הנשגבים מה אם ה DB היו ספר הבסיס?

זה היה התכנון המקורי, בעקרון. WW שינו את זה כדי למנוע התבכינות על "איזון". לא שזה עזר, אבל בכל מקרה:
מה אם ההנחה הבסיסית היתה שהשחקנים משחקים DB, את שליטי הארץ הנוכחים. רק שפתאום, משהו מעבר להבנתם נשבר, וישויות אדירות וזהובות מתחילות לקום בבריאה, כאלו שבשיא עוצמתה של האימפריה היה קשה להביס. ופתאום יכול להיות שאתה מגלה שיכול להיות שהמורה שלך בבית ספר לכישוף הוא לא מה שהוא נראה. ושאנשי החיה מהת'רשהולד הם לא סתם אנשי חיה, אלא משהו מעבר.

אני חושב שזה היה הרבה יותר מעניין.

אממ, זה יכול להיות מעניין אבל שוב, יכול להיות שאם זה היה ככה מיד היית חושב מעניין איך זה היה אם הספםר על בהסולארים הלאו היה ספר הבסיס לדוגמא, כלומר, זה נשמע מגניב אבל אולי כי אנחנו רגילים למשהו אחר.

אבל אם זה היה הבסיס, נראה לי שהיו מוכרים הרבה פחות, כי הDB יותר חלשים וזה היה פחות מעניין לשחק ברמה כזאת על ההתחלה.

דווקא זה פחות הגיוני, בכול משחק אחר אתה משחק את החברה הכי חזקים מבין בחלשים, במו"ד, ובכלל...
חוץ מזה, ההערה של פסקי הייתה שהם היתכוונו להוציא את דמי הדרקון כספר בסיס למהדורה ראשונה במקור? ולא שבמהדורה השני חשבו לשנות, (אני טועה?)

אכן כן, הם היו אמורים להיות "המקור". אני לא חושב שאני מסכים עם הטענה על הכוח - DB עדיין טובים בכמה רמות מרוב היצורים בבריאה.

בעיניין הכוח אני מסכים עם פסקי, כלומר בהנחה שכוח של אלים נתון לחלוטין לשיקול המנחה בהתאם לעלילה שהוא רוצה ליצור, לשחק דם דרקון נותן לך "בסך הכול" עוד 700 יצורים בבריאה שיותר חזקים ממך מהותית. (300 לונארים, 100 סיידי ועוד 150 סולארים ואביסלים), וכשחושבים על זה גם ככה רוב הסיידי והלונארים העתיקים יותר חזקים מסולארים ככה שאפשר אפילו להגיד שזה בסך הכול עוד משהו כמו 500 יצורים שיותר חזקים ממך בכול הבריאה. תוסיף לזה את התמיכה של דמי הדרקון... הבהרתי את הנקודה?
עכשיו, קונספטיבית אני עדיין חושב שזה נשמע יותר מעניין כי זה לא מה שיש אל האפשרות השניה, ואם זה היה ככה לשחק סולארים כספר הבסיסי היה נשמע מגניב יותר.

ב"ה
אני דווקא מאמין שהגיוני יותר לשים נשגבי שמש כספר בסיס. זה משחק באווירה אוריאנטלית שמבוסס בעיקר על מאנגה, ולכן הכי הגיוני בעייני זה לשחק את ההכי חזקים שמתעלים אפילו על אלה שעד עכשיו נחשבו הכי חזקים. דמי דרקונים יש הרבה והם נחשבים כחזקים כמו אלים, במאנגה דיי נפוץ שהגיבורים הם אפילו יותר חזקים מאלה שנחשבים חזקים באופן סטנדרטי. כשאתה דם דרקון אתה אחד מעשרת אלפים, עליון על בני תמותה אבל בני המשפחה שלך משתווים אליך, אתה חלק מקבוצה גדולה. כשאתה נשגב שמש אתה אחד מ-300, יכול להיות שאתה מעולם לא נתקלת בנשגבי שמש מחוץ למעגל שלך, לאויבים שלך אין מושג כמה אתה חזק ואתה אפילו מתעלה על החזקים שבחזקים (כלומר דמי הדרקונים). במאנגה לרוב הגיבורים הם לא רק שייכים לקבוצת האנשים החזקים, אלא הם החזקים ביותר בין אלה שנחשבים חזקים (כמו לוחמי סאיאה בדרגון בול שהם יותר חזקים בהרבה מבני אדם או אינויאשה שחזק בהרבה מרוב השדים)

שיחקתי כדמי-דרקון במערכה, זה בהחלט יותר מעניין בעיניי מאשר לשחק סולארים.
אתה יכול להגיע לרמות עוצמה דומות, אבבל זה הרבה יותר מגוון....

אני מסכים אם אולדמן.דמי הדרקון תמיד יותר מצאו חן בעיני,אפשר לשחק איתם דבררים כל-כך הרבה יותר מגניבים.תחשבו על כל החומר בספר על הממלכה והפוליטיקה שלה.אין לזה שום ערך כמעט אצל סולארים[אני אף פעם לא ראיתי סולארים מתערבים בפוליטיקה הפנימית של הממלכה],אבל זה בתכלס החומר הכי מעניין.חוץ מזה,אם סולארים ניגמרים לך האתגרים מהר,ואתה די מסתדר לבד,אם דמי דרקון אתה עובד בשיתוף פעולה ומסגול להפיל יריבים חזקים[ושימו לב,לא 'חזקים מאוד' כמו בשר התותחים של הסולארים] ועדיין להרגיש סיפוק.

דמי דרקון בתור בסיס בהחלט נשמעים במקום. הסולארים בעידן הצער הם טיפוסים ססגוניים עם מקום מאוד לא ברור - משהו בין שליטים שחזרו למפלצות, תלוי את מי אתה שואל. אפשר לשחק איתם דברים מאוד מעניינים, אבל אני אישית מרגיש שבשלב מסויים המשחק שלהם מתחיל להישחק. היחסים בינך לבין כל שאר העולם, הרעיונות הבסיסיים, הקרנץ'. להיות מלכים-אבודים-נרדפים פשוט מתחיל למצות את עצמו במידה מסויימת.
אף פעם לא יצא לי לשחק\להריץ משחק דמי דרקון, אבל הקונספט שלהם נשמע לי הרבה יותר שחיק (גם משורש משחק, וגם משורש שחיקה).

הזמן, מומלץ בחום לנסות
לפי דעתי הם הספלאט הטוב ביותר, ולונארים במקום שני.
אביסיאלים לא התחברתי אף פעם, וסידריאלים תמיד נראה לי מוזר מדי.