תוצאות חיפוש

שירו מביט בחוסר אונים אחרי הקטור, רוצה לצאת גם הוא אחרי לוקרשיוס והנסיך. אם שלושה מאיתנו יצאו בבת אחת, זה יהיה מעבר לעלבון הוא חושב, מרסן את הדחף שבוער בו. "תודותיך מתקבלות בשמחה, מאל דונאת'אר. אמנם אני וחבריי נלחמנו באומץ לב, אך הדבר לא היה מתאפשר באותה מידה ללא הסיוע שהענקת לנו" אומר שירו...

"איזו עסקה? אודסיה כרתה עסקה עם שות'-גוראג?" שואל שירו, המום במקצת. "במידה וזה נכון, היא לא עלולה להוות סכנה? אולי אפילו להוות כלי במזימה של שות'-גוראג ללא ידיעתה".

"יכול להיות שזה קשור לכוח האפל של שות'-גוראג? אולי הוא יכול להשחית את הרסיס, או להגדיל את כוחו באמצעים לא טבעיים?" תוהה שירו בקול.

"אם סא-אאגה רוצה לכבוש את ניס פרדי במצוות הקיסר, עלינו לנסות להבין כיצד נוכל להטות את זה לטובתנו. אם האלפים חושבים שהמתיישבים הם הבעיה, האימפריה גרועה בהרבה. אם ניידע אותם על התוכנית, אולי הם יסייעו לנו בסיכולה ובמאבק מול תאודוריאן והקברן. אין דבר שהקברן יאהב יותר מלהשמיד כל דבר שיקר לאלפים...

שירו-סנשאי כורע על ברך אחת, החשמל מרצד על שריונו וקשקשיו. ריח של בשר חרוך ממלא את האוויר לרגע, אבל דם הדרקון לא נותן לזה להשפיע עליו. הוא דוחף את עצמו לעמידה ברוגע, מרוכז, ומתמקד בשד המכשף שמולו. שירו מנצל את העובדה שהבאבאו על הקרקע לאחר המתקפה של הקטור ומכה את השד ברגלו השנייה, גורם לחתך מדמם...

שירו מתנודד על רגליו, גופו כמעט קורס מרצף המכות שנוחתות עליו בזו אחר זו. לרגע נראה שקשקשיו כמעט לא עומדים בפרץ כשהחומצה מאכלת אותם וצורבת את בשרו. כמעט. גופו החבול של שירו סופג את הכאב, מאמץ את הנזק, ויוצא חזק יותר. קשקשיו בוהקים, משדרים עוצמה מתריסה כמעט לעומת האויבים שמקיפים אותו. דם הדרקון...

שירו-סנשאי מביט בזוועות שנוחתות לפניו במבט שליו. הוא מביט לאחור אל לוקרשיוס, אנאבל ואדמונד, ומהנהן אליהם בהרגעה. חרבו נשלפת מנדנה במהירות והוא מקרב את להבה אל מצחו, גורם למילים החרוטות על החרב לזהור באור לבן בוהק. "להבי, כבודכם" הוא מתחיל את הטקס הקבוע שלו, אבל הפעם הוא קצת שונה. "יריביכם...

שירו מתקרב אל השלושה בצעדים גדולים, נוטש את ההליכה המאופקת שנקט בה בזמן שעלו לצוק, מעניק להם חיבוקי דוב בהחלטיות שמפתיעה אותם. "אני כל כך שמח שאתם בסדר" הוא אומר ומחייך. "למרות שידעתי שתהיו בסדר, כל עוד השומרים הכי טובים איתכם" מוסיף דם הדרקון ופורע קלות את פרוותם של לר וזל.