דרו
בני חושך אלה הם כנראה העתיקים מבין בני החושך הקיימים, הסיבה לכך ב2 עובדות. הראשנה היא שהם היו הראשנים לברוח מתחת לאדמה, ולכן הם הצליחו לחמוק ממירב הנזק שנוצר כאשר בני האור רדפו את בני החושך. הסיבה השנייה היא שהם חיים פרק זמן ארוך מספיק בשביל לשמר ידע בצורה יעילה, זקני השבטים הם כנראה דור תשיעי או עשירי למקור, כאשר אלפי שנים בודדות מבדילות בינהם לבין הפיצול של בני אור ובני חושך.
בשפתם, המילה דרו מתפרשת ל"בני הלילה", בעוד אלפים יקראו להם אלפים אפלים, הדרו יגדירו את עצמם בתור אלפי לילה, דורות על גבי דורות של איבה בין הצדדים יגרום לדרו להעדיף לקרוא לעצמם בשפתם שלהם מאשר בשפת האלפים, מה שיגרום לכך שמלומדים רבים יתייחסו אליהם בתור דרו ולא בתור אלפי לילה.
כך או כך, הדרו הם תמונת מראה של האלפים, והסיבה לכך תמונה בדמיון הרב שהיה בין שני הגזעים בתקופת הפיצול, כנראה ששני הגזעים נראו דומים מספיק כדי לגרום לאלפים לפתוח במלחמת חורמה נגד הדרו במטרה "לטהר" את עצמם מכל זיכרון של בני חושך, ההנחנה הרווחת היא שבתקופה הזו לא היה באמת בין הדרו לבין האלפים, מלבד צבע העיינים הבהיר של הדרו אשר היה מאפיין האפילה שלהם. אותו קשר ימשיך להתבסס גם שנים רבות מאוחר יותר, כאשר אלפים יצאו לצוד את הדרו במנהרות התת-קרקעיות, הדרו ינצלו את היכולת המולדת שלהם לראות בחשיכה, ואת הידע שלהם על המבוך התת-קרקעי העצום על מנת ללכוד את האלפים שצדו אותם באפילה, נראה שבמלחמה בין הדרו לבין האלפים, האלפים איבדו יותר אנשים לרעב ולחיות טרף תת-קרקעיות מאשר לכל נשק שהדרו השתשמו בו נגדם.
החלק האחרון שיקשור את הדרו והאפלים הוא הבחירה ההפוכה שלהם להשתמש בדם קדום, הדרו הניחו שאם האלפים משתמשים בדם בני אור בשביל לחזק את עצמם, הם ישתמשו בדם בני חושך בשביל לאזן את הכוחות האלה, האלפים קעקעו על עצמם סמלים בדם האדום, והדרו קעקעו על עצמם סמלים בדם הלבן, כאשר עשו זאת הם קיבלו את כוחות הדם שהאלפים קיבלו, אבל יחד איתם כוחות נוספים, שכן דם האור ודם החושך היו דומים, אבל לא זהים, שני מקורות הדם נתנו לאלה שצרכו אותו יכולות לחיות תקופות ארוכות ושינו את מבנה הגוף של המשתמש לדקיק יותר, אבל בעוד דם האור חיזק את החושים של האלפים, דם החשיכה העניק לדרו את היכולת להשתמש בצללים.
התופעות היותר מיוחדות של דם החשיכה היו על המראה של הדרו, הדם הרחיק את האור מגופם, גופם החלק להפוך ליותר ויותר מאוחד עם החשיכה עד שהפך לכחול-סגול. התופעה היותר מיוחדת היא צבע השיער של הדרו, אשר הפך לחסר כל צבע ולבן בצורה כמעט מוחלטת. ההנחה הרווחת היא שהשיער של הדרו מרחיק ממנו כמעט כל מקור אור אפשרי, עד לתוצאה שבהיעדר קרני אור, השיער מאבד את האפשרות להיראות בצבע. התוצאה היא גוון לבן שנכראה נוצר מכמה גלי אור שעוד מסוגלים להיקלט על ידי הגוף.
לבסוף, דם בני החושך איחד את הדרו עם הלילה, והם מצאו דרכים להשתמש באור בדרכים אחרות, הם מסוגלים לקרוא לאור ולגרש אותו בצורה כמעט טבעית, היכולת הזו, אשר קיבלה את השם "צללים חיוורים" מאפשרת לדרו לייצר אורות לבנים בחשיכה, אורות שבדרך כלל משמשים כפיתיון או כמעין סימן דרך שאי אפשר להתעלם ממנו, דרו שילמדו לתעל את הכוח הפנימי שלהם ילמדו גם להשתמש באורות האלה כדי להחליש אויבים, ואף כיצד לגרש את האור ולייצר חשיכה עמוקה כל כך, שאין יצור המסוגל לראות דרכה.
תרבות הדרו התבססה על שיירות אשר נעו ברחבי העולם התת-קרקעי, הם לא בנו ערים או מגורי קבע, אלא השתדלו לנדוד, הסיבות לכך היו גם הרדיפות מצד האלפים, גם הקושי בלהשיג משאבים, וגם הפחד מפני לייצר איזור שימשוך טורפים, כל שיירה התבססה על המנהיגים שלה שהתאפיינו בלדעת את הדרך. הדרו ביססו כוח על סמך ידיעית הדרך, הדך להגיע לעמדת כוח היה להיות מסוגל לנווט במערות, מה שגרם לכך שההנהגה עברה ביורשה כלשהי, לאיו דווקא ירושת דם, אלא ירושה בה מנהיג אחד מעביר את הידע למי שיהיה מנהיג אחריו, קהילה ממוצעת כללה 4 מורי דרך, ולרוב ללפחות 2 מהם היה שולייה, היו מקרים בהם שיירות התפצלו בעקבות חוסר הסכמה בין מורי הדרך על המסלול שצריך לבחור בו, היו שיירות שנחכדו עקב פיצולים שהחלישו אותן, מה שגרם למידע רב על המבוכים התת-קרקעיים להיעלם.
העובדה שהדרו קיימו תרבות אפשרה להם גם לקיים מנגנון סגידה כלשהו, בעוד לא ברור מי האל או האלה לה הדרו סגדו, ידוע שהדת שלהם נקראה "הרשת". הרשת לא התבססה על כתבים קדושים או פעלות סגידה, אלא על מסגרת סיפורים שהיו אמורים להכיל ממד קדוש כלשהו, הכוונה שדרו אשר היה חלק מהרשת יראו בסיפורים האלה כמעין קודקס חוקים לפיו הם צריכים לחיות, כל סיפור לרוב החיל מוסר השכל חבוי שנועד להכתיב את ההתנהגות הנכונה, בשל האופי המיוחד של הרשת, כל שיירה יכולה להחזיק בסט סיפורים אחר לגמרי, ולרוב המנהיגים של השיירה יוספיו לרשת סיפורים חדשים בהתאם לצורך ולתנאים שהכותבו. מאחר והדרו ממשיכים לחיות באופן כזה גם היום, הרשת עדיין לא מאורגנת בצורה קולקטיבית ולכן לא מוגדרת בדיוק כדת, דרו לא יכולים לשאוב כוח קדוש מהרשת.
קריאתו של ברון החטאים הגיעה לדרו ראשנה, והם יצאו מהאדמה ושירתו אותו במסגרת הלחימה באלים, כפרס על כך, נתן להם ברון החטאים את היכולת לנדוד בין הברוניות מבלי להיות מושפעים מקסמי הגבולות (עוד על כך ב"
נטישה של האנדר-דארק), מתנה זו מתגלמת באמצעות סימון שהדרו מסוגלים לקעקע מהדם האפל על עורם, הסמל נצרב בעור ומאפשר מעבר בין הגבולות.
אחרי שנים רבות של נדודים בעולם החדש, הדרו לבסוף בחרו להתיישב במס' מקומות, חלקם הגדול בחר להתגורר בסינטדל, אבל ישנם גם דרו שגרים בסרגדינה, הדרו הללו אימצו את מסגרת החיים של הברונות וניתן למצוא אותם בכמעט כל תפקיד ומקום אפשרי. יש כמה דרו שהצטרפו לקולקטיב, ומעטים מאוד פנו לאימפריוס, אבל הם מיעוטים קטנים ובטלים בשישים.
העולם החדש גרם ליריבות בין הדרו לבין האלפים להיחלש, המציאות החדשה הכתיבה להרבה אלפים חובה לזנוח את האמונות הישנות ולהתפשר על מסגרות חיים יותר מציאותיות, התוצאה הייתה שחלק מהאלפים והדרו עברו אינטרגציה והתחברו לקהילות משותפות, חצי אלף וחצי דרו הם גזע יחיסית נפוץ ולעיתים גם מוגדרים כ"אלפי כוככבים".
למסגרת החיים השפעה רחבה על הדרו ועל אלפי הככובים, שכן הסמל אשר מאפשר לדרו לנדוד בין הגבולות ניתן למנהיגי השיירות, ורק הם מסוגלים לקעקע אותו על דרו חדשים, בנוסף לכך, כמנגנון אבטחה שנועד למנוע מצב בו הדרו ימכרו את הסמל ויעשו בו שימוש לרעה, נראה שהסמל משלים את הקעקועים שדם הלילה יוצר, כך שיש צורך בקעקועי דם הלילה על מנת לגרום לסמל לעבוד. בעוד דרו נולדים כבר עם שאריות של דם הלילה בגופם, אלפי כוכבים לא מכילים מספיק מהדם והוא "הזדהם" בדם בני האור, כך שעל מנת שאלף כוכבים יוכל לעבור בין הגבולות בחופשיות, הוא צריך תחילה להיות מקועקע מחדש בדם הלילה, ורק אז לקבל את הסימן.
דרו שנולדים בעיירות זכאים לקבל את הסימן והם לרוב יוכלו למצוא מנהיג שיירה שיקעקע אותם, אלף כוכבים יהיה חייב לקבל את תמיכת הקהילה בשביל זה, מה שבדרך כלל מבטיח שרק אלף כוכבים שנולד לשבט נודד יהיה זכאי לקבל את הסמל, בעוד אלף כוכבים שנולד בערים יצטרך להתאמץ מעט יותר.
לבסוף, ניתן לקיים את ההליך גם על בני גזעים אחרים, אבל כמו במקרה של אלף כוכבים, יהיה צורך בקעוקע מחדש בדם הלילה על גופו של המבקש, אין עדויות רבות לגזעים אשר קועקעו בדם הלילה, ואלו שכן יהיה לרוב בני או בנות זוג של דרו שבחרו להצטרף לחיי הנדודים, וזכו לחסד מצד מנהיגי השיירות, אם זאת. לא נדיר לגלות שמנהיג שיירות סירב לספק לבן גזע אחר את הקעקעוים הנדרשים, ולמעשה גזר על הדרו שהיה מחובר אליו לבחור בינו לבין השיירה.
