בין האיים הכאוטיים של בגבולות המערבולת, על ים התכלת העל טבעי, שוכן לו אי שקט, יוצא דופן בין יתר האיים. רובו החשוף הוא סדרת גנים יפיפיה, עצומה בגודלה, בה אוהבים יכולים לבלות נצח יחדיו- גן עדן מובטח עליו הם חלמו. אך אלו שנכנסים לארמון האהבה הנצחית מרגישים מיד כי תחת פני הדברים, האי השקט אינו אידיליה חסרת פגמים. הוא מושפע ומדמה ישירות את היוצרת שלו, האלה הטראגית נאדרי, בעבר משרתת של שיילין והיום אלת האהבה הטרגית, הטביעה וההתאבדות. ממשרתי האלה רבי הפנים, למזגה ההפכפך של נאדרי, ארמון האהבה הנצחית מסתיר תחתיו יותר מהנראה לעין.
היסטוריה
סיפורה של נאדרי הוא מתחיל במותם של ארדן וליסנה, זוג אוהבים שהיא נשלחה לראות את אהבתם האסורה, אך מילותיה עודדו אותם לקחת את חייהם. בורחת מזרועותיה של שיילין עם מלאך אחד רק ללוות אותה- האווראל לב-דומם- נאדרי ברחה אל המערבולת, מחפשת לה מקום לנוח ולעכל את החוויה.
אך האאסיר בהם היא נתקלה סירבו לתת לאלה מקום. חשים בכוחה, ובחוסר היציבות שהיא הביאה איתה, הוולקיריות מנעו את כניסתה לאיים שלהן, מגרשות אותה מאי אחר אי. אך משהו הוביל את נאדרי למקום סודי בין איי הוואלקיריות, אי ריק שבו טרגדיה התרחשה והאאסיר נמנעו מלהיכנס אליו. מהרגע שהיא נכנסה לאי, קיבלה נאדרי מנוחה, ובמרכז האי השקט, נאדרי כרעה ובכתה. דמעות העלמה האבודה שינו לעד את האי.
זהו הרגע בו נוצר ארמון האהבה הנצחית, כאשר האדמה החלה להצמיח גנים ופרחים נוגים, כאשר נשמותיהם של ארדן וליסאנה קמו לחיים מבין הגנים לשרת את נאדרי. האלה הצעירה לא הבינה זאת אז, אבל היא יצרה לעצמה בית חדש, מקום עבור עצמה.
שיילין חיפשה אחר נאדרי, אך לא הצליחה להתחקות אחר האי. טבעו השתנה להרחיק את אלי הטוב, ולהיות קשה למציאה לאלו שלא חוו את כאבה של האלה. אלי טוב רבים, בני בריתה של שיילין, ניסו לסייע בחיפוש, במהלך ההיסטוריה מרביתם נכשלו.
שלושת אזוריו של האי, הגנים, החופים והצוקים, נוצרו לאיטם, משתנים בגודלם בהתאם לשינויים בנאדרי. כאשר גדל כוחה של נאדרי והשפעתה, גדל גם האי, על אף שמבחוץ לא ניתן לדעת זאת. מספר אלים במהלך ההיסטוריה ביקרו את האי, הבולטת שבהן זו אורגאת'ואה, שהקימה שגרירות באי ברצון לתת לנאדרי קשר ישיר אליה, וחיזוריו של זייפוס תלמידה שהשאיר מספר מתנות. בסמרה ביקרה את האי בצעירותו, בניסיון בזיזה שהסתיים במפגש ישיר בין האלות- ונסיגה מוחלטת של אלת הפיראטים, עם מסתורין רב מאחורי מה שהתרחש במפגש זה. גם האלה ארונדהאט, האלה הטובה היחידה שביקרה באי, ראויה לציון- על אף שהיא מעולם לא חזרה אליו.
לאחרונה, טבעה של נאדרי משתנה. קשר שנוצר עם המלווה הפסייקופומפי נאראקאאס איפשר לראשונה מזה זמן רב את כניסתם של פסייקופומפים לאי- על אף הרתיעה של ארדן וליסנה מכוחותיה של פאראסאמה. לצד זאת, נטיות אפלות יותר של נאדרי ואימוץ של משרת חדש- דימון בשם פאת'ור- והגדלה איטית של האיים, עשויים לבשר על שינוי שיהפוך את המקום הפסטורלי הזה להיסטוריה.
טבע האי
כאמור, האי של נאדרי מחולק לשלושה חלקים- הגנים, החופים והאיים. האי הפסטורלי מאוכלס בעיקר על ידי יצורים מגולאריון, חיות אוכלות צמחים שחיות בעולם עם טורפים בודדים וללא איום על עצמן, וצמחים יפהפיים- בין אם כאלו שדומים לגולאריון או סוגים שונים ויחודיים של צמחים. פרחים ייחודיים שיש כאן זהים למספר זני פרחים שקיימים בחצרה של שיילין, הוכחה שקטה ועצובה לקשר הקטוע בין זוג האלות- אך גם סוגי פרחים עם היכולת לשנות צבע או להיווצר מסוג ומרקמים לא צפויים קיימים, לאחר שפרחים מסוימים 'שותים' ממי ים התכלת.
נשמותיהם של מאמיני נאדרי מסתובבות ברחבי האי, חיות את גן העדן המובטח להן, אך הן לא מסוגלות לקבל שלווה. תחושה כללית של חוסר שביעות רצון מלווה את המאמינים, תחושת חוסר השלמה בנוגע למשהו שהם השאירו בחיים קודמים. התחושה הזו מלווה כל מי שנמצא באי למשך יותר מדי זמן, והיא רחבה בכל האי- בצוקים, עם זאת, היא שונה מעט, מכילה בתוך עצמה הרבה יותר יגון וכאב.
חוצנים שונים מרחבי המישורים לעתים הופכים למשרתיה של שיילין, לרוב כאלו שטבעם הפריד אותם מאהבה ומקבלים מקום לצד האלה. מלאכים ושאר יצורים שמימיים נופלים, רבים מהם עם קשר עבר לשיילין, גם הם לעתים מוצאים עצמם מתקרבים לנאדרי, ולאחרונה גם דימונים מסוימים, כאלו שהמלכנכוליות והיגון של התאבדות חדרו גם ללבם האפל. מאמיניה של נאדרי עצמם לרוב מקבלים את הצורה של מלאכים או אגאת'יונים נופלים, מדמים את אותו טבע שמימי עתיק גם כאשר הם מתעלים לצורה עוצמתית מהם. מעטים מהם מקבלים את צורות האאסיר, לרוב כאלו שהיו לוחמים בחייהם, וכעת במותם מקדישים חרבם להגנה על האהבה הנצחית של נאדרי. טבעו של משרת ממאמיני נאדרי שמתעלה משתנה ממאמין למאמין ומהקשר שלו לאמונת האלה.
פיות, גם כן, נמשכות לאי האהבה הנצחית. אין לאף פיה דרך ישירה להגיע לאי מהעולם הראשון, אך נימפות בעיקר נקשרות לעתים לאי. קבוצת נימפות עוצמתית משרתת את נאדרי ישירות באי, ויש האומרים כי תורתה של נאדרי מתרחבת גם בקרב הפיות. פיות גם מוצאות נוחיות בכך שקסמי רגש- קסמים שקשורים להן במיוחד- מתחזקים בשטח הארמון, כאשר רגשות אהבה מועצמים אך גם רגשות צער.
נציגויות של אלוהויות אחרות מקבלות להסתובב רק בחופים ובחלק קטן מהגנים, או באזורים שאושרו להם בידי ארדן וליסנה- המפקחים על המבקרים. רוב הנציגות הזו היא הפסייקופומפים של נאראקאאס, שנוכחותם מתרחבת כאשר הקשר בין האלים מתחזק. למרות זאת, גם אלמתים בשירות אורגאת'ואה וזייפוס לעתים מסתובבים בחופשים.
יום ולילה באי של נאדרי מתקיים, עם שמש שנוצרה מאשליה עוצמתית המעניקה מחזור יום באורך זהה לאורך היום בגולאריון, אך עם מרווחים שונים בין הזמנים- כאשר הזריחות והשקיעות ארוכות הרבה יותר מהרגיל. השמיים הצבעוניים והמיוחדים של המערבולת הם כן השמיים גם בארמון האהבה הנצחית, אך במהלך היום הם מוסתרים על ידי האשליה.
ממרחק, האי נראה כמו אי בינוני בגודלו, לעתים הוא נראה בערך בגודל של הרמאה או ג'אלמאריי. אולי זהו היה גודלו המקורי של האי, אבל עם גדילת כוחה של נאדרי גודלו האמיתי של האי הוא כגודל יבשת בינונית. על מנת לחקור את האי כולו, יש להסתובב בכל אזור ולחפש לחקור אותו, שכן אלו שמנסים לעבור בין האזורים מוצאים את הגבולות ביניהם בקלות. הגבול היחיד שיותר קשה למציאה הוא הצוקים, אך גם הוא נגלה לאלו שמחפשים אותו זמן רב.
יצורים שמימיים מתקשים למצוא את האי. לא ברור אם זהו קסמה של נאדרי שאחראי לעניין או קסם אחר שמונע את האפשרות של שיילין לפנות מחדש לאדוניתה, אבל בעיקר אלו בעלי כוח קדוש הקשור לאלי הטוב לא מצליחים להגיע אליו. חוץ מביקורה ההיסטורי של ארונדהאט, אף אל או נציג של אל טוב לא ביקר באי של נאדרי, ורק לעתים נדירות מבקרים הקשורים לאלים אלו הצליחו למצוא את דרכם לאי.
ה'מים' של ים התכלת- עשויים מהאנרגיה הכאוטית של המערבולת- נראים תמיד שקטים, אך הם מסוכנים למדי, כאשר ספינות רבות של ימאים לא מנוסים טבעו כאשר הן טיילו קרוב מידי באזור האיים, בעיקר ספינות מקרב האאסיר.
הגנים
החלק הראשון והבולט ביותר של ארמון האהבה הנצחית הוא הגנים. נמשכים עד אינסוף, עם חיות יפיפיות, אגמים ומפלים של מים מתוקים וצמחייה פסטורלית- מהגנים האי מקבל את שמו הטוב. כאן, רוב מאמיניה של נאדרי מסתובבים, מנסים להגשים את עתידם המאושר באי. זה מוסכם על ידי הרוב כי זהו גם האזור הגדול ביותר באי, ועל אף שאין כאן ישובי קבע כמעט בכלל, בתים שנוצרו לאוהבים פתוחים לאלו שמחפשים מקום לנוח תמיד. שמועות על בני ים שחיים תחת האגמים ועל עיירות אוהבים תת-ימיים סודיות גם כן קיימות.
הגנים לרוב מדמים גנים ממישורים אחרים. מרביתם, גנים דומים לאלו של מולת'ון, נירמת'אס, קאדירה, קיונין, טאלדור וגאלט. גנים אפלים יותר עם דימוי לאוסטלאב ונידאל גם הם קיימים, אך נדירים יותר, נחשפים רק לאור ירח מלא כוכבים לאלו שמעדיפים את הלילה. שמועות על גנים נוספים גם הן קיימות, גנים המדמים את גניה של שיילין הנחשפים רק לבודדים וחושפים את הפצע הרגיש של נאדרי, או גנים הדומים למקומות מעולמות רחוקים מגולאריון- כמו קאסטרובל או העולם הראשון. רק משרתיה הקרובים של נאדרי יכולים לאשר או להכחיש את קיומם של המקומות האלו, ולרוב הם לא רואים סיבה לעשות זאת.
בין היצורים באזור זה, ניתן למצוא גננות חיה ויסודני מפלים, שלא מפריעים למבקרים. ברבורים רבים, גם כן, מטיילים לצד האוהבים- כאשר ברבורים מסוימים מתלווים לעתים לזוג אוהבים מסוים שהם מחבבים במיוחד בדרכם באי.
משכנה של נאדרי
בארמון לבן צחור וקטן בהרבה מן הצפוי, מעונה האישי של נאדרי נמצא. מעטים מבקרים אותו, והוא נמצא תחת השגחת משרתיה החשובים ביותר- בעיקר לב-דומם, המתחזק את המקום. מכאן, נאדרי בכתה את דמעותיה הראשונות שהעירו את האי, וחלק אומרים שחלקת אדמה במרכז הארמון עדיין רטובה מהדמעות של האלה ברגע הפיכתה לאלה- דמעות שאוצרות בתוכן רגש וכוח שמסוגל לבצע ניסים או אסונות. נאדרי עצמה שומרת בארמון אוצרות נוספים, מזכרות מחייה הקודמים ואם תאמינו לשמועות- גם מתנות שהיא קיבלה מאורגאת'ואה ונאראקאאס, שטבען לא נגלה לאף אדם. זהו האזור עליו משרתיה של נאדרי יגנו באדיקות אם מישהו ינסה להיכנס אליו ללא רשות, להפריע את מנוחתו. בעבר, נאדרי התבודדה כאן רבות, כיום היא מתבודדת בעיקר באזור הצוקים.
גשר האוהבים
כאן לרוב ניתן למצוא את ארדן וליסנה, זוג האוהבים שמותם העיר את השינוי בנאדרי. על הגשר האדיר והרחב, עשוי הפרחים, הם מספרים לאוהבים צעירים את סיפור אהבתם, ונותנים גם לאוהבים אחרים לשתף את סיפוריהם לקהל המאמינים מלא ההשראה. מספר אמנים קשורים לנאדרי קיבלו בעבר תמונות של הגשר בחלומותיהם וציירו אותו, כך שכל מאמיניה של נאדרי מכירים את תמונתו היפיפייה והייחודית של הגשר. הפרחים שעל הגשר שונים מרוב הפרחים באי, ונאמר שכל פרח מסמל את האהבה הנצחית של זוג אוהבים שקטעו אותה בשיאה- צורת היופי שהראתה נאדרי. הפרחים האלו קפואים, נצחיים, והכמות שלהם מעוררת השראה על כמות האוהבים שעקבו אחרי נאדרי במשך השנים. באור הנכון, הם נראים עשויי זכוכית או קריסטל.
באגם הגדול שמעליו הגשר בנוי, המאמינים נאספים בסירות אינספור, ובכי שקט ממלא את האגם כאשר סיפורים כואבים או מרגשים במיוחד מסופרים על גדותיו.
אגם הבדידות
אזור בקצה הגנים שאת הדרך אליו קשה במיוחד למצוא, אגם הבדידות מונע את כניסתם אף של משרתיה הישירים של נאדרי- לב-דומם, ארדן, ליסאנה ופאת'ור. רק נאדרי עצמה מסוגלת להיכנס לשם, וקבוצת נימפות ייחודית המשרתת את נאדרי מגנה על המקום. אגם הבדידות הוא הבית לכל אלו שהגיעו לאי של נאדרי לבדם, שאהבתם קשרה אותם לאי אך מושא האהבה המשיך הלאה בחייו, או לא החזיר אהבה מעולם. אף אחד חוץ מהנימפות המגנות של האי לא מורשה לראות את המאמינים האלו, את הבושה והעצב שהם חווים, ואגם הבדידות מאפשר להם את החיים השקטים שהם מבקשים.
הנימפות עצמן עוצמתיות למדי, וברובן הן נאיאדות או לאמפאדים, אך לא רק. הדין שהן גוזרות על כל מי שחודר לאגם ורואה את פני הבודדים, הוא לאבד את ראייתו כעונש. מספרים כי קשר קרוב קיים בין מלכות הנימפות לנאדרי, אך אף אחד לא חזה בשיחה ביניהן מעולם.
מקומות נוספים בגנים
אגמי האורמים: בין האגמים האדירים, מתחת למים, מספר אורמי מים מצאו את דרכם לאי. היצורים המסתוריים הללו נראים לעתים נדירות, אך הם חיים עם השקט של המקום בהסתגלות מפתיעה. קצב הגידול וההתרבות של אורמים הוא איטי, אך אין טורפים רבים המסוגלים להם בגנים, והסימן היחיד לרוב לנוכחותם הוא גן שהצמחיה שלו זמנית נאכלת לחלוטין בידי אורמית אחר לידה.
אגם האור הנוגה: כמו הגנים הסודיים, כך גם שמועות על גנים תת-קרקעיים קיימות. תחת אגם הבדידות, טענה עיקשת טוענת כי הלאמפארד מתחזקים אגם דומה ומגלים גני פטריות יפהפיים שנועדו לבני גזעים שלא נולדו לאור. ספציפית, ייתכן שאמונתה של נאדרי הגיעה למונארבי, גזע תת-קרקעי בעל כישרונות אזוטריים מיוחדים, שמאפשרים להם לשחזר את רגעי המוות של אחרים אם ניתנת להם גישה לגופה- כישרון שמקבל ערך חדש למאמיני נאדרי. [המרה למונארבי למהדורה 2 זמינה כאן]
מתנת ארונדהאט: האלה הוונדרנית הצליחה לאתר את שיילין מעט אחר שהיא סיימה להפוך את האי למה שהוא היום, לארמון האהבה הנצחית. היא האלה הטובה היחידה לאתר את האי, והיא לא הצליחה לעשות זאת שנית (על אף שהיא ניסתה, לבקשת שיילין). הבושם המקודש העניקה לנאדרי מתנת פרחים ייחודית, שנועדה לדמות את הטבע שלה, והמתנה המוערכת נשתלה בידי נאדרי בגינה מיוחדת שהיום היא כבר לא מבקרת רבות. בדרך ייחודית, ארונדהאט הצליחה לתפוס את מהותה של נאדרי בתקופת צעירותה, והמקום משמש תזכורת לעבר של נאדרי, שרק מדגיש את השינוי שעובר בה. לשיי משרתי ארונדהאט נותרו באי במשך העידנים, מטפחים את הגן היחיד שלא מקושר ישירות לכוח של נאדרי.
נגע הווגיפיגמי: הרוע מחפש להשחית גם את המקומות היפים ביותר ואת הטבע היפה ביותר, ובעיקר הרוע של סית'-ווסוג, אדון הזיהום והזוהמה. עם הכוח של רסיס קטן מממלכתו של אדון השדים, ג'הארלו, הווגיפיגמי סוגדי השדים הללו הצליחו למצוא להם מקום נסתר בגנים להתפתח ממנו. הם מנסים לחטוף ממלאכיה ומשרתיה החלשים יותר של נאדרי, עד כה בלי הצלחה מרובה, ולחזק את אחיזתם בתקווה לאפשר לשדים עוצמתיים יותר גישה לגנים.
עצי אירוסין: נקראים כך בשם הטבעות העדינות שלרוב נמצאות על העצים האלו כ'פירות'. עצי פלדה חיה אלו ניחנו בתכונה מיוחדת בה הם מרגישים את רגשות האהבה של שוכני האי ומגדלים בעבורם חפצים שיתאימו כמתנות אוהבים. לרוב, אלו טבעות אירוסין דקות, ומכאן שם העצים, אבל זוהי לא האפשרות היחידה. הולקיריה קאנצ'יטי, בעברה סוגדת וודראנית לנאדרי שזוכרת רבות מחייה והתעלתה לכוח של ואלקיריה, נוהגת להשיג את כלי הנשק שלה מן העצים- שכן היא ובן זוגה מתו בטרם עת עקב ג'אפאליסורה שהתחזה למשרת נאדרי- והיום ציד של יצורים אלו ויתר מתחזים למשרתי נאדרי הוא הדרך בה קאנצ'יטי מביעה אהבה.
צלקת אינגרד: קבר עתיק המוסתר בין הגנים ודורש לרדת מן הדרכים בשביל לאתר אותו, אתר זה הוא הסיבה שהוולקיריות נמנעו מן האי- והתזכורת לעבר שלו לפני נאדרי. צלקת שנותרה ממנהיגת וולקיריות אמיצה שהתאהבה והקדישה את חייה למלאכית טועה, רק על מנת למצוא עצמה נבגדת כאשר עברה לצד גורום נתגלה. רק העתיקות מבין הוולקיריות זוכרות את השם של אינגרד, ומעטות יותר זוכרות את השם של מושא אהבתה, שנדדה 603 שנים בין המישורים.
החופים
מבקרים לאיים לרוב מגיעים קודם כל לחופים. כאן, ההשפעה החיצונית על נאדרי נראית בצורה הטובה ביותר, עם מבקרים שונים לאיים שהשאירו בהם מזכרות שונות. חופים ארוכים ואינסופיים של חול לבן (או צבעוני, בהתאם לחוף), שקיעות בחופים הרומנטיים ארוכות מהרגיל. אך ככל שמתקדמים בחופים, החופים הופכים לשקטים יותר, מבודדים יותר, מעוררי תחושות אובדן ואבל, כאשר המים השקטים מתאבלים בשקט על אלו שטבעו בהם.
אהבת הפיראט
הנמל היחידי של בארמון האהבה הנצחית, העיירה הקטנה 'אהבת הפיראט' הוא מזכרת מהביקור של בסמרה באי, והיא מתחוזקת בידי האקסלי, פיראט שליווה את בסמרה בבזיזת האי- עד אשר פגש באהובו שחש בו ויצא מאגם הבדידות לפגוש אותו. בחייהם, הם היו פיראט ופרייבטיר שהתאהבו, אך העבר שלהם ומחויבויות העבר שלהם מנעו מהם להיקשר. כאשר הפרייבטיר העדיף לקפוץ אל המים מאשר לחיות ללא אהובו, אמונתו בנאדרי הובילה אותו לכאן. הפיראט האקסלי עם זאת, נשבע את חייו לבסמרה לאחר ששמע את הדבר, ובילה את שארית חייו בנקמה על חיי אהובו- והגיע לצידה של בסמרה במותו.
לאחר הנסיגה המסתורית של בסמרה מארמון האהבה הנצחית, האקסלי ביקש להישאר, לאחר המפגש עם אהובו. בסמרה, בחוסר אכפתיות, נתנה לפיראט לעשות כדבריו כל עוד ישלם הוא את חובו באוצר- ולאחר שעשה זאת, הוא שוחרר להישאר על האי. שם, עם ספינתו הישנה, הוא הקים את הנמל אהבת הפיראט בעבור אהובו.
אך האי השפיע גם על האקסלי, שנולד מחדש כאייהרנג'. גם הוא לא הצליח לבלות זמן רב עם אהובו, מרגיש חוסר שהוא לא הרגיש בשירותה של בסמרה. האקסלי האמין שהוא מתגעגע אל הים, והוא נוטה להפלגות ארוכות עם הצוות הקטן שנותר בספינתו, על מנת 'להגן על האי ולצפות איומים עתידיים', לדבריו. הוא מדווח על כל חריגות לארדן וליסנה.
האקסלי מתלהב ממבקרים לאי, ורוצה לשמוע את סיפוריהם, ומוכן גם לשתף סיפורים משלו. חי יותר מרוב תושבי האי, ומחפש הסחות, האקסלי יסייע לכל קבוצת הרפתקנים שנקרתה לארמון האהבה הנצחית. האקסלי התחכך מספר פעמים עם הפרוטיאנים, וכבר כמה פעמים הדבר סיכן את חייו יתר על המידה- והוא לא חש חיבה ליצורים כלל.
מנזר האהבה המטהרת
תוספת חדשה יחסית לאי, מנזר האהבה המטהרת הוא הוא מתנה מנאראקאאס, המשפט המטהר. נאראקאאס לקח תפקיד להנחות בעדינות את לנאדרי, מאמין כי היא אלה עם פוטנציאל לא ממומש, שנמצאת באמצע תהליך ההתפתחות שלה- תהליך שנוצר מטראומה, ויושלם רק כאשר היא תתמודד עם הטראומה הנוראית שחוותה. לאחר מאות שנים של תחינות, נענתה נאדרי להצעה, על אף העובדה כי זמן רב היא התרחקה מהפסייקופומפים ופרזמה, ועל אף שארדן וליסנה עדיין לא סומכים על השליחים של חצר הקבורה. למרות זאת, מנזר האהבה המטהרת הוקם, והוא מאפשר למאמיניה של נאדרי או לכל מי שיבקש, מקום להתמודד עם הכאב שהוא חווה. מעטים מאמיני נאדרי שעונים להצעה, אבל אלו מהם שעושים זאת לרוב קרובים לשלב את מהותם עם הארמון סופית ולהיעלם מן הקיום, לעזוב סופית את כאבם מאחור. הפסייקופומפים המגנים על המקום עושים זאת מתוך שליחות ורצון לנתינה, אבל ניתן לראות את השלווה שלהם נסדקת כאשר הם צופים בתושבים האלמתים שאורגאת'ואה מביאה לאי בחסות שהיא פורסת על האלה הצעירה. על אף שעימותים מילוליים ויריבות שקטה קיימת, התקפה של אחד הצדדים על השני תוביל לסילוק מהאי, ולכן השלום נשמר.
המנזר הוא גם האפשרות היחידה שאושרה לפסייקופומפים להגיע ולפנות לנאדרי, וידוע כי בעוד שהם משאירים את התפקיד לנאראקאאס, מירטיו לעתים שולח דרכו אומנות, פסלים ושירים שהוא מקבל מהמתים וקרובים לתפיסה שלו של נאדרי- או לפחות, לתפיסה שבה חצר העצמות בוחרת לתפוס את נאדרי.
המנזר נבנה בדומה לארכיטקטורה הסטנדרטית של חצר העצמות, בשילוב צבעי לבן עדינים וצבעי שחור מורבידיים, דוגמה נהדרת למוות. המעטים שבחרו לקבל את עזרת המנזר מספרים על מראות שמאפשרות להם לראות אנשים מעברם ואת הרגעים הכואבים שלהם, שהובאו מהממלכה האישית של נאראקאאס- מאזור בה הידוע כמקדש השקרים הנעלמים. אזורים נסתרים ותת קרקעיים במקדש, בהם נשמות עוברות מבחנים שנועדו להפגיש אותם עם הכאב שחוו בדרכם להארה וקיום חדש- הם דבר שיש עליו שמועות, אבל לא אושר מעולם.
סעודת המתים
בפיקוחה של בת אורגאת'ואה שנבחרה אישית למשימה, סעודת המתים היא השגרירות של רקב-דם, ממלכת הנסיכה החיוורת, בארמון האהבה הנצחית. רוב מאמיני נאדרי נרתעים מהאזור, רואים בו תועבה ואולי אפילו העלבה מסוימת לעובדה שהם המשיכו הלאה. אך האזור הזה לא נועד להם. המבנה האדיר, המלא בחדרים שנועדו לאוהבים ובאלמתים שבמותם נקשרו לקיום מפואר שנוצר במחיר חיי הסובבים אותם- לרוב ערפדי מורוי ורוחות רפאים- נועד לפנות לנאדרי ולהראות לה את הפוטנציאל שהאלמוות טומן לאהבה, את היכולת לאפשר למוות לשמר אהבה לא רק דרך סיום אלא גם דרך שינוי ונטישת מגבלות החיים. נאדרי ביקרה בסעודה מספר פעמים, וידוע כי בת אורגאת'ואה השומרת על המקום מסוגלת לתקשר ישירות עם האלה שלה- כלי שניתן רק לבודדים מקרב משרתיה.
אף אלמת בסעודת המתים לא יתקוף את תושבי האי או מבקרים לו, הם מבינים היטב את שליחותם. לרוב, הם כאן כאשר אורגאת'ואה- שעוקבת אחרי נאדרי באמצעים משלה- חשה שנאדרי זקוקה לתמיכה. התפקיד שאורגאת'ואה משחקת בעבור נאדרי, או רוצה לשחק, הוא תפקיד של אחות גדולה ומנטורית- תחליף לאלה שנאדרי איבדה. אורגאת'ואה ממעטת לתת מתנות, לנאדרי, אך נאמר שהמתנות שהיא כן הביאה לנאדרי נשמרות קרוב מאוד לאלה.
אזורים נוספים בחופים
להקת זועמי נאדרי: להקה קטנה של דרקוני בריכות-גאות החיים בחופים אימצה דרך ייחודית לסגוד לנאדרי, שהם טוענים שהם למדו ממאמין שביקר באהבת הפיראט. כאן, הם סוגדים לנאדרי כאלה של זעם, כזו שמסוגלת לחוש בכאב במלוא כוחו ולהפוך אותו לכוח, ושמאמיניה גם הם צריכים לחוש יגון. בתפילות וטקסים קדושים, הם מסוגלים לספוג את הכאב של נאדרי ממי החופים המבודדים, והחזיונות המוזרים של הלהקה המוזרה הופכים אותם לכת ייחודית ויוצאת דופן.
מאורת רוזינורת': דרקונית שאון שבחרה את מושבה דווקא באי של נאדרי, רוזינורת' כיתר דרקוני השאון יכלה לשלוט באזור מסביבה ובכך האמינה שהיא תוכל להימנע מהשפעת האי עליה- וראתה באי הפסטורלי והמוגן מקום אידיאלי להקים את מאורתה ולהחביא את האוצרות שהיא השיגה מהתקפותיה על גליסמני. אך גם היא הושפעה, בלי ידיעתה, מן האי. כאשר לאחר שמצאה לעצמה בן זוג מקרב דרקוני השאון האחרים של התוהו, והטילה מספר ביצים- עזיבתו הפתאומית של בן זוגה הייתה הדבר היחיד עליו רוזינורת' הצליחה לחשוב. כעת, הדרקונית מחפשת אחר בן זוגה ברחבי המערבולת, אכולה בידי האהבה שהיא איבדה. ילדיה, שבקעו, היו אמורים להישאר מוגנים במאורתה בידי משרתיה משני הצורה (דופלגנגרים ומימיקים) וחיות הכאוס שהיא כבלה לשירותה עקב העניין האישי שלה בנושא. אבל הילדים הצעירים והשובבים ברחו וכעת מטיילים בגנים, ורוזינורת' רחוקה מביתה. והמאורה מלאת האוצר, אבודה, אך מלאה עוד בסכנות והמלכודות שרוזינורת' יצרה בעברה- ללא הדרקון המאיים שאמור להפוך את אלו למפחידות אף יותר.
קאבאל הצונאמי: מספר יסודני צונאמי שמשרתים את זייפוס והושארו כמתנה, הם מסתובבים מסביב לאי ומתקיפים את אלו שמפריעים את מנוחת נאדרי. מראה הטרגדיה הפתאומית אמור לשבות את לבה של נאדרי, שעד כה לא התעניינה במיוחד בנושא. הם רק האחרונים בסדרת מתנות שמתקבלות טוב יותר או פחות מזייפוס לנאדרי.
הצוקים
החלק הנסתר והמבודד יותר של האי, הצוקים הם החלק של נאדרי שמכיל את כל הכאב, יגון, והזעם של האלה. הוא לא חשוף לרבים, והוא מלא ביצורים שנוצרו או נמשכו לזעמה של נאדרי. כאן, הצוקים האדירים מלאים ברוחות חזקות, כאשר אלו שנופלים מהצוקים נופלים למים אכזריים מלאים ביסודני מים שמושכים כל מי שמתקרב מטה. על הצוקים, יסודני אוויר מרחפים לצד סירנות ששרות שירים מהפנטים, שירים שהן העתיקו מהמאמינים- והן לא היחידות. מלודיות על הרוח השרות שירים של עצב מושכות אף הן רבים למותם. האזור קשה למעבר ולתזוזה, אך הופך נוח כאשר נאדרי עצמה נמצאת בו, כל רעש בו משתתק כאשר היא נוכחת.
בריכת הזעם והכאב
בריכה שמעולם לא קיבלה באמת שם רשמי, במרכז המקום הזה נאדרי חווה את ההתפרצויות של הרגשות החזקים ביותר שלה, מפחדת ממה שהרגשות החזקים יעשו לגנים אם היא תרגיש אותם שם. תחום ההתאבדות, הקשור אליה בקשר כה ישיר, הוא תחום שקירב אותה לרגשות מאוד אפלים, וכאן, היא צועקת אל האגם הכחול והאפל, שסופג את רגשותיה. אלו שנכנסים לאגם מתקשים לצאת, שכן האגם שואב לתוכו את כל אלו שנמצאים בו, ובניגוד ליסודנים בצוקים- כאן היצורים שנשאבים למעמקים לא נראים שוב, כאשר התיאוריות בנוגע אליהם משתנות בין מחיקה מן הקיום לשינוי ליצורים אחרים בשירות נאדרי- יצורים שעד כה היא מעדיפה להסתיר. המקום הזה מנותק מכל שאר מקווי המים של האי, כך שאף אחד לא באמת יודע על המסתורין שבו.
היחיד שמבלה במקום הזה יותר מנאדרי, הוא המשרת של שלה פאת'ור. זמן רב הוא חקר את המקום, בתחילה בזדוניות- משרת מבשר דימוני ששלח אותו לאי עם כוונות זדוניות, ואז בעניין כאשר דרך האגם הוא למד להבין חלק באלה שיתר משרתיה העדיפו להתעלם ממנו. כיום, הוא נוטה להתבודד כאן, במיוחד כאשר ארדן וליסנה וגם לב-דומם עדיין לא נותנים בו אמון רב כאשר הוא מסתובב בגנים והוא מקבל יחס של אורח כאשר הוא מסתובב בחופים. למרות זאת, פאת'ור הוא משרת נאמן הרבה יותר משאחרים יאמינו, לבו קשור לנאדרי בקשר עוצמתי- וזהו רק חלק נוסף מהקונפליקט שעומד במהותה של נאדרי.
האגם ממשיך עוד ועוד לספוג את רגשותיה, ופאת'ור עצמו הוא הראשון שהעלה את התיאוריה, למרות שמאז היא פרסה לה כנפיים. תיאוריה שיום אחד מספיק מכוחה של נאדרי יספג בבריכה והיא תשתנה, תקום לחיים, כיסודן מים או יצור אחר, ותשמיד את האי על מנת לאפשר לנאדרי לבנות אותו מחדש. זהו פחד שכעת מחזיק בכמה ממשרתיה של נאדרי, על אף שהם מעדיפים לא לחשוב על האפשרות הזו. פאת'ור, וכמה ממשרתיה החדשים והאפלים יותר של נאדרי, דווקא יקבלו את השינוי בהבנה, כהסרת מסכת העבר למען עתיד אמיתי יותר.
מקומות נוספים בצוקים
הזאלקהוט המרוסק: בלתי נמנע שרדף במשך שנים אחר זוג אוהבים ומנע מהם במשך עשורים להיות יחדיו, הזאלקהוט הזה עורר אישית את תגובתה של נאדרי על הקיצוניות של מחויבותו להפרדתם. נאדרי עצמה חטפה את הבלתי-נמנע לפני שהוא הספיק לחזור לאקסיס, ובזעמה היא השאירה בו פצע שהוא לעולם לא יתאושש ממנו. כבול כעת לאי הזה, הזאלקהוט רץ ברחבי הצוקים, כנפיו שבורות וגופו מרוסק, ברדיפה אחר אשליה שהוא לעולם לא יגיע אליה. הוא מתקיף כל זר לאיים בו הוא נפגש, אך מקולל לא לגעת בתושבי האיים. נאדרי נמנעת מלהתייחס אליו, ומעטים הם אלו שראו אותו בשביל לשאול על הנושא, אבל המעשה הקיצוני מביא חשש רב ללבו של לב-דומם.
מזבח שותה הים: פאת'ור נשלח במקור בידי המבשר הדימוני רוקורולוס, וחקר כיצד לנצל את הכוח של האי הזה ואת הנשמות שבו בשם המבשר, אך הוא השתנה. הוא חזר אל המערה בה הוא ויתר הדימונים התחבאו, חיסל את הדימונים הפחותים ממנו, ואז הלך לנאדרי לשנות את נאמנותו, זונח את עברו מאחוריו. הדימונים עם זאת, חשדו בשינוי, וחודש לפני כן במזל קראו למשרתת נוספת, אותה הם הסתירו מפניו- ההידרודימונית סרילקרה. כאשר הם חוסלו, סרילקרה הבינה כי התחזיות שלהם היו נכונות, וניסתה להמשיך את הדרך של האדון שלה בגפה. על אף הקושי, היא כן הצליחה לאפשר למספר דימונים פחותים להצטרף אליה במערה, והיא הצליחה לעשות שני דברים. הראשון, הוא לסיים את הנשק שפאת'ור נטש, חרב קרס תבונית שקשורה באגם הזעם והעניקה חיות למהות האפלה שבתוכו. הדבר השני, אותו סרילקרה עדיין עושה, הוא לנסות לערער את מעמדו של קודמה בתפקיד. הידרודימונית גם היא, היא מתחזה באמצעות קסמים לפאת'ור ומסתובבת באי, מערערת את הקשר שלו עם יתר תושבי המקום. אך כמו שהוכח בעבר- אפילו הידרודימונים מושפעים מן האי, ורגשות אהבה לא ממומשים ללב-דומם המסתורי, היצור השמימי משנה הצורה שעליו היא יודעת כה מעט, החלו להתפתח בסרילקרה.
רוקי הברבור: קבוצת רוקים ייחודית החיה באיים, ועומדת לצד מגני האי במקרה הנדיר בו הוא מותקף בידי אויב, רוקים לבנים אלו נראים יותר כברבורים מאשר הצורה המקורית שלהם. הם צדים לעתים על יצורים בקצוות הגנים, נסתרים לרוב מעין ולא מפריעים במיוחד בטרף שלהם. נאמר כי לב-דומם קשור אליהם, וכי האגאת'יון מסוגל לפקוד עליהם בפקודות מנטליות.
רסיסי ואנטיאן: בתחתית הצוקים, בפינה מסוימת של האי, רק כמה משרתים בודדים של נאדרי גילו את המקום המוזר הזה- והם עוד לא מבינים מה הוא מסמן. על קו המים, שברים של מקדשים שמעולם לא היו באי, שוכבים מרוסקים לרגלי הצוקים. התחושה מההריסות הבודדות הללו שונה, במקום הניטרליות הרגילה של נאדרי, רסיסי המקדשים הללו קשורים למשהו מרושע ותוהני. כמובן, עד כה, אף אחד ממי שראה את המבנים ידע לקשר אותם לואנטיאן, או להבין את ההשלכות של הימצאותם באי.
=====
וריאנט לקו דם למכשף: נימפת יגון
לא תמיד נימפות חיות בשלום ומתחברות לרגשות חיוביים. חלק מהנימפות קשורות לרגשות שליליים יותר, מעצימות אותם ולומדות ככה לשלוט ביצורים, או מעצבות את תפיסת עולמן סביב רגשות אלו. הדבר נכון לנימפות שחיות באגם הבדידות, וגם לנימפות רבות ושונות בעולם הראשון ובגולאריון, בעיקר ללאמפארדים.
קו דם קשור: עבור כל הדרישות והיכולות, קו הדם של נימפת יגון זהה לקו הדם של הנימפה, למעט בלחשים המצוינים שמוחלפים (כאשר יתר הלחשים זהים לאלו של הנימפה הרגילה).
לחשים: דרג 2: קנאה אכזרית, דרג 3: יגון מענה; דרג 4: בלבול; דרג 7: ציניות בלתי נגמרת.
כישרון מיומנות: זעקת הלב השבור- כישרון איום 11
[לא נפוץ][רגש]
דרישות קדם: מאסטר באיום, זעקת קרב.
גישה: סוגדי נאדרי.
כאשר אתה משתמש בזעקת קרב בעת גלגול היוזמה, אתה יכול לזעוק את זעקת ליבך הכואב, המתעלת לתוכה את כל הכאב שחווית. יצורים שנגדם הצלחת בבדיקה מקבלים את המצב המום 1. זוהי השפעת רגש, אך לא השפעת פחד, בניגוד ליתר מאפייני פעולת ההרתעה ועל כן היא מסוגלת להשפיע על יצורים שחסינים לפחד על אף חסינותם הכללית להרתעה.
במידה ואתה אגדי באיום, אתה יכול להשתמש בהרתעה זהה כתגובה כאשר אתה סופג פגיעה חמורה- עם השפעת ההמום המתוארת, לא יותר מאחת לתור (גם אם יכולת מסוימת מעניקה לך תגובות נוספות). אך אם אתה בוחר לעשות זאת, כל יצור שהיה מטרה לתגובה זו הופך חסין להרתעות שאתה מבצע כפעולה חופשית או תגובה דרך הכישרון זעקת קרב (בגלגול היוזמה וכאשר אתה מבצע פגיעות חמורות) למשך שעה.
היסטוריה
סיפורה של נאדרי הוא מתחיל במותם של ארדן וליסנה, זוג אוהבים שהיא נשלחה לראות את אהבתם האסורה, אך מילותיה עודדו אותם לקחת את חייהם. בורחת מזרועותיה של שיילין עם מלאך אחד רק ללוות אותה- האווראל לב-דומם- נאדרי ברחה אל המערבולת, מחפשת לה מקום לנוח ולעכל את החוויה.
אך האאסיר בהם היא נתקלה סירבו לתת לאלה מקום. חשים בכוחה, ובחוסר היציבות שהיא הביאה איתה, הוולקיריות מנעו את כניסתה לאיים שלהן, מגרשות אותה מאי אחר אי. אך משהו הוביל את נאדרי למקום סודי בין איי הוואלקיריות, אי ריק שבו טרגדיה התרחשה והאאסיר נמנעו מלהיכנס אליו. מהרגע שהיא נכנסה לאי, קיבלה נאדרי מנוחה, ובמרכז האי השקט, נאדרי כרעה ובכתה. דמעות העלמה האבודה שינו לעד את האי.
זהו הרגע בו נוצר ארמון האהבה הנצחית, כאשר האדמה החלה להצמיח גנים ופרחים נוגים, כאשר נשמותיהם של ארדן וליסאנה קמו לחיים מבין הגנים לשרת את נאדרי. האלה הצעירה לא הבינה זאת אז, אבל היא יצרה לעצמה בית חדש, מקום עבור עצמה.
שיילין חיפשה אחר נאדרי, אך לא הצליחה להתחקות אחר האי. טבעו השתנה להרחיק את אלי הטוב, ולהיות קשה למציאה לאלו שלא חוו את כאבה של האלה. אלי טוב רבים, בני בריתה של שיילין, ניסו לסייע בחיפוש, במהלך ההיסטוריה מרביתם נכשלו.
שלושת אזוריו של האי, הגנים, החופים והצוקים, נוצרו לאיטם, משתנים בגודלם בהתאם לשינויים בנאדרי. כאשר גדל כוחה של נאדרי והשפעתה, גדל גם האי, על אף שמבחוץ לא ניתן לדעת זאת. מספר אלים במהלך ההיסטוריה ביקרו את האי, הבולטת שבהן זו אורגאת'ואה, שהקימה שגרירות באי ברצון לתת לנאדרי קשר ישיר אליה, וחיזוריו של זייפוס תלמידה שהשאיר מספר מתנות. בסמרה ביקרה את האי בצעירותו, בניסיון בזיזה שהסתיים במפגש ישיר בין האלות- ונסיגה מוחלטת של אלת הפיראטים, עם מסתורין רב מאחורי מה שהתרחש במפגש זה. גם האלה ארונדהאט, האלה הטובה היחידה שביקרה באי, ראויה לציון- על אף שהיא מעולם לא חזרה אליו.
לאחרונה, טבעה של נאדרי משתנה. קשר שנוצר עם המלווה הפסייקופומפי נאראקאאס איפשר לראשונה מזה זמן רב את כניסתם של פסייקופומפים לאי- על אף הרתיעה של ארדן וליסנה מכוחותיה של פאראסאמה. לצד זאת, נטיות אפלות יותר של נאדרי ואימוץ של משרת חדש- דימון בשם פאת'ור- והגדלה איטית של האיים, עשויים לבשר על שינוי שיהפוך את המקום הפסטורלי הזה להיסטוריה.
טבע האי
כאמור, האי של נאדרי מחולק לשלושה חלקים- הגנים, החופים והאיים. האי הפסטורלי מאוכלס בעיקר על ידי יצורים מגולאריון, חיות אוכלות צמחים שחיות בעולם עם טורפים בודדים וללא איום על עצמן, וצמחים יפהפיים- בין אם כאלו שדומים לגולאריון או סוגים שונים ויחודיים של צמחים. פרחים ייחודיים שיש כאן זהים למספר זני פרחים שקיימים בחצרה של שיילין, הוכחה שקטה ועצובה לקשר הקטוע בין זוג האלות- אך גם סוגי פרחים עם היכולת לשנות צבע או להיווצר מסוג ומרקמים לא צפויים קיימים, לאחר שפרחים מסוימים 'שותים' ממי ים התכלת.
נשמותיהם של מאמיני נאדרי מסתובבות ברחבי האי, חיות את גן העדן המובטח להן, אך הן לא מסוגלות לקבל שלווה. תחושה כללית של חוסר שביעות רצון מלווה את המאמינים, תחושת חוסר השלמה בנוגע למשהו שהם השאירו בחיים קודמים. התחושה הזו מלווה כל מי שנמצא באי למשך יותר מדי זמן, והיא רחבה בכל האי- בצוקים, עם זאת, היא שונה מעט, מכילה בתוך עצמה הרבה יותר יגון וכאב.
חוצנים שונים מרחבי המישורים לעתים הופכים למשרתיה של שיילין, לרוב כאלו שטבעם הפריד אותם מאהבה ומקבלים מקום לצד האלה. מלאכים ושאר יצורים שמימיים נופלים, רבים מהם עם קשר עבר לשיילין, גם הם לעתים מוצאים עצמם מתקרבים לנאדרי, ולאחרונה גם דימונים מסוימים, כאלו שהמלכנכוליות והיגון של התאבדות חדרו גם ללבם האפל. מאמיניה של נאדרי עצמם לרוב מקבלים את הצורה של מלאכים או אגאת'יונים נופלים, מדמים את אותו טבע שמימי עתיק גם כאשר הם מתעלים לצורה עוצמתית מהם. מעטים מהם מקבלים את צורות האאסיר, לרוב כאלו שהיו לוחמים בחייהם, וכעת במותם מקדישים חרבם להגנה על האהבה הנצחית של נאדרי. טבעו של משרת ממאמיני נאדרי שמתעלה משתנה ממאמין למאמין ומהקשר שלו לאמונת האלה.
פיות, גם כן, נמשכות לאי האהבה הנצחית. אין לאף פיה דרך ישירה להגיע לאי מהעולם הראשון, אך נימפות בעיקר נקשרות לעתים לאי. קבוצת נימפות עוצמתית משרתת את נאדרי ישירות באי, ויש האומרים כי תורתה של נאדרי מתרחבת גם בקרב הפיות. פיות גם מוצאות נוחיות בכך שקסמי רגש- קסמים שקשורים להן במיוחד- מתחזקים בשטח הארמון, כאשר רגשות אהבה מועצמים אך גם רגשות צער.
נציגויות של אלוהויות אחרות מקבלות להסתובב רק בחופים ובחלק קטן מהגנים, או באזורים שאושרו להם בידי ארדן וליסנה- המפקחים על המבקרים. רוב הנציגות הזו היא הפסייקופומפים של נאראקאאס, שנוכחותם מתרחבת כאשר הקשר בין האלים מתחזק. למרות זאת, גם אלמתים בשירות אורגאת'ואה וזייפוס לעתים מסתובבים בחופשים.
יום ולילה באי של נאדרי מתקיים, עם שמש שנוצרה מאשליה עוצמתית המעניקה מחזור יום באורך זהה לאורך היום בגולאריון, אך עם מרווחים שונים בין הזמנים- כאשר הזריחות והשקיעות ארוכות הרבה יותר מהרגיל. השמיים הצבעוניים והמיוחדים של המערבולת הם כן השמיים גם בארמון האהבה הנצחית, אך במהלך היום הם מוסתרים על ידי האשליה.
ממרחק, האי נראה כמו אי בינוני בגודלו, לעתים הוא נראה בערך בגודל של הרמאה או ג'אלמאריי. אולי זהו היה גודלו המקורי של האי, אבל עם גדילת כוחה של נאדרי גודלו האמיתי של האי הוא כגודל יבשת בינונית. על מנת לחקור את האי כולו, יש להסתובב בכל אזור ולחפש לחקור אותו, שכן אלו שמנסים לעבור בין האזורים מוצאים את הגבולות ביניהם בקלות. הגבול היחיד שיותר קשה למציאה הוא הצוקים, אך גם הוא נגלה לאלו שמחפשים אותו זמן רב.
יצורים שמימיים מתקשים למצוא את האי. לא ברור אם זהו קסמה של נאדרי שאחראי לעניין או קסם אחר שמונע את האפשרות של שיילין לפנות מחדש לאדוניתה, אבל בעיקר אלו בעלי כוח קדוש הקשור לאלי הטוב לא מצליחים להגיע אליו. חוץ מביקורה ההיסטורי של ארונדהאט, אף אל או נציג של אל טוב לא ביקר באי של נאדרי, ורק לעתים נדירות מבקרים הקשורים לאלים אלו הצליחו למצוא את דרכם לאי.
ה'מים' של ים התכלת- עשויים מהאנרגיה הכאוטית של המערבולת- נראים תמיד שקטים, אך הם מסוכנים למדי, כאשר ספינות רבות של ימאים לא מנוסים טבעו כאשר הן טיילו קרוב מידי באזור האיים, בעיקר ספינות מקרב האאסיר.
הגנים
החלק הראשון והבולט ביותר של ארמון האהבה הנצחית הוא הגנים. נמשכים עד אינסוף, עם חיות יפיפיות, אגמים ומפלים של מים מתוקים וצמחייה פסטורלית- מהגנים האי מקבל את שמו הטוב. כאן, רוב מאמיניה של נאדרי מסתובבים, מנסים להגשים את עתידם המאושר באי. זה מוסכם על ידי הרוב כי זהו גם האזור הגדול ביותר באי, ועל אף שאין כאן ישובי קבע כמעט בכלל, בתים שנוצרו לאוהבים פתוחים לאלו שמחפשים מקום לנוח תמיד. שמועות על בני ים שחיים תחת האגמים ועל עיירות אוהבים תת-ימיים סודיות גם כן קיימות.
הגנים לרוב מדמים גנים ממישורים אחרים. מרביתם, גנים דומים לאלו של מולת'ון, נירמת'אס, קאדירה, קיונין, טאלדור וגאלט. גנים אפלים יותר עם דימוי לאוסטלאב ונידאל גם הם קיימים, אך נדירים יותר, נחשפים רק לאור ירח מלא כוכבים לאלו שמעדיפים את הלילה. שמועות על גנים נוספים גם הן קיימות, גנים המדמים את גניה של שיילין הנחשפים רק לבודדים וחושפים את הפצע הרגיש של נאדרי, או גנים הדומים למקומות מעולמות רחוקים מגולאריון- כמו קאסטרובל או העולם הראשון. רק משרתיה הקרובים של נאדרי יכולים לאשר או להכחיש את קיומם של המקומות האלו, ולרוב הם לא רואים סיבה לעשות זאת.
בין היצורים באזור זה, ניתן למצוא גננות חיה ויסודני מפלים, שלא מפריעים למבקרים. ברבורים רבים, גם כן, מטיילים לצד האוהבים- כאשר ברבורים מסוימים מתלווים לעתים לזוג אוהבים מסוים שהם מחבבים במיוחד בדרכם באי.
משכנה של נאדרי
בארמון לבן צחור וקטן בהרבה מן הצפוי, מעונה האישי של נאדרי נמצא. מעטים מבקרים אותו, והוא נמצא תחת השגחת משרתיה החשובים ביותר- בעיקר לב-דומם, המתחזק את המקום. מכאן, נאדרי בכתה את דמעותיה הראשונות שהעירו את האי, וחלק אומרים שחלקת אדמה במרכז הארמון עדיין רטובה מהדמעות של האלה ברגע הפיכתה לאלה- דמעות שאוצרות בתוכן רגש וכוח שמסוגל לבצע ניסים או אסונות. נאדרי עצמה שומרת בארמון אוצרות נוספים, מזכרות מחייה הקודמים ואם תאמינו לשמועות- גם מתנות שהיא קיבלה מאורגאת'ואה ונאראקאאס, שטבען לא נגלה לאף אדם. זהו האזור עליו משרתיה של נאדרי יגנו באדיקות אם מישהו ינסה להיכנס אליו ללא רשות, להפריע את מנוחתו. בעבר, נאדרי התבודדה כאן רבות, כיום היא מתבודדת בעיקר באזור הצוקים.
גשר האוהבים
כאן לרוב ניתן למצוא את ארדן וליסנה, זוג האוהבים שמותם העיר את השינוי בנאדרי. על הגשר האדיר והרחב, עשוי הפרחים, הם מספרים לאוהבים צעירים את סיפור אהבתם, ונותנים גם לאוהבים אחרים לשתף את סיפוריהם לקהל המאמינים מלא ההשראה. מספר אמנים קשורים לנאדרי קיבלו בעבר תמונות של הגשר בחלומותיהם וציירו אותו, כך שכל מאמיניה של נאדרי מכירים את תמונתו היפיפייה והייחודית של הגשר. הפרחים שעל הגשר שונים מרוב הפרחים באי, ונאמר שכל פרח מסמל את האהבה הנצחית של זוג אוהבים שקטעו אותה בשיאה- צורת היופי שהראתה נאדרי. הפרחים האלו קפואים, נצחיים, והכמות שלהם מעוררת השראה על כמות האוהבים שעקבו אחרי נאדרי במשך השנים. באור הנכון, הם נראים עשויי זכוכית או קריסטל.
באגם הגדול שמעליו הגשר בנוי, המאמינים נאספים בסירות אינספור, ובכי שקט ממלא את האגם כאשר סיפורים כואבים או מרגשים במיוחד מסופרים על גדותיו.
אגם הבדידות
אזור בקצה הגנים שאת הדרך אליו קשה במיוחד למצוא, אגם הבדידות מונע את כניסתם אף של משרתיה הישירים של נאדרי- לב-דומם, ארדן, ליסאנה ופאת'ור. רק נאדרי עצמה מסוגלת להיכנס לשם, וקבוצת נימפות ייחודית המשרתת את נאדרי מגנה על המקום. אגם הבדידות הוא הבית לכל אלו שהגיעו לאי של נאדרי לבדם, שאהבתם קשרה אותם לאי אך מושא האהבה המשיך הלאה בחייו, או לא החזיר אהבה מעולם. אף אחד חוץ מהנימפות המגנות של האי לא מורשה לראות את המאמינים האלו, את הבושה והעצב שהם חווים, ואגם הבדידות מאפשר להם את החיים השקטים שהם מבקשים.
הנימפות עצמן עוצמתיות למדי, וברובן הן נאיאדות או לאמפאדים, אך לא רק. הדין שהן גוזרות על כל מי שחודר לאגם ורואה את פני הבודדים, הוא לאבד את ראייתו כעונש. מספרים כי קשר קרוב קיים בין מלכות הנימפות לנאדרי, אך אף אחד לא חזה בשיחה ביניהן מעולם.
מקומות נוספים בגנים
אגמי האורמים: בין האגמים האדירים, מתחת למים, מספר אורמי מים מצאו את דרכם לאי. היצורים המסתוריים הללו נראים לעתים נדירות, אך הם חיים עם השקט של המקום בהסתגלות מפתיעה. קצב הגידול וההתרבות של אורמים הוא איטי, אך אין טורפים רבים המסוגלים להם בגנים, והסימן היחיד לרוב לנוכחותם הוא גן שהצמחיה שלו זמנית נאכלת לחלוטין בידי אורמית אחר לידה.
אגם האור הנוגה: כמו הגנים הסודיים, כך גם שמועות על גנים תת-קרקעיים קיימות. תחת אגם הבדידות, טענה עיקשת טוענת כי הלאמפארד מתחזקים אגם דומה ומגלים גני פטריות יפהפיים שנועדו לבני גזעים שלא נולדו לאור. ספציפית, ייתכן שאמונתה של נאדרי הגיעה למונארבי, גזע תת-קרקעי בעל כישרונות אזוטריים מיוחדים, שמאפשרים להם לשחזר את רגעי המוות של אחרים אם ניתנת להם גישה לגופה- כישרון שמקבל ערך חדש למאמיני נאדרי. [המרה למונארבי למהדורה 2 זמינה כאן]
מתנת ארונדהאט: האלה הוונדרנית הצליחה לאתר את שיילין מעט אחר שהיא סיימה להפוך את האי למה שהוא היום, לארמון האהבה הנצחית. היא האלה הטובה היחידה לאתר את האי, והיא לא הצליחה לעשות זאת שנית (על אף שהיא ניסתה, לבקשת שיילין). הבושם המקודש העניקה לנאדרי מתנת פרחים ייחודית, שנועדה לדמות את הטבע שלה, והמתנה המוערכת נשתלה בידי נאדרי בגינה מיוחדת שהיום היא כבר לא מבקרת רבות. בדרך ייחודית, ארונדהאט הצליחה לתפוס את מהותה של נאדרי בתקופת צעירותה, והמקום משמש תזכורת לעבר של נאדרי, שרק מדגיש את השינוי שעובר בה. לשיי משרתי ארונדהאט נותרו באי במשך העידנים, מטפחים את הגן היחיד שלא מקושר ישירות לכוח של נאדרי.
נגע הווגיפיגמי: הרוע מחפש להשחית גם את המקומות היפים ביותר ואת הטבע היפה ביותר, ובעיקר הרוע של סית'-ווסוג, אדון הזיהום והזוהמה. עם הכוח של רסיס קטן מממלכתו של אדון השדים, ג'הארלו, הווגיפיגמי סוגדי השדים הללו הצליחו למצוא להם מקום נסתר בגנים להתפתח ממנו. הם מנסים לחטוף ממלאכיה ומשרתיה החלשים יותר של נאדרי, עד כה בלי הצלחה מרובה, ולחזק את אחיזתם בתקווה לאפשר לשדים עוצמתיים יותר גישה לגנים.
עצי אירוסין: נקראים כך בשם הטבעות העדינות שלרוב נמצאות על העצים האלו כ'פירות'. עצי פלדה חיה אלו ניחנו בתכונה מיוחדת בה הם מרגישים את רגשות האהבה של שוכני האי ומגדלים בעבורם חפצים שיתאימו כמתנות אוהבים. לרוב, אלו טבעות אירוסין דקות, ומכאן שם העצים, אבל זוהי לא האפשרות היחידה. הולקיריה קאנצ'יטי, בעברה סוגדת וודראנית לנאדרי שזוכרת רבות מחייה והתעלתה לכוח של ואלקיריה, נוהגת להשיג את כלי הנשק שלה מן העצים- שכן היא ובן זוגה מתו בטרם עת עקב ג'אפאליסורה שהתחזה למשרת נאדרי- והיום ציד של יצורים אלו ויתר מתחזים למשרתי נאדרי הוא הדרך בה קאנצ'יטי מביעה אהבה.
צלקת אינגרד: קבר עתיק המוסתר בין הגנים ודורש לרדת מן הדרכים בשביל לאתר אותו, אתר זה הוא הסיבה שהוולקיריות נמנעו מן האי- והתזכורת לעבר שלו לפני נאדרי. צלקת שנותרה ממנהיגת וולקיריות אמיצה שהתאהבה והקדישה את חייה למלאכית טועה, רק על מנת למצוא עצמה נבגדת כאשר עברה לצד גורום נתגלה. רק העתיקות מבין הוולקיריות זוכרות את השם של אינגרד, ומעטות יותר זוכרות את השם של מושא אהבתה, שנדדה 603 שנים בין המישורים.
החופים
מבקרים לאיים לרוב מגיעים קודם כל לחופים. כאן, ההשפעה החיצונית על נאדרי נראית בצורה הטובה ביותר, עם מבקרים שונים לאיים שהשאירו בהם מזכרות שונות. חופים ארוכים ואינסופיים של חול לבן (או צבעוני, בהתאם לחוף), שקיעות בחופים הרומנטיים ארוכות מהרגיל. אך ככל שמתקדמים בחופים, החופים הופכים לשקטים יותר, מבודדים יותר, מעוררי תחושות אובדן ואבל, כאשר המים השקטים מתאבלים בשקט על אלו שטבעו בהם.
אהבת הפיראט
הנמל היחידי של בארמון האהבה הנצחית, העיירה הקטנה 'אהבת הפיראט' הוא מזכרת מהביקור של בסמרה באי, והיא מתחוזקת בידי האקסלי, פיראט שליווה את בסמרה בבזיזת האי- עד אשר פגש באהובו שחש בו ויצא מאגם הבדידות לפגוש אותו. בחייהם, הם היו פיראט ופרייבטיר שהתאהבו, אך העבר שלהם ומחויבויות העבר שלהם מנעו מהם להיקשר. כאשר הפרייבטיר העדיף לקפוץ אל המים מאשר לחיות ללא אהובו, אמונתו בנאדרי הובילה אותו לכאן. הפיראט האקסלי עם זאת, נשבע את חייו לבסמרה לאחר ששמע את הדבר, ובילה את שארית חייו בנקמה על חיי אהובו- והגיע לצידה של בסמרה במותו.
לאחר הנסיגה המסתורית של בסמרה מארמון האהבה הנצחית, האקסלי ביקש להישאר, לאחר המפגש עם אהובו. בסמרה, בחוסר אכפתיות, נתנה לפיראט לעשות כדבריו כל עוד ישלם הוא את חובו באוצר- ולאחר שעשה זאת, הוא שוחרר להישאר על האי. שם, עם ספינתו הישנה, הוא הקים את הנמל אהבת הפיראט בעבור אהובו.
אך האי השפיע גם על האקסלי, שנולד מחדש כאייהרנג'. גם הוא לא הצליח לבלות זמן רב עם אהובו, מרגיש חוסר שהוא לא הרגיש בשירותה של בסמרה. האקסלי האמין שהוא מתגעגע אל הים, והוא נוטה להפלגות ארוכות עם הצוות הקטן שנותר בספינתו, על מנת 'להגן על האי ולצפות איומים עתידיים', לדבריו. הוא מדווח על כל חריגות לארדן וליסנה.
האקסלי מתלהב ממבקרים לאי, ורוצה לשמוע את סיפוריהם, ומוכן גם לשתף סיפורים משלו. חי יותר מרוב תושבי האי, ומחפש הסחות, האקסלי יסייע לכל קבוצת הרפתקנים שנקרתה לארמון האהבה הנצחית. האקסלי התחכך מספר פעמים עם הפרוטיאנים, וכבר כמה פעמים הדבר סיכן את חייו יתר על המידה- והוא לא חש חיבה ליצורים כלל.
מנזר האהבה המטהרת
תוספת חדשה יחסית לאי, מנזר האהבה המטהרת הוא הוא מתנה מנאראקאאס, המשפט המטהר. נאראקאאס לקח תפקיד להנחות בעדינות את לנאדרי, מאמין כי היא אלה עם פוטנציאל לא ממומש, שנמצאת באמצע תהליך ההתפתחות שלה- תהליך שנוצר מטראומה, ויושלם רק כאשר היא תתמודד עם הטראומה הנוראית שחוותה. לאחר מאות שנים של תחינות, נענתה נאדרי להצעה, על אף העובדה כי זמן רב היא התרחקה מהפסייקופומפים ופרזמה, ועל אף שארדן וליסנה עדיין לא סומכים על השליחים של חצר הקבורה. למרות זאת, מנזר האהבה המטהרת הוקם, והוא מאפשר למאמיניה של נאדרי או לכל מי שיבקש, מקום להתמודד עם הכאב שהוא חווה. מעטים מאמיני נאדרי שעונים להצעה, אבל אלו מהם שעושים זאת לרוב קרובים לשלב את מהותם עם הארמון סופית ולהיעלם מן הקיום, לעזוב סופית את כאבם מאחור. הפסייקופומפים המגנים על המקום עושים זאת מתוך שליחות ורצון לנתינה, אבל ניתן לראות את השלווה שלהם נסדקת כאשר הם צופים בתושבים האלמתים שאורגאת'ואה מביאה לאי בחסות שהיא פורסת על האלה הצעירה. על אף שעימותים מילוליים ויריבות שקטה קיימת, התקפה של אחד הצדדים על השני תוביל לסילוק מהאי, ולכן השלום נשמר.
המנזר הוא גם האפשרות היחידה שאושרה לפסייקופומפים להגיע ולפנות לנאדרי, וידוע כי בעוד שהם משאירים את התפקיד לנאראקאאס, מירטיו לעתים שולח דרכו אומנות, פסלים ושירים שהוא מקבל מהמתים וקרובים לתפיסה שלו של נאדרי- או לפחות, לתפיסה שבה חצר העצמות בוחרת לתפוס את נאדרי.
המנזר נבנה בדומה לארכיטקטורה הסטנדרטית של חצר העצמות, בשילוב צבעי לבן עדינים וצבעי שחור מורבידיים, דוגמה נהדרת למוות. המעטים שבחרו לקבל את עזרת המנזר מספרים על מראות שמאפשרות להם לראות אנשים מעברם ואת הרגעים הכואבים שלהם, שהובאו מהממלכה האישית של נאראקאאס- מאזור בה הידוע כמקדש השקרים הנעלמים. אזורים נסתרים ותת קרקעיים במקדש, בהם נשמות עוברות מבחנים שנועדו להפגיש אותם עם הכאב שחוו בדרכם להארה וקיום חדש- הם דבר שיש עליו שמועות, אבל לא אושר מעולם.
סעודת המתים
בפיקוחה של בת אורגאת'ואה שנבחרה אישית למשימה, סעודת המתים היא השגרירות של רקב-דם, ממלכת הנסיכה החיוורת, בארמון האהבה הנצחית. רוב מאמיני נאדרי נרתעים מהאזור, רואים בו תועבה ואולי אפילו העלבה מסוימת לעובדה שהם המשיכו הלאה. אך האזור הזה לא נועד להם. המבנה האדיר, המלא בחדרים שנועדו לאוהבים ובאלמתים שבמותם נקשרו לקיום מפואר שנוצר במחיר חיי הסובבים אותם- לרוב ערפדי מורוי ורוחות רפאים- נועד לפנות לנאדרי ולהראות לה את הפוטנציאל שהאלמוות טומן לאהבה, את היכולת לאפשר למוות לשמר אהבה לא רק דרך סיום אלא גם דרך שינוי ונטישת מגבלות החיים. נאדרי ביקרה בסעודה מספר פעמים, וידוע כי בת אורגאת'ואה השומרת על המקום מסוגלת לתקשר ישירות עם האלה שלה- כלי שניתן רק לבודדים מקרב משרתיה.
אף אלמת בסעודת המתים לא יתקוף את תושבי האי או מבקרים לו, הם מבינים היטב את שליחותם. לרוב, הם כאן כאשר אורגאת'ואה- שעוקבת אחרי נאדרי באמצעים משלה- חשה שנאדרי זקוקה לתמיכה. התפקיד שאורגאת'ואה משחקת בעבור נאדרי, או רוצה לשחק, הוא תפקיד של אחות גדולה ומנטורית- תחליף לאלה שנאדרי איבדה. אורגאת'ואה ממעטת לתת מתנות, לנאדרי, אך נאמר שהמתנות שהיא כן הביאה לנאדרי נשמרות קרוב מאוד לאלה.
אזורים נוספים בחופים
להקת זועמי נאדרי: להקה קטנה של דרקוני בריכות-גאות החיים בחופים אימצה דרך ייחודית לסגוד לנאדרי, שהם טוענים שהם למדו ממאמין שביקר באהבת הפיראט. כאן, הם סוגדים לנאדרי כאלה של זעם, כזו שמסוגלת לחוש בכאב במלוא כוחו ולהפוך אותו לכוח, ושמאמיניה גם הם צריכים לחוש יגון. בתפילות וטקסים קדושים, הם מסוגלים לספוג את הכאב של נאדרי ממי החופים המבודדים, והחזיונות המוזרים של הלהקה המוזרה הופכים אותם לכת ייחודית ויוצאת דופן.
מאורת רוזינורת': דרקונית שאון שבחרה את מושבה דווקא באי של נאדרי, רוזינורת' כיתר דרקוני השאון יכלה לשלוט באזור מסביבה ובכך האמינה שהיא תוכל להימנע מהשפעת האי עליה- וראתה באי הפסטורלי והמוגן מקום אידיאלי להקים את מאורתה ולהחביא את האוצרות שהיא השיגה מהתקפותיה על גליסמני. אך גם היא הושפעה, בלי ידיעתה, מן האי. כאשר לאחר שמצאה לעצמה בן זוג מקרב דרקוני השאון האחרים של התוהו, והטילה מספר ביצים- עזיבתו הפתאומית של בן זוגה הייתה הדבר היחיד עליו רוזינורת' הצליחה לחשוב. כעת, הדרקונית מחפשת אחר בן זוגה ברחבי המערבולת, אכולה בידי האהבה שהיא איבדה. ילדיה, שבקעו, היו אמורים להישאר מוגנים במאורתה בידי משרתיה משני הצורה (דופלגנגרים ומימיקים) וחיות הכאוס שהיא כבלה לשירותה עקב העניין האישי שלה בנושא. אבל הילדים הצעירים והשובבים ברחו וכעת מטיילים בגנים, ורוזינורת' רחוקה מביתה. והמאורה מלאת האוצר, אבודה, אך מלאה עוד בסכנות והמלכודות שרוזינורת' יצרה בעברה- ללא הדרקון המאיים שאמור להפוך את אלו למפחידות אף יותר.
קאבאל הצונאמי: מספר יסודני צונאמי שמשרתים את זייפוס והושארו כמתנה, הם מסתובבים מסביב לאי ומתקיפים את אלו שמפריעים את מנוחת נאדרי. מראה הטרגדיה הפתאומית אמור לשבות את לבה של נאדרי, שעד כה לא התעניינה במיוחד בנושא. הם רק האחרונים בסדרת מתנות שמתקבלות טוב יותר או פחות מזייפוס לנאדרי.
הצוקים
החלק הנסתר והמבודד יותר של האי, הצוקים הם החלק של נאדרי שמכיל את כל הכאב, יגון, והזעם של האלה. הוא לא חשוף לרבים, והוא מלא ביצורים שנוצרו או נמשכו לזעמה של נאדרי. כאן, הצוקים האדירים מלאים ברוחות חזקות, כאשר אלו שנופלים מהצוקים נופלים למים אכזריים מלאים ביסודני מים שמושכים כל מי שמתקרב מטה. על הצוקים, יסודני אוויר מרחפים לצד סירנות ששרות שירים מהפנטים, שירים שהן העתיקו מהמאמינים- והן לא היחידות. מלודיות על הרוח השרות שירים של עצב מושכות אף הן רבים למותם. האזור קשה למעבר ולתזוזה, אך הופך נוח כאשר נאדרי עצמה נמצאת בו, כל רעש בו משתתק כאשר היא נוכחת.
בריכת הזעם והכאב
בריכה שמעולם לא קיבלה באמת שם רשמי, במרכז המקום הזה נאדרי חווה את ההתפרצויות של הרגשות החזקים ביותר שלה, מפחדת ממה שהרגשות החזקים יעשו לגנים אם היא תרגיש אותם שם. תחום ההתאבדות, הקשור אליה בקשר כה ישיר, הוא תחום שקירב אותה לרגשות מאוד אפלים, וכאן, היא צועקת אל האגם הכחול והאפל, שסופג את רגשותיה. אלו שנכנסים לאגם מתקשים לצאת, שכן האגם שואב לתוכו את כל אלו שנמצאים בו, ובניגוד ליסודנים בצוקים- כאן היצורים שנשאבים למעמקים לא נראים שוב, כאשר התיאוריות בנוגע אליהם משתנות בין מחיקה מן הקיום לשינוי ליצורים אחרים בשירות נאדרי- יצורים שעד כה היא מעדיפה להסתיר. המקום הזה מנותק מכל שאר מקווי המים של האי, כך שאף אחד לא באמת יודע על המסתורין שבו.
היחיד שמבלה במקום הזה יותר מנאדרי, הוא המשרת של שלה פאת'ור. זמן רב הוא חקר את המקום, בתחילה בזדוניות- משרת מבשר דימוני ששלח אותו לאי עם כוונות זדוניות, ואז בעניין כאשר דרך האגם הוא למד להבין חלק באלה שיתר משרתיה העדיפו להתעלם ממנו. כיום, הוא נוטה להתבודד כאן, במיוחד כאשר ארדן וליסנה וגם לב-דומם עדיין לא נותנים בו אמון רב כאשר הוא מסתובב בגנים והוא מקבל יחס של אורח כאשר הוא מסתובב בחופים. למרות זאת, פאת'ור הוא משרת נאמן הרבה יותר משאחרים יאמינו, לבו קשור לנאדרי בקשר עוצמתי- וזהו רק חלק נוסף מהקונפליקט שעומד במהותה של נאדרי.
האגם ממשיך עוד ועוד לספוג את רגשותיה, ופאת'ור עצמו הוא הראשון שהעלה את התיאוריה, למרות שמאז היא פרסה לה כנפיים. תיאוריה שיום אחד מספיק מכוחה של נאדרי יספג בבריכה והיא תשתנה, תקום לחיים, כיסודן מים או יצור אחר, ותשמיד את האי על מנת לאפשר לנאדרי לבנות אותו מחדש. זהו פחד שכעת מחזיק בכמה ממשרתיה של נאדרי, על אף שהם מעדיפים לא לחשוב על האפשרות הזו. פאת'ור, וכמה ממשרתיה החדשים והאפלים יותר של נאדרי, דווקא יקבלו את השינוי בהבנה, כהסרת מסכת העבר למען עתיד אמיתי יותר.
מקומות נוספים בצוקים
הזאלקהוט המרוסק: בלתי נמנע שרדף במשך שנים אחר זוג אוהבים ומנע מהם במשך עשורים להיות יחדיו, הזאלקהוט הזה עורר אישית את תגובתה של נאדרי על הקיצוניות של מחויבותו להפרדתם. נאדרי עצמה חטפה את הבלתי-נמנע לפני שהוא הספיק לחזור לאקסיס, ובזעמה היא השאירה בו פצע שהוא לעולם לא יתאושש ממנו. כבול כעת לאי הזה, הזאלקהוט רץ ברחבי הצוקים, כנפיו שבורות וגופו מרוסק, ברדיפה אחר אשליה שהוא לעולם לא יגיע אליה. הוא מתקיף כל זר לאיים בו הוא נפגש, אך מקולל לא לגעת בתושבי האיים. נאדרי נמנעת מלהתייחס אליו, ומעטים הם אלו שראו אותו בשביל לשאול על הנושא, אבל המעשה הקיצוני מביא חשש רב ללבו של לב-דומם.
מזבח שותה הים: פאת'ור נשלח במקור בידי המבשר הדימוני רוקורולוס, וחקר כיצד לנצל את הכוח של האי הזה ואת הנשמות שבו בשם המבשר, אך הוא השתנה. הוא חזר אל המערה בה הוא ויתר הדימונים התחבאו, חיסל את הדימונים הפחותים ממנו, ואז הלך לנאדרי לשנות את נאמנותו, זונח את עברו מאחוריו. הדימונים עם זאת, חשדו בשינוי, וחודש לפני כן במזל קראו למשרתת נוספת, אותה הם הסתירו מפניו- ההידרודימונית סרילקרה. כאשר הם חוסלו, סרילקרה הבינה כי התחזיות שלהם היו נכונות, וניסתה להמשיך את הדרך של האדון שלה בגפה. על אף הקושי, היא כן הצליחה לאפשר למספר דימונים פחותים להצטרף אליה במערה, והיא הצליחה לעשות שני דברים. הראשון, הוא לסיים את הנשק שפאת'ור נטש, חרב קרס תבונית שקשורה באגם הזעם והעניקה חיות למהות האפלה שבתוכו. הדבר השני, אותו סרילקרה עדיין עושה, הוא לנסות לערער את מעמדו של קודמה בתפקיד. הידרודימונית גם היא, היא מתחזה באמצעות קסמים לפאת'ור ומסתובבת באי, מערערת את הקשר שלו עם יתר תושבי המקום. אך כמו שהוכח בעבר- אפילו הידרודימונים מושפעים מן האי, ורגשות אהבה לא ממומשים ללב-דומם המסתורי, היצור השמימי משנה הצורה שעליו היא יודעת כה מעט, החלו להתפתח בסרילקרה.
רוקי הברבור: קבוצת רוקים ייחודית החיה באיים, ועומדת לצד מגני האי במקרה הנדיר בו הוא מותקף בידי אויב, רוקים לבנים אלו נראים יותר כברבורים מאשר הצורה המקורית שלהם. הם צדים לעתים על יצורים בקצוות הגנים, נסתרים לרוב מעין ולא מפריעים במיוחד בטרף שלהם. נאמר כי לב-דומם קשור אליהם, וכי האגאת'יון מסוגל לפקוד עליהם בפקודות מנטליות.
רסיסי ואנטיאן: בתחתית הצוקים, בפינה מסוימת של האי, רק כמה משרתים בודדים של נאדרי גילו את המקום המוזר הזה- והם עוד לא מבינים מה הוא מסמן. על קו המים, שברים של מקדשים שמעולם לא היו באי, שוכבים מרוסקים לרגלי הצוקים. התחושה מההריסות הבודדות הללו שונה, במקום הניטרליות הרגילה של נאדרי, רסיסי המקדשים הללו קשורים למשהו מרושע ותוהני. כמובן, עד כה, אף אחד ממי שראה את המבנים ידע לקשר אותם לואנטיאן, או להבין את ההשלכות של הימצאותם באי.
=====
וריאנט לקו דם למכשף: נימפת יגון
לא תמיד נימפות חיות בשלום ומתחברות לרגשות חיוביים. חלק מהנימפות קשורות לרגשות שליליים יותר, מעצימות אותם ולומדות ככה לשלוט ביצורים, או מעצבות את תפיסת עולמן סביב רגשות אלו. הדבר נכון לנימפות שחיות באגם הבדידות, וגם לנימפות רבות ושונות בעולם הראשון ובגולאריון, בעיקר ללאמפארדים.
קו דם קשור: עבור כל הדרישות והיכולות, קו הדם של נימפת יגון זהה לקו הדם של הנימפה, למעט בלחשים המצוינים שמוחלפים (כאשר יתר הלחשים זהים לאלו של הנימפה הרגילה).
לחשים: דרג 2: קנאה אכזרית, דרג 3: יגון מענה; דרג 4: בלבול; דרג 7: ציניות בלתי נגמרת.
כישרון מיומנות: זעקת הלב השבור- כישרון איום 11
[לא נפוץ][רגש]
דרישות קדם: מאסטר באיום, זעקת קרב.
גישה: סוגדי נאדרי.
כאשר אתה משתמש בזעקת קרב בעת גלגול היוזמה, אתה יכול לזעוק את זעקת ליבך הכואב, המתעלת לתוכה את כל הכאב שחווית. יצורים שנגדם הצלחת בבדיקה מקבלים את המצב המום 1. זוהי השפעת רגש, אך לא השפעת פחד, בניגוד ליתר מאפייני פעולת ההרתעה ועל כן היא מסוגלת להשפיע על יצורים שחסינים לפחד על אף חסינותם הכללית להרתעה.
במידה ואתה אגדי באיום, אתה יכול להשתמש בהרתעה זהה כתגובה כאשר אתה סופג פגיעה חמורה- עם השפעת ההמום המתוארת, לא יותר מאחת לתור (גם אם יכולת מסוימת מעניקה לך תגובות נוספות). אך אם אתה בוחר לעשות זאת, כל יצור שהיה מטרה לתגובה זו הופך חסין להרתעות שאתה מבצע כפעולה חופשית או תגובה דרך הכישרון זעקת קרב (בגלגול היוזמה וכאשר אתה מבצע פגיעות חמורות) למשך שעה.
עריכה אחרונה:
