• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

מה' ישנות / OSR יומן קמפיין יערות דולמן (Dolmenwood)

זה יומן קמפיין דולמווד (Dolmenwood) שאני מנסה להקליט ואז לתמלל אוטומטית ואז לפרסם בפורום ונראה איך זה ילך. אני עושה את הרטרוספקציה הזאת בדיעבד, הרבה בדיעבד, מתבסס על דברים שרשמתי בקבוצת הוואטסאפ הקבוצתית ותקצירי "בפרקים הקודמים" קצרצרים של מפגשים קודמים שכתבתי תוך כדי תנועה. אז יכול להיות שיש פה אילושהם אי-דיוקים. שחקנים שלי – עלולים להיות פה ספוילרים.

אינדקס
  1. הקדמה + בת החורף (רשומה זו)
  2. חילזון ענק ומקדש הגינון
  3. הדרך הלבנה ותחילת סאגת האלפים האילמים
  4. הארכיאולוג, תל הקבורה, והחץ השחור
    (מפגשים שמחכים לסיכום...)
  5. זרי דפנה, תכנונים וקונכיות
  6. עלייה לרגל, התנקשות ודודרע
  7. מלך העטלפים וסופו של מג רם
  8. ניסים בבלקוול וסודה של ג'ואל
  9. אלפים פטפטנים ותשואה למתים (או –המרדף אחר יום חמישי חלק א)
  10. חזרה לאבן הקץ
  11. משחק היכרות – המנוסה מהחתן
  12. הליכה קטסטרופלית לאיבוד (או –המרדף אחר יום חמישי חלק ב)

1713387675685.png

למקרה שמישהו ירצה לנצל את הרשומות האלה בשביל לאמץ רעיונות שלי או התאמות שעשיתי ליער – אני אציין כשרלוונטי את מספרי המשושים בסוגריים, ואקשר להרפתקאות שהרצתי. החוקים מבוססים בקווים כלליים על knave e2, עם הרבה השראה מהשיטה המובנית של הדולמנווד, ועם הרבה התאמות שלי. היו בה גם הרבה שינויים לאורך הקמפיין לאור פידבק של השחקנים וניסיון ממה עבד לי יותר או פחות. אפשר לראות טיוטה שפחות או יותר משקפת את חוקי הבית כאן.



אז. קונטקסט: בירושלים נפתח מועדון משחקי תפקידים וקופסא שקיבל עם הזמן את השם "הקמפיין" ולכבוד פתיחת המקום והחלטתי להתחיל קמפיין דולמווד. דולמווד הוא עולם שבנוי כמפת משושים עצומה לקמפיין old school יצא תקופה ארוכה במגזין בשם wormskin שפירטו עוד ועוד על יער מכושף עצום ונורא, מלא בסלעי מנהיר עצומים שמנתבים את זרימת קווי הכוח (leylines) ביער שפשוט מתפוצץ מרוב דברים ביזאריים. מקום שאפשר לשוטט ולחקור בו.

אהבתי את איך שהספרים נראו אחרי הקיקסטארטר, וחיפשתי בדיוק חומר לקמפיין חדש, אז בחרתי בו בשביל המשחק החדש שלי, וגם חשבתי שפתיחת "הקמפיין" תהיה הזדמנות טובה בשביל ללכת להנחות שם ולגייס שם שחקנים.

זה היה רעיון מצוין! מסתבר שלגייס שחקנים במועדון משחקי תפקידים זה קלי קלות - אנשים הגיעו והרבה אנשים הגיעו כמעט לכל מפגש כמעט כלי בעיה. זה עזר שעשיתי יום קבוע בעצת חבר עם ניסיון בדברים האלה ופשוט פרסמתי כשאני יכול. ואנשים באו, יותר מזה – שאנשים באו באקראי ובספונטניות. הם פשוט באו, שאלו "מה זה הדבר הזה שאתם עושים?" התיישבו והצטרפו למסע. זה לא קרה לי מאז השירות הצבאי בשמירות האינסופיות שבצלמון וזו חוויה שאני מאוד מעריך. אבל אני באמת מקדים את המאוחר –



מפגש 1 - בת החורף

1713387717757.png
בהתחלה באתי לעשות מפגש ניסיון, בתור חד"פ, רק לראות איך זה. בשביל שדברים ילכו חלק, בחרתי הרפתקה שכבר קראתי וראיתי אנשים מריצים - "בת החורף" (Winter's daughter). היא ממוקמת כבר בתור העולם של הדולמנווד.

עכשיו, כיוונתי מראש די שאפתני: לקחתי את ההרפתקה הזאת וכבר שמתי אותה בתוך היער על המפה (ב-). בנקודה שראיתי מנחה אחר שם אותה (הפודקאסט המוצלח, 3D6 down the line). ופשוט שמתי אותה באותו מקום ועם פרמיס מאוד מאוד דומה. וזה באמת הלך יפה.

למה שאפתני? כי רציתי שהם גם ינווטו ביער וגם ימצאו את המקום וגם יחקרו את המבוך. כשיש חוקים מפורטים לכל סוג כזה של מסע. בסך הכל, עם קצת פירופול וקצת נפנופי ידיים, הצלחתי להריץ את בת החורף במפגש אחד, כולל מציאת הקבר ביער.

התספו חבורה של שחקנים שכולם שחקו דמויות מוכנות ממשפחת קאי – משפחתו של האביר האגדי סר צ'ייד קאי. המשפחה הגיעה לפשיטת רגל נוראית והחליטו לנסות למצוא את הקבר של מייסד המשפחה האגדי בשביל להציל את עצמם מעוני מכפיר, ומביש.

נתתי להם את הסביבה הכללית שבה כנראה נמצא הקבר, והם יצאו לדרך. הם טעו קצת ביער, עצרו בכפר פריגוורט (כפר מזקקי האלכוהול הנודע) ושם הצטרף אל שחקן נוסף שהופיע לי פתאום ואמרתי שהדמות שלו היא עוד קרובת משפחה שגרה בפריגוורט.

עכשיו, פריגוורט... לא הכרתי אותה בעצם. לא הגיעו עדיין באותו הזמן החומרים מהקיסטרטר, אז הם יצאו מהמקום די מהר. מהכפר החבורה יצאה לכיוון הקבר, ובחרה במזל נתיב שהביא אותה ממש קרוב אליו. אבל מצאה בדרך מגדל (1007). ולהפתעתי הרבה כשהסתכלתי על התיאור של המגדר, זה היה מגדל... שבו נמצאת אחת מהסוכנות היחידות של נסיך החורף בכל היער.

נסיך לחורף הוא אחד הנבלים הגדולים של היער. המטרה הבלעדית שלו היא למצוא דרך חזרה ליער מממלכת החורף שלו כדי שיוכל לשלוט בו שוב ולהטיל בו חורף נצחי.

וזה היה דבר שהדאיג אותי קצת, כי בהרפתקה עצמה יש דרך להגיע ישר לממלכת החורף. אז במילים אחרות, הם הגיעו במקרה למקום שיכול להוביל אותם ישירות לסוף העולם. מייד. שזה יפה מאוד למפגש ראשון!

הם הגיעו, פגשו את הגנבים שאלפית החורף הקסימה, ואחד השחקנים התגנב למעלה, ממש לקומה ומה של אלפית החורף המרגלת, והתחיל להבין שהיא לא בדיוק בנאדם נורמלי שגר בקומה השלישית של מגדל נטוש באמצע היער. ומפה לשם, עם כמה גלגולים מצוינים. האלף בחבורה (המשרת בן מאות השנים של המשפחה שמאוד מחכה לסיום החוזה שלו) זיהה שהיא אלפית חורף שלא ראו כמוה ביער כבר מאות או אלפי שנים. והיא רמזה להם שהיא תיתן להם עבודה אם ימצאו לה את אחד מסלעי הקיץ האגדיים (...ששומרים על היער מפני נסיך החורף, אם כי את זה הם לא ידעו), והם לא זרמו על העניין הזה והם והמשיכו בדרכם.

משם הם הגיעו אל הקבר, ופגשו את קרובי המשפחה העתיקים שלהם (..כשלדים מרחפים), הציגו את עצמם, התידדו איתם קצת, ניסו להבין מה קורה במקום, כמו למה על הפסל של הגבירה יש כיסוי עיניים, ומצאו את השמות של הכלבים של סר קאי האגדי, מצאו חרב קסומה מלאה בעובש שכמעט הרג מישהו, ונתקלו באביר סר קאי עצמו – רוח רפאים בת אלפי שנים שקסם פיות משאיר אותה כבולה לעולם.

האביר התחנן בפניהם שייקחו את הטבעת שלו (שבתוכה הנשמה שלו) לאהובתו בממלכת הפיות, ושנשמותיהם יוכלו להתאחד. הם החליטו לקחת את הטבעת ולקבל את המשימה, ויצאו דרך החור במציאות שנפער במרתף בגלל הכמיהה של קאי לאהומתו ישר אל ממלכת החורף שבעולם הפיות.



בממלכת הפיות הם מצאו את האלפים מתכוננים לחתונה בין סר קאי ושלג-לעת-שקיעה. הכנות שהם שקועים בהן כבר אלפי שנים. בכניסה למגדל בו הנסיכה מחכה עמדו טרול וגובלין ודרשו הזמנות, והחבורה הצליחה לשכנע אותם שבתור קרובי משפחה של החתן הם מוזמנים. ואחד מהם, בלי סיבה טובה, אכל מפטריות שגובלין הציע לו, והעיניים שלו נשרו וגדלו מחדש על הידיים. וופס!



הם דיברו קצת עם האלפים באולם הנשפים, שהיו מאוד סקרנים לאיך בני התמותה הגיעו למלכת החורף, והגיעו משם לבת החורף עצמה – הנסיכה שלג לעת שקיעה, ביתו של נסיך הכפור הנורא ששלט בעבר ביער. הם איחדו את האוהבים, קיבלו מהנסיכה ערימות של זהב, אבני חן ובגדים יקרים, והיא והציעה להם משאלה. והם ביקשו לחזור מיד למלכת בני האדם –בחירה חכמה, כי האלפים לגמרי היו עוקבים אחריהם, ומוצאים את הדרך חזרה לעולם בני האדם (אומנם היו בכניסה הגנות מסוימות מפני הפיות, אבל בכל זאת – כך נסיך הכפור לא גילה אפילו על השער בין העולמות).

וכך עבר המפגש הראשון. הייתי מאוד מרוצה בסך הכל, למרות שלא הייתה לי שליטה טובה בחומר, בפרוצדורות המסע ביער, ואפילו לא את כל מה שהייתי צריך בשביל לאתר להם מה יש בכפרים ובמשושים. בכל זאת, בסך הכל זה עבד טוב בעיניי, וכך החלטתי להמשיך את החד"פ הזה לקמפיין של ממש, ביערות דולמן.



בפרק הבא – טבלת ההיתקלויות האקראיות המופרעת בתבל הופכת מסע פשוט לשיקום מקדש חרב למרדף אחר חילזון פסיוני אוכל אדם...
 
עריכה אחרונה:
אהבתי מאוד. נראה כמו עולם מסוכן ומסתורי אבל לא אדג'י. ההרפתקה הרבה יותר מזכירה לי קריאתו של קת'ולהו מאשר מבוכים ודרקונים- הדמויות מעדיפות להימנע מקרבות, הרבה רולפליי והדמויות חוקרות מקומות ותופעות מוזרות.
 
או וואו, מגניב, לא חשבתי שמישהו בארץ יריץ את זה (Dolmenwood) לפני שהקיקסטארטר מגיע.
אני גם תמכתי בו, פוטנציאל אדיר, אבל בכנות, לא חושב שיהיה לי זמן להרים באופק הקרוב משהו.
אשמח לעקוב ובהצלחה!

אני סקרן לשאול, למה לא בחרת להשתמש בשיטה המובנית של Dolmenwood כפי שהיא או בOSE?
 
זה היה רעיון מצוין! מסתבר שלגייס שחקנים במועדון משחקי תפקידים זה קלי קלות - אנשים הגיעו והרבה אנשים הגיעו כמעט לכל מפגש כמעט כלי בעיה
האמת שזה מה שמשמח אותי, זה דווקא לא מובן מאליו. בעבר היה את מועדון הגיקס ועדיין היו מעט מאוד שחקנים. מדובר במדעי הלוח?
 
אני סקרן לשאול, למה לא בחרת להשתמש בשיטה המובנית של Dolmenwood כפי שהיא או בOSE?
כי אני חובב מושבע של שיטות. יש לי במדפים הדיגיטליים ערימות של ספרים שעושים דברים מעניינים ונורא רציתי כבר לנסות כל מיני מכאניקות על השולחן. אני אתחיל לפרט יותר בסיכומים הבאים, אבל נכנסים לקמפיין הזה המון ניסויים מכאניים. ביניהם:
  1. עליית דרגות בשיטת "פופקורן" (נכשל כישלון חרוץ והוחלף במשהו שדומה לקבלת נקודות ניסיון על achievements)
  2. שיטת קרבות של נזק ישיר אוטומטי בהשראת into the odd (לא עבד לי בכלל וחזרתי לשיטה עם דרג"ש ונזק)
  3. המון ניהול ציוד, עם inventory שמתחיל להתמלא בעייפות ופציעות ככל שהמסע מתארך (עובד אחלה!)
  4. היתקלויות אקראיות שקורות כשנגמר לשחקנים ה-"שעון" במקום הסתברות בלתי תלויה להיתקלות בכל פרק זמן (עובד אחלה, אבל שיניתי קצת את השימוש בו לאורך הקמפיין)
  5. לחשי קדושה שמגיעים ממקומות קדושים פיסיים בלבד, ללא לחשים "חינם" כל בוקר (עובד מצוין! בעיקר תודות למלאי המקדשים האינסופי שיש בקמפיין הזה בכל מקרה)
  6. לחשי מאגיה שממלאים מספר יחידות לחש לפי דרגת הלחש ממאגר יחיד - כך שאפשר להטיל לחשים חזקים מאוד מייד כשאתה מוצא אותם, אבל הם באים על חשבון הלחשים החלשים יותר (עובד אחלה).

ועוד מלא דברים שכבר בטח שכחתי.

חוץ מזה, אני פשוט לא אוהב במיוחד את OSE - הדמויות כות מידי בדרגה הראשונה, יותר מידי save or die לטעמי, עליית הדרגות נורא איטית, ומקצועות שהם גם מורכבים מידי לפעמים וגם לא מספיק מעניינים (בייחוד הנוכל). כן השתמשתי ברשימות הלחשים והגזעים המצוינות של השיטה, והשחקנים שלי מאוד נהנים לשחק אנשי חתול ועטלף וננסי טחב מוזרים.

האמת שזה מה שמשמח אותי, זה דווקא לא מובן מאליו. בעבר היה את מועדון הגיקס ועדיין היו מעט מאוד שחקנים. מדובר במדעי הלוח?
זה במועדון בשם "הקמפיין" בשערי צדק הישן (יפו 161). מקום מאוד מגניב ומאוד מומלץ. מוזמן!
 
זה במועדון בשם "הקמפיין" בשערי צדק הישן (יפו 161). מקום מאוד מגניב ומאוד מומלץ. מוזמן!
אני פנוי ביום שלישי אחר הצהרים, חח.


  1. עליית דרגות בשיטת "פופקורן" (נכשל כישלון חרוץ והוחלף במשהו שדומה לקבלת נקודות ניסיון על achievements)
אפילו על הנייר זה נראה פח.

  1. שיטת קרבות של נזק ישיר אוטומטי בהשראת into the odd (לא עבד לי בכלל וחזרתי לשיטה עם דרג"ש ונזק)
באמת? מה לא עבד? פידבק מהשחקנים? לא התרגלתם?

  1. היתקלויות אקראיות שקורות כשנגמר לשחקנים ה-"שעון" במקום הסתברות בלתי תלויה להיתקלות בכל פרק זמן (עובד אחלה, אבל שיניתי קצת את השימוש בו לאורך הקמפיין)
מה שינית ולאיזה צורך?

  1. לחשי קדושה שמגיעים ממקומות קדושים פיסיים בלבד, ללא לחשים "חינם" כל בוקר (עובד מצוין! בעיקר תודות למלאי המקדשים האינסופי שיש בקמפיין הזה בכל מקרה)
איך זה עובד בדיוק? יש לזה מקור?
 
אפילו על הנייר זה נראה פח.
זה היה נראה לי סביר. תראה את הקישור לבלוג לסיבות שזה יכול היה לעבוד. אצלי זה ממש עצבן את השחקנים אז וויתרנו על זה.

באמת? מה לא עבד? פידבק מהשחקנים? לא התרגלתם?
גיליתי באיזשהו שלב שאין לי איטואיציה לאיך להריץ קרבות ככה. יכולתי כנראה להתרגל, אבל החלטתי שזה לא שווה את ההסתגלותץ השחקנים היו בסדר עם זה אני חושב.

מה שינית ולאיזה צורך?
...
איך זה עובד בדיוק? יש לזה מקור?
תראה את הקישור לבלוג שממנו לקחתי את זה בהודעה הקודמת. יהיה גם פירוט בסיכום המפגש השני.
הקסם הקדוש הוא וריאציה על החוקים של השיטה המקורית (שבה כהנים מקבלים אקסטרה לחשים במקדשים) והקצנה שלהם לזה שמקבלים לחשים רק ממקדשים. יהיה עוד קצת פירוט בסיכום הבא.

מפגש 2 – חילזון ענק ומקדש הגינון

המפגש השני בקמפיין היה בעצם הפעם הראשונה שהתחלתי את הפורמט שהתברר כפורמט מנצח - פשוט לבוא לקמפיין (למועדון משחקי התפקידים הירושלמי), ו... מי שבא ברוך הבא. שלחתי איזה סקר מראש של "מי שרוצה שימלא ונבנה לו דמות", בניתי מראש דמויות לכמה אנשים, ועם זה רצנו. כמה אנשים לא בנו מראש דמות, אז נתתי להם דמויות מהמפגש החד פעמי הקודם, אנשים ממשפחת קאי (שכבר לא פושטת רגל).

עכשיו, אני הפעם החלטתי שאני רוצה להתחיל לשחרר, לתת להם פשוט לשוטט בכל היער. אבל מאחר וזה היה רק המפגש השני, לא שחררתי את "גלגלי העזר" לגמרי – קבעתי להם מטרה ספציפית. הסתכלתי על דברים שנראים מעניינים בעולם, וראיתי שיש אחוזה מלאה בעובש מוזר (1210). אז הגנן של האחוזה, שנמאס לו להתמודד עם התפרצויות בלתי פוסקות של עובש, בשלב הזה חושב שיידרש נס כדי לפתור את הבעיה. הנה הטריילר ששלחתי לשחקנים:

כשפטריה מסתורית החלה לכסות את אחוזת האבות של בית מולברק האצילי, הגנן הראשי קראמפ סוויני ידע שיש רק איש אחד שיוכל לפתור את הבעיה - הקודוש וורט! הפטרון המגן של החקלאים, הגננים, והטבחים הגרועים מספיק בשביל להיחשד כמתנקשים. למרבה הצער, הקדוש וורט מת כבר מאות שנים. חלילה מלהתמלא ייאוש, סוויני ביקש את עצתו של הקדוש בקבר הצדיקים שלו. למרבה הצער, קבר הקדוש וורט אבד ביער לפני חמישים שנה בערך, אם כי ידוע שהוא היה סמוך לאגם הערפל. האם הרפתקנים מלאי תושיה יצליחו למצוא את הקבר ולהשיב אותו למצב משביע רצון בתמורה לפרס כספי נאה? האם העובש המוזר יהרוס כליל את הפטוניות של סוויני? או שהיער והערפילים יבלעו אותם חיים?

בואו לקמפיין ביום חמישי בשבע בשביל לגלות!


סימנתי לי ביער איפה המקדש (1208, דיבור עם צמחים), ואמרתי לעצמי - יפה, זה קרוב יחסית לשולי היער, זה לא אזור מאוד מסוכן, הם ילכו, ואני אלמד קצת את הפרוצדורות של המשחק, איך לגלגל את ההיתקלויות האקראיות, יהיה מפגש קליל.
התברר שליער היו תוכניות אחרות.

בקמפיין שלי כהנים צריכים לכתת רגליהם לקבר צדיק ולהתפלל בו בשביל לקבל ניסים. הניסים לא מוגבלים בדרג לחש, והם יכולים להחזיק בנפש עד מספר ניסים ששווה לחכמה שלהם (3-5). הם יכולים לקבל עליהם שבועה: עוני, פציפיזם, או מגן אמונה (איסור לבישת שריון). אם הם לוקחים שבועה, הם יכולים להתפלל בקבר של צדיק בשביל להקדיש עצמם אליו, ואז הם יכולים להכין את הנס שלו כל בוקר. זה אומר שאם השחקנים ימצאו קבר של קדוש שהנס שלו הוא "תחיית מתים" – הם מוזמנים להתחיל להחיות את המתים. ביער יש 36 מקדשים עם לחש ייעודי לכל אחד, לא כולל לפחות שלושה אתרים קדושים לאלי יער עתיקים ועוד מקדשים שאני מפזר ביד נדיבה, כך שלכהנים אצלי לא חסר. זו שיטה שאני חושב שפיתחתי בעצמי ועובדת לי בינתיים לא רע. הכהנים נראים מרוצים.


הדמויות שבאו כללו:
  • איזה שניים אנשים ממשפחת קאי (הכבר לא מרוששת)
  • גרימולקין, איש חתול (מעין Puss in Boots כגזע שחקן) שיכול להפוך לחתול רגיל, או לחתול במגפיים, או למפלצת חתול בינונית,
  • גרו יערות, שזה סוג של איש התלף-הדוניסט, עם מוזיקה קסומה
  • עוד כמה אנשים שהתמידו קצת פחות, אבל בסך הכל נראה לי שנהנו מהמפגש
  • אולי גם הקוסמת הקבועה של החבורה? לא זוכר אם היא כבר הצטרפה בשלב הזה
התחלתי את המפגש ביציאה מהעיר הגדולה ביותר – טירת ברקנוולד (Brackenwold). הם יצאו לתוך היער, וישר התחילו להתבחבש. זה התברר כמוטיב חוזר בקמפיין זחילת משושים מהסוג הזה, שהוא כל כך עשיר, יש דברים כל כך מוזרים בכל מקום, שהשחקנים הרבה פעמים בוחרים לעצור ולשוטט והמפגשים מגיעים למקומות די מופרעים.

הפעם הם רק גנבו תפוחים (די בבירור קסומים) מבוסתן (1309), ביקרו בפונדק שבו הפונדקאי בבירור מאוהב בשומרת הבוסתן (החלפתי את המגדרים של דמויות מהספר בטעות, לא בעיה), עצבנו אותו כשהם ניסו לגנוב לו קצת שיכר, ובסוף שילמו (...עם תפוחים גנובים) והתפייסו.

דברים כאלה קורים ביער כל הזמן. זה די כאוטי, אבל משעשע.

בסוף הם נכנסו לתוך היער, התחילו דו קרב נגינה מול אשת חתול שגרה מתחת לגשר שהם חצו, ו... טוב כאן כדאי להגיד כמה דברים על מה עשיתי מכאנית בשלב עם גלגולים של היתקלויות אקראיות, כי תוך כדי הדו קרב גלגלתי היתקלות אקראית משהו:

  1. בשיטה אמורים לגלגל להיתקלויות כל יום מסע. אני בטעות עשיתי שמגלגלים לכל משושה, או בערך 3 פעמים ביום. כך שזה היה הרבה הרבה יותר ממה שהיער תוכנן אליו.
  2. השתמשתי במקום בהיתקלויות אקראיות רגילות (מגלגלים ק6 ואם יוצא 1 יש היתקלות, או 2 או 3, בהתאם לאזור ביער) במכניקה שאני קורא לה "שעון היער", או "שעון המבוך" (מהבלוג goblin punch), שאומר במקום שיהיה סיכוי של 1 ל-6 מתחילים עם איזשהו סכום (בחרתי ב-20) וכל פעם מגלגלים קוביה של 6 ומורידים מהסכום שנשאר בשעון. זה מכויל כך ששכיחות ההיתקלויות זהה, אבל זה יוצר איזשהו מתח שהולך ונבנה לאורך המפגש עד להיתקלות, במקום שיהיו אקראיות לגמרי. חוץ מזה - הקוביות מתפוצצות, כלומר, אם יוצא לך 4 פעמים 6 בגלגול הראשון של היום, אתה נתקל במשהו מייד.
    ...וזה פחות או יותר מה שקרה במפגש הזה. הם נכנסו ליער וכמעט מייד הקוביות התפוצצו. הרבה.
  3. וכאן כדאי להגיד עוד דבר חשוב על השיטה, שיש לה טבלת התקלויות אקראיות מפוארת, עם 20 אופציות לכל אזור ביער, ותוצאות שונות אם אתה נתקל בבן אדם, או בחיה, או במפלצת, עם תתי-טבלאות לכל מפלצת למה היא עושה עכשיו ביער. טבלאות מאוד מאוד עשירות. באמת משהו מטורף. וזה גם בגישת אולדסקול - כלומר, ההיתקלויות לא מכוילות לרמת הקושי הסבירה לדמויות, ומצפים מהן לדעת לברוח כשצריך.
אז גלגלתי ויצא לי חילזון פסיוני אוכל אדם.
1713452303098.png

שזה מצוין בפני עצמו, אבל אז גם הלכתי לספר המפלצות, וגלגלתי בשביל לראות איזה סוג שהתקלות זאת, ויצא לי שאחד שהאדורן הנוראים, מתריעשר המכשפים האפלים שחולשים ביד רמה על כל הקסם ביער רודף אחרי החילזון הספציפי הזה, כי הוא ניסה לשתות מקו הכוח שהאדורן שמר עליו.

1713452314280.png
I shit you not זה היה הדבר הראשון שגלגלתי בהיתקלויות האקראיות בקמפיין.

אז יצא שהדבר הראשון, פחות או יותר, שהשחקנים נתקלו בו ביער, הוא אחד מהאתגרים הכי מוגזמים שיכולים להיתקל בו בכלל. מכשף שיכול להרוג את כל החבורה בנקישת אצבעות. אז צחקתי בקול רם לדקה, והתחלתי לחשוב מהר. הגעתי למסקנה שהחילזון מבין שהוא בבעיה, אז הוא השתמש בכוחות הפסיונים שלו בשביל לייצר אשליה שתסתיר אותו ותיתן לו לברוח מהקוסם. תיארתי איזשהו מחזה פסיכודלי של לטאות בצורת בלונים מרחפות מסביב, והמכשף הזה רץ אחריהם, צורח דברים, ומפוצץ אותן אחת אחת כמו בלונים ביום הולדת מוזר מאוד.

מפה לשם הם התחילו לברוח, אבל חלק מהם הפגינו משהו בין תעוזה לטיפשות, ונשארו באזור, והחליטו בסוף לעזור לקוסם. כשהם הבינו שאחת הלטאות לא מעופפת אלא נצמדת לקיר,איש החתול הסגיר את החילזון לקוסם, שחיסל אותו ונתן להם כפרס יהלום. (הערת צד – הדרון אף פעם לא נותנים קסם בתמורה לשירותים, רק אבני חן, כי הם כל כך חמדנים ודורשים את כל הקסם ביער אך ורק לעצמם. זה יהיה חשוב בהמשך הקמפיין).

בסופו של דבר הם נפרדו מהאדורן והגופה של החילזון הפסיוני הענק אוכל האדם, ומצאו את המקדש של הקדוש וורט. הם שיקמו אותו קצת, והלכו לישון במקום. במהלך הלילה הם גילו שהפסל של הקדוש הפך לגורגיל, ושזה לא רעיון טוב לריב עם פסל של גורגיל. הגורגיל היה קצת מבולבל, והם שכנעו אותו שהוא למעשה הקדוש, והוא צריך לשמור עליהם ובכך הרגיעו את הסיטואציה וגם טיהרו את המקדש.

וכך בגדול נגמר הפגישה השנייה, הם קיבלו את הפרס על המקדש, הכירו קצת האזור, הכירו הרבה יותר את האיומים ביער כפי שתכננתי, והיה נחמד בסך הכל. אני בינתיים התחלתי להכיר את הכאוס של טבלאות את ההתקלויות האקראיות הדולמנווד. באמת פשוט מנוע של תוהו ובוהו שלא מפסיק לתת ויניע את רוב הקמפיין גם בהמשך.

בפרקים הבאים – מסע בארץ הפיות מתחיל את סאגת האלפים האילמים
 
מעניין לקרוא!
לא הספקתי להסתכל עדיין, אבל איך תהליך ההתנהלות עם תוכן ההקסים?
כלומר הם עם תוכן מראש? אתה ממלא אותם? הם רק שלד וצריך להרחיב אותם?
יש פרוצדורה מפורטת שאני משתמש בה די במלואה עם שינויים קלים. כולל טבלאות למזג אוויר לכל עונה ואלעונה (יש ביער אלעונה של נחשים ולעונה של ערפילי המתים) למה קורה כשהולכים לאיבוד, וכמובן - להתקלויות אקראיות

המשושים כבר די מלאים בתוכן. אני מרחיב ומתקן כל הזמן (ומשלב הרפתקאות ומבוכים כמו בת החורף) אבל גם הרבה פעמים אני פשוט מדפדף לדף של המשושה הנוכחי, קורא אותו זריז ומתחיל להריץ.

נשמע כמו משהו מגניב!
אבקש הבהרה: הקמפיין בנוי כך שכל סשן הוא בעצם חד"פ באותו עולם, או שזו הרפתקה מתמשכת?
משהו בין לבין - כל סשן הוא חלק ממשחק מתמשך שאפשר להצטרף אליו או לא, ואני משתדל שיעמוד בפני עצמו.
 
ואו!
גם הפורמט נשמע מדליק, אבל גרמת לי ממש להסתקרן מדולמנווד - כשראיתי את הקמפיין וראיתי שזה OSE, לא המשכתי לחקור יותר מדי. השיטה לא לטעמי.

אבל העולם כפי שאתה מתאר אותו נשמע לגמרי נהדר 👌
וגם חווית המשחק נהדרת.
לגבי knave, אם אני זוכר נכון זו גם שיטה קלילה, לא? כל ההאקים שאתה מתאר הם מיועדים לשיטה או אתה בעצם בונה סוג של שיטה ביתית?
 
מאוד נהניתי לקרוא את סיכומי המפגשים, וכבר מצפה לקרוא עוד!
הקמפיין נשמע מאוד דומה לאיך שהיו מריצים בראשית ימי התחביב (סוף שנות השבעים ושנות השמונים המוקדמות, ויש קבוצות ותיקות במיוחד שעדיין ממשיכות לשחק כך עד היום): משחק מבוסס נדידה בין מקומות על מפה, כאשר המנחה מפתח סקיצה של "מה יש בכל מקום" עם דגש על פוטנציאל להתפתחויות, והשאר נתון לידי האינטראקציה בין השחקנים לעולם המערכה ולתוצאות הקוביות. עם הזמן נוצרת תמונה קוהרנטית של עולם המערכה והשחקנים מתחילים להתוות לעצמם מטרות שמשנות את המערכה.

גם אני הרצתי שנה של קמפיין ביער דולמנווד (אז היו רק 8 גליונות של מגזין בשם Wormskin עם מעט מאוד משושים מפורטים, אבל זה היה מספיק כדי להצית את הדמיון). השתמשתי במו"ד 5, מה שמהר מאוד התגלה כטעות בגלל חוסר התמיכה בפרוצדורות מסע, והכוח המוגבר של הדמויות דחף את המשחק מהר מאוד למצב "סופר גיבורים" שממש סתר את הטון האגדתי של היער (תחשבו Over the Garden Wall עם קצת יותר פסיכדליה).

התיאור של הקוסם (אאוּדְרוּן) המפוצץ בלונים ממש הזכיר לי את המכשפים המסוכנים והמטורפים מסיפורי "הארץ הגוועת" של ג׳ק וואנס, ואני ממליץ לכולם לקרוא את הדברים שכתב - בייחוד בגלל האופי הפיקרסקי (Picaresque) של הסיפורים שמתמקד במסעות במהלכם גיבורים מפוקפקים פוגשים דמויות משונות ונכלאים להרפתקאות שדורשות מהגיבורים להפעיל עורמה, אומץ ולעיתים בוגדנות.
 
לגבי knave, אם אני זוכר נכון זו גם שיטה קלילה, לא? כל ההאקים שאתה מתאר הם מיועדים לשיטה או אתה בעצם בונה סוג של שיטה ביתית?
זו שיטה מאוד קלילה, לכן בחרתי אותה כבסיס לעבוד איתו. בתכלס התוצאה הסופית לא מאוד משנה - גם אם הייתי משתמש בשיטה המקורית הדברים היו נראים די דומה. ההבדל החשוב היחיד לדעתי הוא שהדמויות עמידות יותר - אתה לא גוסס ב-0 נק"פ, אלא מתחיל למלא יחידות ציוד בפציעות ועלול להתעלף. לכן לא מתו עדיין דמויות לדעתי.

מפגש 3 – הדרך הלבנה ותחילת סאגת האלפים האילמים

במפגש השלישי של הקמפיין שלי בעצם קרה דבר מעניין. לקראת סוף המפגש השני הם מצאו, במקרה, שער פיות. יש כמה וכמה כאלה מפוזרים ברחבי היער והם מאוד מקצרים את המסע ממקום למקום. הם בעצם לוקחים את הדמויות למסע דרך דרכי פיות עתיקות שהמעבר בהם לא קשור למרחק, הוא רק באיזה פרק זמן קבוע. במפגש השלישי הם החליטו ללכת ולחקור את דרך הפיות הזאת. זה אולי גם עזר שבשלב הזה החלטתי לחלק נקודות ניסיון על למצוא מקומות ולחקור אותם (כלומר, שהם יכולים גם לעלות דרגות אם הם חקרו את דרך הפיות כמו שצריך).

אז הם יצאו לדרך, הם שוב התבחבשו הרבה עם הפונדקאי על צד הדרך (ב-1309, שעדיין מתוסכל מזה שכל מי שעובר אצלו זה הפיות מוזרות ולקוחות שלא נשארים ומשלמים כמעט). המשיכו ועלו והגיעו לאגם (1207). משם הם לקחו קצת מעין קריסטלי מוזרים ופריכים שמצאו במערות (שגלגלו מספיק טוב כדי להבין שזה כנראה יכול לשמש בשביל לייצר סמים, אם כי הם לא יודעים איך –יש לקריסטלים אותו ריח כמו סם יקר). אולי גם זה היה מפגש שבו הם ראו איזה מישהו משונה שמסתובב שם, שעלול להתברר בהמשך כמשרת של הלורד של מחנה חוטבי העצים, שהוא כפר קרוב.

אז הם מצאו שוב את שער הפיות (The Mizzle Door) שהם מצאו בסוף המפגש הקודם, ונכנסו אליו, מוצאים את עצמם בעולם שכולו בשלג ולבן, כל כך לבן שהוא יונק את הצבע מהאור והבגדים שלהם. יציאה מבוהלת מהשער גילתה להם שני דברים: 1. הצבע חוזר, הם לא בסכנה של לאבד את הנשמה רק מהליכה על השביל 2. הזמן לא עובר אותו הדבר בדרך הפיות – אחרי כל כניסה יציאה עוברות שעות ארוכות או אפילו ימים! משהעניין התבהר, הם החליטו להמשיך בדרך.
1713857326162.png

אז נתקלתי בטבלת ההתקלויות האקראית השנייה האהובה עלי אחרי זו של כל יערות דולמן - ההתקלויות טבלת ההתקלויות האקראית של דרכי הפיות. היא אחרת, עם מפגשים הרבה יותר תכופים, ומלאה בדברים משונים. בגלל שהיא עובדת אחרת לגמרי, בדרכי הפיות אני משתמש בהיתקלויות אקראיות רגילות, ולא בשעון היער.

הם נתקלו בסוס מדבר, שניסה לחטוף אחד מהם על גבו ולהקסים אותו ולא הצליח, ומשיחה איתו נשמע שהוא נמלט מהדרון (המכשפים האפילם של היער). הם המשיכו בשביל והתקדמו הרבה לכיוון הקצה השני של הדרך, ומפגש כבר היה לקראת סיום, אבל טבלת ההיתקלויות האקראיות עשתה את שלה ויצאו איזה 11 אלפים.
אלפים בדולמנווד הם הם פחות טולקין, ויותר, לא יודע, ג'ונתן סטרנג' ומר נורל. הם יותר פיות, פחות חצי אלים. אם כי, כמובן, מפחידים מאוד בפני עצמם. בני אלמוות, מזוהים עם עונות השנמה, לא יכולים למות מזקנה או רעב אבל משתגעים והופכים לפסיכים אם הם לא אוכלים ושותים כמו שמריך.

עכשיו, הם היו לקראת סוף המפגש וסוף דרך הפיות, ולא רציתי עכשיו להמציא שמות וקולות ומטרה לכל האלפים האלה. אז אמרתי, פשוט. יאללה, הם אילמים. ואם הם כבר אילמים, הם יהיו מונוכרומטיים, הם יהיו בשחור ולבן. אלפים שיצאו מסרט אילם. למה? אני עוד לא יודע בשלב הזה, אני לא צריך להחליט כי הם לא מדברים.

כצפוי, הם נורא סקרנו את הדמויות, והם שרו וניסו לתקשר איתם, והציעו להם לכתוב להם. מה שגרם לי לחשוב, אה, זה רעיון ממש טוב. חשבתי קצת והחלטתי שהאלפים לא בטוחים אם מותר להם או אסור להם לכתוב, אז הם לא עושים את זה כרגע. ביניהם הם מדברים בשפת סימנים. הצלחתי איכשהו לתקשר, בשילוב בין התנועות ידיים נמרצות וקצת מידע נוסף מכמה גלגולי תבונה, שהם כנראה קוללו על ידי המלכה שלהם ומחפשים דרך להסיר את הקללה. אז הכהן של החברה אמר שבטח הקדושים של דת האמת יוכלו לרפא אותם. באופן טבעי, האלפים התעניינו, ואחד מהם החליט להמיר את דתו לדת האמת. וזו התחלה של סאגה שתלווה את הקמפיין עוד הרבה מאוד זמן – האלפים שהמירו את דתם לדת האמת ומה קורה איתם. אבל לזה איפה הסאגה התחילה, בהיתקלות אקראית בדרך הפיות. כאמור, הדרך הלבנה היא נקראת שואבת את הצבע מכל מי שהולך עליה. לכן זה היה גם הגיוני שהאלפים יהיו מונוכרומטיים.

אבל חלק מהדמויות המשיכו לצד השני. והדמות של הקהן לא יכלה להגיע למפגש הבא. וגם אני חושב שהוא לא המשיך להגיע אחרי, שזה בסדר בשולחן פתוח. אז אמרתי שהוא והאלפים הלכו לצאת של דרך הפיות שהדמויות הגיעו ממנו ויצאו חזרה באזור שהדמויות מכירות. הדמויות, בינתיים, רצו לראות מה יש בצד השני, שם הם גילו אזור מאוד מרוחק ומסוכן.

במפגש הבא: נביא השקר הנתעב, מתים רעבים והחץ השחור, או – טבלת ההיתקלויות האקראיות מכה בשלישית
 
מאוד נהניתי לקרוא את סיכומי המפגשים, וכבר מצפה לקרוא עוד!
הקמפיין נשמע מאוד דומה לאיך שהיו מריצים בראשית ימי התחביב (סוף שנות השבעים ושנות השמונים המוקדמות, ויש קבוצות ותיקות במיוחד שעדיין ממשיכות לשחק כך עד היום): משחק מבוסס נדידה בין מקומות על מפה, כאשר המנחה מפתח סקיצה של "מה יש בכל מקום" עם דגש על פוטנציאל להתפתחויות, והשאר נתון לידי האינטראקציה בין השחקנים לעולם המערכה ולתוצאות הקוביות. עם הזמן נוצרת תמונה קוהרנטית של עולם המערכה והשחקנים מתחילים להתוות לעצמם מטרות שמשנות את המערכה.

גם אני הרצתי שנה של קמפיין ביער דולמנווד (אז היו רק 8 גליונות של מגזין בשם Wormskin עם מעט מאוד משושים מפורטים, אבל זה היה מספיק כדי להצית את הדמיון). השתמשתי במו"ד 5, מה שמהר מאוד התגלה כטעות בגלל חוסר התמיכה בפרוצדורות מסע, והכוח המוגבר של הדמויות דחף את המשחק מהר מאוד למצב "סופר גיבורים" שממש סתר את הטון האגדתי של היער (תחשבו Over the Garden Wall עם קצת יותר פסיכדליה).

התיאור של הקוסם (אאוּדְרוּן) המפוצץ בלונים ממש הזכיר לי את המכשפים המסוכנים והמטורפים מסיפורי "הארץ הגוועת" של ג׳ק וואנס, ואני ממליץ לכולם לקרוא את הדברים שכתב - בייחוד בגלל האופי הפיקרסקי (Picaresque) של הסיפורים שמתמקד במסעות במהלכם גיבורים מפוקפקים פוגשים דמויות משונות ונכלאים להרפתקאות שדורשות מהגיבורים להפעיל עורמה, אומץ ולעיתים בוגדנות.
גם אני ממליץ על הארץ הגוועת- אסופת סיפורים מאוד מעניינת.
 
אני מתכוון להמשיך עם הסיכומים האלה מספיק כדי שארצה שהתיעוד יהיה נוח, אז הוספתי להודעה הראשונה בעץ קישורים לכל המפגשים (כולל כותרות למפגשים שעוד לא הספקתי לסכם). לנוחיות הקוראים.
מאוד נהניתי לקרוא את סיכומי המפגשים, וכבר מצפה לקרוא עוד!
הקמפיין נשמע מאוד דומה לאיך שהיו מריצים בראשית ימי התחביב (סוף שנות השבעים ושנות השמונים המוקדמות, ויש קבוצות ותיקות במיוחד שעדיין ממשיכות לשחק כך עד היום): משחק מבוסס נדידה בין מקומות על מפה, כאשר המנחה מפתח סקיצה של "מה יש בכל מקום" עם דגש על פוטנציאל להתפתחויות, והשאר נתון לידי האינטראקציה בין השחקנים לעולם המערכה ולתוצאות הקוביות. עם הזמן נוצרת תמונה קוהרנטית של עולם המערכה והשחקנים מתחילים להתוות לעצמם מטרות שמשנות את המערכה.

גם אני הרצתי שנה של קמפיין ביער דולמנווד (אז היו רק 8 גליונות של מגזין בשם Wormskin עם מעט מאוד משושים מפורטים, אבל זה היה מספיק כדי להצית את הדמיון). השתמשתי במו"ד 5, מה שמהר מאוד התגלה כטעות בגלל חוסר התמיכה בפרוצדורות מסע, והכוח המוגבר של הדמויות דחף את המשחק מהר מאוד למצב "סופר גיבורים" שממש סתר את הטון האגדתי של היער (תחשבו Over the Garden Wall עם קצת יותר פסיכדליה).

התיאור של הקוסם (אאוּדְרוּן) המפוצץ בלונים ממש הזכיר לי את המכשפים המסוכנים והמטורפים מסיפורי "הארץ הגוועת" של ג׳ק וואנס, ואני ממליץ לכולם לקרוא את הדברים שכתב - בייחוד בגלל האופי הפיקרסקי (Picaresque) של הסיפורים שמתמקד במסעות במהלכם גיבורים מפוקפקים פוגשים דמויות משונות ונכלאים להרפתקאות שדורשות מהגיבורים להפעיל עורמה, אומץ ולעיתים בוגדנות.
תודה על המחמאות! ההתכתבויות איתך היו הרבה מההשראה לקמפיין הזה מראש, אז אני שמח מאוד שהתוצאה לרוחך ;)
קראתי מארץ גוועת. אני באמת צריך לחזור שוב לספרים שלו, לא קראתי אותם שנים. אלה באמת סיפורים די מופרעים, אבל גם יותר מדכאים מהאווירה שאני מכוון אליה. השחקנים שלי אמרו לי פעם שהם מרגישים שהם משחקים בקומדיה, וזה נראה לי די מדויק. אולי זה אומר שאני רחמן מידי, אבל נראה שכולם נהנים.
מהדורה חמש באמת לא נשמעת מאוד מתאימה לדולמנווד. אולי בוורסיה שבה עליה הדרגות מאוד איטית ומוגבלת לדרגה 5 זה היה עובד? יצא לי לשחק במשחק כזה (משחקים כבר שנהים ואני בדרגה... 4) - סופר גיבורים אנחנו לא. מצד שני, משחק שבו הדמויות נשארות יחסית חלשות סותר את הציפיות של הרבה אנשים שמגיעים לשחק D&D. כנראה באמת עדיף לעבוד עם שיטה מותאמת.
ולמפגש הבא...

מפגש 4 – הארכיאולוג, תל הקבורה, והחץ השחור
בשלב הזה הגענו מפרהיסטוריה למפגשים שיש לי בשבילם את הטיזר ששלחתי לשחקנים באופן די קונסיסטנטי, והנה הטיזר למפגש הזה:

אחרי מסע קצר ומכושף בדרך הפיות העתיקה אל פאתיו הצפוניים של היער, והמרת דתו של אלף אילם לדת האמת, גיברנו האמיצים מצאו מחנה של ארכאולוג שעשה דרך ארוכה בהרבה בשביל לחקור את תילי הקבורה העתיקים. אילו חטאים קבורים תחת סלעי הגיר בעומקי התל? האם גיברנו יצאו עם שלל גדול או יאבדו במעמקי התל?

אז בשלב של המפגש הרביעי כבר הבנתי כמה דברים לגבי האנשים שבאים לקמפיין שלי –
  1. הם אוהבים לבנות את הדמויות בעצמם. בשלב הזה הפסקתי להציע את בני משפחת קאי לשחקנים חדשים והתחלתי לבנות איתם דמויות מהגזעים המשונים של היער
  2. הם אוהבים לשריק דמויות משונות
  3. השם "ננס ריקבון" כתרגום ל-mossling הוא גרוע ואף אחד לא רוצה לשחק ננס ריקבון. לכן השם שונה כלאחר כבוד לטחבן. החלטה שתוביל בסופו של דבר לזה שאחת לשתי דמויות בערך תהיה טחבן מזן כזה או אחר.
הדמויות שהגיעו למפגש הזה (כמה שאני מצליח לזכור):
  1. דל סנוט גראס - (איש עטלף קטן והדוניסט) - שר ומזמר
  2. חתול במגפיים (אני חושב שהוא הגיע למפגש הזה?)
  3. לורליי המכשפת
  4. איש עז צייד
הגיעו שתי דמויות חדשות שהצלחתי למצוא להם סיבה ללמה הם בחלק המרוחק והמסוכן הזה ביער – מילאו תפקיד כשומרות במשלחת הארכיאולוגית.

  1. מכשפה אופה
  2. שומרת הראש של הארכיאולוג
שתיהן דמויות של שחקנים שלא המשיכו לבוא לקמפיין באופן קבוע, אבל הצטייינו במפגש הזה כפי שתראו בהמשך.

התחלנו לפני שכל החברה נפגשה עם האנשים שיצאו משער הפיות בחלק המרוחק של היער (1201). תיארתי להם שהם בחלק שונה לחלוטין של היער, עם תיאור כללי לפי הדברים שידעתי מהמפה שנמצאים בסביבה שלהם. כמו ביצה ויער עצום שמשתרע מדרומם. הם ישר הבינו שהם כבר לא בקנזס, אבל השחקן של הצייד ניסה להבין בדיוק איפה הם, ומאחר והדמות היא מהיער במקור החלטתי שזה דבר שסביר לגלגל לראות אם הוא יצליח. יצא לו בגלגול איזה 20 אז פשוט הראיתי להם איפה הם במפה.

עכשיו, בדרך לשם השחקן של הצייד קצת התמרמר שכל הסיפור עם דרך הפיות הוא בזבוז זמן. אבל כשהוא ראה איפה הם ביער, נפתחו לו העיניים והוא היה כזה "אה! אוקיי, זה היה שווה את זה." כשהוא הבין כמה מרחק הם חצו. זו היה חוויה מאוד נחמדה ובעצם, באיזשהו מקום כאן התחילה חקירת היער עצמה כמטרה שמעוררת מתלהבות מצד השחקנים.

1713881237703.png
(המסע של הדמויות בדרך הפיות בסגול – מסע של 12 מייל במקום... ממש המון)

אז הם ירדו מהגבעה שעליה שער הפיות, הסתכלו מסביב וראו שיש מתחתם מגדל משונה וחרב, עתיק ומתפורר ועם מדורה לידו. כשהם הגיעו לשם כבר ירד הלילה – יצאו בלילה מבחינת הזמנים (אחרי הכל, בז'אנר הזה "You can not have a meaningful campaign if strict time records are not kept"!) ושם ופגשו את שאר הדמויות שהיו שומרות הראש של משלחת ארכיאולוגית לתל העתיק הזה, בראשות הארכיאולוג ארצ'יבלד הלמוויט (Archibald Helmwhit). אני החלטתי להחליף את מה שהיה כתוב בספר שיש במקדש הזה במבוך שאני מחבב ולא יצא לי להריץ עדיין בשם prison of the hated pretender הארכיאולוג ידע להגיד כמה מילים על מה בעצם יש בתל הזה על סמך על הרקע מההרפתקה הכתובה. זה אזור ביער שיש בו כל מיני קברים עתיקים בלי קשר, אז חשבתם שזה מתאים שם (זה דרש ממני גם להתאים את האבדון הצפוי מראש של המשלחת, עוד בהמשך). הם הצטרפו למחנה ללילה, ובבוקר הארכיאולוג שכר אותם ללכת לברר לאן נעלמו עוד כמה שומרים שלו שהוא שלח לבדוק עוד כמה הריסות באזור. נתתי להם כמה כיוונים לשומרים אבודים, הם בחרו באחד מהם (קצת צפונה ומזרחה למשושה של ארצ'יבלד) ויצאו לדרך. בשלב הזה הבנתי שהם בנאגווד, היערות של הנאגלורד הנורא, והתחלתי לתאר להם איך הם מרגישים שהעצים שונאים אותם ויש להם תחושה מבשרת רעות באופן כללי. אז גלגלתי התקלות אקראית וכמעט קרה אחד הדברים המטורפים בקמפיין.

הם כמעט נתקלו בנאגלורד.
1713881249828.png


כלומר, אם היה יוצא בקובייה אחת (שקובעת אם זו היתקלות מהטבלה האזורית, טבלת המפלצות, או טבלת האנשים) 5-8 במקום 3, ההיתקלות האקראית הייתה יוצאת הנאגלורד. הוולדמורט של יערות דולמן, הסאורון, הבלרוג, היצור הכי נורא ואכזר ומרושע ורב עוצמה בכל בכל המשחק. כי הוא פשוט מופיע שם ברשימת ההיתקלויות האקראיות

1713881367452.png

(להלן - Atanuwë—the nag-lord בתוצאה של אחד בנאגווד! לא שחמישה עצנעים מרושעים, שלושים עקומי קרניים [הגרסא של היערות האל לאורקים] או ארבע מונטקורות זה הרבה יותר טוב, אבל עדיין – הנאגלורד!)

אין לי מושג מה היה קורה לקמפיין אם הם היו נתקלים בפאקינג נאגלורד, אבל יצא להם 3 במקום 8 והם נתקלו בחבורת הרפתקנים. צחקתי כל כך הרבה שהייתי חייב להם הסבר, ובמסגרת המדיניות שלי שהדמויות מודעות באופן מעורפל לשעון היער ולזה שהיתקלויות אקראיות מתקרבות, אמרתי להם שהם מרגישים שממש כמעט קרה משהו מסוכן מאוד.

אז הייתי צריך לאלתר מאוד מאוד מהר. הספר ממליץ לגלגל מראש חבורת הרפתקנים כדי להשתמש בה אם היא יוצאת כהיתקלות אקראית, ואני לא עשיתי את זה, עליי. השתמשתי בטבלאות המצוינות בספר בשביל לייצר איזה בסיס לעבוד איתו, וקיבלתי חבורה בדרגה גבוהה מהם, כאוטית (=מרושעת, אינטרסנטית ופורעת חוק) והגזעים יצאו שני אנשי עז וטחבן. אז הם... אז הם נתקלו בחבורת הרפתקנים, והחלטתי לחבר דברים במהירות –

למה שהרפתקנים יהיו באזור כל כך מסוכן ביער? שתי סיבות – 1. כי הם מאוד מאוד מבוקשים ומסוכן להם להסתובב באזורים מתורבתים יותר 2. כדי לשדוד קברים עתיקים. מדובר בחבורת השודדים של החץ השחור, איש עז מאוד מפוקפק, מבוקש, עם פרס על ראשו (חי או מת), ושנקרא החץ השחור כי הוא קשת עם חצים מורעלים. אחד העוזרים שלו הוא טחבן עם פטריות רעילות במקום שיער, שמשמשות בשביל למשוך את החצים שלו ברעל שחור וקטלני. החץ השחור חטף את שני השומרים של הארכיאולוג בשביל להשתמש בהם בתור בשר תותחים בכניסה לקבר עתיק שהם רצו לבזוז, עם הטחבן הרעיל שומר מבחוץ.

כשהחבורה שלי הגיעה לאזור, הם מצאו את העקבות וסימנים של מאבק, והעלו את ההשערה שמישהו חטף שם את השומרים של הארכיאולוג (..ולמעשה ככה החלטתי שזה מה שקרה, באותו רגע עוד לא לגמרי הייתי בטוח איך הדברים התגלגלו) ושכל העקבות נכנסו לקבר, וראו את הפרדה של השודדים בחוץ והתחילו לבדוק איזה ציוד יש עליה.

אז גלגלתי לראות אם הטחבן מצליח לפגוע בהם מהמסתור, ופספסתי כל כך שהחלטתי שהוא פגע בפרדה. אז התחיל מסע ומתן מתוח עם הטחבן, שהתפוצץ והפך למרדף –רצו לתפוס אותו, והוא התחיל לעשות להם "פגע וברח", אבל הם פגעו בו יותר משהוא פגע בהם והוא ממש התחיל לברוח.

בין השאר הוא השתמש ביכולת שלו לשרוק לציפורים (לטחבנים יש שיטת קסם חמודה מאוד שבגדול כוללת את היכולת לדבר עם דברים שאנשים בדרך כלל לא יכולים לדבר איתם – מנעולים, ציפורים, חבלים, שמרי בירה..) בשביל לקרוא לעורב שלו, לעוף לתוך הקבר, ולהתריע בפני ראש הכנופייה שיש אורחים לא רצויים. אחד השחקנים החדשים השתמש בקסם בשביל לשרוף את העורב ומאוד הבהיל את הטחבן.

מפה לשם, הם הצליחו לתפוס אותו, לקשור אותו, ולתחקר אותו קצת. הם הבינו עם מי יש להם עסק (במסגרת המדיניות שלי לפיה "דב"שים מדברים כששובים אותם אל תכריחו אותי לתאר סצנות עינויים"), והחליטו שזה דווקא מתאים להם לתפוס פושע מבוקש עם פרס על הראש. הם חיכו קצת, ואז התחילו להתגנב פנימה, כדי לתפוס את החץ השחור כשהוא פצוע וחבוט מלהילחם במפלצות בקבר ולשדוד את השודד.

ו... אז הם עשו בדיוק את זה. בקושי רב יש לציין, כי איזה שני כלבים שלדיים כמעט הרגו את כל החבורה ברצף גלגולים, ממש מצחיק, שבו חמישה אנשים לא מצליחים לחסל שני כלבים בקושי 4 נק"פ כל אחד. אחרי הכלבים, החץ השחור ועוזר שלו ואחד השומרים ברחו לכיוונם מפני רוח רפאים רעבה, מהסוג שיכול לשאוב דרגות ולאכול נשמות. תיארתי בצורה די גרוטסקית איך הרוח זוללת נשמה של מישהו כדי להבהיר לחבר'ה שהוא לא פישר. גלגלתי קצת באקראי והחלטתי שהחץ השחור הצליח להוריד לרוח איזה חצי מהחיים עם חיצי כסף, והרוח בתגובה כמעט חיסלה את החץ ואת העוזר שלו. אחד השומרים נאכל גם כן.

אז הם ברחו, והצליחו, במין פגע וברח תוך כדי מנוסה מהרוח לחסל את החץ השחור, שהרוח שתתה לו את הנשמה. על הטחבן הרעיל הם רחמו ושחררו אותו תוך כדי המנוסה. אז, בעוד הם עומדים לברוח, השחקן של לורליי המכשפת היה כזה, טוב, יש לי קליע קסם אחד, אני יורה בו.

אז הסתכתלי בשרבוטים שלי מהקרב בין החץ השחור והרוח וראיתי שקליע הקסם עשה בדיוק מספיק נזק בשביל להוריד אותה לאפס חיים.

וכך הם הצליחו, מכל השטויות האלה, לשדוד בעצמם מערת קבורה הרבה מעל הליגה שלהם, ויצאו עם מלא זהב וקסם קסום די חזק (טובעת של שליטה בכלבים). אלתרתי להם איזו מלכודת על הדרך עם דפוס די פשוט של העיטורים מעל כדי קבורה עתיקים כדי להוסיף קצת פלפל לשוד הקבר עצמו.

עכשיו, הם חוזרים שמחים וטובי לב לארכיאולוג. וראו שכל המחנה שלו מושמד ושורץ רוחות משונות, זוהרות, לא לגמרי אוקלידיות, מרחפות בכל מקום.
1713881424915.png
מהתמונה והתיאור הם הבינו בהצלחה שאלה סוג של מלאכים. מדובר בנשמות המעונות של קרבנות של מלך עתיק שממלאות שליחות נקם בלייסר אותו בקבר שלו. זה אלתור שאני מרוצה ממנו – בספר של הדולמנווד, יש קבר עתיק די גנרי (בלי מבוך פרופר), אבל גם את התיאור הזה של השתלשלות עניינים:
1713881433054.png
חיברתי את התיאור הזה עם פנטזמות הנקמה (מהתמונה למעלה) של המבוך prison of the hated pretender, וקיבלתי קבר עתיק הרבה יותר ספציפי ומאיים. אני מרוצה מהשילוב הזה וממליץ עליו למי שחושב להריץ קמפיין בדולמנווד.

מה שכן, האסון הזה היה די בולט, אז הם פשוט עקפו עיקוף גדול מסביב למלאכי הנקם לכיוון שער הפיות, ונתקלו שם בארכיאולוג ובכמה מהשומרים שלו וחילצו אותו איתם.

אמרתי להם שארכיאולוג סופר גמור מכל הפרויקט הזה, והוא רומז להם (בעדינות של פיל בחנות חרסינה) שהוא רוצה חלק מהאוצר. בנדיבות רבה, הם החליטו לתת לו קצת זהב, ובכך שמרו איתו על יחסים טובים (אחרת הוא היה כל כך ממורמר מהסיטואציה שהוא היה מפתח נגדם טינה עמוקה).

כך החבורה השיגה בעל ברית שיודע הרבה על קברים עתיקים (...גם אם לא חכם במיוחד) וחפץ קסום רב עוצמה, שנותן להם לשלוט בכלבים, וייצורים דמויי כלבים, כמעט בלי הגבלה. היה ממש מפגש טוב.

במפגש הבא: לגיברונו האמיצים יש בפעם הראשונה בחורף הזה יותר זהב מבעיות. זה הזמן לקניות ותכנונים!
 
חזרה
Top