האזנתי לפרק החדש ממש עכשיו (כל מה שמאפשר לדחיין כתיבת מכתב משפטי משמים זה ברכה...)
לפני הכל, תודה רבה על האיזכור והשבחים לפודקאסט של מלסטרה. ממש שמחתי להתקל בזה, ועוד בהפתעה גמורה
אגב, בינתיים יצאו 4 פרקים שזמינים להאזנה, ופרקים נוספים נמצאים בשלבים שונים של עריכה.
(עוד שבוע בערך, אנחנו מריצים ומקליטים בתקווה עוד שני פרקים חדשים - 9 ו-10).
ועכשיו לכמה נושאים שעלו בפרק עצמו:
-----------------------------------------
לעניין טקסונומיה של דרקונים:
מסכים מאד לרוב מה שאמרתם בעניין, בעיקר במה שנוגע לבנליזציה של מה שאמור להיות יריב אגדי. אני אמנם מבין את הצורך לייצר בסיס להתקלויות מסוגים שונים, כולל אופציות ליריבים שהם לא בהכרח בני אדם או דמויי אדם, חלקם גדולים ומאיימים, ואת הצורך של הרבה מערכות לאפשר/ליצור/לבנות יריבים מרובים שיתאימו להתקלויות חוזרות כנגד מספר יריבים; אבל כן, גם לי צורם שלוקחים יצור אגדי, בוודאי דרקון, כ"עוד התקלות שגרתית עם אוצר בסוף".
זה מזכיר לי את הפעם ההיא שכמעט דפקתי את הראש בקיר מרוב תסכול, כאשר יצאה ההרחבה Cataclysm של וורקראפט, שנחשבת כיום לתחילה של הבנליזציה והשקיעה של המשחק ההוא. המקום בו פעם ראשונה ממש תפסתי את עצמי ב"וואו, העלילה מדרדרת", הוא בסיפור ההתחלה של דמויות שחקן גובליניות; שבו דמות ברמת שום-כלום (עדיין באיזור שהוא חצי טוטוריאל) פוגשת יצור ענקי ומבעית, שמעיד שהוא קיים כבר אלפי שנים "וזוכר את השנים בהם הגזע העלוב של הגובלינים נוצר פעם ראשונה" - ואז, בום וטראח; דמות מתחילה שעוד לא קיבלה חצי מיכולות הבסיס שלה, הורגת אותו בפחות מ-10 שניות.
אותו כנ"ל על דרקון שהופך לבדיחה באמצעות בניה טקסונומית מדי.
אם כבר מלסטרה, אז עד עכשיו בכל מה שכתבתי על מלסטרה, הוזכרו לא יותר משלושה דרקונים.
דרקון (לא ברור הצבע
) מרושע, שמת כבר לפני כמה מאות שנים, אבל המאבק נגדו הוא חלק משירה אפית של אחד האיזורים בעולם המערכה; המערה שלו עוד קיימת, ו'דולפת' כוחות מרושעים שמושכים לשם כל מיני יצורים אפלים, וגם בני אדם מסוגים מפוקפקים שמחפשים כל מיני אוצרות - וכנראה מתישהו יפיקו משם כמה וכמה חפצים מקוללים שיגרמו לצרות צרורות.
ושתי דרקוניות שגורלן לא ברור; דרקונית לבנה שקשורה מאד להיסטוריה של מסדר מאד חשוב בעולם (הטירה בה הם מאמנים את החניכים שלהם קרויה עד היום על שמה), אבל היא נעלמה ולא ברור מה קרה לה; ודרקונית ירוקה שמופיעה באגדות של איזור אחר, באופן די נייטרלי, כולל אגדה משעשעת על קוסם מטורף (דמות פולקלור ידועה באיזור מסוים) שהתאהב בה ועשה קסמים מסוכנים במטרה להפוך אותה לבת הזוג שלו.
כך שכן, עודף טקסנומיה וזאולוגיזציה של דרקונים זה אכן מבאס מאד.
ובכל זאת, אולי יש עדיין מקום לטקסונומיה בתור בסיס לא מחייב, נקודות התחלה אולי סוג של "קביים" או "פיגומים" למנחים מתחילים שיתן להם בסיס ליצירת דרקונים - בתקווה שזו תהיה נקודת ההתחלה, ולא נקודת הסוף ו"ככה זה דרקון, 120 נקודות פגיעה בדיוק ונשיפת קו חומצה. כתוב בספר!".
לעניין רעיונות של שחקנים:
בהחלט מסכים (והדוגמא עם הליקר היתה בהחלט טובה ומשעשעת למדי) בניגוד למה שאפשר אולי לחשוב, אני מאד אוהב רעיונות של שחקנים, וממש אוהב שחקנים שבונים רקע שמצד אחד הוא לא מגלומני (או ממונצ'קן), אבל מצד שני כולל רעיונות שאני יכול לנצל כחלק - לפעמים חשוב - מהקמפיינים שלי.
הקמפיין שהתחלתי להריץ ממש בשבת שעברה, מבוסס ביותר מ-50% על רעיונות שכתבה שחקנית עבור המשפחה שלה, הדמויות השונות בה ועוד. בבניה המקורית של איזור מסויים, פירטתי על אחוזה גדולה של הלורד המקומי, וזרקתי עוד כמה שמות של אחוזות קטנות יותר שרובן בשלב ההוא לא היו יותר משם שמתאים לאיזור. עבור כתיבת הרקע, ולבקשת השחקנית, פשוט נתתי לה את "הבעלות" על אחד השמות האלו - והיא בנתה את הדברים משם; ועכשיו, אחרי קמפיין ראשון שהסתיים במקום אחר, הדמות "חוזרת הביתה", והכדור חוזר אלי בתור מנחה - לקחת את הדמויות שהשחקנית בנתה, להפיח בהן חיים במשחק בפועל, וגם קצת להפתיע את השחקנית עצמה לגבי מה שיש ומה שעומד להתרחש שם.
כמובן שלדעתי יש צורך בגבולות גזרה, והמילה האחרונה צריכה להיות של המנחה (למשל, לפסול רעיון חזק מדי, או משהו שמתנגש בפרט חשוב בעולם המערכה שהשחקן/ית לא מודעים אליו) - ועדיין, שילוב רקע/יצירה של השחקנים בקמפיין זה נפלא.
בעיקר למי שהתברך בשחקנים שיוצרים כדי ליצור סיפור מעניין, ולא כדי להסביר למה הדמות שלהם מתחילה עם חפצים קסומים חזקים שאין לאחרים
בשולי הדברים, מודה ומתוודה שאני אוהב בעיקר פנטזיה, הרבה יותר ממד"ב, ולכן מתחבר הרבה יותר למשחקים בעולם פנטזיה.
היתה לי אפיזודה מסויימת של "מרוצללים" לפני שנים, אבל גם היא היתה עשירה מאד בקסם וביצורים קסומים, והיא חלפה לפני שנים רבות.
ולסיום - שוב תודה על ההתייחסות למלסטרה ולפודקאסט!
