דיאנה קמה גם היא מהשולחן.
"אני אלווה אותו, הלורד" היא אומרת, מנגבת במהירות את פיה, נראית כשמחה מאד להפטר משיחת הנשים. סאנדרין יושבת בלא לומר מילה, מביטה בהאריס בעצב, אבל לא מתערבת... ומיד צריכה לשוב ולחייך, כאשר אחד מבני מולטון שב ופונה אליה.
"האריס, אל תהיה כזה חמור עקשן!" נוזפת דיאנה בלחש כאשר האריס מתחיל לעלות במדרגות "ותפסיק להביט בי בכזה מבט כועס. ג'ורי נפצע, ולכן השאלתי לו את התליון כדי שיחלים... לא נתתי לו אותו לתמיד. וחוץ מזה" היא אומרת "אתה יודע שההר הרוכב עושה מעשי נבלה ו...אתה בטח לא רוצה לקחת בזה חלק, נכון? וחוץ מזה, זה לגמרי רע שלוקחים אותך לצפון. צור מגור שם, שחכת? ואביר הצל יתקוף גם את בית לאניסטר..."
היא מנסה לאמוד אותו, בכדי לראות כמה הוא כועס.
אלא, שלפני שהאריס מספיק לענות, קורה משהו... המלומד של לורד מולטון כושל אל תוך האולם, ובידו איגרת שנראה כאילו זה עתה הגיע. לורד מולטון חוטף את האיגרת מן המלומד הנרעש והחיוור, מתחיל לקרוא, ופוער את פיו... נראה כאילו אכן נחנק מן המזון.
"אא...חי השבעה, לא יתכן... מת, המלך מת... ומאשימים את...!"
אגרופו הולם בשולחן בכעס.
"הלאניסטרים, הלאניסטרים הארורים האלו!"
ooc: בכדי לחסוך תגובת ביניים מיותרת, תניחו שמולטון יראה לכם את תוכן האיגרת - היא מדווחת על מותו של רוברט, ועל כך שנד סטארק נאסר באשמת בגידה בידי המלכה. ג'ורי יכול להבין מבין השיטין, שכל חבריו מן המשמר נהרגו, ולמעשה כל הסטארקים בעיר הבירה, מלבד הימין ושתי בנותיו. כמו כן, האיגרת מסתיימת בדרישה, כי מולטון יבוא לכרוע ברך ולהשבע בפני המלך ג'ופרי.
