התיאור מתעלם לחלוטין מהדברים הטובים בספר הזה- הצד המכאני פחות מעניין אותי אישית, אם כי יש בו כמה עצות טובות וכמה דברים שימושיים (כמו טבלה של שילובי גזע+מקצוע מומלצים לפי תכונות). הפרק הראשון מחולק לכמה חלקים, והחלק הראשון שלו נקרא Know the campaign- והוא מדבר מבלי להתנצל על החשיבות של תיאום ציפיות, התאמת הדמות לעולם ולקמפיין, הצבת גבולות, ומציג גם סימני אזהרה לכך שהקבוצה או השחקן כנראה לא מתאימים לך.
הפסקה הראשונה בפרק היא "אין דבר כזה דמות מושלמת, אבל כדי לבנות דמות שמושלמת למשחק שתשחקו כדאי לדבר עם המנחה. אם מבוכים ודרקונים הוא להקה, הדמות שלך היא כלי הנגינה שלך. אם הלהקה מנגנת פאנק-רוק, הקסיילופון שלך לא ירגיש מתאים."
בחלק השני, הספר מציג איך לבנות דמות טובה. לא מבחינה מכאנית (אומרים במפורש "הבחירות הטובות ביותר הן לאו דווקא החזקות יותר מתמטית) אלא איך להפוך קונספט דמות לדמות אמיתית עם עצות נהדרות. העצה האהובה עלי כנראה היא "אל תפחדו מקלישאות"- אנשים רבים מחליטים לא להגיד או לכתוב משהו כי הוא קלישאתי, אבל הם לא מבינים שהוא קלישאתי בגלל שהוא עובד. וזה לא דבר רע לכתוב משהו שעובד כל כך טוב שגם אחרים כתבו דבר באותו הסגנון בעבר.
הספר גם מציג "בחנים" שאתה יכול לקחת שעוזרים לך למצוא את סגנון המשחק שמתאים לך, והמקצוע שמשתמש בו. או אולי הגזע שדומה לך. או הנטיה שלך. זה חמוד, ונע בין שימושי ובין סתם כיף. הוא כולל גם חלק על אופטימיזציה, למי שזה מעניין אותו- אבל ברור לחלוטין שזו רק אפשרות. הם אפילו רושמים "אם זה קונצפט שמעניין אותך, אתה יכול להשתמש בטכניקות שכאן בשביל לוודא שתהיה אופטימלי".
הפרק השני (טוב, יותר הרביעי, המספור של הפרקים טיפה משונה) הוא על בניית חבורה. מקבוצה מאוזנת עם כל התפקידים של מה' 4 ליצירת סיפור משותף וסיבות לדמויות להיות יחד.
לבסוף, הפרק השלישי (שוב, החמישי? יש שני פרקים לא ממוספרים) מדבר על טקטיקה, מדברים בסיסיים לפתרון בעיות טקטיות במהלך המשחק- מה קורה אם אתה לא מצליח לפגוע? מה קורה אם הקרב נהיה משעמם? או אורך יותר מדי? מה אם לחברים שלך לא אכפת מטקטיקה אבל לך כן?
הפרק האחרון הוא על המשחק עצמו. איך לספר סיפור מעניין דרך הדמות שלך, איך להיות חלק מהקבוצה, פס צד חשוב מאוד על "אבל זה מה שהדמות שלי הייתה עושה!", חלק על אתגרי מיומנות ואפילו כתיבת רשומות והערות לעצמך.
לבסוף, אם אתה עדיין לא מאוהב בספר הזה, השם של החלק האחרון בספר נקרא Don't Be a Jerk. הפסקה האחרונה בספר, בclosing thoughts, מדברת על איך בסופו של דבר המשחק נועד כדי להנות, וכל השאר מגיע אחרי.
עריכה: נ.ב. הוא גם מציג אמנות שונה לחלוטין שמשמשת כהומאז' לאמנות של הספר לשחקן המקורי, עם הרבה בדיחות וקטעי קומיקס ובכללי ציור יותר Cartoony, מה שאומר שהוא גם נתן להרבה אמנים הזדמנות להופיע בספר רשמי של מו"ד למרות שסגנון האמנות שלהם לא ריאליסטי.
