רשומות של הרפתקה חדשה בקמפיין 'ויקום המלפפון'

[Envinyatar]

חולדות ענק רעבתניות (כולל "עכבארד!"), שרביט להשכיר בתמורה לחוב שכר-דירה, מכתבים מפוקפקים, רוחות טבע, חברים לא נאמנים במיוחד, הרבה עקיצות עפות לכל הכיוונים, וכמה וכמה הזדמנויות לשמוע את הצחוק המרושע של בירזגראן : רשומות ההרפתקה האחרונה בקמפיין 'ויקום המלפפון' עלו לאתר של מלסטרה

* * *

לינק ישיר לרשומות ההרפתקה החדשה

לינק לאינדקס של הקמפיין

עולם המערכה מלסטרה

 

[Felis Renidens]

פרק מצויין. סוף מותח. והשאיר אותי עם עוד תהיות על לורול והטירוף שלו.

 

[הלדין]

פרק מעניין. יש קצת תחושה של התפזרות אבל אני מניח שתצליח לקשור את כל קצוות העלילה עד הסוף. נחמד לפגוש את הגרסה המקומית של מלוויל פנדרהורן.

הטוויסט עם החולדות בסוף היה מעניין. מעט הזכיר לי את אחד הנבלים מ-"אבן החן של בן המחצית" אבל אני מניח שהוא לא מקור ההשראה. גם כך, חולדות יותר נשמעות לי כמו מטרד עירוני.

מעניין לאן תוביל העלילה הזו את בירזגראן. בדרך כלל אתה לא משלב יסודות על-טבעיים בצורה מובהקת בקמפיינים שלך.

 

[Envinyatar]

תודה על התגובות

ממה שכבר התגלה, לורול היה עד שלב מסוים פשוט קצין מושחת בכוח של אבאריל, שמשלב מסוים הפך ל"לשעבר" מושחת באיזור אבאריל.
להבדיל ממה שקורה בעולם אחרי לגמרי, במלסטרה "לשעברים" לא יכולים לשבת באולפנים ולקשקש את חוכמתם כי רבה, ולורול התעסק פשוט ב"עסקים" מלוכלכים תוך ניצול הקשרים שיש לו במשמר ולעוד טיפוסים מטונפים כמו המחסנאי רילגאר שמונה-אצבעות זכרונו לברכה.
לפי מה שאפשר להבין ממה שאמרו השודדים שהיו פעם אנשים שלו, בשלב מסוים הוא התחיל "להשתגע", ה"עסקים" הקודמים כבר פחות עניינו אותו, והוא התחיל לשאוף להרבה יותר, מה שהוביל אותו אל החורבות של סארקראקט, והיתר כבר התגלה (או עומד להתגלות) בקמפיין 'אחרי עלותו לגרדום'.

הקסם של החולדות הוא גרסה אפלה/מעוותת של קסמי טבע של הזאגליטים, כולל היכולת ללבוש צורת חיה.

לגבי בירזגראן - היא פארזורג במקצוע שלה, ויתכן מאד (הגם שפחות מנדטורי מאשר אצל כוהן), שהכוחות שקשורים אל המקצוע שלה - מובילים אותה לכיוון סוג של Class quest בסביבות דרגה 5, לפני העליה לדרגה 6. כאשר הקוואסט כמובן מותאם לרוחות החיה של הפארזורג.

 

[Felis Renidens]

מאחר ויש עוד זמן עד סיום הקמפיין של ר'נסיל (ולמקרה שלא היה ברור עד עכשיו אני מי שמשחקת אותה) אני משתעשעת לי בספקולציות. אני עוד לא יודעת מתי ובאיזה נסיבות הוא נהיה 'לשעבר' אבל נראה שהוא אסף סביבו חבורה לא קטנה (אם עוד נשאר מהם משהו אחרי שכמה עשרות פרשו) והיו לו קשרים טובים לפחות עם חלק מהבוסים המקומיים (מספיק טובים ששניים מהם יחליטו להצטרף אליו). כנראה דרך להתחבב על כל חלאה ביקום שחשבו שלמרות שהוא לשעבר הוא כנראה יוכל לסדר אותם טוב. מה שמוזר, ואני מניחה שיתגלה בסופו של דבר, זה שלפעמים נראה שהוא מעוניין בעיקר בכל מני חפצים קסומים ואבני חן וכאלה ולפעמים נראה שיש לו שאיפות יותר מלכותיות (אבל לא צבא שמסוגל בפני עצמו לתמוך בכאלה, אם תכנן להתלוות לצבא אחר... יש לי ספקולציה בעניין אבל אני לא יודעת כמה יהיה לו זמן למונולוג, אם זה תלוי בר'אנסיל לא יהיה לו אבל עוד חזון למועד). עכשיו אני יודעת שהנקודה שבה השתגע היתה לפני מאורעות הפרק הזה. ואיכשהו הבוס המפלצתי קשור לזה. כל כך הרבה סיפורים...

וחוץ מזה אני עכשיו תוהה על הכנופיות באזור ואיך הן עובדות וכמה הן משתפות פעולה ביניהן. יש את כל ה"עגלונים" למיניהם כמו הצושקא-לשעבר שכנראה מרוויחים את לחמם סביב המסחר השוקק במעבר (אבל כנראה לא בדעה שהרס וביזה של נקודה מרכזית על הציר תזיק לעסקים, או שכן אבל מבחינתם זו בעיה של מישהו אחר). היתה הכנופיה לשעבר של ר'אנסיל שנעלמה לה (אחד התגלגל לאנ'מירלור וקיבל עוגה). לורול הצליח להקים לעצמו כנופיה משלו. לכלב איה האצבע היתה כנופיה קטנה משלו. ומן הסתם יש עוד במקומות אחרים. אולי מתישהו כשהשכתובים הנוכחיים יגמרו יהיה שווה להוציא את המדריך לפושע בבקעת קיירן...

 

[הלדין]

ממה שכבר התגלה, לורול היה עד שלב מסוים פשוט קצין מושחת בכוח של אבאריל, שמשלב מסוים הפך ל"לשעבר" מושחת באיזור אבאריל.
להבדיל ממה שקורה בעולם אחרי לגמרי, במלסטרה "לשעברים" לא יכולים לשבת באולפנים ולקשקש את חוכמתם כי רבה, ולורול התעסק פשוט ב"עסקים" מלוכלכים תוך ניצול הקשרים שיש לו במשמר ולעוד טיפוסים מטונפים כמו המחסנאי רילגאר שמונה-אצבעות זכרונו לברכה.
לפי מה שאפשר להבין ממה שאמרו השודדים שהיו פעם אנשים שלו, בשלב מסוים הוא התחיל "להשתגע", ה"עסקים" הקודמים כבר פחות עניינו אותו, והוא התחיל לשאוף להרבה יותר, מה שהוביל אותו אל החורבות של סארקראקט, והיתר כבר התגלה (או עומד להתגלות) בקמפיין 'אחרי עלותו לגרדום'.

בעיקרון, נאמן של שר מלחמה שפונה נגד אדונו ומחליט להיות שר מלחמה בעצמו הוא אפשרות קיימת בעולמות פוסט-אפוקליפטיים. העובדה שזה לא נפוץ בבקעת קיירן מעידה עד כמה הבקעה, ביסודה, מקום שקט עם סדר חברתי יציב יחסית. מכל מקום, לורול _כן_ עשה את מה שעושים לשעברים בארץ - הוא עבר מהצבא לפוליטיקה.

ואם כבר מעלים את זה, למה מה שמלסיריול משלם נקרא בכלל 'שכר דירה' ולא פשוט כמשמעו 'מס קרקע' או איך שהאנמירים קוראים למס הזה? הוא אריס לכל דבר ועיקר.

 

[Envinyatar]

לגבי לורול והתוכניות שלו - כנראה עוד יחשף בהרפתקה הבאה של "אחרי עלותו לגרדום", אם הדמויות ישרדו מספיק זמן כדי לגלות...

מל'סיריול הוא לא אריס - קודם כל, הוא מאותו מעמד חברתי של השושלת בעלת הקרקע (ומכאן גם העדינות היחסית שהאדון אנ-מירקריל נהג בו), הוא לא השכיר קרקע חקלאית כדי לעבד אותה, אלא רק מבנה למגורים, והוא גם זכאי לעזוב מתי שירצה אחרי שיכסה את החשבון על זמן השהות שלו; השושלת של אנ'סיגלין לא יכולה לאלץ אותו להשאר או לעשות משהו מלבד לשלם את מה שהתחייב.

 

[Felis Renidens]

אבל אם לחזור לקמפיין הזה אהבתי את רוחות הטבע. אני אוהבת איך לדמויות שונות יכולות להיות אינטראקציות שונות מול העולם שמושפעת גם מהמקצוע, גם מהרקע וגם מדברים שעברה ומצאה. הצד של הטבע איכשהו קיבל פחות תשומת לב בקמפיינים אבל זה גם חלק מהקסם של העולם. נחמד גם שהרוח שלה ינשוף אם כי אני לא ממש יודעת מה המשמעות של זה.

 

[Envinyatar]

אני אוסיף מתישהו לספר החוקים או לפחות לאתר שני חיצי רוח חיה שלא מופיעים בו עדיין:
החץ של רוח הינשוף, שהוא חץ עם סיכוי מוגבר לפגיעה קריטית, שיכול להשפיע על הדמות עצמה ולהפוך אותה למדוייקת וקטלנית יותר.
והחץ של בהמת השלג, שגורם נזק כבד ויכול להכניס את הפארזורג עצמו לסוג של "Enrage"

 

[Felis Renidens]

מגניב. אני תוהה לגבי הקשר לבירזאגאן, האם זה רק עניין של דיוק/ יכולת אבחנה או שגם במלסטרה יש את הקונוטציה של חוכמה/ידע/חכם-בלילה שיכול להתאים למישהי שקוראת וחושבת יותר ממה שנהוג בסביבתה.

 

[הלדין]

מעניין. בהמת שלג נשמע כמו שם מאד כללי לחיה. אני מניח שתרחיב עליה בהמשך. לי עולה בראש אסוציאציות ליאק.

 

[Envinyatar]

היצור שנקרא 'בהמת שלג' הוא יצור שדומה קצת לקוף, פרוותי מאד והולך על שתיים (עם יציבה דומה לזו של אדם), זרועות ארוכות ומפותחות שיכולות להטיל סלעים למרחק גדול, ולוע מסוכן מאד. נמצא לעיתים קרובות באיזורים מושלגים וגבוהים.