה מג'ייד אדום ומחזיק בידו דיקלהב קצרה.
הקצין בעל שיער צהוב חזק באורך של כמטר אחד, אך השיער כולו משוח אחורה ועומד בצורה מושלמת (אפילו הגשם הנושך לא מצליח להרטיב או להפיל את שיערו).
"כבוד הגנרל, אני חושב שהגיע הזמן לתת את ההוראה", אומר הקצין בצורה מונוטונית אשר לא מראה את פחדו המתגבר.
"עוד רגע נערי, עוד רגע", אומר הגנרל וממשיך להביט ישר
ואז לאחר דקה נוספת של דומיה בין השניים האיש הגדול הלבוש שחורים אומר בקול חלש, ודידקטי "עכשיו".
מיד הקצין צהוב השיער הסתובב וצרח בקול כוחו בזמן שמניף את הדייקלהב שלו "אש!!, כל התותחים אש!!"
מתחתיו עמדה קטפולטה אדירה בעלת 8 קומות ושישה עשר קנים, מורכבת מהמון בוכנות עולות ויורדות, וגלגלי שיניים בגדלים שונים, חמישה אנשים סובבו לשמע ההוראה מנואלות והמכונה האדירה החלה לפעול, שקשוק אדיר של אלפי גלגלי שיניים, מהמכונות השונות הפזורות בעיר, החל מרעיש את כל העיר אך לפתע הכל נדם, הקטפולטה האדירה שמתחת לשני הקצינים הבכירים השתתקה וכך גם כל שאר העיר.
הגנרל הסתובב אחורה בפעם הראשונה והביט ארוכות במכונה הדוממת.
הוא הסתובב חזרה מביט שוב לעבר האופק המתקרב ושלף מתוך הגליל את אקדחו, זהו אקדח רגיל למראה אך בעל קנה ארוך ארוך, יותר ארוך נראה ממה שהגליל יכול להכיל.
הלוחם בשחור החזיק את האקדח בשתי ידיים ופתח כוונת בגודל של צלחת הגשה, כיוון עוד שניה אחת בדיוק וסחט את ההדק.
אך שום מתח לא נשמע, באקדח היה מעצור. הלוחם אדיר המימדים, הסתכל על נשקו ולחש בשקט כך שרק עוזרו שמע את דבריו:
"הוא בגד בנו, ארור יהיה..." ולאחר עוד רגע המשיך "כולנו אבודים"
**********
בהמשך הביא את שני הפרולוגים הנוספים לפרק זה
גם ד"ר ארביטרישן רצה להצטרף אבל מחוסר זמן פנוי הוא ישמש לעיתים כדב"ש מגניב
(כל מיני אצנים צ'כים למיניהם...)
הקמפיין יחולק לפרקים ולכל פרק ינתן שם (כל השמות ילקחו מעולם השח-מט)
ויאללה מתחילים
פרק א' - the first move
פרולוגים:
לפני 800 שנה:
על חומה ענקית המורכבת מאבנים ענקיות מסותתות ועופרת עומדים בגשם לוחמי העיר חמושים להפליא. כמעט ואין מקום פנוי על החומה וכולם נראים דרוכים ומביטים קדימה.
הם מביטים על הצבא השועט בקצב מדהים לכיוון העיר. צבא של יצורים לא מעולמנו, יצורים מוזרים ומשונים שחלקם בלתי ניתנים לתיאור עקב מגבלות השפה (השפה מורכבת מתבניות ורעיונות מוגדרים).
במרכז החומה שני לוחמים שלא מפסיקים מלהביט קדימה שוברים את השקט ומדברים קצרות ביניהם.
הראשון לבוש שריון ג'ייד שחור מלא, עם קישוטים וחריטות ומסמלות על הקרבות השונים שפיקד עליהם. הוא חוגר חנית ענקית המונחת על גבו. החנית מג'ייד לבן ועליה פס בודד המתאר את שייכותה לגנרל. בנוסף על גבו מוחזק בעזרת כמה רצועות בדים גליל קשיח וארוך המבצבץ ממנו קת והדק של אקדח.
וגנרל מקשיב לקצין שלידו והורידים שעל פניו ועל ידו זוהרים באור כחול פועם.
הקצין שלידו, הנמוך ממפקדו כמעט בראש, לובש שיריון חזה מג'ייד אדום ומחזיק בידו דיקלהב קצרה.
הקצין בעל שיער צהוב חזק באורך של כמטר אחד, אך השיער כולו משוח אחורה ועומד בצורה מושלמת (אפילו הגשם הנושך לא מצליח להרטיב או להפיל את שיערו).
"כבוד הגנרל, אני חושב שהגיע הזמן לתת את ההוראה", אומר הקצין בצורה מונוטונית אשר לא מראה את פחדו המתגבר.
"עוד רגע נערי, עוד רגע", אומר הגנרל וממשיך להביט ישר
ואז לאחר דקה נוספת של דומיה בין השניים האיש הגדול הלבוש שחורים אומר בקול חלש, ודידקטי "עכשיו".
מיד הקצין צהוב השיער הסתובב וצרח בקול כוחו בזמן שמניף את הדייקלהב שלו "אש!!, כל התותחים אש!!"
מתחתיו עמדה קטפולטה אדירה בעלת 8 קומות ושישה עשר קנים, מורכבת מהמון בוכנות עולות ויורדות, וגלגלי שיניים בגדלים שונים, חמישה אנשים סובבו לשמע ההוראה מנואלות והמכונה האדירה החלה לפעול, שקשוק אדיר של אלפי גלגלי שיניים, מהמכונות השונות הפזורות בעיר, החל מרעיש את כל העיר אך לפתע הכל נדם, הקטפולטה האדירה שמתחת לשני הקצינים הבכירים השתתקה וכך גם כל שאר העיר.
הגנרל הסתובב אחורה בפעם הראשונה והביט ארוכות במכונה הדוממת.
הוא הסתובב חזרה מביט שוב לעבר האופק המתקרב ושלף מתוך הגליל את אקדחו, זהו אקדח רגיל למראה אך בעל קנה ארוך ארוך, יותר ארוך נראה ממה שהגליל יכול להכיל.
הלוחם בשחור החזיק את האקדח בשתי ידיים ופתח כוונת בגודל של צלחת הגשה, כיוון עוד שניה אחת בדיוק וסחט את ההדק.
אך שום מתח לא נשמע, באקדח היה מעצור. הלוחם אדיר המימדים, הסתכל על נשקו ולחש בשקט כך שרק עוזרו שמע את דבריו:
"הוא בגד בנו, ארור יהיה..." ולאחר עוד רגע המשיך "כולנו אבודים"
**********
בהמשך הביא את שני הפרולוגים הנוספים לפרק זה
