טאי דיבון
פונדקאי פעיל
והנה הרגע המיוחל הגיע. זו לא הייתה בחירה קלה, ואני מתנצל בפני מי שלא נבחר. אני שם אתכם, אם תרצו, ברשימת ההמתנה. הודעת פתיחה מחר בערב.
ואלה השחקנים שנבחרו:
שם משתמש>>>>שם דמות>>>>>>>>קונספט
גנדלף הירוק>>>>סטיבן ווילסון>>>>>>>רוקר מובטל שבתו ואביו נרצחו
קינג>>>>>>>>>מייסון "מוט" אייבי>>>>עובד כבלש בסקוטלנד יארד.
העוג>>>>>>>>>רוברט סטון>>>>>>>>שוטר עם עבר מוכתם שרוצה להוכיח את עצמו
דרק סית'>>>>>>>פרדי ג'יין אריקסון>>>>יועץ למשטרה במרדף נצחי וחסר טעם אחר צדק
הערפל שלט בכל. כבר שבועות שהערפל נקטע רק בגשמים הזועפים, כאילו למישהו למעלה נמאס מהסרט הזה שהוקרן מולו...
מבט מהיר קבע את הכל. הוא ידע מה עליו לעשות. היום הגיע, סוף-סוף, סוף-סוף, ורק ההמתנה הסגירה את מה שעבר עליו.
לידו, נחה הגופה. הוא הוציא את הליפסטיק מהתיק שלה, והתחיל לרשום משהו, הודעה למי שימצא אותה...
היא ישבה על הכיסא, רגליה מוצלבות על השולחן. רעש סטטי עלה מן הטלוויזיה הישנה והקטנה. חלון בודד, סגור בחציו,
האיר את החדר בגוני אדום וחום וצהוב, גונים כה חלשים, כה כהים, שכמעט ולא ניתן היה להבחין בגופה שניצבה על השולחן.
כמעט, לולא הריח...
שבוע אחר כך נמצאה הגופה. זרוקה באמצע הרחוב, ידיה מעוותות כאילו מישהו שיחק בהן כמו באיזה מרגמיש.
היא הריחה טוב יחסית, האמת, כאילו מישהו ריסס אותה בכמויות גדולות של בושם כלבים.
זה לא היה מעורר את הדיון הציבורי הזה אילולא...
אילולא זה היה המקרה הרביעי בחודש האחרון, בחודש האחרון בלבד...
המשחק עצמו הוא משחק חקירה/אימה, ומתרחש ברחובות הקטנים של לונדון. במשחק, הדמויות שלכם יחקרו סדרה של רציחות שהתרחשו. מה הוביל אתכם לחקירה, הוא דבר שלגמרי תלוי בכם.
בנוסף, המשחק ישלב אלמנטים של פילם נואר. זה אומר שאין דבר כזה טובים ורעים, ואין פה טליות שכולן תכלת. כולם ביצעו דברים נוראיים יותר או פחות בעברן, והמטרה (כמעט) תמיד מקדשת את האמצעים.
קצת על המבנה של המשחק: כעיקרון, רוב המשחק יתנהל בסצנות חקירה. זה יכול להיות בזירות השונות, זה יכול להיות עם אנשים שונים, וזה יכול להיות גם מסוגים אחרים... האימה הולכת להגיע מחלק מהתגליות, שקשורות לגורמים אחרים, נסתרים. לא יהיה על טבעי במשחק.
כמה הבהרות:
1. אני לא מקבל תגובות של שורה אחת. אני לא אקרא אותן. תגובה ארוכה יותר זה טוב יותר.
2. לפחות תגובה אחת ביומיים. אם לא תגיבו מספיק, אני אדב"ש אתכם.
3. אם מישהו שומר שבת, זה המקום להגיד, כדי שלא אמשיך את המשחק בשבת. למקרה שיש שומרים, אני אפעל לפי זמני כניסה ויציאה בתל אביב.
4. לא מחייב שיהיו לכם מטרות משותפות.
קצת מכניקה:
המשחק מתנהל כעיקרון בחופשיטה (טוב, כמעט). כשאתם מנסים לבצע פעולה, אתם מגלגלים קובייה (ק6), 5 או 6 זו הצלחה. השאר זה כישלון. סומך עליכם בעניין הזה.
לדברים שאתם ממש טובים בהם יש מאגר של נקודות (6 לכל אחד). כל נקודה שאתם משקיעים מהמאגר, נותנת 1+ לבדיקה.
המשחק יתנהל בסצנות, כשבכל סצנה, את הרמז המרכזי תקבלו אם תחפשו במקום הנכון, לא יהיה צורך לגלגל. שאר הגלגולים הם לרמזי בונוס, כאלה שיעזרו לכם להאיץ את העבודה; או לחילופין לסצנות אחרות כמו מרדפים.
יש מקום ל-4 שחקנים. אני אבחר את ארבע הדמויות שהכי אהבתי.
מבנה דף דמות:
שם:
קונספט: תיאור קצר, של בערך שורה, של הדמות. "צייד ראשים פסיכופת", "מנתח גופות שסרח" וכו'...
מראה: 2-3 שורות על איך אתם נראים.
2 אירועים מרכזיים מהעבר: פסקה על כל אירוע זה מושלם. בתחתית ההודעה יש פסקה לדוגמה.
הדבר הכי גרוע שעשיתי: בערך אותה רמה של פירוט. לא חייב להיות משהו ממש גרוע, אבל הוא חייב להיות משהו שרודף אתכם. בכתיבה, יש מושג שנקרא ה-ghost של הגיבור. בדיוק זה. מישהו שהפללתם כדי להתחמק, משטרה שתפסה אתכם על איזו שהיא עבירה...
למה אני יוצא לחפש צרות: כי אף אדם שפוי לא יצא לחפש גופות באמצע הלילה...
2 דברים שהדמות יודעת לעשות ממש טוב: אלה הדברים ששמים אתכם מעל אנשים אחרים. דברים שלמדתם לעשות, תכונות טבעיות וכאלה...
דברים נוספים שבא לכם לרשום: לא חובה, אבל תמיד נחמד.
אם למישהו יש בקשות מיוחדות בקשר לדמות, אפשר גם בפרטי.
עריכה: בעקבות הדמות הראשונה שקיבלתי, רק רוצה להאיר את עיניכם (שחקנים פוטנציאליים) למשהו: כשכתבתי שני אירועים מרכזיים, הכוונה היא שזה הבסיס של הרקע שלכם. אין לי בעיה שהרקע יכלול יותר מאשר את שני האירועים (למעשה, אני מאוד אשמח), אבל אני כן מצפה שהם יקבלו כמה שורות לפחות.
אני אתן דוגמה למה אני מתכוון:
כשהיה בן 14, רוברט גלדוף הגיע בפעם הראשונה לטקס בארמון המלכה. הוא עד היום זוכר את הפאר שהיה במקום, את מוצרי הכסף והזהב והתכשיטים, את הבגדים הצבעוניים, את קולות כלי הכסף ואת ריחות התבשילים המדהימים שהסתובבו שם. הטקס התחיל בדיוק בזמן. המלכה נכנסה בדיוק בשעת התה, וכל קולות השיחה השתתקו באחת. לפתע, כל העיניים הופנו אליה. היא, לעומת זאת, הלכה את כל הדרך לרוברט, וסימנה לו לעלות לבמה, לקבל ממנה את הפרס מול כל הנוכחים. רוברט זכר את מחיאות הכפיים שקיבל, את הנימוס בו קיבלו המאוכזבים את העובדה שלא הם נבחרו...
ואלה השחקנים שנבחרו:
שם משתמש>>>>שם דמות>>>>>>>>קונספט
גנדלף הירוק>>>>סטיבן ווילסון>>>>>>>רוקר מובטל שבתו ואביו נרצחו
קינג>>>>>>>>>מייסון "מוט" אייבי>>>>עובד כבלש בסקוטלנד יארד.
העוג>>>>>>>>>רוברט סטון>>>>>>>>שוטר עם עבר מוכתם שרוצה להוכיח את עצמו
דרק סית'>>>>>>>פרדי ג'יין אריקסון>>>>יועץ למשטרה במרדף נצחי וחסר טעם אחר צדק
הערפל שלט בכל. כבר שבועות שהערפל נקטע רק בגשמים הזועפים, כאילו למישהו למעלה נמאס מהסרט הזה שהוקרן מולו...
מבט מהיר קבע את הכל. הוא ידע מה עליו לעשות. היום הגיע, סוף-סוף, סוף-סוף, ורק ההמתנה הסגירה את מה שעבר עליו.
לידו, נחה הגופה. הוא הוציא את הליפסטיק מהתיק שלה, והתחיל לרשום משהו, הודעה למי שימצא אותה...
היא ישבה על הכיסא, רגליה מוצלבות על השולחן. רעש סטטי עלה מן הטלוויזיה הישנה והקטנה. חלון בודד, סגור בחציו,
האיר את החדר בגוני אדום וחום וצהוב, גונים כה חלשים, כה כהים, שכמעט ולא ניתן היה להבחין בגופה שניצבה על השולחן.
כמעט, לולא הריח...
שבוע אחר כך נמצאה הגופה. זרוקה באמצע הרחוב, ידיה מעוותות כאילו מישהו שיחק בהן כמו באיזה מרגמיש.
היא הריחה טוב יחסית, האמת, כאילו מישהו ריסס אותה בכמויות גדולות של בושם כלבים.
זה לא היה מעורר את הדיון הציבורי הזה אילולא...
אילולא זה היה המקרה הרביעי בחודש האחרון, בחודש האחרון בלבד...
המשחק עצמו הוא משחק חקירה/אימה, ומתרחש ברחובות הקטנים של לונדון. במשחק, הדמויות שלכם יחקרו סדרה של רציחות שהתרחשו. מה הוביל אתכם לחקירה, הוא דבר שלגמרי תלוי בכם.
בנוסף, המשחק ישלב אלמנטים של פילם נואר. זה אומר שאין דבר כזה טובים ורעים, ואין פה טליות שכולן תכלת. כולם ביצעו דברים נוראיים יותר או פחות בעברן, והמטרה (כמעט) תמיד מקדשת את האמצעים.
קצת על המבנה של המשחק: כעיקרון, רוב המשחק יתנהל בסצנות חקירה. זה יכול להיות בזירות השונות, זה יכול להיות עם אנשים שונים, וזה יכול להיות גם מסוגים אחרים... האימה הולכת להגיע מחלק מהתגליות, שקשורות לגורמים אחרים, נסתרים. לא יהיה על טבעי במשחק.
כמה הבהרות:
1. אני לא מקבל תגובות של שורה אחת. אני לא אקרא אותן. תגובה ארוכה יותר זה טוב יותר.
2. לפחות תגובה אחת ביומיים. אם לא תגיבו מספיק, אני אדב"ש אתכם.
3. אם מישהו שומר שבת, זה המקום להגיד, כדי שלא אמשיך את המשחק בשבת. למקרה שיש שומרים, אני אפעל לפי זמני כניסה ויציאה בתל אביב.
4. לא מחייב שיהיו לכם מטרות משותפות.
קצת מכניקה:
המשחק מתנהל כעיקרון בחופשיטה (טוב, כמעט). כשאתם מנסים לבצע פעולה, אתם מגלגלים קובייה (ק6), 5 או 6 זו הצלחה. השאר זה כישלון. סומך עליכם בעניין הזה.
לדברים שאתם ממש טובים בהם יש מאגר של נקודות (6 לכל אחד). כל נקודה שאתם משקיעים מהמאגר, נותנת 1+ לבדיקה.
המשחק יתנהל בסצנות, כשבכל סצנה, את הרמז המרכזי תקבלו אם תחפשו במקום הנכון, לא יהיה צורך לגלגל. שאר הגלגולים הם לרמזי בונוס, כאלה שיעזרו לכם להאיץ את העבודה; או לחילופין לסצנות אחרות כמו מרדפים.
יש מקום ל-4 שחקנים. אני אבחר את ארבע הדמויות שהכי אהבתי.
מבנה דף דמות:
שם:
קונספט: תיאור קצר, של בערך שורה, של הדמות. "צייד ראשים פסיכופת", "מנתח גופות שסרח" וכו'...
מראה: 2-3 שורות על איך אתם נראים.
2 אירועים מרכזיים מהעבר: פסקה על כל אירוע זה מושלם. בתחתית ההודעה יש פסקה לדוגמה.
הדבר הכי גרוע שעשיתי: בערך אותה רמה של פירוט. לא חייב להיות משהו ממש גרוע, אבל הוא חייב להיות משהו שרודף אתכם. בכתיבה, יש מושג שנקרא ה-ghost של הגיבור. בדיוק זה. מישהו שהפללתם כדי להתחמק, משטרה שתפסה אתכם על איזו שהיא עבירה...
למה אני יוצא לחפש צרות: כי אף אדם שפוי לא יצא לחפש גופות באמצע הלילה...
2 דברים שהדמות יודעת לעשות ממש טוב: אלה הדברים ששמים אתכם מעל אנשים אחרים. דברים שלמדתם לעשות, תכונות טבעיות וכאלה...
דברים נוספים שבא לכם לרשום: לא חובה, אבל תמיד נחמד.
אם למישהו יש בקשות מיוחדות בקשר לדמות, אפשר גם בפרטי.
עריכה: בעקבות הדמות הראשונה שקיבלתי, רק רוצה להאיר את עיניכם (שחקנים פוטנציאליים) למשהו: כשכתבתי שני אירועים מרכזיים, הכוונה היא שזה הבסיס של הרקע שלכם. אין לי בעיה שהרקע יכלול יותר מאשר את שני האירועים (למעשה, אני מאוד אשמח), אבל אני כן מצפה שהם יקבלו כמה שורות לפחות.
אני אתן דוגמה למה אני מתכוון:
כשהיה בן 14, רוברט גלדוף הגיע בפעם הראשונה לטקס בארמון המלכה. הוא עד היום זוכר את הפאר שהיה במקום, את מוצרי הכסף והזהב והתכשיטים, את הבגדים הצבעוניים, את קולות כלי הכסף ואת ריחות התבשילים המדהימים שהסתובבו שם. הטקס התחיל בדיוק בזמן. המלכה נכנסה בדיוק בשעת התה, וכל קולות השיחה השתתקו באחת. לפתע, כל העיניים הופנו אליה. היא, לעומת זאת, הלכה את כל הדרך לרוברט, וסימנה לו לעלות לבמה, לקבל ממנה את הפרס מול כל הנוכחים. רוברט זכר את מחיאות הכפיים שקיבל, את הנימוס בו קיבלו המאוכזבים את העובדה שלא הם נבחרו...