• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

ספוילר וונקה: סרט סמים חביב

ראיתי היום את "וונקה" בהרכב שכלל מבוגרים וילדים שלא קוראים כתוביות ולכן צפינו בדיבוב העברי.
על פניו, סרט מוזיקלי חמוד לכל המשפחה שמספר את סיפורו של פול אטראידס ווילי וונקה, צעיר בעל חלומות ורעיונות מקוריים לגבי שוקולד, שמגיע לאראקיס עיר שנראית כמו תערובת של פריז, ברלין ולונדון בשנות השלושים רק שיש בה הרבה דררים אנשים ממוצא אפריקני כלשהו. שם הוא מסתבך בחוב לזוג עם שיניים גרועות שנראים כמו משהו מהסרט אוליבר טוויסט ונאלץ להתמודד מול בית הארקונן קרטל אכזרי של יצרני שוקולד, הברון הארקונאן מפכ"ל משטרה שמן שמשוחד בשוקולד, מיסטר בין בתור כומר חובב שוקולד עם משמר של סדראוקר נזירים מכורים לשוקולד ועקלתון חולות ג'ירפה טרנסג'נדרית.*

הבונוס האמיתי בסרט - אומפה לומפה שמוצג כאיש קטן וכתום עם שיער ירוק וגבות לבנות, קצת כמו בסרט מ-1971 - הוא גם משחזר את שיר האומפה-לומפה (דומפה-די-דו) מאותו סרט קלאסי.

אבל מתחת למעטפת המתוקה, מסתתר בעצם סרט סמים. השוקולד הוא מטאפורה לסמים - הוא משמש לסחר לא חוקי ושוחד, גורם להתמכרות ולהתנהגות הזויה והכל מלווה באפקטים צבעוניים. אמנם העיצוב הכללי של הסרט הוא קצת כמו מיחזור של תפאורות ותלבושות שנשארו מסרטי הארי פוטר (גם הסרט הזה הוא של האחים וורנר) אבל האסוציאציות העיקריות שלי היו מסרטי מאפיות וסמים מהסבנטיז - "פני צלקת", "אדם בעקבות גורלו" וכאלה.

סה"כ סרט חמוד, אבל לא וואו.

* הג'ירפה בסרט מוצגת כנקבה בשם אביגיל שנחלבת לצורך הפקת שוקולד מהחלב שלה, אבל האינמטורים רינדרו אותה ככה שיש לה בליטה גרמית במצח שמאפיינת דווקא ג'ירפות ממין זכר ומשמשת אותם להרביץ זה לזה בקרבות על טריטוריה ונקבות.
 
ומי אמר ששוקולד הוא לא סוג-של סם?
אנקדוטה מעניינת, שבארצות הברית סם זה drug שזה בעצם שם כללי לתרופות רפואיות, לא בהכרח סמים לא חוקיים.

נ.ב. הוספתי תווית ספוילר.
 
סם זה drug שזה בעצם שם כללי לתרופות רפואיות
גם בישראל ובעברית, למעשה.
קוק, קריסטל-מת', הרואין - מה שאנחנו מכירים בקיצור בתור "סמים", זה בעצם "סמים מסוכנים" כדי להבדיל אותם מסתם סמים.
למעשה, אם חומר מסויים לא מופיע ב"פקודת הסמים המסוכנים" (פקודה = חוק שקיים עוד מתקופת המנדט הבריטי) אז הוא חוקי לפחות עד שיכניסו אותו לשם - זה כל הקטע של סמי פיצוציות למשל, שכל פעם משנים להם את ההרכב לכימיקלים שעוד לא נכנסו לפקודה.

 
ראיתי היום את "וונקה" בהרכב שכלל מבוגרים וילדים שלא קוראים כתוביות ולכן צפינו בדיבוב העברי.
על פניו, סרט מוזיקלי חמוד לכל המשפחה שמספר את סיפורו של פול אטראידס ווילי וונקה, צעיר בעל חלומות ורעיונות מקוריים לגבי שוקולד, שמגיע לאראקיס עיר שנראית כמו תערובת של פריז, ברלין ולונדון בשנות השלושים רק שיש בה הרבה דררים אנשים ממוצא אפריקני כלשהו. שם הוא מסתבך בחוב לזוג עם שיניים גרועות שנראים כמו משהו מהסרט אוליבר טוויסט ונאלץ להתמודד מול בית הארקונן קרטל אכזרי של יצרני שוקולד, הברון הארקונאן מפכ"ל משטרה שמן שמשוחד בשוקולד, מיסטר בין בתור כומר חובב שוקולד עם משמר של סדראוקר נזירים מכורים לשוקולד ועקלתון חולות ג'ירפה טרנסג'נדרית.*
האם אתם יכולים, ילדים, לנחש איזה סרט בכיכובו של שאמלה המפקד האלמוני רצה באמת לראות ?
 
הוצאת השוקולד וכל נגזרת אחרת של קפאין מחוץ לחוק היא הרעיון שמאחורי הסדרה "זכות לידה" שמתרכזת בדמות ממאפיה שעוסקת במוצר הזה.

לגבי הסרט עצמו, סרט חביב ביותר. נדמה לי שלפחות כיום העובדה שלדמות יש צבע עור מסוים צריכה להיות שקופה לצופה אלא אם כן העובדה הזו משחקת תפקיד כלשהו בעלילה. על כל פנים, גם אני חשבתי בזמנו שהדררים היו כהים יותר מאיך שדמיינתי אותם (יותר שזופים מבעלי עור שחור. הם הרי עטופים מכף רגל ועד ראש בחליפות זקק והם מבלים את חייהם במערות).
 
הדררים היו כהים יותר מאיך שדמיינתי אותם
במקור הם אמורים להיות ממוצא אסיאתי/מזרח תיכוני כלשהו (זרם הזן-סוני של הבודהיאיסלאם) אז הגיוני לתאר אותם כצפופי פיגמנטים.

ג'ירפה טרנסג'נדרית
אגב, מניח שזה לא היה מכוון - בטח פשוט לקחו כל מיני תמונות של ג'ירפות להתבסס עליהן ובעולם החי בדרך כלל הזכרים גדולים ומרשימים יותר ולכן מצולמים יותר - תכלס מי שלא קרא את ההסברים ליד כלוב הג'ירפות בספארי גם לא ישים לב ל"בלוטה" הזו שיש לג'ירף הזכר על המצח.
כמו שבישראל, כשצילמו את "עזית הכלבה הצנחנית" השתמשו בכלב קרוסדרסר (רועה גרמני ממין זכר שהדביקו לו פיסת פרווה מלאכותית להסתיר את איבריו המוצנעים) במקום בכלבה נקבה ביולוגית כי הן פשוט קטנות וצנומות יותר ופחות פוטוגניות.
 
ראיתי היום את "וונקה" בהרכב שכלל מבוגרים וילדים שלא קוראים כתוביות ולכן צפינו בדיבוב העברי.
על פניו, סרט מוזיקלי חמוד לכל המשפחה שמספר את סיפורו של פול אטראידס ווילי וונקה, צעיר בעל חלומות ורעיונות מקוריים לגבי שוקולד, שמגיע לאראקיס עיר שנראית כמו תערובת של פריז, ברלין ולונדון בשנות השלושים רק שיש בה הרבה דררים אנשים ממוצא אפריקני כלשהו. שם הוא מסתבך בחוב לזוג עם שיניים גרועות שנראים כמו משהו מהסרט אוליבר טוויסט ונאלץ להתמודד מול בית הארקונן קרטל אכזרי של יצרני שוקולד, הברון הארקונאן מפכ"ל משטרה שמן שמשוחד בשוקולד, מיסטר בין בתור כומר חובב שוקולד עם משמר של סדראוקר נזירים מכורים לשוקולד ועקלתון חולות ג'ירפה טרנסג'נדרית.*

הבונוס האמיתי בסרט - אומפה לומפה שמוצג כאיש קטן וכתום עם שיער ירוק וגבות לבנות, קצת כמו בסרט מ-1971 - הוא גם משחזר את שיר האומפה-לומפה (דומפה-די-דו) מאותו סרט קלאסי.

אבל מתחת למעטפת המתוקה, מסתתר בעצם סרט סמים. השוקולד הוא מטאפורה לסמים - הוא משמש לסחר לא חוקי ושוחד, גורם להתמכרות ולהתנהגות הזויה והכל מלווה באפקטים צבעוניים. אמנם העיצוב הכללי של הסרט הוא קצת כמו מיחזור של תפאורות ותלבושות שנשארו מסרטי הארי פוטר (גם הסרט הזה הוא של האחים וורנר) אבל האסוציאציות העיקריות שלי היו מסרטי מאפיות וסמים מהסבנטיז - "פני צלקת", "אדם בעקבות גורלו" וכאלה.

סה"כ סרט חמוד, אבל לא וואו.

* הג'ירפה בסרט מוצגת כנקבה בשם אביגיל שנחלבת לצורך הפקת שוקולד מהחלב שלה, אבל האינמטורים רינדרו אותה ככה שיש לה בליטה גרמית במצח שמאפיינת דווקא ג'ירפות ממין זכר ומשמשת אותם להרביץ זה לזה בקרבות על טריטוריה ונקבות.
עקלתון חולות זה הבאנו חולוד? לא זוכר שהיה תרגום של התולעים לעקלתוני חולות. כנ"ל דררים ל fremen.
ואתה צודק- מאז התפקיד כפול אטריידיס אני לא מסוגל לראות את טימותי שאלאמה בתור שום דבר חוץ מקפיצת הדרך.

האם אתם יכולים, ילדים, לנחש איזה סרט בכיכובו של שאמלה המפקד האלמוני רצה באמת לראות ?
יש לי תחושה שהוא רצה לראות את קרא לי בשמך, לא סגור על זה.
 
סרט בינוני למדי שזרקו עליו יותר מדי כסף בשביל brand recognition ובשביל שחקנים מוכרים- שכל אחד מהם מרגיש כאילו הוא מביך את עצמו בכך שהוא משתתף בסרט הזה בכלל.
בסופו של דבר, זה סרט ילדים ולא יותר. וכסרט ילדים, הוא סבבה. אבל ההפיכה שלו לסרט על ווילי וונקה רק פוגעת בו.
וזה אפילו בלי לדבר על השירים- סרט המיוזיקל הכי גרוע שראיתי, בפער.
 
לפחות מהINTRO נראה שרוצים לפתח זכיון של "היקום הקולנועי של רואלד דאל", אבל לרואלד דאל המקורי היו חוש הומור מרושע ואופי גועלי (הוא גם היה אנטישמי מאוד) ואילו ווילי וונקה המחודש הוא תמים, חמוד וקצת מהבול.

מצד שני - לאחים וורנר כאמור יש גם את הזכויות על הארי פוטר. קורסאובר בין עולם הקוסמים של רולינג לזה של דאל ("מטילדה", "המכשפות") יכול להיות שיקוץ מקסים שיחרפן את מעריצי שני הפאנדומים, יעורר המון רעש באינטרנט ושנאה, שיתורגמו לתשומת לב ומשם = profit.
 
רואלד דאל היה אנטישמי? מבאס, ממש אהבתי את הספרים שלו כילד. אני לא זוכר שהייתה לו דמות יהודייה באף ספר.

אני יכול לראות קרוס אובר בין מטילדה לוונקה ושאר הספרים של דאל- הוא תמיד דאג לשמור על עמימות בנוגע ל setting של הספרים שלו, אז זה לא בלתי אפשרי לשים את כולם באותו עולם, בתקופות זמן שונות.
 

אני רק מניח את זה פה כדי להראות שלאנשים מסוימים מספיק אכפת מרואלד דאל כדי לערוך אותו. מכל מקום, לפי הראיון איתו, היוצר בכוונה רצה לשמור על ווילי וונקה אופטימי ואוהב אדם.
 
מצד שני - לאחים וורנר כאמור יש גם את הזכויות על הארי פוטר. קורסאובר בין עולם הקוסמים של רולינג לזה של דאל ("מטילדה", "המכשפות") יכול להיות שיקוץ מקסים שיחרפן את מעריצי שני הפאנדומים, יעורר המון רעש באינטרנט ושנאה, שיתורגמו לתשומת לב ומשם = profit.
אתה עוד תגרום לי לקרוא את הספרים האלו.

אני רק מניח את זה פה כדי להראות שלאנשים מסוימים מספיק אכפת מרואלד דאל כדי לערוך אותו. מכל מקום, לפי הראיון איתו, היוצר בכוונה רצה לשמור על ווילי וונקה אופטימי ואוהב אדם.
לא יודעת, אחרי שקוראים את הספר המקורי מאוד קשה לי להגדיר אותו כ"אוהב אדם"
 
דאל מוזר.
כשקראתי את הספרים שלו כילד ו/או נער היה נראה לי שהוא מנסה להביא את הצדדים הרעים יותר באדם (אנוכיות, ניצול לרעה של כוח וסמכות, אלימות, חמדנות, גרגרנות) בצורה יותר מעודנת ויותר מובנת לילדים. אהבתי את זה. בסופו של יום יש אנשים רעים בעולם, גם אם לא מוקצנים כמו גברת טראנצבול ממטילדה, כנראה שכולנו כילדים (ואפילו כמבוגרים!) מתישהו נתקלנו בטיפוס כמו מייק טיווי או ויולט בורגארד, ולראות איך התכונות השליליות שלהם מביאות למפלתם די קתרטי לילד, ולדעתי בעלי מוסר הסכל יותר טוב מהרבה סיפורי אגדה שילדים נוטים לקרוא (אהם אהם שלגיה/סינדרלה/רפונזל).
 
לא יודעת, אחרי שקוראים את הספר המקורי מאוד קשה לי להגדיר אותו כ"אוהב אדם"
הכוונה היא ליוצר הסרט, לא לסופר. מדובר באותו מוח יצירתי שעומד מאחורי שני סרטי טד הדוב, אאז"נ.
 
עריכה אחרונה:
בספרים שלו הוא לא הביע דעות אנטישמיות (את זה הוא עשה בשפע בזמנו הפנוי) אבל הם בהחלט מלאים במיזנטרופיה עולצת ושנאה כללית לאנשי המיינסטרים.
לווילי וונקה החמוד ואוהב האדם שבסרט אין ממש משהו במשותף עם וונקה מהספרים שהיה טיפוס אנרכיסטי ומעורער-משהו עם חוש הומור חולני.
 
חזרה
Top