• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

בושם כלבים, חופשיטה, אימה/חקירה

טאי דיבון

פונדקאי פעיל
והנה הרגע המיוחל הגיע. זו לא הייתה בחירה קלה, ואני מתנצל בפני מי שלא נבחר. אני שם אתכם, אם תרצו, ברשימת ההמתנה. הודעת פתיחה מחר בערב.
ואלה השחקנים שנבחרו:
שם משתמש>>>>שם דמות>>>>>>>>קונספט
גנדלף הירוק>>>>סטיבן ווילסון>>>>>>>רוקר מובטל שבתו ואביו נרצחו
קינג>>>>>>>>>מייסון "מוט" אייבי>>>>עובד כבלש בסקוטלנד יארד.
העוג>>>>>>>>>רוברט סטון>>>>>>>>שוטר עם עבר מוכתם שרוצה להוכיח את עצמו
דרק סית'>>>>>>>פרדי ג'יין אריקסון>>>>יועץ למשטרה במרדף נצחי וחסר טעם אחר צדק


הערפל שלט בכל. כבר שבועות שהערפל נקטע רק בגשמים הזועפים, כאילו למישהו למעלה נמאס מהסרט הזה שהוקרן מולו...

מבט מהיר קבע את הכל. הוא ידע מה עליו לעשות. היום הגיע, סוף-סוף, סוף-סוף, ורק ההמתנה הסגירה את מה שעבר עליו.
לידו, נחה הגופה. הוא הוציא את הליפסטיק מהתיק שלה, והתחיל לרשום משהו, הודעה למי שימצא אותה...

היא ישבה על הכיסא, רגליה מוצלבות על השולחן. רעש סטטי עלה מן הטלוויזיה הישנה והקטנה. חלון בודד, סגור בחציו,
האיר את החדר בגוני אדום וחום וצהוב, גונים כה חלשים, כה כהים, שכמעט ולא ניתן היה להבחין בגופה שניצבה על השולחן.
כמעט, לולא הריח...

שבוע אחר כך נמצאה הגופה. זרוקה באמצע הרחוב, ידיה מעוותות כאילו מישהו שיחק בהן כמו באיזה מרגמיש.
היא הריחה טוב יחסית, האמת, כאילו מישהו ריסס אותה בכמויות גדולות של בושם כלבים.
זה לא היה מעורר את הדיון הציבורי הזה אילולא...
אילולא זה היה המקרה הרביעי בחודש האחרון, בחודש האחרון בלבד...


המשחק עצמו הוא משחק חקירה/אימה, ומתרחש ברחובות הקטנים של לונדון. במשחק, הדמויות שלכם יחקרו סדרה של רציחות שהתרחשו. מה הוביל אתכם לחקירה, הוא דבר שלגמרי תלוי בכם.
בנוסף, המשחק ישלב אלמנטים של פילם נואר. זה אומר שאין דבר כזה טובים ורעים, ואין פה טליות שכולן תכלת. כולם ביצעו דברים נוראיים יותר או פחות בעברן, והמטרה (כמעט) תמיד מקדשת את האמצעים.
קצת על המבנה של המשחק: כעיקרון, רוב המשחק יתנהל בסצנות חקירה. זה יכול להיות בזירות השונות, זה יכול להיות עם אנשים שונים, וזה יכול להיות גם מסוגים אחרים... האימה הולכת להגיע מחלק מהתגליות, שקשורות לגורמים אחרים, נסתרים. לא יהיה על טבעי במשחק.

כמה הבהרות:
1. אני לא מקבל תגובות של שורה אחת. אני לא אקרא אותן. תגובה ארוכה יותר זה טוב יותר.
2. לפחות תגובה אחת ביומיים. אם לא תגיבו מספיק, אני אדב"ש אתכם.
3. אם מישהו שומר שבת, זה המקום להגיד, כדי שלא אמשיך את המשחק בשבת. למקרה שיש שומרים, אני אפעל לפי זמני כניסה ויציאה בתל אביב.
4. לא מחייב שיהיו לכם מטרות משותפות.

קצת מכניקה:
המשחק מתנהל כעיקרון בחופשיטה (טוב, כמעט). כשאתם מנסים לבצע פעולה, אתם מגלגלים קובייה (ק6), 5 או 6 זו הצלחה. השאר זה כישלון. סומך עליכם בעניין הזה.
לדברים שאתם ממש טובים בהם יש מאגר של נקודות (6 לכל אחד). כל נקודה שאתם משקיעים מהמאגר, נותנת 1+ לבדיקה.
המשחק יתנהל בסצנות, כשבכל סצנה, את הרמז המרכזי תקבלו אם תחפשו במקום הנכון, לא יהיה צורך לגלגל. שאר הגלגולים הם לרמזי בונוס, כאלה שיעזרו לכם להאיץ את העבודה; או לחילופין לסצנות אחרות כמו מרדפים.

יש מקום ל-4 שחקנים. אני אבחר את ארבע הדמויות שהכי אהבתי.
מבנה דף דמות:
שם:
קונספט: תיאור קצר, של בערך שורה, של הדמות. "צייד ראשים פסיכופת", "מנתח גופות שסרח" וכו'...
מראה: 2-3 שורות על איך אתם נראים.
2 אירועים מרכזיים מהעבר: פסקה על כל אירוע זה מושלם. בתחתית ההודעה יש פסקה לדוגמה.
הדבר הכי גרוע שעשיתי: בערך אותה רמה של פירוט. לא חייב להיות משהו ממש גרוע, אבל הוא חייב להיות משהו שרודף אתכם. בכתיבה, יש מושג שנקרא ה-ghost של הגיבור. בדיוק זה. מישהו שהפללתם כדי להתחמק, משטרה שתפסה אתכם על איזו שהיא עבירה...
למה אני יוצא לחפש צרות: כי אף אדם שפוי לא יצא לחפש גופות באמצע הלילה...
2 דברים שהדמות יודעת לעשות ממש טוב: אלה הדברים ששמים אתכם מעל אנשים אחרים. דברים שלמדתם לעשות, תכונות טבעיות וכאלה...
דברים נוספים שבא לכם לרשום: לא חובה, אבל תמיד נחמד.

אם למישהו יש בקשות מיוחדות בקשר לדמות, אפשר גם בפרטי.

עריכה: בעקבות הדמות הראשונה שקיבלתי, רק רוצה להאיר את עיניכם (שחקנים פוטנציאליים) למשהו: כשכתבתי שני אירועים מרכזיים, הכוונה היא שזה הבסיס של הרקע שלכם. אין לי בעיה שהרקע יכלול יותר מאשר את שני האירועים (למעשה, אני מאוד אשמח), אבל אני כן מצפה שהם יקבלו כמה שורות לפחות.
אני אתן דוגמה למה אני מתכוון:
כשהיה בן 14, רוברט גלדוף הגיע בפעם הראשונה לטקס בארמון המלכה. הוא עד היום זוכר את הפאר שהיה במקום, את מוצרי הכסף והזהב והתכשיטים, את הבגדים הצבעוניים, את קולות כלי הכסף ואת ריחות התבשילים המדהימים שהסתובבו שם. הטקס התחיל בדיוק בזמן. המלכה נכנסה בדיוק בשעת התה, וכל קולות השיחה השתתקו באחת. לפתע, כל העיניים הופנו אליה. היא, לעומת זאת, הלכה את כל הדרך לרוברט, וסימנה לו לעלות לבמה, לקבל ממנה את הפרס מול כל הנוכחים. רוברט זכר את מחיאות הכפיים שקיבל, את הנימוס בו קיבלו המאוכזבים את העובדה שלא הם נבחרו...
 

קבצים מצורפים

  • דו''ח משטרתי למשחק הפורום.docx
    32.3 KB · צפיות: 67
נראה טוב.
נשמע מעניין.
אני מכין דמות.
לשלוח פה או בהודעה פרטית?
 
אני מקווה שאין בזה אלמנטים של מד"ב או פנטזיה.

אם אין, אני אשלח דמות.

מייסון "מוט" אייבי [Mason Moot Ivy], נולד בסוף שנות השמונים למשפחת אצולה זעירה מהאזור הכפרי של צ'שייר. אביו, סוחר סוסים בדימוס ונואף במשרה מלאה, נמצא מת במיטתו בליל ה7 ביולי, 1992. מוט, שהיה אז בן חמש בערך, לא הופתע. אמו המשוגעת, שיצאה ונכנסה ממוסדות פסיכיאטריים, הרבתה לתכנן באוזניו את פרטי הרצח - אך מוט, שהיה צעיר מכדי להבין את משמעות המילים, לא הקשיב לה באמת. באחד הלילות נטלה סכין, בוודאי, ושחטה את אביו. האם נלקחה לחקירה על ידי שני שוטרים שעה לאחר הרצח, ומאז לא נראתה עוד בציבור [מהנקודה הזו, מוט הבין שמשהו כאן לא בסדר. הוא ואחותו הגדולה היו היחידים שראו את הגופה, ובערך ברגע שבו הצליחו להזעיק משטרה, השוטרים כבר דפקו על הדלת. קונספירציה מישהו?]. מוט לא התרגש גם ממעצרה של האם. המשפחה המתפוררת הייתה בלאו הכי מקום של עצב עבורו. הוא העדיף להתרכז בזיון ידידות מבית הספר ובעישון צמחים שגידל בחצר האחורית של בית המשפחה. לא היו לו אויבים משום שהוא היה נחמד ואסרטיבי מספיק בשביל כולם, והוא לא הסתבך בקטטות משום שהיה "שרוט", כפי שקוראים לזה בימינו. הכל התנהל על מי מנוחות, עד ש"חבר של המשפחה", שוטר במקצועו, תפס את מוט עם שתיים מדודותיו הצעירות, במיטה, באמצע אקט מסעיר ביותר. שתיהן, אגב, היו בהריון ממנו, אחת הפילה. הוצבה בפניו ברירה: או להיכנס למוסד לנוער שסרח, או להתגייס לפנימייה צבאית בגיל 17 וחצי ולשרת בצבא שנתיים וחצי.

הוא בחר להתגייס.

משם, לא ברור מה קרה לו באמת. הוא הגיע לכוחות המיוחדים, ושירת כצלף עבור הSAS למשך כמה שנים טובות... עד לפעולת מעצר שהסתבכה בעומק השטח האירי, ותפסה אותו עם המכנסיים למטה. תרתי משמע: הוא נורה פעמיים בכתף על ידי שוטרים קתוליים ארורים, ונשלח ל"קירור". מישהו הכשיל את מוט, וגם זה היה רך מדי. התקשורת חגגה ופרסמה הדלפה חשודה של חומר מסווג שרק מוט וצוותו נחשפו אליו קודם לכן. משם, הוא יצא לסאראט, אי שם באנגליה, לקורסים בעבודה חשאית. שירותי הביטחון לא רצו לאבד אותו, משום מה, והוא קיבל זהות חדשה ועבודה חדשה, הפעם בחדירה למיליציות בפרבר שקט של Rednecks, היכנשהו בטקסס. הוא ועוד כמה שחיפים אלימים תדרכו פסיכופתים צעירים לעשות פיגועי ירי בבתי ספר, ותוך כדי עודדו את התושבים לרכוש כלי נשק בכדי להגן על עצמם. את התפקיד הזה הוא ביצע היטב. לאחר שנתיים וחצי של עבודה מאומצת, התכנסו הפעילים למסיבה. מוט עבר בין כל הנוכחים. את מי שהיה יכול הוא הרעיל, ואת השאר חיסל בידיים חשופות. הפעולה התבצעה במעמקי היער, ואת הגופות הוא קבר בצורה רדודה באדמה, באזורים שונים, בעבודה מאומצת, מה שהביא אותו לדווח לממונים על ההצלחה חודשיים וחצי אחר כך. הוא קיבל מענק מהפיקוד האמריקני-בריטי המשותף, והרגיש חופשי לשמש עבורם סוכן כפול בMI6. נראה שהמחויבות שלו לשני הצדדים רופפת.
מה שהרדנקס בטקסס שמעו ממנו בטעות, היה שהוא עלה על קונספירציה בין לאומית. משהו גדול ומבוזר. הוא הרגיש חופשי איתם [בין השאר, כי לאחר כמה חודשים הוא חיסל אותם אחד-לאחד]. משהו אפל, שגרם לו לשקוע בשתיקות ארוכות. הוא ניצל את כל ימי החופשה-בתשלום שלו בבת אחת, קנה כרטיסי טיסה לשמונה או עשר מדינות שונות ברחבי הגלובוס, ונסע רק לאחת. הוא חזר מצולק בידיו, שזוף מאוד, והרבה יותר חשדן. המפעילים שלו סיכמו איתו על פרישה בכבוד, ומאחר שלא הצליחו להוכיח שבגד ומסר סודות - אחרי הכל, חצי מהחוקרים היו חברים שלו
מוט למד בחופשות שלא-בתשלום לתואר ראשון במדעי המדינה ופסיכולוגיה, והשלים תואר שני בקרימינולוגיה. המבחנים היו קשים. הפרעת הקשב והריכוז שלו הרסה לו את כל המומנטום והוא נאלץ לגשת שלוש פעמים רצופות. כעת הוא משתעמם, בג'וב בסקוטלנד יארד, כבלש במחלק הרצח הלונדוני. שום דבר מיוחד, חוץ מיבול מרשים של חברי כנופיות, מוסלמים מתאבדים וניאו-נאצים נוסח בריטניה הגדולה.
אף אחד לא מדבר על קשרי משפחה או על חברים. העבודה שלו אנסה אותו מכל כיוון, פרט לסטוצים מזדמנים עם בנות דוד. היחידה ששמעה ממוט, מבין כל קרוביו, הייתה אחותו הקטנה ממנו בשנה, אילסה, שחיה במיטה שלו כבת זוג לכל דבר ועניין [מאז גיל 13]. למוט אין כל כך הרבה גבולות כשזה מגיע לסקס. הוא גם הלך לבדוק איתה את הנושא של פגמים גנטיים, ולשמחתם אין עם זה בעיה. הבעיה היחידה היא שמוט לא ממש נמצא בבית ליותר משבוע ברצף. חתונה? בטח. בטח. אולי גם תואר אבירות ומינוי לסגן ראש הMI5?

שם: סמל מייסון אייבי.
קונספט: איש שטח מעולה במערך הביון של אנגליה, שעלה על משהו גדול, אולי גדול מדי.
מראה: שיער בלונדיני צרוב וקצר, גובה 1.76, כתפיים רחבות [במידה], גוף אתלטי. עיניים ירוקות. דומה מאוד לבר גרילס מהסדרה "השורד האולטימטיבי". לבוש במעיל ארוך על חולצת פולו ומכנסיים ארוכות. נושא אקדח וסכין קומנדו. על סכין הקומנדו חרוט צופן ותאריך היציאה שלו לחופשה ההיא. יש לו גישה חופשית למאגרי נשק ברחבי העולם, כך שאם הוא צריך להצטייד, נניח, באיזה כלי קטן דוגמת קטאנה או מטול טילים, הוא יכול לעשות את זה בכלום זמן וכסף.
הדבר הכי גרוע שעשיתי: שוב, לא כל כך ברור מה הדבר הכי גרוע שהוא עשה. מסתבר שהוא ידע על זה בערך מתקופת הפנימייה בצבא, ואולי לפני כן. אנשים מסתוריים שרודפים אחריו מדי פעם בפעם, רוצחים סדרתיים שבאופן "מקרי" מכירים אחד את השני, ומכירים גם אותו ["אה, שמעתי עלייך מ...", אם כי לא מנסים להתנקש בו או משהו], ועוד ועוד צרות מטרידות. סיפור רקע גדול ונוראי. ראשי טילים גרעיניים? חייזרים? מהפיכה קומוניסטית כלל-עולמית? קת'ולהו? הוא לא מדבר על זה, אבל זה אופף אותו.
למה אני יוצא לחפש צרות: המ, זו העבודה שלו.
2 דברים שהדמות יודעת לעשות ממש טוב: ביון ושרמנטיות. ביון כולל בתוכו את כל העיסוקים הבנאליים של סוכן חשאי, חפרפרת, סוכן כפול, לוחם בכוחות המיוחדים של אנגליה ובלש משטרתי. הוא טוב מאוד בנושא הזה, אם כי הוא גרוע מאוד בכל מה שקשור להתקדמות בתחום - לימודים אקדמיים. אל תדברו איתו על קורסים שמערבים שאלונים אמריקאיים. בכל השאר, כולל פיקוד, הוא מצטיין. בתור שרמנטי, הוא טוב בלזיין ולברוח. פעם הוא היה סופר כמה בחורות היו לו בלילה ומנסה לשבור שיא [הנוכחי - 6 וחצי]. בקשרים רומנטיים הוא בדרך כלל קורס כשזה מגיע למחויבות לאורך זמן.
דברים נוספים שבא לכם לרשום: טעם *מזעזע* במזון. חריף, צ'ילי, המבורגרים זולים, טבעות בצל וזהו. נגעל מאוכל אקזוטי, הרוטב הכי ססגוני שטעם בחיים שלו היה קטשופ. לא בוגדני בחיים האישיים שלו ולא מפקיר חברים קרובים. אף אחד לא מזמין אותו לארוחות במסעדות. מתלהב מקריאת ספרים ומסוגל לקרוא ספר שוב ושוב ושוב. ושוב. ושוב. עד כדי בנאליות. מתעב בעלי חיים ספציפיים. אין לו בעיה להוריד לכלב שנבח עליו נעל בראש, ומיד אחר כך ללטף כלב אחר שהיה נחמד אליו. בעל דעות שוביניסטיות ושמרניות ביותר. תומך בהחמרת העונשים על מעשני סמים. מהרהר בגידול שפם בגיל העמידה.
 
אז מצטער על העיכוב עם התגובה שלי, הייתי מחוץ לבית, וזה סיוט לכתוב מהטלפון.
גרין גנדלף, תודה שענית לקינג במקומי.
דארקמו, מצוין, מחכה לקרוא.
 
שמח לראות עוד אנשים כותבים דמויות, ומחכה לראות את שלך.
אין בעיה בקשר לשמירת השבת.
מצטרף לקריאה של קינג, עקביות זה מתכון מנצח. סומך עליך בהקשר הזה.
 
חזרה
Top