הרפתקה 7 – אדון מצודת הברזל
"אדון מצודת הברזל" כבר מכסה דרגות גבוהות באמת (15 ואילך) והכותב שלה השכיל להבין (בניגוד לכותב של ההרפתקה הקודמת) שלדמויות השחקן יש בשלב הזה כבר לחשים חזקים, יכולות שיגור וחיזוי וכן הלאה. הפעם גורל עולמות שלמים מוטל על הכף, ואנחנו יוצאים אל המישורים החיצוניים.
ברשימת הקרדיטים יש תוספת מעניינת – פסקת תודות לכותבים של עולם המערכה פליינסקייפ, וכן הכותבים של מגוון ספרי מידע על המישורים החיצוניים גם במהדורות קודמות. כמו כן נכתב שההרפתקה מוקדשת לכל חובבי ומעריצי פליינסקייפ.
עד עכשיו ההרפתקאות בנתיב עבדו גנרית בכמעט כל עולם מערכה שבו תרצו לשבץ אותן, אבל כאן כמות הרפרנסים לקוסמולוגיה של "הגלגל הגדול" מזנקת לרקיע השביעי של סלסטיה.
עוד תוספת מעניינת היא גודל ההרפתקה – במקום 36 עמודים כמו כל ההרפתקאות עד כה, עכשיו יש 52 עמודים!
סיפור הרקע מתחבר לנו גם לכת של אשרדלון, אבל גם לקטע של גמדי הדוארגר מ"סדן הזעם". זוכרים את הפרויקט הסודי שלהם בסדנה של דרגדין השחור?
לפני אלפי שנים אחז סולטן האפרית בחרב אגדית, "להב העוצמה הבוערת". אויבי עיר הארד נפלו אל מול כוחה של החרב, אשר איימה לשבש את האיסון הקוסמי שבין מישורי היסודות ועולם החומר. חבורת הרפתקנים, בהנהגתו של ג'ין אמיץ, הצליחו לחדור אל ארמון הסולטן, לנתץ את החרב ולפזר את רסיסיה על ברחבי הקוסמוס. החרב לא היוותה עוד איום – עד לאחרונה.
הנסיך אימפרגון, חצי גמד וחצי דרקון, הצליח לאסוף את רסיסי החרב. בתור בן של שושלת מלוכה דוארגרית שגם טוען שהוא צאצא של אשרדלון עצמו, אימפרגון יוכל להניף את החרב ולכבוש יקומים שלמים. אך כדי לחשל אותה בשנית הוא נזקק לנפחיה אגדית ולבעלי מלאכה אגדיים.
הנפחיה הייתה השלב הראשון. אימפרגון ונאמניו כבשו את הנפחיה של מצודת זנדיקאר, מצודת הברזל, שהייתה שייכת בעבר לאשף יצירה אדיר. לצורך השלב השני, גייס אימפרגון את בת בריתו החזקה ביותר, שטנית התהום הגולה לידזין, שהטילה עבורו לחש משאלה. בזכות המשאלה, נשמותיהם של בעלי מלאכה מתים נחטפות מהמישורים אליהם היו מיועדות, והן מאולצות לעבוד בנפחיה של זנדיקאר עד לתיקון הנשק האגדי. בין הנשמות שנחטפו, נמצאת גם נשמתו של דרגדין השחור.
אוקיי, אז כבר בסיפור הרקע אתם רואים שאנחנו לא בקנזס. זה משחק עם לחשי משאלה, והנבלים יודעים להשתמש בהן. יש כאן גם כמה נבלים שבוחשים בקלחת והמניעים שלהם לא בהכרח זהים – יש את הנסיך אימפרגון, את שטנית התהום לידזין, איזה מלאך-נופל, וכמה בני ברית מפוקפקים או כאלו שחוככים בדעתם אם לשים ביצים בסל של אימפרגון ולהצטרף לצבא שלו. מהבחינה הזו, החומר לעבוד איתו מצוין.
מצד שני, ולצערי זה מוטיב חוזר כמו שהיה במבצר העלטה ובלב של צריח שן-ליל, יתר הביצוע לא מדהים. יש בהרפתקה כמה חלקים שגולשים למשימות צד מתוסרטות שמרגיש שקל מאוד לדלג עליהן בטעות או בכוונה, והמסה העיקרית של ההרפתקה היא זחילת מבוך בתוך מצודת הברזל, שם רוב היצורים נמצאים כדי להיות מחוסלים בתוך התקלות אחת.
יש גם פערי מידע שחלקם משאירים קרס להרפתקאות המשך או לתוספות מקוריות של המנחה, אבל אחרים נראים כמו פשלה עריכתית קשה.
הדוגמה הכי מעצבנת היא שלחש המשאלה של לידזין מוזכר בערך 8 פעמים לאורך ההרפתקה, אך בשום מקום לא מוזכר נוסח המשאלה, שזו די פדיחה, כי יש קטע שמדבר על דרכים להרפתקנים "לדפוק" את המשאלה. בשביל להרוס אותה צריך לדעת מה היא בדיוק.
יאללה, צוללים?
קרסי הרפתקה
קרסי ההרפתקה ממש טובים!
יש 5, מהם 1 מחבר את הסלמנדרות מההרפתקה הקודמת לאימפרגון (הוא ניסה לגייס אותן אבל הן סירבו), והיתר עוסקים בהשלכות המיידיות של המזימה שלו – ההרפתקנים מבקרים נפח קבוע ומגלים שהוא מת, או מבקרים אותו בזמן כדי להגן עליו מהתקפה של מפלצת מסתורית; חרש נשק נהרג וכשמנסים להחיות אותו מסתבר שהנשמה שלו נחטפה מהמישור שלה; משלוח אדמנטין נגנב.
יש כאן שיפור ענק ביחס לכמה הרפתקאות קודמות שבהן קרס ההרפתקה היה משהו לא קשור שמביא את ההרפתקנים למבוך ואז מתאייד, כמו הדרקון השחור מהלב של צריח שן-ליל. חיזוק חיובי!
טיפים להנחיה בדרגון גבוהות
ניצול חכם של העמודים הנוספים, אם תשאלו אותי. מייד לפני ההרפתקה, יש בערך 2.5 עמודים שעוסקים בהשלכה של לחשים בדרגות גבוהות על המשחק. בקצרה: שהשחקנים ישתוללו. יש תזכורת למנחה איך להתייחס למעבר מישור, חיזוי ויכולות דומות, שלכאורה מאפשרים "לשבור את ההרפתקה", והכותב אומר: זה בסדר, ההרפתקה מניחה שההרפתקנים יגיעו מנקודה א' לנקודה ב', ולא כזה משנה לנו אם הם ילכו, יעופו או ישתגרו. זה אומר שידלגו על התקלות פה ושם אבל המחיר הוא לחש מדרג גבוה. גם סבבה שישתמשו בלחשים כדי לגלות סודות. זה אומר שהם יוכלו לנצל את הסודות האלו נגד אימפרגון וחבריו. מגניב!
יש גם חצי עמוד על כך שאימפרגון לא יושב על שמריו. יש טיפים איך ליצור תחושה שהחרב שלו כמעט שלמה, וגם איך הוא מחפש את ההרפתקנים אם הוא יודע שהם בסביבת המצודה שלו. גם מגניב!
ההרפתקה עצמה
מחולקת לכמה חלקים:
חלק 1 – העיירה ריגוס
אז נכון מה שאמרנו קודם על מעברי מישור ולחשי חיזוי? לפני שתי פסקאות (או בגוף ההרפתקה: בעמוד הקודם)? הכותב שכח מזה מהר.
ריגוס היא עיר מיליטנטית במישור ה-outland. היא יישוב של סדר-ניטרלי עם נטיה קלה לרשע; ואיפשהו בתוכה יש שער קבוע שמוביל למישור אכרון, שבו נמצאת מצודת הברזל.
כל החלק של העיר הזו בהרפתקה לא ברור חוץ מאשר ביצי פסחא למעריצי ספלג'אמר. ההרפתקנים מגיעים לכאן כתחנת מעבר בדרך לאכרון ולהרפתקה עצמה, שזה בסדר, אבל למה זה דורש שלושה עמודים, שתי סצנות חקירה ושלוש התקלויות קרביות?
השטיק היחיד של העיר הזו זה שיש בה שער למישור אכרון והוא משתמש את כל הסוחרים הבינמישוריים. למה השער סודי? למה משמר העיר מחפש להילחם בהרפתקנים? למה הסוכנים של ריגוס תוקפים את ההרפתקנים אם הוא עוד לא יודע שהם מחפשים אותו? הרי יש סיכוי שההרפתקנים יבחרו להשתגר ישירות לאכרון בלי לעבור בדרך ב-outland ואז להתנייד שם אל המקום הנכון. זה אותו לחש בדיוק!
רוצים ביצת פסחא למעריצים? אפשר היה בחצי עמוד בנספח, וגם לתת מידע על אזורים מיושבים בתוך מישור אכרון עצמו, שזה יכול להיות שימושי בהרבה בהתחשב שההרפתקה היא
שם.
חלק 2 – ברוכים הבאים לאכרון
אוקיי, יש פה דברים טובים ויש פחות.
ההתקלות הראשונה מניחה שהדמויות הלכו לריגוס, עברו בשער, ואז כמעט מתנגשות באלפית אפלה שבדיוק התכוונה לעבור בשער בכיוון הנגדי. היא הייתה שגרירה אורחת אצל אימפרגון, שניסה לשכנע את האלפים האפלים להצטרף אליו, והיא החליטה בינה לבין עצמה לסרב. אז עכשיו היא מוכנה לספר להרפתקנים הכל ולהימנע מקרב.
אחר כך היתקלות אופציונלית אחת למקרה שההרפתקנים מעופפים בתוך מישור אכרון ולא משתגרים. סביר.
זה המקום לספר למי שלא מכיר, שבמישור אכרון יש המון קוביות מתכת מעופפות שמתנגשות מדי פעם זו בזו. מצודת הברזל נמצאת על קוביה מסוימת, ויש מפה שאפשר להדפיס, לקפל ולהדפיס במקומות הנכונים כדי לקבל מפת קוביה תלת מימדית. חמוד מאוד.
יש טבלת היתקלויות משוטטות אבל יש גם רשימה של התקלויות מבוססות מיקום או לפי בחירת המנחה, שזה בעיני סתם עבודה כפולה. מספיק אחת משתי הרשימות.
שני האזורים ה"חשובים" היחידים במפה מלבד מצודת הברזל עצמה, זה קן של פומוריאנים (אנשי נמלה) שההרפתקה די מניחה שההרפתקנים יכרתו איתם ברית אבל בפועל זה קשה בטירוף לכרות איתם ברית; והמאורה של ציידי הפלדה, טורפים מוזרים שעובדים עם אימפרגון, ואם מחסלים את המנהיג שלהם אז הכוחות של אימפרגון ייחלשו. הביצוע סביר.
חלק 3 – מצודת הברזל
אני די קרוע לגבי החלק הזה. מצד אחד אנחנו רוצים סיפור טוב על גיבורים שמסתערים על המצודה, מחסלים את אימפרגון ומנתצים את הלהב שלו, ולא כאלו שנכנסים ויוצאים כל יום כמו זחילת מבוך אולד סקול. מצד שני, הקרבות פשוט קשים מדי, וגם לא הבנתי למה צריך טבלת התקלויות משוטטות למקום. ומצד שלישי, המצודה לא גדולה, ולמרות שכל הקרבות קשים, אין פה מספיק יצורים כדי ליצור רושם שאימפרגון ממש מגייס צבאות.
המצודה לא מאוד גדולה. יש בסך הכל 19 אזורים שחלקם בלי מפלצות או שהמפלצות הן שגרירים שאימפרגון מנסה לגייס את העם שלהם והם כבר החליטו שהם לא בעניין ולא רוצים להילחם בהרפתקנים. תיאורטית אפשר להכניס את המצודה כולה ל"יום הרפתקה" אחד.
אבל בגלל שכולם פה כל כך חזקים, וכל קרב הוא ברמת קשה עד קטלני, ועוד יש מפלצות משוטטות (איפה הן משוטטות בדיוק? כל המצודה זה רק 19 אזורים...) אז ברור שהדמויות יצטרכו לצאת לנוח ואז לחזור שוב, שזו הסיבה שהכניסו את הקן של הפומוריאנים כבסיס פעולה אפשרי בחלק הקודם, רק שזה בסיס פעולה די מעפן.
הצעות לשיפור: מחוץ למצודה שימו בסיס צבאי גדול של שטנים, גלמי ברזל ודוארגרים להתגנב סביבו. בתוך המצודה הפחיתו קרבות מול כל יצור שאין לו שם פרטי; ואז לשנמך חלק מהיצורים שיש להם שם פרטי לסתם פאונים עלובים במזימה. לשמור על אימפרגון, המאהבת שלו, מנהל הסדנה, שטנית התהום והמלאך הנופל, וזהו. היתר לא נחוצים.
גם פה, ההרפתקה מסתיימת בקרסי הרפתקה לעתיד. הם סבירים.
נספחים
מלבד נתונים של כל הדב"שים בהרפתקה, יש תבנית חדשה (יצור סדרי) וגזע חדש (Bladeling) – שניהם פורסמו קודם במדריך למישורים. יש גם מפלצת חדשה – טורפי פלדה, שאימפרגון גייס כדי שיצודו חרשי מתכת ברחבי המישורים. יש שני לחשים, כמה חפצי קסם ועתק (החרב) ובאופן מפתיע אבל חיובי – יש גם נתונים של ארבע דמויות שחקן מוכנות בדרגה 15, לטובת מי שלא רוצה לשחק מערכה שלמה עד לדרגה זו (הכוהן ג'וזאן, האשפית מיאלי, הלוחם טורדק והנוכלת לידה).
שורה תחתונה: יש חלקים מצוינים אבל יש גם חלקים להשמיט לגמרי או לתקן. 6/10.
תריצו את זה בפאת'פיינדר פראי, יעבוד טוב יותר
שמות ששווה לזכור: מספיק, אנחנו כבר אוטוטו מסיימים.
